יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
אומנם, את בניין ימק"א בנו נוצרים, אך בעוד שהמבנים שנבנו ע"י נוצרים בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, מגמתם הייתה לשמש לצרכי דת ולצלינים, בניין ימק"א נועד לשמש מרכז תרבות בין דתי. למעשה, משמש המבנה לאורך כל שנות קיומו כמתנ"ס, ויתכן שבתוככי מבנה זה פעל המתנ"ס הראשון של ירושלים ואולי המתנ"ס הראשון בארץ.

בניין ימק"א בירושלים Young Men Christian Association ] [ מרדכי אשל אחד מן המבנים המרשימים ביותר בירושלים, הוא בנין ימק"א הניצב מול ה"מלון" הירושלמי הוותיק והנודע, "מלון המלך דוד". המבנה והמגדל שבמרכזו היו מאז הקמתם [בסוף שנות העשרים] לחלק בלתי נפרד מקו הרקיע של העיר. בראשית המאה ה 19 בלטו בקו הנוף שממזרח לעיר שני מבנים מרשימים: האחד כנסיית "העלייה לשמים" הרוסית פרובוסלבית, שברכס שכונת א טור, שמעל הר הזיתים, השני מגדל הפעמונים של מכלול "אוגוסטה ויקטוריה" הגרמני לותרני שעל רכס הר הצופים. במבט ממזרח למערב, בלטו שני מבנים נוספים, האחד מגדל הפעמונים הלבן של כנסיית "הגואל" הגרמנית, ומאחוריו מגדל בניין ימק"א. בימינו נאבקים קשות הגורמים המעונינים בשימור קו הרקיע המסורתי של העיר, ברצונם של אילי הנדל"ן לבנות מגדלים נוספים על אלו שנבנו בשני העשורים האחרונים, דוגמת מלון "הילטון" לשעבר הסמוך לבנייני האומה, מלון פלאז'ה שליד היכל שלמה, מגדל העיר ירושלים שבמרכז העיר והדומים להם. אולם, אין חולק בדבר כי למכלול בניין ימק"א איכות יוצאת דופן. ככלל הבנייה הנוצרית שבבירה, שראשיתה בניסיונות מדינות אימפריאליסטיות-מערביות לתקוע יתד בירושלים, מנימוקים דתיים ופוליטיים גם יחד, העשירה במידה בלתי תתואר את נופה של העיר, ועשתה אותה לעיר מיוחדת במראיה, עיר קוסמו-אורבנית. להמחשה די אם נתייחס למבנה בית החולים האיטלקי שליד שכונת מאה שערים המזכיר את המבנה התאום בפירנצה, או כנסיית הדורמסיון שעל הר ציון, שדומה לו מצוי בעיר אכן שבגרמניה, או כנסיית מרים מגדלנה הרוסית שבהר הזיתים [כנסיית הבצלים] המזכירה כנסיות במוסקבה, ועוד ועוד. מעל לכל נראים מבנים אלו, העשויים אבן ירושלמית, עשירים יותר ומחוברים לעיר, כאילו היו נטועים שם מימות עולם. אומנם, את בניין ימק"א בנו נוצרים, אך בעוד שהמבנים שנבנו ע"י נוצרים בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, מגמתם הייתה לשמש לצרכי דת ולצלינים, בניין ימק"א נועד לשמש מרכז תרבות בין דתי. למעשה, משמש המבנה לאורך כל שנות קיומו כמתנ"ס, ויתכן שבתוככי מבנה זה פעל המתנ"ס הראשון של ירושלים ואולי המתנ"ס הראשון בארץ. במבואה לבניין, בחצר הגן שבחזית, מצוי לוח העשוי אריחי קרמיקה, ובו משפט מנאום שנשא הגנרל אלנבי [כובש הארץ מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה], אשר הוזמן לחנוכת המבנה באפריל שנת 1933 , בנוכחות נכבדי ירושלים בני כל הדתות, הנציב העליון הבריטי, ראש העיר וחברי מועצתה ואורחים רבים. על לוח זה נכתב בשלוש שפות עברית, האנגלית וערבית המשפט הבא: מקום זה – השלום שורר בו יריבות מדינית ודתית תשכח אחדות בין עמים תטופח ותפותח. ואכן, ברוח דברים אלו מקיים ארגון זה את פעילותו בעיר במשך 125 שנה. ארגון ימק"א העולמי נוסד בשנת 1844 בלונדון, במטרה לסייע לצעירים שחיפשו תעסוקה. בירושלים נוסד הארגון בשנת 1878 במגמה לסייע לבני כל הדתות והלאומים. בשנותיו הראשונות פעל הארגון ברחוב יפו, אולם מטעמים שונים נאלץ לשנות את מיקום פעילותו מעת לעת. רק בשנת 1909 מצא הארגון מעון של קבע. מול שער הפרחים [שער דמשק]. בעת מלחמת העולם הראשונה הפסיקו התורכים את פעילותו, כי הארגון נחשד באי נאמנות לשלטון. פעולות ימק"א בירושלים התחדשו לאחר כיבושה מידי התורכים, בתום מלחמת העולם הראשונה. באותה שנה נפתחו סניפי ימק"א גם בערים נוספות, נצרת, בית לחם וכו'. בזמן מלחמת העולם הראשונה , פעלה ימק"א רבות עם החיילים מבני הלאומים השונים ששירתו בארץ. באותם ימים פעל הארגון במכלול מגרש הרוסים. שני אישים פעלו בימק"א נמרצות והובילו לפריחת הארגון ולגידול משמעותי במספר חבריו. הבולט שביניהם היה ד"ר ארצ'יבלד קלינטון הארט, ששימש בתפקיד המזכיר הכללי של י.מ.ק.א. בירושלים משנת 1920 עד 1930 , ואשר עיקר פעילותו הייתה להעשיר את המחשבה, הרוח והגוף של חברי המועדון. כתוצאה מעבודתו המסורה והמרשימה, זכה הארגון הירושלמי בשנת 1924 בתרומה בת מליון $, מנדבן בן העיר ניו ג'רסי שבאמריקה. בתרומה זו רכש הארגון אדמות מן הכנסייה היוונית אורתודוכסית במערב ירושלים, במקום בו מתנשא בנין ימק"א כיום. תרומות נוספות הגיעו, בין השאר, אף מיהודי מנצ'סטר. אבן הפינה לבנין, [המצוי בנדבך השני של הבניין , משמאל לכניסה המרכזית למבנה], הונחה בשנת 1928 , ע"י הלורד פלומר מי שהיה הנציב העליון הבריטי השני, בא"י. המבנה שבנייתו הסתיימה, כאמור, באפריל 1933 , נחנך ע"י אלנבי שאמר: " פה בירושלים עיר המוערצת ע"י כל בלב א"י, ארץ שהייתה למן הזמנים העתיקים מקום התרחשות מלחמות בלתי פוסקות, נוסד מונומנט בין לאומי של שלום ואחווה, תחת כיתתיות, התנצחויות ופחדים לוהטים, יהיו מחשבות האדם נאצלות באידיאלים". בנין ימק"א נעשה במהרה למרכז תרבותי , ספורטיבי, חברתי ואינטלקטואלי. כידוע, מגרש הכדורגל שבו היה היחידי הראוי לשמו , עד אשר נבנה האיצטדיון בידי טדי קולק בשנות השמונים. בריכת השחייה המקורה והמחוממת שבו , בה נהגה כל השנים רחצה נפרדת לגברים ונשים, הייתה היחידה בעיר עד שנות השישים. באולם הקונצרטים שלו פעלה התזמורת הסימפונית ירושלים עד אשר הוקם תיאטרון ירושלים. באולם זה הועלו הצגות ומחזות. בחדרי ההרצאות נלמדו השפות עברית, אנגלית וערבית. כן נערכו בו קורסים שונים לכלל האוכלוסיה, כגון בהנהלת חשבונות, באומנות לסוגיה וכיו"ב. אומנם, בשנים הראשונות לפעילות הארגון הסתייגו יהודים מפעילות במקום מחשש למיסיונרית מוסוית, אך ככל שרבו יהודים בין חברי המועדון, נעשה ברור לכל כי לא היה צידוק לחשש זה. העובדים בי.מ.ק.א. נמנים על בני שלוש הדתות, בחלקים שווים. בעבר היוו היהודים מיעוט בין החברים, אולם בשנים האחרונות מגיע חלקם לכ 65% . מכלול מבני ימק"א מילא מספר תפקידים במהלך שנות קיומו. בימי מלחמת העולם השנייה נערכו לחיילים ששהו בארץ פעולות תרבות, סיורים בירושלים ואף אירוח במלון המקומי. כן נוגנו בפניהם קונצרטים באולמות ומתחת לכיפת השמים. בשנת 1946 אירחה ימק"א את הועדה האנגלו - אמריקאית שנשלחה לפלשתינה מטעם האו"ם. לאחר מלחמת העצמאות המשיכה י.מ.ק.א לשרת את תושבי מערב העיר, ואילו במזרח העיר, ליד דרך שכם נפתח, מוסד מקביל לתושבי מזרח העיר. בתקופת המלחמה היו בניני מכלול י.מ.ק.א. תחת חסות הצלב האדום ודגל ארגון זה התנוסס מעליו. באותם ימים קלט המבנה כ 80 פליטים.. בעת שמשלחת התיווך של פולקה ברנדוט פעלה בארץ, מטעם האו"ם, אירח המבנה משלחת זו. כאשר נרצחו ברנדוט וכמה מעוזריו בידי אנשי לח"י, נלקחו גופותיהם למשמורת בי.מ.ק.א ומכאן הוטסו לקבורה. בימי מלחמת העצמאות שימש המבנה את הקונסוליה האמריקאית, ובו פעל מרכז תקשורת בין-לאומי. גם הקונסולים של תורכיה וספרד התגוררו באותם הימים בימק"א. במלחמת ששת הימים שימש המבנה כמפקדה זמנית של האו"ם. מיכלול מבנה ימק"א כולל בית מרכזי ושני אגפים סימטריים, המחוברים אליו בארקדות מקורות. המבנה המרכזי כולל מלון 4 כוכבים, המבנה הצפוני שעליו כיפה משמש תיאטרון ואולם קונצרטים, ואילו הדרומי משמש אולם ספורט. במקום יש ספריה עשירה בה 25000 ספרים בשלוש השפות: עברית , אנגלית וערבית. בניין י.מ.ק.א. תוכנן ע"י האדריכל ארתור לומיס הרמון, שהיה שותף בכיר בחברת האדריכלים שהקימה את בניין "האמפייר סטייט בילדינג" בניו יורק. חברה זו התמחתה בבניית מבנים מונומנטליים יוצאי דופן. הרמון, כנוצרי אדוק, ביקש לתכנן מבנה שישקף את עקרונות הבניה של ג' הדתות המונותאיסטיות. המבנה הוא מיצרף של סגנון ביזנטי בעיקרו, אולם הכיפות באגפים, מזכירות בניה מוסלמית, כמקובל במסגדיה של איסטנבול. עמודי הארקדות הם בסגנון צלבני, סגנון המסדרונות הוא ביזנטי ויש בו אלמנטים האופיינים לבניה רומנסקית מאוחרת, ולסגנון הבניה הגוטית. חיפוי האבן והערבסקות מזכירים סגנון מוסלמי. מבנה הכניסה המרכזי מזכיר סגנון שער אופייני לבניה צלבנית, והעמודים שמשני צדי הכניסה הועתקו מכנסיית המולד בבית לחם. במרומי המבנה הימני נחקק באותיות עבריות הפסוק "שמע ישראל". ובמקביל לו באגף השמאלי קטע מהפתיחה שבקוראן. במרכז, מעל הכניסה, נחקק משפט מן האוונגליון של יוחנן "אני הוא הדרך". גם נקודה יהודית יש במבנה: במרכז המגדל מצוי שרף מכונף בשש כנפיים, כמתואר בספר ישעיהו, אותו יצר האמן זאב רבן, מבכירי אומני בצלאל של בוריס שץ. גם כמה מפיתוחי דלתות האולמות במכלול המרכזי נעשו על ידו. אחד מהמהנדסים שפיקחו על ביצוע הבניה היה ברוך קטינקא, שיצא לאיסטנבול ולבעל בק שבלבנון כדי ללמוד ולהכיר את סגנון הבניה באתרים אלו, אותו אימץ האדריכל בבניין זה. ד"ר הארט, אשר בזכותו ניצב בלב ירושלים בנין ימק"א, פעל כל חייו בשרות ארגונו. הוא שירת באמריקה, ציילון, הודו וירושלים. בימי מלחמת העולם השניה עשה רבות לטובת שבויי המלחמה באירופה. כשפרש לפנסיה, בשנת 1930 , בנה את ביתו בטבריה, בית שהקדיש לאחר מותו לימק"א, ומשמש אכסניה על חוף הכינרת. ד"ר הארט נפטר בטבריה וניקבר בחצר ביתו. על קברו הוקמה קאפלה צנועה נעדרת סממנים דתיים. בה נקבע שלט הנצחה בנוסח זה: "הקאפלה מוקדשת לארצ'באלד קלינטון הארט 1946 - 1865 , שהיה מנהיג דגול, יצירתי, אסתטי ורוחני מעל 40 שנה…. קאפלה זו היא לאלו מכל הדתות, הגזעים והאמונות, השואפים לשלטון האל ולשלום עולמי ". מגדל ימק"א בירושלים מתנשא לגובה של 46 מ', וממנו נשקף מראה העיר והכפרים שמסביבה. סיור במבנה ובמגדל הינו חוויה אסתטית לכל אורח המזדמן לבירה.