יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
מרדכי אשל חורג ממנהגו ומעלה זכרונות מבית הוריו והפעם בחרוזים. היות ולא אחת כל אחד מאיתנו ניתקף בגעגועים לבית אבא לריחות לטעמים ולאנשים. בחרנו לפרסם את הדברים לקראת ראש חודש ניסן חודש של ריחות אביב המביאים עמם זכרונות מימים עברו.

קידושא רבא מרדכי אשל קידושא רבא, זה היה מנהג של סבא רבא גם של סבא, וגם של סבתא, של אבי ושל אמי, ושל כל בני משפחתי, כך נהגו הם גם בלוקוב, גם באיז'ביצה, וגם בבריסק, וגם בווילנה, ומעת עלו ארצה בירושלים, בתל – אביב וגם בחיפה, בבר מצווה, או להבדיל כשנולד בן או נולדה בת, נכדה, או נכד, אירוסין וסתם כשבא, וכן בשבת חתן לפני או אחרי חתונה. אז מה אכלו שם המוזמנים והאורחים? געהקטע לייבער, עם בצל, אייער עם ציבאלעס ומעט חרדל, מטיאס בשמאלץ ודג כבוש, קוגעל ירושלמי, וקישקע גם, ולקינות פטיפורים ולגימה מיי"ש כוס הרימו, ולחיים ברכו. הוי כזה קוגעל (יש אומרים גם קיגעל), לא חשוב המבטא, העיקר שיהא מתוק, מפולפל מעט חריף, עם קצת שומן, ומלפפון חמוץ, הן זהו עיקר עניין! שייטוף השמאלץ על הסנטר, שיצקצקו בשפתיים, שהבטן תרווה נחת, ועוד לא הזכרנו את הלקח, בלעדיו מה הלקח? תן עוד קצת מזה, הוסף לי עוד דג מלוח, אל תשכח את ה"געפילטע פיש", מעט חריין עליו תוסיף. תוסיף עוד ! זה בקשיש. הוי שכחנו החמין, בו קרטופל, והעלזאלע, וגם שעועית, אחד משבעת פלאי עולם, אין דברים כאלה. אותו סבתא הכינה, עם קמח, פלפל, ומעט שומן, תן מעט גריוון על חלה, הן זו היא סעודת מצווה, כך אצל סבתא וסבא היה קידוש, איזה טעם! כל כך געשמאק, כך סבתא אמרה, אזוינס און אזעלעכס, סבא הוסיף, נישטא אין דער וועלט, אזא מין טעם, פלאי פלאים, כ"צפיחית בדבש", ממש כמו ה"מן", כאלה מטעמים, שנזכה לחיות עד מאה ועשרים, כן, עיקר שכחתי: בורקס בקידוש לא היו, גם לא ג'חנון, ובלי סחוג וחילבה, לא קובנה וכל "כאלה", כך היה אצל אימא ואבא ז"ל, כך בבריסק, בליטא, בפולין, באיז'ביצה וגם בווילנה, בירושלים בתל אביב ובחיפה, יכה אותי האל, תשכח ימיני , אם אשכח! תענית אסתר , באדר ב' תשע"ד זה מרדכי אשל הכותב, המתגעגע לזקני והורי, לדודי ודודותי בכל הלב. .