יום א', ג’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
מסיפורי ארץ ישראל - מרדכי אשל
חברנו מרדכי אשל (ווהלהנדלר) יפרסם, אחת לשבועיים, במדור זה,מחקר העוסק בתולדות ארץ ישראל. מרדכי חוקר את עברה של ארצנו זה שנים רבות ומחקריו מתפרסמים בכתבי עת שונים. אנו מודים לו על שניאות לפרסם ממחקריו גם מעל במה זו
תגובות: 1   צפיות: 214
בית הקברות המוסלמי 'עבד אל נבי' בתל-אביב
בית הקברות, במקורו, השתרע על שטחים נרחבים ברצועה ברוחב של 100 מטר ומעלה, ולאורך מאות מטרים על רכס הכורכר, שטח שרק חלקו הצפוני, שמצפון למלון הילטון, נותר בימינו כבית קברות מוסלמי. מעל מחצית שטחו של בית הקברות פונה על מנת לאפשר את הקמתו של מלון "הילטון", הראשון בארץ לרשת המלונות העולמית הנושאת שם זה. פרשה זו, של פינוי עצמות מתים משטח בית העלמין המוסלמי, והעברתן לקבורה מחודשת בבית הקברות המוסלמי ביפו, התסיסה את תושבי עיר זו.
קרא עוד...
תגובות: 1   צפיות: 9
הנופלים בשדות כפר גלעדי לאחר "ליל הגשרים"
בלילה שבין ה- 16 ביוני לבין ה- 17 בו (י"ח בסיוון תש"ו) פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אשר חיברו את ארצנו עם שכנותיה. פיצוץ הגשרים היה חלק מפעולות תנועת המרי העברי נגד ממשלת המנדט הבריטי, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ולהקים בה מדינה עברית. בתנועה זו נטלו חלק לוחמי ארגון ההגנה, באמצעות אנשי הפלמ"ח, לוחמי האצ"ל והלח"י. הבריטים ערכו חיפושים אחר חשודים בביצוע הפעולות, בכפר גלעדי פתחו הבריטים באש נגד המתנדבים שבאו להגן על היישוב ומאש זו נהרג צבי אשכנזי, בן יסוד המעלה, נכד לאנשי הקבוצה המייסדת.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 5
מערת ניקנור בהר הצופים
לאחר שהוקמה האוניברסיטה העברית בהר הצופים, נחשפה מערת קבורה בתחומי הגן הבוטני . בתוכה נתגלתה גלוסקמה שעליה חרוטה, ביוונית ובעברית, כתובת שאיפשרה לזהות את בעל המערה. ביוונית נכתב כך: "עצמות ניקנור מאלכסנדריה שעשה את השער". בעברית, מתחת לכתובת זו נחרט " נקנר אלךסא ", כלומר: " ניקנור אלכסנדר , או ניקנור מאלכסנדריה שבמצרים. אגב, גלוסקמה זו נשדדה בידי הבריטים, אשר שלטו בימים ההם בארץ והיא מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תולדות המושבה הר-טוב
על אדמת המושבה הר טוב ניצב בימינו מושב עובדים "נחם", שתושביו הם מיוצאי תימן וקוצ'ין שבהודו. מושב עלה על אדמות הר טוב בשנת 1950 . בני הדור הצעיר במושב אינם מודעים לעובדה כי בין בתי מושבם מצויים שרידי בתי המושבה הר-טוב ושרידי חוות המיסיון הנוצרי הלונדוני, אשר ביקש לעשות נפשות לאמונתם בקרב יהודים.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 4
הכפר העברי נווה-יעקב
"נווה יעקב" הוקם בידי בני ירושלים, חברים בארגון "המזרחי הצעיר", שמאסו בחיים עירוניים וביקשו להקים כפר, כדי להתקיים מעמל כפיהם, ברוח תורה ועבודה. חברי האגודה ביקשו להקים יישוב עברי, בו כל חבר יבנה את ביתו ומשקו החקלאי [על חלקת אדמה בת חמשה דונמים] ועליה יגדל מטעי-פרי וירקות, בה יקים רפת חלב, ולול עופות. המגמה הייתה להקים בתחילה משקי עזר, ולימים, כאשר תירכשנה אדמות נוספות, תהא החקלאות למקור פרנסה עיקרי של המתיישבים.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
ישיבת מאה שערים
דומה שאין ירושלמי שאינו מכיר את מכלול השטיבלאך של מאה שערים. את בית הכנסת "תפארת בחורים", שמעליהם, ואת ישיבת מאה שערים. מה ש"איצקוביץ" לתושבי בני ברק, השטיבלאך במאה שערים לתושבי ירושלים, אלא ש"איצקוביץ" הוא חיקוי, בעוד שהשטיבלאך במאה שערים הם הם המקור. בסמוך לשטיבלאך, מדרום להם, נמצא בניין ישיבת מאה שערים, המבנה הבולט והמרשים ביותר בשכונה. בבית הכנסת שבו, המצוי בקומתו העליונה, נהגו להתפלל בעלי הבתים של שכונת מאה שערים, שנוסדה בשנת תרל"ד [1874] , ובנייתה נסתיימה בשנת תרמ"ב [1882].
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
המעפילים בחוף נהריה
הספינה יצאה לדרכה בחשאי, ביום 24.12.47 , ללא מכשירי ניווט [ מהיכן העוז ואומץ הלב?], חלפה על פני מיצרי מסינה ומשם לכיוון קפריסין, והמשיכה לאורך חופי סוריה ולבנון. לאחר שמונה ימי הפלגה נתקבלה בספינה הוראה להוריד המעפילים בחוף נהריה, ומאוחר יותר נתבקשה הספינה לעגון בחוף ת"א.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
העמוד בכיכר פייסל בחיפה
המרד הערבי הראשון בשנים 1916 – 1918 נגד השלטון התורכי, בו פעלו שייחים ובני שבטים ערביים, בשיתוף פעולה הדוק עם הכוחות הבריטיים, פרץ בחצי האי הערבי. המרד היה בהנהגתו של חוסיין אבן עלי, השריף ממכה, שנקט פעולות מרי צבאיות נגד כוחות תורכיים . אחד הסוכנים הבריטיים שעמד בקשר עם המורדים , היה לורנס איש ערב.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
בית הכנסת על שם רבי משה אלשיך בצפת ו"פרשת הסמיכה"
בית הכנסת על שם ר' משה אלשיך כנראה קיבל שם זה רק לאחר הסתלקותו של האלשיך מן העולם, מאחר ובית כנסת זה נשא לפני כן שמות אחרים בהן: בית הכנסת של "בעלי תשובה", וכן "כניס אל איסטמבולי" היינו: בית הכנסת האיסטמבולי,היינו: בית הכנסת אשר שימש את יהודי תורכיה שנתיישבו בצפת.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 11
הכנסיה הסקוטית בירושלים
לבד מכנסיה כולל המבנה גם אכסניה לאירוחם של מבקרים בעיר , היא קטנה אומנם במימדיה, אך שומרת עד ימינו על ניחוח סקוטי אמיתי, הן במה שקשור לסגנון הרהיטים בחדרי השינה, באולם הנועד לעישון ולמפגשים חברתיים , ובעיקר במראה חדר האוכל. מעל לכל בולט ייחודו של האתר בעובדי האכסניה המשרים את אווירת מולדתם הצפונית בירושלים .
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 3
מערת השומר אלכסנדר זייד בסג'רה
מערה זו הוכשרה למקווה טהרה לאחר שפועלי החווה [מבני העלייה השנייה] ביקשו להקים במקום מושבת עובדים, שקיומה יתבסס על עבודה חקלאית. בשנת 1908 שמשה המערה את אלכסנדר זייד, איש השומר, כדירת מגורים. במהלך מלחמת העצמאות שימשה כחדר הפיקוד הקידמי של הכוחות שהגנו על המושבה.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 20
שכונת בת גלים בחיפה
שכונת בת גלים נבנתה בידי חברה הדדית "בת גלים" בע"מ חיפה, חברה שאושרה ע"י ממשלת המנדט ביום 6.3.22.. מטרת החברה הייתה לייסד, לבנות, להשגיח ולנהל ערי גנים וכפרי גנים בשביל חבריה בא"י. כלומר: שכונת בת גלים נוסדה כפרוור עירוני בעל חזות כפרית כפי שגובשה בשלהי המאה ה 19 , ובקשה לשלב בין קצב החיים העירוני לבין אווירת הכפר השקט, עיקרון שבדומה לו נבנתה גם שכונת בית הכרם בירושלים.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
תיאור העיר טבריה על ידי נוסעים יהודים ונוצרים בימי הביניים
בשבוע שעבר הבאנו את הפרק הראשון משניים על הערים הקדושות בגליל, צפת וטבריה כפי שתואר ע"י נוסעים יהודים ונוצרים בימי הביניים. והשבוע אנו מביאים את סיפורה של העיר טבריה בעת ההיא. החל מהשבוע הבא יחזור המדור להתפרסם כרגיל אחת לשבועיים. קריאה נעימה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תיאור העיר צפת וטבריה על ידי נוסעים יהודים ונוצרים בימי הביניים
השבוע ובשבוע הבא יתפרסמו במדור זה תאורי הערים העתיקות טבריה וצפת כפי שתוארו ע"י נוסעים ומבקרים בימי הביניים. מטרת המאמרים היא לעמוד על השינויים והתמורות שעברו על הערים צפת וטבריה במהלך המאה הט"ז, בעיקר בהסתמך על עדויות נוסעים ועולי רגל, נתחיל בעיר "צפת". בגלל היות המאמרים רצף אחד יפורסם המאמר הבא בשבוע הבא ולא אחת לשבועיים כפי שהמדור מתחדש בדרך כלל.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
ה"יד למעפיל" במבואותיה הדרומיים של הרצליה
רבות מן הספינות שחתרו ארצה הנחיתו את מעפיליהן בחופיה החוליים של הרצליה. בחוף המתינו להם אנשי ההגנה והארגון הצבאי הלאומי. אלו נשאו אותם על כתפיהם מן הסירות לחופי הארץ , שם דאגו להם לבגדים יבשים ולהטמעתם בערים , בקיבוצים ובמושבות.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
שרידי חוות הפועלים ב "חפציבה"
בין השנים 1905 – ,1918 הקימה "אגודת נטעים" חמישה מרכזי נטיעות, הראשונה שבהן הייתה חפצי – בה. אדמות חפצי – בה נרכשו מבעלים יהודיים יחד עם אדמות ברכת עטא וברכת זיתא הסמוכות לחדרה. השטח שנרכש כלל 3145 דונם עליהם ניטעו עצי שקד, זית והדרים. מרכזי הנטיעות האחרים היו ע"י רחובות, בסג'רה על אדמות שנקנו מי"קא.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 6
בתיהם של ד"ר ירמנס ופרס ברח' בליליוס בירושלים
ערב יום הכיפורים. ירושלים מתכוננת ליום הקדוש. מכינים מנהגי כפרות ,טובלים ומטהרים לקראת יום הדין, אוירה של קדושה בחללה של עיר. דומה כי בתי ירושלים עוטים מעטה חדש ,מעטה אחר ,ערב יום משמעותי זה. על שני בתים בירושלים מספר מרדכי אשל. בחרנו להביא את סיפוריהם דווקא בערב יום הכיפורים כקשר בין בתים בירושלים לאורך הדורות. בית המקדש בו היה נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים לקודש הקדשים ובתי העיר המתחדשת. יהי רצון וגם בתינו אנו ימלאו שמחה ואושר בשנת תשע"ז הבעל"ט.
קרא עוד...
תגובות: 1   צפיות: 15
הרימון במסורת ישראל
בחקלאות הערבית גידלו רימונים בשכם, בחברון, בעכו, בנצרת, בעזה, וכן בסביבות חיפה וג'נין. בימינו, ביישובים החקלאיים היהודים, מגדלים רימונים בכל איזורי הארץ: בערבה התיכונה והצפונית, בעמקים , כולל עמק בית שאן, בשרון, בנגב ובהרי יהודה. כאמור, הרימון אינו בררן בקרקעות ויכול לגדול בכל האדמות גם בזיבוריות, ואפילו באדמות כבדות וטרשיות, בהן אין גדלים עצים אחרים. הרימון יכול לגדול על בסיס השקאת בעל או שלחין. הוא גדל בטמפרטורות גבוהות אך הנו עמיד גם בטמפרטורות נמוכות, אך לא מאוד.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
גדר הצפון
הייתה גם הייתה "גדר הצפון" עוד בימים טרם חלמו על הקמת מדינת ישראל. הכוונה לגדר שנועדה להפריד בין שטחי פלשתינא [א"י] שהיו תחת ממשל המנדט הבריטי, לבין לבנון וסוריה. גדר זו נועדה למנוע חדירת כנופיות ערביות כדי לסייע לערביי א"י במאבקם ביהודים בימי מאורעות 1936 – 1939 , וכדי למנוע הברחת נשק ואמצעי לחימה ממדינות אלו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מסילת הברזל הטורקית לבאר שבע
בניית המסילה לא הייתה כה פשוטה. ככל שהמסילה הדרימה, נעשו תנאי בנייתה קשים, בשל העדר מקורות מים , ואדיות רחבי ידיים חצו את קו המסילה בכיוון כללי מזרח –מערב, עצים להסקת הקטרים ליצירת הקיטור לא היו בנמצא, ואף על פי כן נסללה מסילה זו דרך ארץ צחיחה ושוממה בהרבה מכפי שהיא נראית בימינו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
חלקת הקבורה של שוטרי המנדט הבריטי בהר ציון
בהר ציון, בחצר הסמינר התיאולוגי שע"ש הבישוף הפרוטסטנטי גובאט ישנן שתי חלקות המשקפות את תולדותיה של הבירה: בראשונה קבורים מפקדים וקצינים גרמניים, שלחמו יחד עם הכוחות התורכיים במערכה נגד צבאו של אלנבי, בימי מלחמת העולם הראשונה. בחלקה השניה נטמנו שוטרים בריטיים, אשר שרתו במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בחלקה זו קבורים שוטרים שנהרגו בפעולות במהלך מאורעות 1936-1939,
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מצבת רברנד ג'ון סטנלי גרואל בבה"ק ליהודים משיחיים ברח' עמק רפאים בירושלים
דומה שלא רבים מגיעים לבית הקברות כדי לחלוק לג'ון סטנלי גרואל את הכבוד הראוי לו. לפלא הדבר שאין עץ הנושא את שמו בשדרת חסידי אומות העולם ב"יד ושם". מי היה איש זה ומה היה פועלו בהקשר לספינת המעפילים אקסודוס ? המצבה אינה מספרת, וספק אם נלמד בבתי הספר סיפורו האישי ופועלו למען העלייה הבלתי לגאלית בשלהי שלטון המנדט הבריטי, והקמת מדינת ישראל.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מסעו של ר' יחזקאל הכהן לקברו של אהרן הכהן בהר ההר
וכשהגענו שמה, ראינו מעיין (כנראה עין א-סיעה), מים חיים נוזלים מתחת ההר אשר מימינו לא ראינו כזה ונשאנו עיניים. וראינו מדרגות רבות מאד ועלינו עד למעלה. ולהשערתנו יהיה לערך ארבע מאות מדרגות . [לפי וילנאי אין מדרגות כאלו במעלה ההר לאתר הר ההר וכנראה טעו בדרך] ומאוד התענגנו מריח הטוב הנודף מאד מההר לאין שעור ופסלנו ג' אבנים קטנים ממנו ועד היום ריח טוב נודף מהם למאוד.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
האהל בביתניה עילית, מציאות או חלום?
כאן, במקום הזה ממש, נזרעו ונבטו האידיאות מהן קם והיה הקיבוץ הארצי. פה נתקיימו אותן שיחות וחיבוטי נפש, חיטוט פנימי וברורים על טבע האדם, נטיותיו, מערכת היחסים הראויה לשרור ביחסים שבינו לבינה, משמעותה של חברה מתוקנת וכיו"ב. בביתניה ביקשו חברי הקבוצה ליצור צורות חיים חדשות . היו אלו חיים של חיפושי דרך. ביטוי לחיבוטי הנפש של הראשונים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
האנדרטה לזכר מקימי "האגודה לגאולת האדמה" שהוקמה בידי צעירי ראשל"צ בשנת תרמ"ט
הקמת "הקרן הקיימת" ביפו, מעידה על העובדה, כי מקימיה חשו בצורך בהקמת ארגון חדש שיסדותיו חדשים כעולה מתקנות החברה, ומן העובדה כי אף מטרותיה הורחבו. גם העומד בראשה ככל הנראה לא נמנה על מייסדי האגודה מראשון לציון. זאת ועוד, חלק ניכר מסעיפיה בתקנות האגודה החדשה, מעידים על "אורגן" המתנהל על פי הסדרים מנהליים משופרים יותר מבחינה ציבורית.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מצבת "החייל הנעלם" בבית העלמין הישן בראשון לציון
מטרת מאמר זה לנסות ולבחון מי היו חיילים אלמונים אלו שהובאו לקבר ישראל. האם מדובר בחיילים ששרתו ב" אסכריה" , לאמור בגדודי הצבא התורכי, או שמא מדובר במגוייסי הכפייה של "ה"עמליה", זאת אומרת: מגוייסים לצבא התורכי למשימות עבודה כגון: חפירת מחפורות, תעלות, עמדות ומכשולים, סלילת דרכים, עבודות תשתית למסילות ברזל והנחתן, חפירת בארות מים, כריתת עצים, סבלות, הובלת משאות בעגלות תוך העמסתן ופריקתן, עבודות ניקיון ערים וכיו"ב.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ח'אן א תאג'אר וקלעת א אלחאן
במרחק פחות מפרסה מזרחה להר תבור יש מקום הנקרא בפי המאורים והערבים בשם "עין תוגאר", כלומר מעין התגרים, על שם מעיין יפה ונעים הנמצא במקום הזה, וכן על שם יריד הנערך שם בכל יום שלישי, שלשם מובא מקנה רב מכל עבר על ידי התורכמנים ... . " . במקום נערך, לפי רוג'ה, מסחר בבהמות רכיבה ובית, וגם בסחורות אחרות. "
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
המונצחים בנחל השנים ב"עמק השלום"
לקראת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות הבעל"ט. מקדיש מרדכי אשל מאמר הנצחה לזכרם של: יואש זולר ויצחק קליצבסקי שנפלו על משמרתם אור ליום י"ז אב תרצ"ו 2.8.1936 . על שדות ישראל שני רעים צעירים/ נפלו חללים-שומרים ערירים./רחוקים מן היישוב הדפו השניים התנפלות וחבלה עד שהשיגה אותם יד מרצחים לזכרם נקרא שם האזור רמת השניים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ח'אן [חירבת] "ירדה", חווה חקלאית או פונדק דרכים ?
בחג הפסח הבעל"ט יצאו כבכל שנה המוני בית ישראל אל חיק הטבע לראות להתבשם ולהכיר., שהרי אין כירח האביב לטיול בנופי ואתרי ארצנו העמוסים לעייפה בסיפורים אירועים בעבר ובהווה ובנופים שהעין אינה שבעה מלראות. רבים מהמטיילים פוקדים את צפונה של ארצנו ופוקדים את אתריו וחמודותיו של חבל ארץ זה. לקראת החג וימי הטיולים ממליץ לנו מרדכי אשל לבקר בחאן (חירבת "ירדה" ליד מושב משמר הירדן. אתר קסום וסיפור מעניין בו. חג שמח וטיול נעים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תולדות המושבה הר-טוב
באמצע שנות התשעים של המאה התשע עשרה, נקנו אדמות הר-טוב ע"י אגודת "חובבי ציון" מבולגריה. לשם רכישת האדמות התאחדו אגודת חובבי ציון מסופיה עם אגודה מן העיר טאטר-פאזארג'יק, לאגודה אחת ואליהן הצטרפו אחר כך אגודות מערים אחרות. אגודה זו היא שיסדה את המושבה הר-טוב. תחילה עלו להתיישב שלוש משפחות: בני משפחת גירון, אלג'ים ובן בסט. לאחר הפסח נוספו אליהם משפחות רוביסה, בכר ולוי. אחד העקרונות של בני האגודה הייתה עבודה עצמית.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מפעל "חברת המלח" בעתלית
במפעל המלח שהוקם בעתלית בסיועה של חברת פיק"א, מצאו תעסוקה רבים מבין העולים החדשים בארץ באותם ימים. תודות למפעל המלח שהוקם במושבה הרדומה חל שינוי של ממש במושבה . פועלים רבים מבין עובדי המפעל התיישבו בעתלית, גם הוותיקים שבין האיכרים מצאו תעסוקה במפעל המלח והגדילו בכך את הכנסתם הזעומה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
חג הפורים בשנות השמונים של המאה ה-19 בעיירות יהודיות בדרום אוקראינה
אחרי שגם מבוגרים החלו להתחפש ולעבור בעיר במסכות גם בלילה יצאה פקודה שעל המתחפש לקבל רישיון וכרטיס זיהוי, אבל מי יחשוב על כך לפני הפורים, ורבים התחפשו ללא רשיון. פגע שוטר ביהודי, גבר אלים, ותבע ממנו שיראה כרטיס הזיהוי, טוב, ענה לו היהודי המבושם, תלוויני אל פנס הרחוב ונראה. הגיעו לפנס, הסיר האיש את המסוה מעל פניו, פשט את ידו וסטר על לחיו של השוטר, החוגר חרב. נבהל השוטר וגמגם: סליחה פאניצ'קו (אדון חביב בפולנית), לא ידעתי, שזה אתה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
סיפורו של מפעל האשלג בקליה ובסדום
מ.א. נובמייסקי יהודי רוסי יליד הוא שיזם את מפעל האשלג, במפעל היו שני אגפים, האחד שהיה בצפון ים המלח במרחק לא רב משפך הירדן אל הים, כיום ממזרח ל"לידו", וששריד ממנו לא נותר אחר שנהרס כליל בידי ערבים, אחר שניטש במלחמת העצמאות, האגף השני היה בסדום, וממנו נותרו בעיקר שרידי מחנה העובדים א,' שליד מערת סדום.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
קברי קדושים במסורת הבדואית
כמעט לכל מטה, או שבט, בנגב "קדוש" משלו, קבריהם נקראים בשם "רג'אל אללה אל צאלחין" [אנשי אלוהים הצדיקים]. קברים אלו מיוחסים לאנשים שניחנו בסגולות מיוחדות: יש המצטיינים בהבאת מרפא לחולים, יש הפוקדים עקרות ומסוגלים לסייע בהולדת בנים זכרים דווקא, יש המצדיקים דוברי אמת והמפלילים דוברי שקר.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מתקני מים קדומים
בחג הפסח [ניסן תשס"ד] פתחה הקק"ל פארק חדש דרומית לבארי. הפארק, המצוי לאורך נחל גרר נקרא בשם "דרך מתקני המים", והמוקד בו הם מתקני המים המצויים בו. ייחודו של הפארק הוא המצוק שנוצר בנחל גרר מחתירת הנחל באדמת הלס, ופריחת הכלניות בשלהי החורף, פריחה מרהיבה, המכסה שטחים רבים לאורך הפארק.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
יהושע ילין ומסעותיו בעבר הירדן בשנים תרל"ב – תרל"ג [1872 - 1873 ].
בספרו מתאר ילין שני מסעות שערך, האחד במדבר יהודה באזור מנזר מר סבא, בקעת הורקניה, יריחו וים המלח. במסע בו איבד את דרכו לאחר שהוא והמתורגמן עמו רכב נפרדו משאר בני החבורה ומדריכם, משום שהמתורגמן טען כי הדרכים באזור נהירות לו. מסע זה עלה כמעט בחייהם של ילין ועמיתו, לאחר שנותרו ללא מים ומזון מעל כ"ד שעות.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עץ החרוב במורשת ישראל
לקראת ט"ו בשבט. יום בו נוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל ורווח המנהג לאכול פירות יבשים כי בגולה לא הייתה אפשרות להביא פירות טריים מהארץ ולכן אכלו אות מיובשים. על אחד מהפירות הללו, החרוב, מרחיב מרדכי אשל ומביא את מקורותינו בהקשר זה. בהזדמנות זו שולח המחבר ברכות לחברי מרחבים ולקוראים. ט"ו בשבט שמח.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ח'אן [חירבת] "ירדה" חווה חקלאית או פונדק דרכים ?
לימים שימש "ח'אן ירדה" כחווה חקלאית של אפנדי צפתי עשיר, אמין אבו הישאם. במקום הלין בעל אדמות הח'אן פלחים וחרתים [חורשים]. בתחילת המאה העשרים שימש המקום את איכריה של ראש פינה , אשר עיבדו את אדמות הסביבה כולל חלקים מאדמותיה של מחניים הסמוכה. הם השתמשו במבנה זה כ"מזרעה" היינו: כמבנה מגורים זמני בימי הקציר. בשנת 1936 נרכשו אדמות ירדה ע"י ה. ק.ק.ל..
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הח'אן ומבני המשטרה בשער הגיא
וכך כתב יואל משה סולומון: "ונבוא אל המלון באב אל וואד [ פתרונו שער הנחל], פה בנתה הממשלה יר"ה [ירום הודה] בעת עשיית הדרך גם בית מלון אורחים ובית שתיית קאפפע והיא מושכרת לאיש יהודי אשכנזי מילידי עיה"ק ת"ו, ונרד מעל מרכבותינו ונשתה טייא, ונתמהמה שם לערך שתי שעות ונאחז דרכינו הלאה עד אשר כעלות השחר באנו אל העיר "ראמלא" ….".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
לוח הזיכרון לזכרם של טייסי הקורפוס האוסטרלי שנפלו בא"י במלחמת העולם הראשונה
מונומנט זה הוקם בנדיבות עבור כל אחד מן הנופלים ע"י אויביהם, אך נחנך וחודש ע"י חבריהם בחודש ינואר 1919. המונומנט מנציח את חלקם של לוחמי האוויר מן היחידות האוסטרליות לצד יחידות רוכבי הגמלים והפרשים האוסטרליים שלחמו בחזית הדרום, והביאו לשחרור הארץ מעולם הכבד של התורכים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הבריגדיר פרידריך הרמן קיש וביתו שעל הכרמל.
בחיפה, בסמטה המחברת בין שדרות הנשיא לרחוב יפה נוף [מאחורי מוזיאון טיקטין לאומנות יפנית] מצויה הווילה אותה בנה קיש. כיום מוחזק המבנה בידי המוזיאון ומשמש ספריה, מזכירות, וסדנאות יצירה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
החאן בכפר אוריה
להצלחה אבות רבים ואילו הכישלון יתום . מרבים אצלנו לפאר ולרומם ישובים שעמדו בניסיונות קשים ויכלו להם . פחות מכך יודעים אנו על כישלונות התיישבותיים בימים של העלייה השניה. אחד הכישלונות שלא הרבו לעסוק בהם הוא כישלון ההתיישבות בכפר אוריה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
סיפורה של "עטרות"
בראשית שנת 1914 , נשלחה על ידי ועד "הסתדרות פועלי יהודה" קבוצה בת עשרה (10) פועלים לקלנדיה, כדי לטפל בנטיעות שניטעו על האדמות ובשמירתן , להכשיר קרקע ולקיים מגעים עם כפריי הסביבה, כדי לרכוש חלקות אדמה נוספות. הקרקעות הנוספות שניקנו [ 1300 דונם ] הועמדו למכירה למשקיעים יהודים מן הגולה ומירושלים . הפועלים חיו בקלנדיה בתנאים קשים במיוחד .
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
החיטה והשעורה במסורת חז"ל
החיטה והשעורה דומות זו לזו , ורק חד עין יכולים להבחין ביניהן. את החיטה גידלו במקומות בהם הגשמים מרובים, או במקומות שהושקו ממי מעינות וכיוצ"ב, ואילו את השעורה גדלו בעיקר באזורים שחונים בהם כמות המשקעים אינה מגעת כי אם לכ 200 מ"מ גשם בעונה. בימינו הנגב הוא מקום גידול עיקרי לשעורה, שמגדליה הם בעיקר הבדווים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עדויות על התיישבות יהודית כפרית בגליל
המנהג לשלוח כרטיסי ברכה לשנה החדשה שנקרא: "שנות טובות" חלף ועבר מן העולם את מקומו תפסו הטכנולוגיות החדשות בהם עושים שימוש כשבאים לברך איש את רעהו. בעבר היו ששלחו "שנות טובות" שהכילו בתוכן את הברכה הציונית "שנת ברכה והתיישבות". לכבוד ראש השנה הבעל"ט מביא מרדכי אשל, ברוח אותן ברכות, עדויות על ההתיישבות היהודית הכפרית בגליל
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
קברי ריה"ל, ראב"ע ור' שלמה אבן גבירול ב"כבול"
בלב הכפר הערבי כבול, הנמצא צפונית לשפרעם, מצויה מערת קבורה. לפי מסורת ארוכת ימים קבורים במערה זו שלושה חכמי ישראל ה"אנדלוסיים": ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול. רבים המקורות המזכירים את קבריהם של ריה"ל, אבן עזרא ואבן גבירול בכבול, אך לא ברור על מה הם מבוססים. בנוגע לראב"ע , מקום פטירתו אינו ידוע בברור, גם לא ברור אם אכן עלה לארץ ישראל והתגורר בה לפני מותו. חרף זאת, מסורות מציינות את מקום קבורתו הן בכפר כבול [ לפי ר' יצחק ן' אלפרן], הן בטבריה [לצד הרמב"ם, הרמב"ן ור' יהושע בן לוי], לפי האלמוני מקנדיא, והן בכפר יאסיף [לפי צרור מכתבים לקורות היהודים בא"י].
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
לוחות הנצחה מימי המנדט הבריטי בירושלים
בראשית תקופת השלטון הבריטי, בשונה מתקופת השלטון העות'מני , חל מפנה ביחסו של השליט אל הארץ. בימי השלטון העות'מני ירושלים, כמו א"י כולה, היא פינה חסרת כל חשיבות לאימפריה לא כן בימי השלטון הבריטי. בתקופה העות'מנית לא הגיעו לירושלים כל כלי רכב מוטוריים. אמצעי התחבורה בעיר היו עגלות וכרכרות, אשר הגיעו אליה בדרך כלל מיפו, ונעו גם בין שכונותיה ובמרכז העיר, במיוחד לעבר שער יפו. התחבורה המוטורית היחידה הייתה הרכבת שפעלה מאז 1892.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראשית נמל חיפה והתפתחותו מימי המנדט ועד סוף שנות החמישים של המאה הקודמת
עד שנת 1883 הייתה חיפה עיירה קטנה מוקפת חומה וחסרת חשיבות מכל בחינה. שלמה לייב גלמן, שאפשר שהיה ראוי לתואר "הכתב היהודי הראשון בחיפה", פירסם כתבה בעיתון "החבצלת" מיום כ"ב באייר תרמ"ה – 1855. בפתח דבריו ציין כי שלוש שנים קודם לכן, משמע בשנת 1882, בהגיעו לראשונה לחיפה, חכך בדעתו אם ראויה חיפה להיקרא עיר, אפשר, סבר, שראויה היא יותר להיקרא עיירה נידחת וחסרת חשיבות,
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית הקיץ של פריץ קלר (סגן הקונסול הגרמני) בהר הכרמל
ניתן לקבוע כי פועלו החשוב ביותר של קלר, כסגן הקונסול הגרמני בחיפה ועכו, היה בשבירת המונופול הצרפתי באמצעות מנזר הכרמליטים על הכרמל באזור שמעל חיפה, באותם הימים, ובמיוחד באזורים שעל הכרמל במעלה המושבה. בשנת 1870 העניק השער העליון שטחים למתיישבים הגרמנים במסגרת "מתנת הכרמל", אולם בפועל נמנע מן הגרמנים לפעול למימוש מתנה זו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מבנים ממלוכים בירושלים המערבית
המבנים הממלוכים הקיימים בירושלים נבנו בין השנים 1250 – 1516 לספירה. בתקופה זו שלטו הממלוכים במרחבי המזרח התיכון, ממצרים בדרום ועד אסיה הקטנה. החיילים בצבא האיובי של מצרים היו, למעשה, צעירים נוצרים ממרכז אסיה, שנמכרו לעבדים והובאו למצרים. היו אלו עבדים-חיילים שאומנו באימונים צבאיים קשים, ובמקביל אוסלמו והפכו לקנאים באמונתם החדשה. בשנת 1250 לספירה עשו עבדים אלו הפיכה במצרים האיובית ותפסו מידי האיובים את השלטון, ובשנת 1260 כבשו את ארץ ישראל והיו לאדוניה החדשים של ירושלים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
נפוליון והמצור על עכו בשנת 1799
בשבת הגרעין בעכו הוביל חברנו מרדכי אשל סיור על חומות העיר העתיקה והתעכב באריכות על המצור שהטיל נפוליאון בונפרטה על העיר עכו בשנת 1799. תוך כדי דבריו הזכיר מרדכי שכתב מאמר מפורט על מצור זה. לבקשת חברים רבים שלח מרדכי את מאמרו לפרסום באתר. הכנסו וקראו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית העלמין לחיילי נפוליאון שנפלו בקרב על עכו
לקראת מפגש הגרעין הגדול בעכו בשבת הקרובה מקדיש מרדכי אשל את כתבתו ל"בית העלמין לחיילי נפוליאון בעכו". הכתבה מתפרסמת הפעם במדור זה. בשבוע הבא תעבור הכתבה למדורו הקבוע של מרדכי
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית "הבטון" הראשון בארץ
"נלבישך שלמת בטון ומלט" אמר המשורר. ואחרים בבואם לתאר משהו חזק השתמשו בביטוי "בטון יצוק" או ביידיש "אייזן בטון" הבטון סמל את החוזק ואת תנופת הבנייה בארצנו המתחדשת. טרם היות הבטון בארץ בנו מחומרים אחרים ומגוונים. מתי "פרץ" הבטון לחיינו?? הכנסו וקראו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מכרות הגופרית באדמות "נחאביר" ליד קיבוץ בארי
במרחק של כ – 2 ק"מ מערבית לקיבוץ בארי, על אדמות "נחאביר" , מצויים שרידי שדות הכרייה של מפעל הגופרית מימי המנדט הבריטי בארץ ישראל . אל שרידי המפעל ניתן להגיע בכביש המוביל מקיבוץ בארי של ימינו אל הנקודה בה הוקמה בארי בראשיתה, בכביש העוקף את הקיבוץ מצפון ופונה מערבה לעבר בתרונות "מכתש בארי" , במפגש כביש זה עם כביש הבטון המנדטורי יש לפנות דרומה כשלוש מאות מטר, ומימין לכביש ניתן להבחין בשרידי מבני בטון חשופים . מבנים אלו היו מפעל לעיבוד הגופרית שנכרתה ממזרח למפעל .
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
נרצחי מאורעות תרפ"ט בירושלים ופליטיהם (ע"פ זיכרונות שולמית לסקוב)
לקראת חג העמצמאות הבא עלינו לטובה כתב מרדכי אשל מאמר חדש, ממש בימים אלו. אנו שמחים להביא את מאמרו זה לעיון קוראינו הנאמנים. המאמר מצטרף למאמר נוסף המתפרסם במדורו לפני מאמר זה. קריאה נעימה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עמדת "ההגנה" בבית גן
לא רבים מבני דורנו יודעים כי בגליל התחתון התקיים בעבר ישוב ששמו "בית גן". לקראת יום העצמאות מספר מרדכי אשל את סיפורה של עמדת ההגנה בישוב זה היישוב התמזג בתקופה מאוחרת יותר עם המושבה יבנאל.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
החורש שעל שם כלימנטובסקי בכפר תבור
משנודע בכפר דבר השוד נטלו נשקם אף צעירי המושבה , עלו על סוסיהם והצטרפו למרדף . במהרה נתברר לרודפים כי השודדים השאירו רוכבים ורגליים לאורך שפת הנחל התלול . אלו פתחו באש על הכוח הרודף , נתפתח קרב שנמשך שעות אחדות . בקרב זה נפל משה כלימנטובסקי על משמרתו .
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"הסליק" של חוסמסה
לנקבת הקידוח חובר סולם ברזל, כדרכם של בארות מים מן הימים ההם. בדפנות הבאר נבנו מקומות מסתור להחסנת נשק בלתי לגלי . ותיקי ההגנה ממפקדי המקום מספרים, כי למשפחת השומר שהתגורר באתר, היו סימנים מוסכמים עם המפקדים שהתאמנו בחולות . כאשר מן התצפית לא נראתה כל סכנה נתלו על גג המבנה כבסים לבנים , ואילו כאשר הבחינה התצפית בסכנה , נתלה בגד אדום. סימן זה אפשר למתאמנים להסתיר את הנשק במועד .
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
דיזנגוף לא היה הראשון
העדלאידע המיתולוגית הזכורה לטוב בעיר העברית הראשונה נהגתה במוחו הקודח של ראש העיר הראשוןן (מיתולוגי גם הוא) מאיר דיזנגוף. רבות סופר על עדלאידע זו ועל אלו שבאו בעקבותיה בשנים שלאחר מכן. השמות "חברה טרסק" ברוך אגדתי אברהם אלדמע נקשרו בתהלוכת קרנבל פורים שכונתה בשם זה על שם הנאמר "עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן". אבל מסתבר שדיזנגוף לא היה הראשון בקיום אירועי פורים המוניים בתל אביב. קדמו לו רבים טובים ומקוריים לא פחות. לכבוד חג הפורים מספר מרדכי אשל על חגיגות הפורים שקדמו לעדלאידע.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית החולים למצורעים בירושלים
הצורך בבית חולים למצורעים במחצית השניה של המאה ה 19 , נבע ממצב התברואה הירוד של ירושלים, שמחלות קשות היו מצויות בה, כולל הצרעת. העדויות על מצב העיר, הסיבות לו ופרטי מחלות נפוצות, תוארו לא אחת בידי תיירים נוצרים ששהו בירושלים, והעלו את התרשמותם על הכתב. גם רופאים ששהו בעיר בימים ההם נדרשו לעניין זה כתבו את ממצאיהם ומסקנותיהם . מקורות אלו מבהירים היטב את הצורך שבהקמת בית החולים למצורעים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ליקוטים מספר "זמרת הארץ", ותפילה ליושבי ארץ הקודש.
לפני שנים אחדות נתגלגלה לידי חוברת בשם "זמרת הארץ, דברי תורה וחסידות על ערכה של ארץ ישראל" , בהוצאת "נתיבה ואור" באריאל, בעריכתו של מדריכנו האהוב בבני עקיבא, הרב י' איסר קלונסקי. המאמר "זמרת הארץ", כולל דברי תורה והדרכה בדרך החסידות בסגנון השייך לדורות ראשונים, כפי שכתב איסר קלונסקי בהקדמתו לחוברת. מחבר הקונטרס
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
התאנה במסורת ישראל
עץ התאנה גדל, כמו הגפן, בהר ובבקעה, בשפלה, בעמק ובנגב ובכל ארץ המזרע. בספר "שיר השירים" מתאר שלמה המלך את השינויים החלים במראה הארץ בתמורות העיתים: "כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע ארצנו, התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח... ". היש תיאור מוצלח יותר מזה המבשר את בוא האביב ?.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ביתו של ר' חיים פרחי בעכו
פרחי הוא המקור האמיתי על כל השפעה בעכו, בלי ידיעתו ועזרתו , לא ייעשה דבר בציבור, ואפשר להגיד על בני משפחת פרחי בעכו ובדמשק שהם מושליה האמיתיים של סוריה". נוסעים אחרים בני התקופה מתארים את חיים פרחי כ "כהן הראשי של היהודים".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תעשיית הסבון בארץ
תעשיית סבון מפותחת הייתה בשכם ובירושלים. ביפו פעלה מסבנה בבית הסאריה הישן [כיום המוזיאון לתולדות יפו] עד שלהי השלטון התורכי בארץ, שהייתה שייכת למשפחת דמיאני, אחת המשפחות המפורסמות והותיקות ביפו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת תליית שני הסרג'נטים הבריטיים על ידי האצ"ל
ביום י"ב במנחם אב תש"ז הודיע האצ"ל כי הוציא לפועל פסק דין מוות על שני הסרג'נטים הבריטיים , וזו לשון הודעת בית הדין של הארגון הצבאי הלאומי בא"י: "שני המרגלים הבריטיים מרטין ופייס שנמצאו במאסר המחתרת מיום 12.7.1947 הועמדו לדין, בית הדין מצא את השניים חייבים בכל האשמות ודן אותם למיתה בתליה בצוואר עד צאת נשמתם. פסק הדין הוצא לפועל.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ביתם של אנשי ביל"ו ביפו
את החודשים הראשונים לשהייתם בארץ עשו אנשי ביל"ו ביפו. הדעת נותנת שבחירת מקום מגוריהם בביתו של אנטון איוב לא הייתה מקרית. סביר להניח שאורח חייהם השיתופי - קומונלי מחד, והיותם משכילים שלא הקפידו על קלה כחמורה מאידך, לצד השאיפה לחיות בארץ הרחק משאונה של יפו ומחוליי החברה שסביב,
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מצבת השומר יהודה סנדלר ב"בית הלל"
מושב "בית הלל" שבגליל העליון נודע ביופיו. תושבי היישוב הנוכחיים עלו על הקרקע בשנת 1950, ומתיישביו הם משוחררי צה"ל. אולם ראשית היישוב בשנת 1940 , כאשר גרעין של מתיישבים ביקשו להקים מושב שיתופי על אדמות לזזה [שנרכשו ע"י הקק"ל מאת הערבי ד"ר אליאס סוקריה].
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הנרצחים בידי ערבים בין מאורעות תרפ"ט למאורעות תרצ"ו –תרצ"ט
ההתנפלויות על יישובים יהודים, אם לצורך פגיעה ברכושם, באדמותיהם, במטעיהם, בעדריהם ובכל אשר להם, לצד פגיעות בנפש של יהודים, תושבי הערים המעורבות, נוסעים בתחבורה הציבורית, או של מובילים במשאיות, היו בגדר דברים שבשגרה יום יומית. פגיעות אלו באו לידי ביטוי בעיתונות העברית של אותם הימים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
חורשת השלושה ביבנאל
בפי כל מצויה מטבע לשונית די שכיחה , כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה , מטבע זו בימים בו אנו מצויים עתה , ימי הטרור הפלשתיני המשתולל , ראוי לקרוא את שכתב י' הפטמן , עורך עיתון "הבוקר " במאמר מערכת ביום שבו הובאו נרצחי יבנאל לקבורה. [יום ב', ג' ניסן תרצ"ז ].
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הקלויז של רבי אהרן מצ'רנוביל בצפת העתיקה
בשמחת תורה החג בו מסתיימים חגי תשרי מתכנסים רבבות בני ישראל בבתי הכנסת בשטיבלאך ובקלויזים כל אחד במקומו ובדרכו לשמוח בשמחת התורה שהיא הבסיס לקיומינו כעם. על אחד מבתי כנסת אלו מספר מרדכי אשל לכבוד החג הקרב.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הגפן במורשת ישראל
הגפן היא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. נראה שהגפנים הצליחו במיוחד באזוריה ההרריים ביהודה ובשומרון. לפיכך מדגיש ישעיה, בנבואות החורבן שלו, שכל מקום בו היו אלף גפן באלף כסף שמיר ושית יהיה. במקום אחר מנבא ישעיה: " אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב". הגפן ושמחת הלב קשורים זה בזה. בנבואות נחמה מוזכרת הגפן כסמל לשלווה, השקט ובטחה כנאמר: "ביום ההוא נאם ה' צבאות תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה" [זכריה ג' 10].
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ספריית "מדרש אברבנאל" ו"בני ברית"
בכל עשרת ימי תשובה אנו מוסיפים בסיום תפילת העמידה את הפסוק "בספר חיים טובים" ... וכ"ו. עמנו נקרא גם עם הספר ובכלל לספר ולספרות היהודית יש מעמד מיוחד בפנתיאון המורשת היהודית. לקראת יום הכיפורים מביא מרדכי אשל את סיפורה של ספריית מדרש אברבנאל ובני ברית בירושלים. נקווה שכולנו נכתב בספריית בורא העולם לחיים טובים ולשלום - גמר חתימה טובה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הרימון במסורת ישראל
בראש השנה נוהגים לאכול רימון ולאחר ברכת "בורא פרי העץ" להוסיף "יהי רצון שירבו זכויותנו כרימון" יש האומרים שמספר גרעיני הרימון עומד על תרי"ג כמניין המצוות. לכבוד החג מביא מרדכי אשל את מחקרו אודות הרימון במסורת ישראל. שנה טובה לכל קוראנו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית החולים למצורעים בירושלים
מחלת הצרעת היא מחלה מידבקת. לא לחינם נקרא ביה"ח בשם "עזרת ישו". האחיות שטיפלו בחולים והסתכנו בהידבקות, ביטאו בשם זה תפילה ומשאלה וקיוו שמשיחן יהא בעזרן. הרב אריה לוין נהג לבקר את שנים עשר החולים היהודים שאושפזו במוסד זה בבידוד קשה בכל ערב שבת. את ידי החולים לא לחץ מחשש הדבקות, אך נהג לשוחח עימם ולעודדם בדברים וקרא בפניהם חומש ורש"י.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"המגדלור" של נמל תל אביב
בשפך הירקון אל הים, סמוך לתחנת הכוח החשמלית שעל שם לורד רידינג, [שאת ארובותיה ניתן לזהות בימים צלולים אפילו מחורשת "המסרק" שבהרי יהודה], ניצב מגדלור. המגדלור ניצב מצפון למצבת הזיכרון שהקים גנרל היל לזכר כיבוש העמדות התורכיות, שהיו על מעברות הירקון, בידי חייליו הבריטיים במלחמת העולם הראשונה, ובמרחק מטרים ספורים מתל קודאדי . המבנה עצמו נראה כמצודה העשויה בטון מזויין , ומראה כעמדה צבאית שנועדה להגן על תחנת הכוח החשמלית.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ביתם של יהושע ואולגה חנקין בחוף בנימין
ממרום הגבעה, עליה ניצב הבית שנבנה בסגנון "הבאו האוז" , בעל הקווים החלקים והנאים בפשטותם [אגב סגנון בניה של שנות השלושים], משתרע נוף מצוקי החוף באזור שמצפון לנתניה. במפתח, שבין המצוק עליו בנוי ביתם של אולגה ויהושע חנקין.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פעילות ד"ר יפה כרופא בזכרון יעקב בשנים 1906 – 1919
אט אט נתגלה יפה כבעל סמכות מן המעלה הראשונה בתחום המדיציני, ורבים מוועדי המושבות ומעסקני היישוב פנו אליו וביקשו את עצתו. אך לא אחת נתקל ב"קומבינות" וחתירות נגדו שפגעו בו קשות. דוגמה לכך היא העדפת רופא צעיר וחסר ניסיון, שהועסק בתחנת הניסיונות של אהרנסון בעתלית, על פני יפה הוותיק והמנוסה הימנו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית החולים בזכרון יעקב, מראשוני בתי החולים העבריים בארצנו
במדור זה נפרסם השבוע ובשבוע הבא שתי כתבות אודות ד"ר הלל יפה ופועלו להקמת מערכת הבריאות ובתי החולים בארצנו. כדי להגיש את הנושא בשלמותו יופיע המדור שבועיים ברציפות ולאחר מכן יחזור להתפרסם אחת לשבועיים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ג'וערה, הסדנה בה חושל כוח המגן של ה"יישוב"
ג'וערה משלהי שנות השלושים ועד הקמת המדינה, הייתה ל"הגנה" מה שהיה בה"ד 1 בכפר סירקין [ ולימים בסמוך למצפה רמון], לצה"ל. נקודה זו, ספק "מזרעה" ספק כפר אריסים שהיה שייך למשפחת צאלח הערבית מחיפה, נרכשה ע"י הקק"ל בשנת 1936, ימי המאורעות, ושימשה את ראשוני מתיישבי "עין השופט", קיבוץ השומר הצעיר, שהוקם בחמישה ביולי 1937 [כ"ו בתמוז תרצ"ז], בימי "חומה ומגדל".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
השידוכים, טכסי האירוסים והקידושים בקרב בני היישוב הישן בירושלים

תנאי ראשון לנישואין היה, אפוא, קיומה של נדוניה הגונה, וככל שהנדוניה גדולה יותר, כן גדולים הסיכויים לזכות בשידוך בעל ערכים מקבילים מן הצד שכנגד. כל שזכה ביתרון אישי, בלמדנות, ביופי, בכישרון כלכלי מובהק, יתרונו שימש לו עילה להתעלות שכבתית דרך החיתון.
קרא עוד...
הערות בעל "אדמת הקודש" על ספרי קודמיו: "תבואות הארץ" ו"כפתור ופרח", חידושיו ושגיאותיו בזיהוי אתרים.
בשבועיים האחרונים פרסםמרדכי אשל צמד מאמרים העוסק בגבולות הארץ ומחקרן. השבוע הוא משלים את הסדרה במאמר המציין את חילוקי הדעות בנושא זה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
השידוכים, טכסי האירוסים והקידושים בקרב בני היישוב הישן בירושלים
היה המנהג בירושלים שהכלה שלחה לחתן קודם לחופה שעון, שטריימל וטלית" , מנהג זה נמשך בין החרדים עד היום. כן היה מוטל על החתן לשלוח לכלה שמלת משי זהב שקראו לה "שמלת החופה", וכן "בית נפש"(היה זה בגד עליון יקר, ארוג בחוטי כסף או זהב, שנועד להסתיר ולכסות את הלב והחזה מפני הצניעות) את דורון החתן נתנה אם החתן המיועד לעתידה להיות אשתו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
אישתורי הפרחי, מחבר הספר "כפתור ופרח"
אברהם משה לונץ הגדיר את אישתורי הפרחי בתואר "הראשון בחוקרי ארה"ק", ולא בכדי. ספרו הפך לאחד מספרי היסוד העוסקים בארץ, גבולותיה, במצוות התלויות בה, ובידיעתה . פרופ' שמואל קליין סבר שאישתורי הפרחי היה "הראש והראשון לכל חוקרי הטופוגרפיה של א"י אחר חתימת התלמוד, וספרו אינו נופל בערכו מספרו של אוסביוס אב הכנסייה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פורים של ילדותנו
לקראת חג הפורים הבא עלינו לטובה, חוזר מרדכי אשל לימי ילדותו בירושלים ומשתף אותנו בחוויות פורים שלו באותם הימים. כרוח הפורים חוברים יחדיו קריאת המגילה, נפצים וכילים מכילים שונים להרעשת המן והמערב הפרוע והכל מתוך חיוך נוסטלגי של ימים יפים ואווירה קסומה. ולוואי שגם לנכדינו יהיו זכרונות כאלו על ימי ילדותם.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הישוב היהודי בשפרעם
יצחק בן צבי כתב בספרו "א"י ויישובה בימי השלטון העות'מאני", כי לפי הרשום בארכיוני קושטא, בשנת 1525-1526 נמנו בשפרעם שלוש משפחות יהודיות, ובמפקד משנת 1533 נמנו במקום עשרה בעלי בתים. ידוע כי כשפקדה מגפה את צפת ברחו יהודיה לכפרים כגון: פקיעין, מירון, עין זיתים, ביריה, ואפילו עד לשפרעם הרחיקו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בניין ימק"א בירושלים
אומנם, את בניין ימק"א בנו נוצרים, אך בעוד שהמבנים שנבנו ע"י נוצרים בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, מגמתם הייתה לשמש לצרכי דת ולצלינים, בניין ימק"א נועד לשמש מרכז תרבות בין דתי. למעשה, משמש המבנה לאורך כל שנות קיומו כמתנ"ס, ויתכן שבתוככי מבנה זה פעל המתנ"ס הראשון של ירושלים ואולי המתנ"ס הראשון בארץ.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
שרידי מסילת הברזל הבריטית בקו לוד, קלקיליה, טול כרם.
מסילת הברזל המובילה מלוד, דרך ראס אל עין וקלקיליה לטול כרם נבנתה ע"י הבריטים בשנת 1918. במפות טופוגרפיות מימי המנדט הבריטי ניתן להבחין בתוואי זה ממערב ליישובים הערביים קולה, מגדל צדק ג'לג'וליה, בתווך בין כפר סבא לקילקליה, והלאה צפונה לטול כרם. גם כיום ניתן להבחין בשרידי תוואי המסילה הזו שפעלה עד מלחמת העצמאות.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מושבת התימנים בבן שמן
ממזרח לביה"ס החקלאי "בן שמן", במושבה הישנה, נעשה - לפני למעלה מתשעים שנה - נסיון יוצא דופן ליישב תימנים שיעסקו בצורפות, הבתים אשר נבנו לקליטת התימנים בבן שמן, ובית המלאכה בו עבדו בשנים 1910 - 1914 , קיימים עד ימינו. בבתי התימנים מתגוררות משפחות, תושבות המושבה, לא כן בית המלאכה, המצוי בקצה הדרומי ביותר של המושבה, בסמוך לחומת המגן מימי מלחמת העצמאות, והנושק כמעט לכביש 443 . מבנה זה, הנטוש בחלקו האחד ומשנהו משמש כמחסן, הולך ומתפורר, לא תואר לו ולא הדר, הגם שראוי היה שהועדה לשימור מבנים ואתרים תעשה לשימורו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
לקראת ט"ו בשבט - ליקוטים מספר "זמרת הארץ", ותפילה ליושבי ארץ הקודש.
לפני שנים אחדות נתגלגלה לידי חוברת בשם "זמרת הארץ, דברי תורה וחסידות על ערכה של ארץ ישראל" , בהוצאת "נתיבה ואור" באריאל, בעריכתו של מדריכנו האהוב בבני עקיבא, הרב י' איסר קלונסקי. החוברת הופקה בשנת תשס"ה, לרגל נישואי בנו גרשון, עם בת זוגו איטל למשפחת ורטיאל . ספר "בגדי ישע" ממנו נלקח המאמר "זמרת הארץ", כולל דברי תורה והדרכה בדרך החסידות בסגנון השייך לדורות ראשונים, כפי שכתב איסר קלונסקי בהקדמתו לחוברת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
יחיאל מיכל הלפרין- חולם ולוחם שנשכח
"... אני מיכל הלפרין ערב לכך, על יסוד עברי, כי אושיט את ראשי להסירו בפומבי על ידי האיש שילווה לי 50 מיליון $, אם בכסף זה לא אבנה ואקים ב-כ"ה השנים הבאות את המדינה הישראלית בא"י ...". כך כתב יחיאל מיכל הלפרין בקול קורא לעשירי תבל בנסיונו לגייס כספים לקידום ההתישבות בארץ ישראל. חלם..העיז.. ניסה.. וגם הצליח.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
השקמה העתיקה של "אום חאלד"
יש בעצים "עתיקים" מן הנשגב. לא לחינם שימשו עצים אלו, לפני אלפי שנים לעבודה זרה. גזע רחב שענפיו כבדים ומשורגים, חללים שנוצרו משריפות או תהליכי ריקבון, קמטים, נוף רחב ומחשוף שורשים רחבים וחזקים, מעידים יותר מכל על עץ ששרד שנים רבות. מנוחה בצל עץ שכזה, או אפילו התבוננות בו, היא חוויה בלתי נשכחת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עץ הזית הקשיש שבצובה
.שמן הזית הנו מוטיב מרכזי במורשת חג החנוכה והמכבים. מי מאתנו לא שמע וספר אודות נס פך השמן שהיה כשטהרו המכבים את המקדש. עץ הזית שהוא אחד משבעת המינים הוא צמח ותיק באדמת ארץ ישראל וגם צמח סמלי מאד. עץ זית עתיק במיוחד נמצא ב"צובה". לכבוד חג החנוכה מקדיש מרדכי אשל את מאמרו לסיפורו של עץ זה, ומעמדו וחשיבותו של הזית בכלל בתולדות ובמורשת ישראל.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
היישוב היהודי בעזה מראשית המאה העשרים ועד חיסולו
בהערב היום הגיעו לעיר שדרכיה היו צרות, סמטאותיה מזוהמות ומלאות זבל ומי מדמנה, אשר צחנתם הייתה לו לזרה. רוב בתיה שפלים, טוחי חמר ותבן, לא תואר ולא הדר להם. גם בתי אבן, מצא בעזה ואפילו מפוארים, אך אלו היו מעטים. בעזה התאכסן הרב מני אצל סיניור יצחק הררי שעיסוקו היה "אוצר תבואות המס של המושל המקומי". עם שחר יצא לשוטט בחוצות מרכז העיר ומצא כי אווירה טוב, וכי אל העיר נוהרים ערבים רבים לרגל מסחרם. בני העיר נראו לו "בריאי בשר, יפי קומה וטובי לב".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
איגרת כוללות הפרושים בירושלים לקונסול האנגלי פין
מקור חשוב למצב יהודי ירושלים וחברון, ולאירועים שהתרחשו בארץ בתקופת שירותו [כולל תיאור פני הארץ, דרכיה, יישוביה, אורחות חייה, יחסי הגומלין בין העדות הדתיות השונות ויחסיהן עם השלטונות וכיו"ב, הינו היומן שכתב פין באנגלית, ואשר נקרא באנגלית " STIRRING TIMES" ובעברית בשם: "עיתות בסופה" – עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים. ספר זה חסר פרטים אודות פועלו בשנים 1857 – 1862, ואלו מצויים בספרי זיכרונות ובתעודות מן הימים ההם.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
חדשות - קרה, קורה, יקרה
דבר תורה - ד"ר אפרים יצחקי
מסיפורי ארץ ישראל - מרדכי אשל
השבוע שהיה במבט אישי - רבקה קולנגי
חברים כותבים
שהשמחה במעונם
לזכרם






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS