יום ש', כט’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
קומה ה' – נסיעת הארון במדבר
משה מתפלל כאן שתי תפילות: אחת בנסוע הארון ואחת בנוח הארון. התפילה הראשונה – בנסוע הארון, מובנת. משה מתפלל נגד שונאיהם של ישראל, כלומר, משה מתפלל שבזמן המסע, כשהעם עייף ולא מוגן, לא יתקיפוהו האויבים . בתפילה זו משה משתמש בביטויים "אויביך" ו"משנאיך", כיוון שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם. לקוראי: זהו מאמרי האחרון המתפרסם במדור ובאתר, המפסיק לפרסם מאמרים חדשים. תוכלו להמשיך ולעיין בכל מאמרי הקודמים באתר שיהיה נגיש כבעבר. תודה לקוראי הנאמנים ייתן לכם היושב במרום אך בריאות הצלחה וכל טוב.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מנהג לקשט בירק ובפרחים את בית הכנסת והבתים, בחג השבועות
וכן פסק הרב עובדיה יוסף, שנשאל האם לחשוש מפני "בחוקותיהם לא תלכו", כדעת הגר"א, ותשובתו בסיכום: "המנהג שנהגו לקשט את בתי הכנסת וספרי תורה בכתרי פרחים ושושנים, ולהעמיד שם ענפי אילנות, יש לו יסוד נאמן על פי מדרשי חז"ל, ומנהגם של ישראל תורה הוא" (שו"ת יחווה דעת ח"ד סי' לג).
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
האבל בימי הספירה (המשך)
ושמעתי בשם רבי זרחיה מגירונדי שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד,שמתו מפסח ועד פרוס העצרת. ומאי פורסא? פלגא כדתנן: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום". ופלגא חמישה עשר יום קודם העצרת, וזהו ל"ג בעומר. "פרוס עצרת" פירושו, חצי עצרת – חצי של שלושים הוא חמישה עשר יום. כלומר, תלמידי ר עקיבא מתו עד חמישה עשר יום לפני שבועות ואז פסקו מלמות. ולפי חשבונו חמישה עשר יום לפני שבועות היינו ל"ג בעומר, לכן ביום זה, שפסקו מלמות, עושים קצת שמחה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מנהגי אבל בספירת העומר
ימי ספירת העומר אמורים להיות ימי שמחה, משתי סיבות: שמחת הקציר. שמחת קבלת התורה. ואילו ההלכה הידועה קובעת שבימי ספירת העומר נוהגים דווקא מנהגי אבלות. נוהגים שלא לישא אשה ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר והסיבה לאבלות זו "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה (הקליקו למאמר המלא.)
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת "תזריע מצורע"
הקב"ה ציוה את עם ישראל להקים מקדש ולהקריב קרבנות, משום שבעולם שבו חי עם ישראל לפני מתן התורה, עבדו כולם עבודה זרה והקריבו קרבנות. הקב"ה רצה לעקור את העבודה הזרה מקרב עם ישראל, אולם ידע שהעם לא יוכל לעמוד בגזירה אשר תאסור עליו לבצע עבודה זרה מבלי לאפשר לו אפיק חלופי כלשהו במקומה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת שמיני. חטאם של נדב ואביהו בני אהרן
מה היה חטאם של נדב ואביהו? לפי התורה העניין פשוט: "ויקרבו לפני ה’ אש זרה אשר לא צוה אתם". אבל חז"ל לא הסתפקו בחטא זה והוסיפו על נדב ואביהו חטאים כהנה וכהנה. לא פחות מארבעה עשר חטאים: ואנו תמהים מה רצו חכמינו לומר במדרשים אלו, האם באמת כך משמע מהכתובים או שיש במדרשים הד לתקופתם של הדרשנים והם התכוונו לדרוש נגד תופעות שליליות של מנהיגי דורם?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ההגדה של פסח - ארבע כוסות
המשנה אינה קובעת שיש חובת ארבע כוסות בליל הסדר, אלא "ולא יפחתו לו (לעני?) מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי" (פסחים י, א). כלומר שצריך לשתות הרבה יין בליל הסדר, מינימום ארבע כוסות, אבל אפשר לשתות יותר. וכך גם אומרת המשנה (שם, שם מ"ז): "בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה". ואולי לכן אין קושיא על ארבע כוסות, כי אין חובה לשתות ארבע כוסות דווקא, ובבתים רבים נהגו לשתות יותר מארבע כוסות/
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת "ויקרא" "לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי",
מנהג תמוה זה מוסבר בכך שפרשת ויקרא מסתיימת במלים "לאשמה בה". ר"ת של לאשמ"ה ב"ה: לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי. (הפיוט "לא-ל אשר שבת" מיוחס לרב נטרונאי גאון, ויש המייחסים אותו למחבר קדום יותר). כל זאת כדי לסיים את הפרשה בדבר טוב. וכך כותב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה ה): "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מעשה הכיור וכנו במראות הצובאות וחוכמת הנשים -פרשת ויקהל - פקודי
על מעשה הכיור וכנו מסופר בפרשתנו (ויקהל שמ' לח ח): "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" אחד הביאורים המעניינים שהוצעו לכך, שאפשר שהוא עונה גם על מקצת הבעיות העולות מפשוטו של מקרא, נמצא בילקוט דוד: "ויש מפרשים כי הנשים היו רוצים לראות סדר העבודה והתפילה בבהמ"ק ואסור לילך בין אנשים, לכך היו עושין הכיור פתח אהל מועד במראות הצובאות כדי להסתכל מה שנעשה בפנים".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ ושכנתי בתוכם" פרשת תרומה
מיד אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים והר הבית עלתה השאלה האם לא צריך לבנות מיד את בית המקדש ולהתחיל להקריב קרבנות, כי זו מצוות עשה. אמנם ספר המצוות במצווה ס"ה מוסיף: ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד, כי אם על הצבור כולן. כשיבנה הבית במהרה בימינו, יתקיים מצות עשה. תנאי זה, שמצוות בניין בית המקדש חלה בזמן "שרוב ישראל על אדמתן", הוא בגדר חידוש של בעל "ספר החינוך", ואינו נזכר אצל מוני המצוות האחרים. על דברי ספר החינוך, שמצוות בנית המקדש חלה רק "בזמן שרוב ישראל על אדמתן".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"ורַפֹּא יְרַפֵּא"
"מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (בבא קמא פה ע"א). דרשה זו באה לתת הכשר להליכה לרופא, כי, לכאורה, הרעיון הדתי הוא שהקב"ה הוא המכה והוא הרופא, לכן על האדם החולה להתפלל ולא ללכת לרופא, שמנסה לסכל את מעשה הבורא, דבר נראה כחוסר אמונה. החזון איש: "וכשאני לעצמי, הנני חושב את ההשתדלות הטבעיות במה שנוגע לבריאות – למצוה וחובה וכאחת החובות להשלמת צורת האדם, אשר הטביע היוצר ב"ה במטבע עולמו. ומצינו מאמוראים, שהלכו אצל רופאים מאומות העולם ומינים להתרפא, והרבה מן הצמחים ובעלי חיים ומוצקים שנבראו לצורך רפואה. וגם נבראו שערי חכמה שניתן לכל להתבונן ולחשוב ולדעת."
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מה בין נוסח עשרת הדיברות שבלוחות ובתורה
רבי חנינא בן עגיל שואל את רבי חייא בר אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב, ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב? לפי הפשט ופרוש רש"י הוא שואל אותו: ב"כבד את אביך ואת אמך" מדוע בדברות השניות שבדברים נאמר: "יִ֣יטַב לָ֔ךְ" שלא כתוב בדברות הראשונות. תשובתו של ר' חייא בר אבא מפתיעה: "עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו". וכי גברא רבא כר' חייא בר אבא לא ידע מה שהתינוקות של בית רבן יודעים, שבדיברות ראשונות לא נאמר טוב ובאחרונות כתוב…?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
סעודת בר מצווה
כותב המשנה ברורה: מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה והיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וטעם הסעודה משום דעכשיו נעשה איש ישראל שנצטוה במצות התורה. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום: זכינו וזכה נכדנו נדב וזכו הוריו שיעשו סעודת מצווה לרגל הכנסו של הנכד בעול המצוות. לכבודו ובזכות המצווה אני מפרסם מאמר זה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
על מנהג שבירת הכוס בחתונה
לא! ד"ר אפרים יצחקי לא פתח סדרת מאמרים בנושא החתונה היהודית. אלא שבמזל טוב השיאו אפרים ורעייתו רותי (טיקו) תוך שבועיים שתי נכדות בנות לשני בנים. לכבוד נישואי כל נכדה כתב עורך המדור מאמר מיוחד העוסק במסורות הקשורות לנישואין. נאחל לבעלי השמחה הרבה אושר שמחה ונחת מהבתים החדשים שצאצאיהם מקימים בישראל. ברכות גם להורים המאושרים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלם קול ששון קול שמחה קול חתן קול כלה
השבוע נישאה אביגיל יצחקי נכדתם של כותב ועורך המדור אפרים יצחקי ורעיתו רותי (טיקו) לבחיר ליבה דור פורת. מערכת האתר וחברי מרחבים שולחים לזוג, להוריהם הרב ד"ר חנן יצחקי ורעיתו יעל ולסבתא והסבא צרור ברכות ואיחולים שיזכו להקים בית נאמן בישראל ויוסיפו וימשיכו להגדיל תורה ולהאדירה. לכבוד האירוע מוקדש המאמר לפסוק "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" או בנוסח קצת שונה כפי שיובא להלן.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"שמות" - נעלים
בהתגלות למשה בסנה, קורא לו ה' "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" השאלה הנשאלת, האם חליצת נעליים כביטוי של כבוד למקום קדוש הונהגה בדורות הבאים על פי התקדים של משה רבינו בסנה. על כך אומר הרמב"ם: דבר ידוע הוא שבית הכנסת ראוי לפארו ולרוממו ולכבדו ולהרחיק ממנו כל בזיון. אמנם הכבוד הוא כל דבר אשר הוא נחשב אצל בני אדם כבוד... והכבוד ובזיון האמיתי הוא כפי מחשבת בני אדם וכפי המקומות....והנה בארצות הנוצרים שאין אצלם בזיון כשנכנס אדם ואפילו לפני מלכם במנעל, אם נכנס כן בבית הכנסת שבעירם אינו בזיון.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת ויחי – קבורת רחל
ואקברה שם - ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב"ה משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת ויגש
מה זכתה שרח בת אשר שמָנו אותה בין יורדי מצרים דבר שלא זכו שאר בנות השבטים? ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור? אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס, אמר לו: יוסף, יוסף, הגיע העת שנשבע הקדוש ברוך הוא שאני גואל אתכם, והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל, אם אתה מראה עצמך - מוטב, אם לאו - הרי אנו מנוקין משבועתך.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
צפנת פענח – שאלת מקץ
האם פרעה ידע עברית שקרא ליוסף שם עברי "מפענח צפונות", ואם כן בשביל מה לשנות את שמו של יוסף מעברית לעברית? הרשב"ם סובר שהשם הוא שם מצרי המציין את התפקיד שקיבל יוסף, וכל מי שמקבל תפקיד משנים את שמו. הוא מביא עוד שתי דוגמאות לשינוי שם בעקבות קבלת תפקיד: הדוגמא האחת, שמו של דניאל ששונה לבלשאצר (דנ' א:ז). דוגמה אחרת היא שינוי שמו של יהושע, כאשר נהיה למשרתו של משה (תחילה נקרא הושע). זה לא מדוייק, כי הרי שמו יהושע שונה כאשר הוא נשלח עם שאר המרגלים לתור את הארץ.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת
הרי יש לנו כלל "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם", כלומר אם יש לנו לקיים שתי מצוות בעת ועונה אחת, יש להקדים את המצווה התדירה יותר. והרי הבדלה נעשית כל מוצאי שבת ואילו נרות חנוכה רק פעם בשנה. אם כן ההבדלה תדירה מנרות חנוכה, ולפי הכלל שהתדיר קודם יש להבדיל קודם ואחר כך להדליק נר חנוכה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת "וישלח"
ואיך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי. והרב השיב בספר שופטים (רמב"ם הלכות מלכים פ"ט הי"ד) ואמר שבני נח מצווים על הדינים, והוא להושיב דיינין בכל פלך ופלך לדון בשש מצות שלהן, ובן נח שעבר על אחת מהן הוא נהרג בסייף, ראה אחד שעבר על אחת מהן ולא דנוהו להרגו הרי זה הרואה יהרג בסייף. ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל, והם ראו וידעו ולא דנוהו
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"ויצא" - על האם הפונדקאית
בדרך כלל, אגדות לא משמשות כמקור להלכה, לא מסתמכים על אגדות לעניין פסיקת הלכה, במיוחד לא מסתמכים על "אגדות פליאה". "אגדות פליאה" הן אגדות המספרות על דברים מוזרים שקשה מאד להניח שהן קרו באמת ויתכן שחז"ל התכוונו בסיפורים אלו רק בדרך משל. לא מסתמכים בהלכה על "אגדות פליאה" אלו, ללא קשר אם הסיפורים הם מציאותיים או לא. אך הטכנולוגיה המודרנית ברפואה, מציבה בעיות סבוכות לפני פוסקי ההלכה, מחמת הקושי למצוא מקורות הלכתיים רלוונטים, לכן חלק מפוסקי ההלכה המודרנים משתמשים ב"מדרשי פליאה" לפתרון בעיות הלכתיות סבוכות. כך קרה עם האגדה המפורסמת על חילופי יוסף ודינה ברחמן של האמהות, שנדון בה להלן.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
לבן הארמי כמקור להלכה לפרשת "תולדות"
בבית לבן היו הרבה מנהגים טובים שהיו מקובלים במסורת מימים קדומים. נכון שהיה שם במשפחת בתואל בן אחד, לבן, שיצא קצת לתרבות רעה, אך עדיין הטוב היה רב על הרע, ולא כמו בעמי כנען שהרע הוא ששלט בהם. כלומר, אל תסתכלו על לבן ככה סתם, הוא בן בתואל אחי רבקה!!! ואם תאמר, הרי שבית בתואל לא טוב הוא כי יצא מתוכו רע – לבן. אומר לך שגם מבית יצחק יצאו הטוב – יעקב והרע – עשו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת לך לך
מהי אם כן ארץ מולדתו של אברהם, אור כשדים, חרן או ארם נהרים? ואי אפשר לומר שאור כשדים וחרן וארם נהרים חד הנה. כי: "אור" היא עיר קרובה לצפון המפרץ הפרסי. חרן היא עיר בצפון סוריה. ארם נהרים אינה עיר אלא אזור בסוריה, ולכן גם כתוב: "וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר". עיר נחור – כנראה חרן הייתה בארם נהרים. בכל אופן היכן נולד אברהם באור כשדים או בחרן?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עין הרע
תקופת החגים כבר מאחורנו, והגיעו ימות החול אנו מקווים שהחורף הבא עלינו יהיה לטובה ולברכה לבריאות טובה בלי עין הרע. "בלי עין הרע" הוא ביטוי שאנו משתמשים בו לעתים מזומנות. בכל בוקר אנו מבקשים, בין שאר הבקשות: "ותצילנו ... מעין הרע". מהו אותו "עין הרע" שיכול להזיק לנו, ואנו מבקשים מהקב"ה שיצילינו ממנו?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ספרות האגדה
על פי מהותה אין האגדה חזיון ספרותי עובר , אלא היא יצירה קלסית של רוח עמנו. יצירה שיש לה פירות לשעתה וקרן קיימת לדורות. ובכללה הרי היא אחד מן הגילויים הגדולים של רוח האומה ואישיה. כמה דורות ואישים שיקעו בה, מדעת או שלא מדעת, את כח יצירתם המעולה ואת כל עושר רוחם. כמה דורות טיפלו בבנינה ובשיכלולה עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו. עולם נפלא ומיוחד, עם חינו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו אי אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי ... יצירת מופת לדורות עולם.....
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
סוכות ענני הכבוד
"בסכות הושבתי את בני ישראל". הם לא נדדו עם אוהליהם כנוודי מדבר, אלא חנו ימים רבים במקום אחד, ושם בנו לעצמם סוכות, שהן דיור קבוע למחצה, לשהות בהן זמן רב, כנאמר: "ותשבו בקדש ימים רבים, כימים אשר ישבתם" (דב' א:מו), ללמדנו שגם אם נדונו אבותינו לשנים רבות של חיי מדבר כעונש על חטאם החמור, נהג ה' עמהם ברחמים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עבודת הכהן הגדול ביום כיפור
כדי להכנס אל הקודש ברור שהכהן הגדול צריך להיות צדיק, אבל לא די שהכהן יהיה צדיק, כל ישראל ערבים זה בזה, צריך גם שיהיה זכות התורה וזכות השבת וזכות המילה וזכות ירושלים ויהודה והתרומה והמעשרות. רק בקיום של כל המצוות וכל ישראל שמקיימים את המצוות יוכל להכנס את הקודש. ובצאתו נראה כולנו כי: "אמת מה נהדר היה כהן גדול"
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראש השנה (3) תקיעות השופר
התקיעות בשופר הן מהמצוות החשובות של ראש השנה. המאמר שלפניכם עוסק במצווה זו. אנו מביאים את המאמר בשלמותו (למרות ארכו) כדי שאלו הרוצים ללמוד את הנושא יוכלו לעשות כך עוד לפני החג הבעל"ט. כתיבה וחתימה טובה לכל קוראי המדור יהי רצון שתפילותיכם ותקיעותיכם יתקבלו באהבה וברצון.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראש השנה (2)
יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל עשר ואומר של שבת בפני עצמו ושל יו"ט בפני עצמו ומתחיל בשל שבת. וב"ה אומרים מתפלל תשע. כלומר, לפי בית שמאי, היות ויש שתי קדושות, קדושת השבת וקדושת יו"ט, אלו שני ענינים שונים, לכל ענין יש לברך ברכה נפרדת, לכן בראש השנה שחל להיות בשבת יש לברך עשר ברכות. לפי בית הלל אין לחרוג ממסגרת תשע הברכות של ר"ה, אע"פ שיש שתי קדושות, מצרפים את שתי הקדושות לברכה אחת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראש השנה (1)
מהיכן לנו שצריך לתקוע בשופר בר"ה? על שאלה זו כותב ד"ר אפרים יצחקי במאמר ראשון מתוך כמה מאמרים שיפורסמו בשבועות האחרונים ויעסקו ב"ראש השנה" הבעל"ט. המצוה החשובה והראשית בראש השנה (מלבד איסור מלאכה, כמו בכל יו"ט) היא, כידוע, תקיעת שופר. במדבר פרק כט, א: וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: התורה לא מפרטת מהי 'תרועה', כיצד מריעים ובמה מריעים? יתכן בפה, יתכן בחצוצרות או בכל כלי אחר. אמנם לא כתוב במפורש בתורה שבכתב, ש'התרועה' של ר"ה היא בשופר, אלא מפי השמועה - בתורה שבעל פה למדו זאת מן ה'תרועה' שב'יובל'.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תקיעת שופר בחודש אלול
"אני לדודי ודודי לי" ראשי תיבות אלול. עתה העת שיהיו כל מחשבותי לדודי וכשאעשה כן אז גם דודי לי, שישגיח עלי לטובתי. וגם השופר מסוגל לתשובה כדכתיב [עמוס ג, ו] אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו. ולפיכך נהגו כל ישראל לתקוע בשופר אחר התפלה כל החדש הזה ומתחילין מיום שני של ר"ח מפני שהוא יום הראשון לחדש זה. ויש שתוקעין בבוקר ובערב ואנו אין תוקעין רק בבוקר ותוקעין תשר"ת לבד בשבתות וער"ה דמפסיקין בין תקיעה דרשות לתקיעת חובה שצותה תורה:
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
פרשת "עקב"
משה רבנו הכיר היטב את העם וידע שכשם שיבואו נביאי שקר ויסיתו את העם לעבוד אלילים ופסלים, כך יבואו נביאי שקר שיסיתו את העם לעבוד לארצות אחרות (האומרים ברלין היא ירושלים, ראה משך חכמה בפרשת בחוקותי) או לבטל את הארציות בכלל. על כן שב משה ודיבר על הארץ הטובה. ודאי (דברים פרק ח, ג): ש"לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". אך גם אי אפשר לחיות על הלחם שאינו מאדמתנו.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 11
מי כתב את ספר דברים
בשבוע שעבר החילונו לקרוא בתורה את ספר "דברים" הקרוי גם משנה תורה. ונשאלת שאלה: האם כל חמישה חומשי תורה, כולל משנה תורה, הם מפי הגבורה או שיש דברים שמשה אמר מפי עצמו. או אולי משה אמר את הדברים מעצמו, ואח"כ בא הציווי האלוהי לכתוב את כל הדברים בתורה. ושמא משה קיבל את הדברים כולם בנבואה ותרגם את הנבואה למילים? על כך ידון המאמר שלפניכם
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 27
ה"שואה" בעקבות מרד בר כוכבא
החורבן שנגרם ערב מרד בר-כוכבא היה חמור מהחורבן שלאחר המרד הגדול. כי בעקבות כשלון מרד בר כוכבא נהרגו יותר מחצי מיליון יהודים (ויש חוקרים שמגדילים את המספר עד כמעט מליון), ורבים החליטו לעזוב את ארץ ישראל, ביניהם חכמים רבים שהחליטו לעזוב לבבל, שהפכה למרכז הרוחני-דתי החדש של היהודים.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
פרשת מטות - גד, ראובן וחצי מנשה
ראובן איבד את זכות הבכורה ואת המלכות (בר' מט ג-ד), ולכן חרפה היא לו לשבת בארץ כנען עם אחיו הצעירים, בזמן שיהודה הוא המושל, ולבני יוסף יש שני חלקים בירושת הארץ. לכן צירף אליו שבט ראובן את שותפו למחנהו, שבט גד, ויחד פנו הם אל משה בבקשתם. אין זה עונה מדוע ההחלפה לגד בראש, ומדוע צורף חלק משבט המנשה.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 10
כמה זמן חי פנחס?
הרמב"ם סבור שפינחס חי שנים רבות – מימי משה רבנו עד ימי עלי הכהן. ואמנם בסיפור פילגש בגבעה שהוא הסיפור האחרון בספר שופטים, כתוב: "וּפִינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם" (שופ' כ, כח). חלק ממקורותינו, זיכו את פנחס לא רק באריכות ימים מופלגת, אלא אף זכה לחיי עולם על ידי שהוא מזוהה עם אליהו הנביא. "אמר ריש לקיש הוא פינחס הוא אליהו, אמר לו הקב"ה אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל, אף לעתיד לבוא אתה עתיד ליתן שלום ביני וביניהם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא, והיתה לו ולזרעו אחריו, שיהיו מבורכים ממני לעולם.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 46
פרשת בלק
השבוע נחזור לעסוק בפרשת השבוע "בלק" הפרשה נקראת "בלק" אך ברור שהיא עוסקת למעשה בבלעם. בלק אקטיבי רק בתחילת הפרשה - כשהוא קורא לבלעם. תמוה הוא (שמשה כתב "פרשת בלעם") הרי פרשת בלעם גוף תורה הוא, וכל התורה כולה משה כתבה. לכן נראה שמה שאמר בלעם לבלק, ודאי לא בלשון הכתובה בתורה אמרו, שאם כן לא היה בלק מבין מה אומר בלעם, כי מניין היה בלק יודע בלשון הקודש ... אך משה כתב כוונת ההשגה שהשיג בלעם בלשון הכתוב בתורה...
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
תענית ערב שבת פרשת חוקת
בעקבות שריפת התלמוד, הונהג בהרבה מקומות יום תענית בערב שבת פרשת חוקת. ולא קבעו את התענית לפי היום בחודש שאירע שריפת התלמוד, אלא לפי היום בשבוע, וזה על פי שאילת חלום שנענו בו: 'ודא גזירת אוריתא'. על הפסוק 'זאת חוקת התורה', מתרגם אונקלוס 'דא גזירת אוריתא', והבינו מכך זאת גזירת התורה = לגזור אותה. ולכן הוקבע התענית לערב שבת פרשת חוקת.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 13
פרשת קורח - גדול השלום
הפעם יעסוק המדור בפרשת השבוע פר' "קרח". זאת כדי להעלות בעקבותיה נושא חשוב והוא גדלותו של השלום. סיפורו של קרח מביא בפנינו את נזקיה של המחלוקת. ומכלל זאת אנו למדים על חשיבותו וגדולתו של השלום. אלא שגם למחלוקת יש מקום בחיינו ובלבד שתתקיים בדרך ראוייה. על מחלוקת והסכמה, על "לגופו של עניין" ולא ל"גופו של אדם" מדבר המחבר במאמר זה.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 13
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיון מופיעה בכתבי הפוסקים האשכנזים (ביניהם: באר היטב, שערי תשובה, משנה ברורה) המצטטים את דברי ה'מגן אברהם' על השולחן ערוך. כ' סיון, נקבעה כתענית בעקבות פרעות ת"ח ות"ט (1648-9) שביצעו הקו'זקים האוקראינים המורדים בהנהגת חמלניצקי, ביהודי פולין. פורענות זאת, הייתה אחת הגדולות ביותר בתולדות ישראל. בעקבות אסון זה התקבצו ראשי ועד ארבע הארצות בפולין וקבעו את יום כ' בסיון, בו נחרבה קהילת נמירוב, כיום צום. תענית כ' סיוון שהורתה בשנת 1171, לא נמחקה מהזיכרון היהודי במשך הדורות, היא פשטה ולבשה צורות חדשות:
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
שחרית של שבת (17)
הבעיה העיקרית, על מי אנו סומכים בפסיקת הלכה (כולל פסיקה אידיולוגית) אנו חייבים לסמוך רק על רבנים מוסמכים. אין היום, כמעט, רבנים מוכרים ומוסמכים, שמתירים את עלית הנשים לתורה, וברור שזה מסיבות אידיולוגיות – פוליטיות. ולכן, קשה לפרוץ גדר ולהתיר. יש להניח שבמשך השנים הבאות, לאט לאט, יקומו רבנים שיתירו, כי בדת אסור שתהיה מהפכה רפורמית, הפסיקה היא יותר אבולוציונית – התפתחות איטית.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
שחרית של שבת (15)
הרב עובדיה יוסף: "והטעם שיכולה לעלות אף שאינה מחויבת, אף דקיימא לן דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתם, והרי אינה מחוייבת – כיצד תוציא את הרבים. התשובה לכך, עיקר קריאת התורה היא שידעו ויבינו וישמעו את התורה, ואין נפקא מינה מי קורא, דאף שהיא אשה או קטן יכולים לקרוא ולהוציא את הרבים."
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
שחרית של שבת (14)
אנו מביאים היום את חלקו השני של המאמר "עליית נשים לתורה". אנחנו נעסוק בדיון הלכתי טהור. אין אנו פוסקי הלכות, ואין להסתמך על מסקנות לימודנו. אנחנו עוסקים בתורה מבחינת "דרוש וקבל שכר". "הכל עולים למנין שבעה, אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין, אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור. הגה: ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים, אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים". (שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפב)
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
שחרית של שבת (13)
וכך פסק הרב אריאל בעניין עלית נשים לתורה: מבחינה הלכתית "אין מניעה הלכתית עקרונית שנשים לא תעלינה לתורה", אלא שהרב מביע חשש שמא המצב ידרדר "במדרון חלקלק" ולא נדע היכן לעוצרו. כלומר פסיקתו זו של הרב אריאל היא אידיולוגית. מבחינה אידיולוגית אין אנו מעוננים שנשים תעלינה לתורה. הסיבות אינן הלכתיות ברורות אלא חששות נכונים וחלקם לא נכונים, כי אפשר להגביל את הלבוש וכדומה.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 11
פסח
בכל חג יש לנו את מצוותיו המיוחדות, בנוסף למצוות כלליות של כל החגים, כגון אי עשיית מלאכה. לראש השנה יש רק מצווה אחת מיוחדת לה – תקיעת שופר. ליום הכיפורים – יש ארבע מצוות. לסוכות רק שתיים. ואילו לפסח יש שמונה מצוות ועוד תשע השייכות להקרבת קרבן פסח – יחד שבע עשרה מצוות. על עובדה זו ואחרות מדבר ד"ר אפרים יצחקי במאמרו לכבוד החג הבעל"ט. אחרי הפסח ישוב המדור לנושא: "שחרית של שבת"
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 17
שחרית של שבת (12)
חובת הקריאה בתורה מיוחסת כתקנה מימי משה רבנו. לפי חז"ל וההלכה, צריך להתכונן לקראת קריאת התורה כדי להבין מה קוראים. לצורך זה קיים התרגום. כל עניין התרגום בבית הכנסת, כדי שהציבור יבין את הנקרא בתורה. לכן היה המנהג הקדום שהמתרגם מסביר לקהל השומעים את הנאמר בתורה. בא"י חלקו את התורה כך שגמרו את הקריאה פעם בשלוש או בשלוש וחצי שנים, כדי שיהיה זמן לתרגם ולהסביר לקהל את מה שקראו בתורה. משום שלא הקריאה עיקר אלא ההבנה, ולכן גם התרגומים הארצישראלים הם ארוכים יותר ומלאי הלכות ואגדות. כי העיקר הוא הלימוד ולא רק שמיעה ללא הבנה.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 10
שחרית של שבת (11)
ה"קדושה" הנאמר בברכת "אתה קדוש", היא חיקוי לשירת המלאכים ואילו שירת ישראל היא: "שמע ישראל". ושירת ישראל חשובה יותר משירת המלאכים. למרות ששירתנו חשובה יותר משירת המלאכים, אנו משבחים את הקב"ה גם בשירת המלאכים, ואומרים: "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום" (ובנוסח ספרד: "נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש").
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 14
תענית אסתר
לקראת חג הפורים לוקח ד"ר אפרים יצחקי פסק זמן מסדרתו "שחרית של שבת" ומביא מאמר העוסק ב "תענית אסתר". מעניין שיום זה – י"ג באדר, מופיע במקורותינו כיום שמחה שאסור להתענות בו גם אם נאמר שמגילת תענית בטלה לאחר החורבן ורק בתקופת האמוראים, כיצד נהגו עם תענית אסתר לפני החורבן ובתקופת התנאים? על אלו ואחרים בגוף המאמר.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
שחרית של שבת (7)
בסידור רב סעדיה גאון לא נמצא הפיוט "א-ל אדון" ובמקומו מובא פיוט אחר המיוסד על א' ב': אל אדיר במרום במעלה מושבו גדול וגבור דיין דורות הודיע גבורות ועושה נפלאות זך ונקי חומל על עמוסיו טהור וקדוש יחיד במעשיו כח גבורתו לא נוכל לספר מעשי ידיו נאמנים מכל מעש סומך ידידים עונה עשוקים פודה צדיקים צופה כל מבט קרוב לקוראיו רחום לאוהביו שמו יתגדל במעלה ובמטה תהילות עוזו נשיר לפניו תתברך ה' אלקינו ...
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 13
שחרית של שבת (5)
ר' יוחנן סובר שאחרי ההלל הגדול יש לומר נשמת. לכן אנו אומרים נשמת בשבת וחג כי אנו אומרים את ההלל הגדול בפסוקי דזמרא. בקשר לליל הסדר במשנה כתוב: "מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר". ובגמרא ישנה מחלוקת בין ר' יוחנן לבין ר' יהודה: "מאי ברכת השיר? רב יהודה אמר: יהללוך ה' אלהינו, ורבי יוחנן אמר: נשמת כל חי".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
שחרית של שבת (4)
בהוספות פסוקי דזמרא של שבת, יש הבדל בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד: ההסבר לכך הוא בתחום טעויות הדפוס המדפיסים העבירו, מן ההגדה, את ההלל הגדול – מזמור קל"ו עם "רננו צדיקים בה' המדפיסים שאחריהם הבינו את "וכו'" שצריך להעתיק את כל המזמור. וכך קרה התחילו לומר את מזמור ל"ג – רננו צדיקים אחרי ההלל הגדול. והיות שאין צורך לומר אותו פעמיים. כך הוא ירד ממקומו הטבעי אחרי מזמור י"ט ועבר לאחר מזמור קל"ו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
שחרית של שבת (3)
יש לשים לב, אין פרק בתהילים שמתחיל ב"אשרי יושבי ביתך". בתהילים קמ"ה לא מתחיל ב"אשרי יושבי ביתך", אלא ב"תהילה לדוד". לפני "תהילה לדוד" אנו מוסיפים שני פסוקים: 1. "אשרי יושבי ביתך" מפרק פ"ד. 2. "אשרי העם שככה לו" לקוח מפרק קמ"ד. וכן בסוף המזמור המסתיים ב"תהילת ה' ידבר פי ויברך שם קדשו לעולם ועד", אנו מוספים את הפסוק: "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללוי-ה" מפרק קט"ו.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 17
18:36 (28/01/16) שייקה שניצר
לאחר סדרת המאמרים על "קבלת שבת" ממשיך המחבר בנושאי תפילות השבת ופותח בסדרה חדשה "שחרית של שבת.בפרק הראשון נלמד מדוע אין מניחים תפילין בשבת
שחרית של שבת (1)
לאחר סדרת המאמרים "קבלת שבת" ממשיך המחבר לעסוק בתפילות השבת ופותח סדרה חדשה אודות "שחרית של שבת. בפרק הראשון עוסק המאמר בנושא מדוע אין מניחים תפילין בשבת. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לא סעיף א: בשבת וי"ט אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
13:09 (13/01/16) שייקה שניצר
במילים "לחיים ולבריאות לנו ולכל ישראל. אמן" מסיים ד"ר אפרים יצחקי את מאמרו התשעה עשר והאחרון בסדרה "קבלת שבת".
קבלת שבת (19) - מאמר אחרון בסדרה
"לחיים ולבריאות לנו ולכל ישראל. אמן!!!!" במילים אלו חותם ד"ר אפרים יצחקי את סדרת מאמריו "קבלת שבת" ואכן המאמר האחרון עוסק בקריאה "לחיים" אחרי המילים "סברי מרנן" הנאמרות בעת הקידוש ע"י בני עדות המזרח על האמירה הזו מקורותיה וכיצד הוצמדה ברכת "לחיים" בעת ששותים יין או משקה חריף מפרט המחבר במאמרו.תודה לאפרים על הסדרה כולה שהייתה לאורכה "נשמה יתרה" ורוח של שבת קודש.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 11
קבלת שבת (16)
והפעם " שלום עליכם מלאכי השרת" שאנו שרים עם בואנו מבית הכנסת בערב שבת. הפיוט מבוסס על האמור בתלמוד שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. אך יש גם המתנגדים לאמירת הפיוט. לנימוקי התומכים והמתנגדים הכנסו למאמר.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 28
קבלת שבת (15)
לאחר הפסקה קצרה שהוקדשה לחג החנוכה, חוזר ד"ר יצחקי למאמר החמישה עשר בסדרה "קבלת שבת". הפעם עוסק המאמר בתהילים כ"ג "מזמור לדוד" הנאמר לקראת סוף תפילת ערבית לשבת. גם נוסח עדות המזרח וגם נוסח ספרד, אומרים לפני עלינו לשבח את מזמור כ"ג בתהילים: "מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. נוסח אשכנז לא אומרים זאת.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 10
קבלת שבת (14)
המאמר עוסק ב"קידוש בערב שבת בבית הכנסת". שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסט: נוהגין לקדש בבהכ"נ, ואין למקדש לטעום מיין הקידוש אלא מטעימו לקטן, דאין קידוש אלא במקום סעודה. היות והיום אין אורחים שאוכלים בבית הכנסת, עדיף שלא לקדש בבית הכנסת, כי בסופו של דבר אין קידוש אלא במקום סעודה. מחלוקת זו, אם לקדש בבית הכנסת או לא, כבר מובאת בתלמוד:
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
קבלת שבת (12)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן א: אתה מוצא י"ח מתפללין בכל יום ואינן כלן לשבחו של הקדוש ברוך הוא אלא שלש ראשונות ושלש אחרונות ושתים עשרה ברכות כלן לצורכו של אדם ולפיכך אין מתפללין בשבת שמונה עשרה שאם יהיה לו חולה בתוך ביתו נזכר ברופא חולי עמו ישראל והוא מיצר, והשבת נתנה לישראל לקדושה לענג ולמנוחה ולא לצער לכך מתפלל ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות והמנוחה באמצע, ולפיכך אמר דוד שבע ביום הללתיך (תהלים קיט) אלו ז' ברכות שמתפללין בשבת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
קבלת שבת (9)
הנוסח של רב סעדיה נתקבל בחלקו במנהג בני רומא ואיטליה. מכאן שזהו נוסח א"י. רב סעדיה שהיה בארץ ישראל מכיר את הנוסח וכותב: "ויש מכניסים זכר השבת בברכות שלפניה ושלאחריה". אבל בנוסח הבבלי לא משנים מנוסח החול (חוץ מ"ופרוס"), כרגיל, הנוסח הבבלי התקבל אצלינו ורק בנוסח בני רומא שקרוב לנוסח א"י נשאר הזכרת השבת בברכות ק"ש.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 18
קבלת שבת (8)
כיצד קרה ש"במה מדליקין" – משנה, שמקובל מדורי דורות (מתקופת הגאונים) לומר זאת בתפילה, נעקר ובמקומו נכנס "כגוונא" - קטע זוהר? יש לשער, שהיות ומנהג אשכנז היה לומר את "במה מדליקין" בסוף התפילה ולא לפני ערבית, נכנס "כגוונא" לפני ערבית, ו"במה מדליקין" נשאר במקומו בסוף ערבית. לפי התקנה הראשונה כדי לחכות למאחרים. אך הסבלנות אבדה, יחד אתה אבדה אמירת "במה מדליקין".
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 16
כפרות
מנהג הכפרות החל כנתינת צדקה לעניים. כי הרי נאמר (משלי י, ב; יא, ד): "וצדקה תציל ממות", וחז"ל אמרו "האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה לעולם הבא – הרי זה צדיק גמור!" ואין מתאים יותר מנתינת צדקה בערב יום הכיפורים – יום הדין הגדול שבו נחתמים לחיים או חלילה למיתה. והנותן צדקה אפילו כדי שהבנים יחיו, הרי הוא צדיק גמור.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 14
"לדוד ה' אורי וישעי"
לקראת הימים הנוראים שבפתחנו נוטל המדור פסק זמן מסדרת המאמרים "קבלת שבת" ובתקופת החגים יעסוק המדור בעניני דיומא של חגי תשרי. הסדרה "קבלת שבת" תשוב לאחר החגים. עורך המדור ד"ר אפרים יצחקי מאחל לקוראיו ולכל חברי "מרחבים" כתיבה וחתימה טובה, שנת שלום ברכה ובריאות, שנה שנזכה בה להגדיל תורה ולהאדירה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
קבלת שבת (6)
כמו כל מנהגי האר"י ז"ל והקבלה שהתקבלו כמעט בכל קהילות ישראל, גם "קבלת שבת" של ר' שלמה אלקבץ, רמ"ק והאר"י התקבלו כמעט בכל קהילות ישראל. יש קהילות שלא אמרים מזמורים אלו בציבור אלא כל יחיד אומר לעצמו (כמו שיר השירים). יש קהילות ש"קבלת שבת" נאמרת מהמגדל וע"י ילדים כדי להראות שזו לא תפילה אלא זמירות בעלמא. והחזן מתחיל מ"ברכו" מעמוד התפילה.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
קבלת שבת (5)
"לכה דודי" הפיוט של ר' שלמה הלוי אלקבץ התקבל על ידי האר"י ז"ל. לכן הוא התקבל על ידי תלמידיו ובעקבותיהם כמעט על ידי כל עם ישראל. אנחנו נטפל רק בבית הראשון. התורה מתפרשת בשלושה דרכים: ע"פ המקרא, ע"פ המדרש וע"פ הקבלה. לא ניתן להבין את הפיוט ללא שלוש דרכים אלו, כל מה שאדם יודע יותר יתקדם בהבנתו ע"פ הרבדים האלו.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
קבלת שבת (4)
מעניין המנהג בפראג לומר פעמיים "מזמור שיר ליום השבת", ההסבר האגדתי הוא: שפעם בערב שבת הגולם התפרע, והמהר"ל הלך להוציא מפיו של הגולם את שם המפורש. בינתיים הקהל כבר קיבל על עצמו את השבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת". כשהמהר"ל חזר לבית הכנסת הוא אמר את "מזמור שיר ליום השבת" לקבל על עצמו את השבת וכל הקהל אמר אתו פעם נוספת את המזמור. מאז התקבל המנהג בפראג לומר פעמיים "מזמור שיר ליום השבת".
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 20
קבלת שבת (3)
המקובלים בצפת נהגו לצאת לשדה כדי לקבל את השבת. הם הסתמכו על מה שמסופר במסכת שבת: שבת קיט ע"א: רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה. המקובלים קיימו את המסופר בגמרא כפשוטו, לבשו בגדי שבת ויצאו לשדה תוך שירה לקבלת פני השבת. השירה הייתה כמובן שירה דתית. הם התחילו בפרקי תהילים המדברים על שירה והלל לה':
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 11
קבלת שבת (2)
תפילת "קבלת שבת" בימינו, אנו קוראים לאמירת ששה (או שבעה לפי הספרדים) מזמורי תהילים צה (לכו נרננה), צו (שירו לה') צז (ה' מלך תגל הארץ) צח (מזמור שירו לה'), צט (ה' מלך ירגזו עמים), הספרדים מוסיפים את פרק ק (מזמור לתודה), כט (מזמור לדוד הבו לה'). לאחר פרקים אלו מוסיפים את "אנא בכח", לכה דודי ואת הפרקים בתהילים צב (מזמור שיר ליום השבת ואת צג ( ה' מלך).
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 20
נישואין אזרחיים (14) - מאמר אחרון בסדרה
המאמר האחרון בסדרה עוסק בנישואים רפורמיים האמורים לתפוס כנישואים דתיים רגילים. אבל דא עקא, הגירושים שלהם אינם כדת משה וישראל. לפי המנהג הרפורמי, גם האשה יכולה לגרש את בעלה, אם הוא מסרב לתת גט. ואם הבעל נעלם הרביי מפריד ביניהם. וכאן מתעוררת בעיה של ממזרות לכל קהילת הרפורמים.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
נשואין אזרחיים (12)
השופט או רושם הנישואין נותן לזוג רשות לחיות יחד, ואין כאן קנין. הבעיה היא הייחוד. ישנם רבנים שפוסקים שעקב העובדה שלא נישאו כדת, הם נחשבים כבועטים בדת ומאבדים את חזקתם, ולכן אינה זקוקה לגט. ואילו אחרים סוברים שהם לא מאבדים את חזקתם, והרי הם נשואים כדת והיא חייבת גט כהלכתו. הרב שפירא אומר שהבעיה קשה יותר מכיוון שכל רב עושה כדעתו. יש המקילים ופוטרים את האשה מגט. ואפילו אותו רב משיא אותה כדת. ובבואה למקום אחר, שהרב שם מחמיר, ידונו את ילדיה כממזרים. לכן הוא פותח את דברי במשפט קשה "בית ישראל נקרע לגזרים".
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
נישואין אזרחיים (11)
... אדם היושב עם אשתו כדרך איש ואשתו הווה כידוע שבעל אותה אפילו ליכא עדי יחוד, והכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה. ואמנם אע"פ כן השגת הרב"ש נכונה היא הן אמת שאנו יודעים שבמשך הזמן בועל אותה, אבל בקידושין צריך עדות בשעת קידושין. על איזה שעה... ואין אנו יודעים באיזה זמן, והלא על הקדושין צריך עדות בשעת הקדושין. שו"ת נודע ביהודה תנינא אבן העזר נ"ב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
נישואין אזרחיים (10)
בחורה יהודיה עמדה להינשא לבחור יהודי, כדת משה וישראל. בגלל הגרות הבחור נעלם או שנהרג. החבר הטוב ביותר של הבחור, שהמיר את דתו, בא לנחם את הבחורה, ודבר על לבה להינשא לו, והבחורה הסכימה. אבל החתונה לא הייתה כדת משה וישראל, אלא "על ידי עובדי ככבים בחקות דתם ובכהני במותם". הם חיו יחד כשלושה חדשים, וכמובן ש"והיו יודעים זה אנוסים רבים" (הייתה עדות כוללנית). האשה נכנסה להריון ממנו, כשהדבר נודע לבעל עזב אותה "והלך מעבר לים, ולא יסף שוב אליה עוד". בינתיים הילד נולד, והיא הצליחה לברוח ממיורקה לאלג'יר. השאלה היא: האם נישואי דת אחרת, תקפים כנישואים יהודיים.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 11
נישואין אזרחיים (9)
בחורה יהודיה, (קונסרבטיבית) הכירה בחור יהודי והחליטו להתחתן. את החתונה היהודית החליטו לעשות אצל ההורים במיאמי, בקיץ ובינתיים כדי לחיות יחד הם נישאו בנישואין אזרחיים וגרו יחד כאיש ואשה. אבל עד שקיץ הגיע הם נפרדו בגירושין אזרחיים. התעוררה השאלה האם היא זקוקה לגט כהלכתו בגלל "חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". וכאן הם ממש התכוונו להתחתן כדת, כלומר היא מיועדת להיות אשתו.
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
חדשות - קרה, קורה, יקרה
דבר תורה - ד"ר אפרים יצחקי
מסיפורי ארץ ישראל - מרדכי אשל
השבוע שהיה במבט אישי - רבקה קולנגי
חברים כותבים
שהשמחה במעונם
לזכרם