יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
ממרום הגבעה, עליה ניצב הבית שנבנה בסגנון "הבאו האוז" , בעל הקווים החלקים והנאים בפשטותם [אגב סגנון בניה של שנות השלושים], משתרע נוף מצוקי החוף באזור שמצפון לנתניה. במפתח, שבין המצוק עליו בנוי ביתם של אולגה ויהושע חנקין.

ביתם של יהושע ואולגה חנקין בחוף בנימין מרדכי אשל בישוב "גבעת אולגה" , שהוא מזה מספר שנים שכונה משכונותיה המערביות של חדרה, מצוי מבנה יוצא דופן, אשר נבנה בראשית שנות הארבעים על ידי יהושע חנקין. הבית בגבעת אולגה נבנה על מצוק כורכר המשקיף אל חוף בנימין, חוף אשר נקרא על שמו של הברון אדמונד – בנימין דה רוטשילד, "הנדיב הידוע". ממרום הגבעה, עליה ניצב הבית שנבנה בסגנון "הבאו האוז" , בעל הקווים החלקים והנאים בפשטותם [אגב סגנון בניה של שנות השלושים], משתרע נוף מצוקי החוף באזור שמצפון לנתניה. במפתח, שבין המצוק עליו בנוי ביתם של אולגה ויהושע חנקין למצוק הצפוני לו, משתרע חוף רחצה, אחד מחופי הרחצה של השכונה. במבט לאורך החוף צפונה ניתן להבחין בארובות תחנת הכוח של חברת החשמל ובמסוע הפחם החודר אל הים. מבט דרומה צופה אל יישובי קו החוף שמדרום לחדרה . בעבר נשקף מנקודה זו מזרחה נוף עוצר נשימה, אך בניה רוויה של בתי נופש בפרויקט דירות, חוסם את מראה הנוף במזרח. במערב משתרע הים התיכון, ישיבה במרפסת הבית הפונה לים בשעת שקיעה יש בה לשובב עין ולהרגיע. כדי להגיע אל המבנה, אשר עמד נטוש שנים רבות, יש לרדת מכביש החוף המהיר, במחלף גבעת אולגה , לכביש המוליך מזרחה לחדרה, ולעלות על הגשר [מעל כביש החוף], בכיוון מערב. בכביש זה יש לנסוע מערבה עד מגדלי בתי הדירות ולאתר שם מקום חניה. הליכה לאורך ה"טיילת" בכיוון חוף הים מובילה אל הבית הנמצא במרום הרכס, בית אליו מובילות כיום 71 מדרגות . אין צורך לומר כי גבעת אולגה, שבראשיתה הייתה מעברה, קרויה על שם רעייתו של יהושע חנקין. בימי המנדט, הציבו הבריטים במקום זה "ראדאר ימי", במטרה ללכוד ספינות מעפילים שחתרו לחופי הארץ. בימי "המרי" של היישוב נגד השלטון הזר, הותקף הראדאר [ בלילה שבין 19 ל 20 לינואר 1946 ] ופוצץ בידי אנשי ההגנה. עשרים יום קודם לכן הותקפה תחנת המשטרה הבריטית באזור זה ע"י לוחמי האצ"ל והלח"י. חנקין, שעסק ברכישת אדמות ערביים לטובת מפעל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, היה מרוכשי אדמות חדרה , ואדי חוארית [ עמק חפר ], עמק זבולון וכמובן אדמות עמק יזרעאל . בסוף המאה העשרים ובראשית המאה הקודמת היה חנקין "קבלן " רכישות האדמה הגדול ביותר של התנועה הציונית. בימי פועלו רכש חנקין מעל 600 אלף דונם . רוב האדמות שרכש היו בעמק יזרעאל , ולכן לשמו הוסף התואר "גואל אדמות העמק". חנקין, שמראהו היה כשל סגפן או נזיר, נולד ברוסיה בשנת 1864, והאגדות מספרות כי בילדותו היה שובב גדול. חנקין נולד למשפחה עתירת ממון , עלה לארץ ישראל בשנת 1882 [העלייה הראשונה], יחד עם אביו שהיה מחובבי ציון ונמנה על אנשי ביל"ו וממייסדי ראשל"צ . את רעייתו אולגה לבית בלקינד הבילוי"ת נשא לאישה, אף כי הייתה מבוגרת ממנו ב - 12 שנה. משום שמילא תפקידים מרכזיים ברכישת אדמות, גורש על ידי התורכים מן הארץ בשנת 1915,ושב לאחר כיבושה ע"י האנגלים בתום מלחמת העולם הראשונה. את ביתם באתר גבעת אולגה הקים מתוך חזון, בו האמין, כי לחוף זה נכונו עתידות בהקמת שכונת מגורים בעלת איכות חיים . בשנותיהם האחרונות רכשו בני הזוג חלקת קבר במערה בהר הגלבוע, מעל מעיין חרוד, מקום בו ביקשו להיטמן. אולגה חנקין נפטרה ביום ט"ו בניסן תש"ב, בדירתם שברחוב אחד העם 42 ת"א. אף אולגה הייתה ילידת רוסיה [גומל], הבכורה למשפחת בלקינד, והייתה סטודנטית באוניברסיטת סנטפטרסבורג, שם הייתה פעילה בחוגי סטודנטים רדיקליים ועלתה ארצה בשנת 1885. בשנות חייהם המשותפות עמדה לצדו של בעלה . במותה הייתה בת 80 . הכרתה הציונית הייתה עמוקה . בשנת 1882 כתבה: " מקווה אני כי ישיב ה' את שיבת ציון ויבנה הריסותינו כחפץ כולנו, ויקבצו יחדיו אלה אשר הרעיון הקדוש יפעם בלב [ואשר אחת מאלה היא אחותי], חונני עפר ארצנו ודורשי שיבת ישראל כי אז אשיב לכם תודה על חזקכם ידים רפות אלה"…. אל אחיה ואחותה הבילויים כתבה: …. " ואתם אחים! לכו ברוחכם זה ועשו בעד עמכם, עם בזוי ושסוי. תחזקנה ידיכם אל ירך לבבכם, היו לבני חייל, צבא אחינו ושמכם יהיה לברכה לדור אחרון, כי הגדלתם לעשות בצעדכם הראשון. אולגה, כמו יהושע בעלה [שנפטר בשנת ] 1945 , לא הספיקה לגור בבניין אותו בנו ולו יום אחד . צוואתה לבעלה, שהוקראה בהלוויתה, מעידה על אישיותה. בצוואתה כתבה: " ביום עוזבי אותך ללכת בדרך כל הארץ את גופי תעביר לביתנו הנצחי על הר הגלבוע להשקיף על העמק, ובא יומך תלך אחרי לעמק - לביתנו. אל בכות ואל ספוד לי. בעבודה הגדולה שאתה עובד תמצא ניחומים כי זה היה כל חיי רוחי, ואני תפלה שתוסיף כהנה וכהנה לגאולת הארץ, ודע לך יקירי שלא עזבתיך, תמיד תרחף רוחי ואהבתי עליך – אולגה שלך " . ההלוויה, שיצאה מתל אביב, התעכבה- כמובן- בחדרה, שם נשאו הספדים . מסע ההלוויה המשיך בדרכו לעפולה ומשם לעין חרוד, שם נטמנה. לעולם ינון שמם.