יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בשפך הירקון אל הים, סמוך לתחנת הכוח החשמלית שעל שם לורד רידינג, [שאת ארובותיה ניתן לזהות בימים צלולים אפילו מחורשת "המסרק" שבהרי יהודה], ניצב מגדלור. המגדלור ניצב מצפון למצבת הזיכרון שהקים גנרל היל לזכר כיבוש העמדות התורכיות, שהיו על מעברות הירקון, בידי חייליו הבריטיים במלחמת העולם הראשונה, ובמרחק מטרים ספורים מתל קודאדי . המבנה עצמו נראה כמצודה העשויה בטון מזויין , ומראה כעמדה צבאית שנועדה להגן על תחנת הכוח החשמלית.

"המגדלור" של נמל תל אביב מרדכי אשל חוקר ארץ ישראל ש' אביצור בספרו: " עם חופי ירקון לפני הקמת המדינה" , מספר כי בשנת 1934 – 1935 נבנה מגדלור זה, במטרה להאיר ולהורות דרכן של אוניות המשוטטות בימים. תחילה לא קיבלו תושביה של תל אביב מגדלור זה בשמחה ובזרועת פתוחות, מחשש כי לבוניו היו כוונות שאינן כשרות ומגמתו למנוע הורדת מעפילים בחופי תל אביב . אולם ספק רב אם אכן נבנה מגדלור זה בשנים שנקב , מאחר ונמל תל אביב החל להבנות בעקבות מאורעות 1936 – 1939 , ולאחר שנמל יפו הושבת על ידי פועליו הערביים במגמה לפגוע ביישוב היהודי. רק ביום 24.4.1936 החלו הסוכנות היהודית ולשכת המסחר יפו – תל אביב לדון באופציית הקמת נמל חילופי ליפו בתל אביב , ואילו תחילת העבודות להקמת המזח הקטן וצריף המכס של נמל תל אביב החלו רק ביום 17.5.1936 . לפיכך, ספק הוא אם אכן הוקם המגדלור טרם שנבנה נמלה של תל אביב. כידוע, עד ה – 19 באפריל 1936 שימש נמל יפו לתל אביב וסביבותיה שער הכניסה והיציאה מן הארץ. הן סחורות ומוצרי יבוא והן מוצרי יצוא עשו דרכם אל הארץ וממנה דרך נמל זה. יפו הייתה שער הכניסה הראשי לעולים, תיירים וסחורה של יהודים ובמשך שנים רבות היה נמלה העיקרי של הארץ, עד לבניית נמל חיפה בשנות העשרים. בנמל יפו שלטו שלטון ללא מצרים ספנים וסבלים ערבים, אשר מנעו בכל כוחם חדירה של יהודים אל הנמל. התעשייה והחקלאות הארץ - ישראלית היהודית, סייעה להתפתחותה של יפו ולשגשוגה. בנמל יפו השקיעו שלטונות המנדט הבריטי, בשנים שלפני מאורעות 1936 – 1939 , כחצי מליון לירות ארץ ישראליות, סכום נכבד באותם הימים . משפרצו המאורעות וביפו החלו להירצח יהודים בידי פורעים ערביים [כאז כן עתה לדאבון הלב], החל היישוב היהודי מונע רגליו מיפו. ביום פריצת המאורעות נמלטו היהודים, ששהו בנמל יפו לרגל עיסוקיהם, בדרך הים, כי שובם לתל אביב דרך יפו הייתה כרוכה בסכנת נפשות .במשך אותם השנים עשו הערבים הכל להכביד על היישוב היהודי . נמל חיפה היווה פתרון חלקי ליצוא ויבוא, אולם שימוש בנמל זה ייקר את העלויות בגין ההובלה שנדרשה מחיפה לתל אביב, ואין צורך לומר כי הערבים ניסו לשבש גם את מהלכן הסדיר של הרכבות והתחבורה הממונעת באמצעות חבלה ומיקוש במסילת הברזל וירי בצירי התנועה . בשל מצב בלתי נסבל זה החל היישוב היהודי בשכנוע שלטונות המנדט לאפשר בניית נמל בתל אביב. מיקומו של הנמל נקבע על הגדה השמאלית של הירקון, כיום אזור מגרשי התערוכה. ביום 15 במאי 1936 נתקבלה ידיעה טלפונית מאת הסוכנות היהודית כי המזכירות הראשית של ממשלת המנדט העניקה אור ירוק ורשיון לפריקת סוגי סחורות שונים בימה של תל אביב . יומיים מאוחר יותר הוחל בהנחת מסילת ברזל בחוף שיועד לנמל , מסילה שנועדה לקרוניות והוקם מזח עץ קטן. בתוך 48 שעות נבנה צריף עץ אשר נועד לשמש את פקידי המכס של שלטונות המנדט ועמילי המכס, וכבר ביום 19 במאי הגיעה האוניה הראשונה לנמל תל אביב . הייתה זו האוניה היגוסלבית "סטורטי", אשר הביאה לארץ שקי מלט . למעשה, לא נבנה מעגן של ממש בימיו הראשונים של נמל תל אביב. סירות שנרכשו ונבנו בידי בעלי מקצוע מקרב העולים החדשים שימשו " כ "משאיות" ימיות . סירות אלו הובילו מטענים מן החוף אל האוניות שעגנו במים עמוקים. כן פרקו אליהן סחורות מן האוניות, סחורות שהובלו בסירות אל החוף, ומהן הובל המטען על גבם של סבלים. הקמת נמל תל אביב נתקלה בקשיים לא מעטים, מאחר ומהנדסי הנמלים שפעלו במזרח התיכון עזבו את הארץ לחופשת הקיץ, כך שנעדרו בעלי מקצוע עימם ניתן היה להוועץ בבניית הנמל . גם סווארים וספנים מנוסים חסרו . חלק מן הסירות היו פגומות ובימי סערה היה צורך למלטן אל החוף מחשש שיפגעו . מצב זה הוביל להחלטה כי יש צורך בבניה של בריכה עמוקה , רציפים ומזחים ושוברי גלים. ואומנם, בתוך זמן קצר הוחל בהעמקת שטח הבריכה ובבניית שני מזחים משני צידי הכניסה אליה. נבנה מזח שארכו היה אמור להגיע ל 60 מטר ורוחבו ל 3 מטרים, אך בפועל התברר כי יש להרחיבו לשישה מטרים. הבריכה נבנתה בשלוש משמרות , מתוך מגמה לסיים בה את העבודות במהירות כי עונת יצוא פרי ההדר עמדה בשער . בינתיים הוארך המזח ל 220 מטרים . בניית ברכת המים העמוקים הייתה כרוכה בפיצוץ סלעים ובעבודה מאומצת. אל הבריכה הובילה תעלה שרוחבה היה 8 מטרים. גם מחסנים נבנו בשטח הנמל , מחסנים ששימשו תחילה לאחסנת פרי הדר שיועד ליצוא לארצות אירופה. יש להדגיש כי שטחה של הברכה לא היה גדול ורק ספינות קטנות יכלו להיכנס אליה ולפרוק את מטענן. אולם, ההישג הגדול שבהקמת נמל תל אביב לא היה טמון במפעל ההנדסי לכשעצמו ובהיקפו , כי אם בעובדה שמרגע שנתקבל האישור להקמת הנמל בתל אביב עד ראשית תפעולו, חלפו רק שבעה חודשים. ביום 24.12.36 יצאה הסירה הראשונה משטח הבריכה כשעל סיפונה משלוח ראשון של פרי הדר. את תיבת הפרי הראשונה העניקה הנהלת נמל תל אביב להוד מלכותו ג'ורג' החמישי. מחשבתם של ערביי יפו לא עלתה בידם, היישוב היהודי, תודות ל "מרד הערבי הגדול" דווקא, נתחזק והתפתח ביתר עוז ויתר שאת . נמלה של תל אביב תפס את מקומו של נמל יפו, שהלך והתנוון, ולמעשה שימש את דייגיה של יפו בלבד. נמל תל אביב, לצד נמל חיפה, פעל עד אשר הושלם נמל אשדוד בראשית שנות השישים . לעובדיו הותיקים של נמל תל אביב ניתנה האפשרות להמשיך ולעבוד בתפקידם בנמל אשדוד או לפרוש. רבים מעובדי נמל תל אביב העדיפו לעבור ולהתגורר באשדוד ולהמשיך בעבודתם .