יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
מסילת הברזל המובילה מלוד, דרך ראס אל עין וקלקיליה לטול כרם נבנתה ע"י הבריטים בשנת 1918. במפות טופוגרפיות מימי המנדט הבריטי ניתן להבחין בתוואי זה ממערב ליישובים הערביים קולה, מגדל צדק ג'לג'וליה, בתווך בין כפר סבא לקילקליה, והלאה צפונה לטול כרם. גם כיום ניתן להבחין בשרידי תוואי המסילה הזו שפעלה עד מלחמת העצמאות.

שרידי מסילת הברזל הבריטית בקו לוד, קלקיליה, טול כרם. מרדכי אשל בימי השלטון התורכי נבנתה בארץ מסילת העמק מחיפה ועד דרעה [אדרעי] שבעבר הירדן המזרחי. אורכה היה 161 ק"מ והיא נסללה בין השנים 1902 – 1905. מסילה זו הייתה סעיף לרכבת החיג'אזית בקו דמשק מכה, שהייתה יוזמת השולטאן התורכי עבדול חמיד השני. בניית המסילה הזו תכנונה החל בשנת 1900 והועסקו בה 5600 חיילים תורכים רובם ממוצא סורי ועיראקי. המסילה כללה הקמת כ 2000 גשרונים ומעבירי מים, ולאורכה נבנו 48 תחנות במרווחים של 30 ק"מ בין ה אחת לרעותה. ברכבת זו היו אמורים המאמינים המוסלמים להגיע למכה חינם אין כסף. בניית מסילת הברזל עד מדינה הושלמה בשנת 1908 , ואולם מלחמת העולם הראשונה מנעה את השלמתה עד מכה. את המסילה הזו בעבר הירדן, כמו מסילות אחרות שנבנו בימים ההם, תכנן הגרמני מייסנר פחה, ושותפו לעיצוב מבני המסילה היה שומכר, ממתיישבי המושבה הגרמנית בחיפה. נדגיש קו הרכבת הנוכחי בממלכה הירדנית מעקבה לעמן מתבסס על קו המסילה התורכית. התורכים תכננו והשלימו גם את בניית מסילת הברזל בקו עפולה, ג'נין לשכם . כן תכננו התורכים ובנו מסילת ברזל בסמוך לתחנת הכפר מסעודייה [ליד סבסטיה] וממנה שלוחה בכיוון טול כרם, כשכוונתם הייתה להמשיך מסילה זו , דרך לוד ותחנת הצומת [ואדי סארר [תחנת נחל שורק] לירושים ולבאר שבע. קו המסילה מטול כרם דרך קילקליה ראס אל עין [ראש העין] אל לוד תוכנן, בציר זה דווקא מתוך שתי סיבות עיקריות: האחת ניצול השטח המישורי שלרגלי הרי שומרון, השנייה הרחקת תוואי המסילה ממישור החוף, ע"מ למנוע ממנה ככל האפשר להיות בטווח תותחי ספינות המלחמה של הבריטיות ובני בריתם. במלחמת העולם הראשונה סללו התורכים מסילת ברזל נוספת מסילה מתחנת ואדי סארר לבאר שבע [ נחנכה באוקטובר 1915],המשכה מבאר שבע לבארותיים וממנה לתוככי סיני עד לקסיימה, וזו נסתיימה בקיץ 1916. בניית מסילה זו הלאה, מערבית לקסיימה, לא הושלמה. ראויה לציון העובדה שבניית המסילות התורכיות בארץ בוצעה בימים ההם במהירות וביעילות. עד היום ניתן לחזות בגשרים ובמעבירי מים שהציבו התורכים בקווי המסילה. חלק מגשרים אלו פוצצו ע"י הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, כגון: הגשר הארוך שמעל נחל באר שבע. גשרים אחרים שבנו התורכים פוצצו ע"י כוחות ההגנה והפלמ"ח בליל הגשרים, כגון: פיצוץ הגשר שליד ג'אסר א מג'מע [גשר הישנה] והגשרים שעל הירמוך. יתר על כן, התורכים אף בנו מנהרה בקו מסילת הברזל עפולה שכם, שאורכה מאתיים מטר. מנהרה זו מצויה בקטע המסילה שבין סילת א דאהר לבין הכפר ראממין. בעבר הירדן בנו התורכים מסילת ברזל שאורכה כ 1300 ק"מ. ממערב לירדן סללו התורכים מסילות ברזל שאורכן הכולל עמד על כ 550 ק"מ. רוחב המסילות התורכיות עמד על 1.05 ס"מ ועל כן מהירות נסיעתן הייתה, יחסית, נמוכה. המסילות שבנו הבריטים בארץ היו ברוחב תקני, כבאירופה, ורוחבן ועמד על 1.45 מ'. מסילת הברזל המובילה מלוד, דרך ראס אל עין וקלקיליה לטול כרם נבנתה ע"י הבריטים בשנת 1918. במפות טופוגרפיות מימי המנדט הבריטי ניתן להבחין בתוואי זה ממערב ליישובים הערביים קולה, מגדל צדק ג'לג'וליה, בתווך בין כפר סבא לקילקליה, והלאה צפונה לטול כרם. גם כיום ניתן להבחין בשרידי תוואי המסילה הזו שפעלה עד מלחמת העצמאות. הבריטים כמובן עשו שימוש בתוואי זה כדי לחסוך בכסף ובזמן. למעשה, מסילה זו [לאחר השלמת הקטע שבין לוד לטול כרם], חיברה בין ידושלים בדרום לטול כרם בצפון. הבריטים האריכו קו זה בבניית מסילה חדשה לחלוטין מטול כרם לחיפה, וזו הושלמה בסוף שנת 1918 ולפיכך אפשר היה לנסוע על מסילה זו בקו ירושלים - חיפה [בשנות מלחמת העולם השנייה בנו הבריטים את קו מסילת הברזל חיפה – עכו, ומעכו דרך ראש הנקרה ומנהרותיה ללבנון]. במקביל ניתן היה לנסוע מירושלים ברכבת לשכם או לעפולה. טול כרם הייתה לפיכך לתחנת צומת חשובה במסילת הברזל הארץ ישראלית, דבר שהאיץ את פיתוחה. מתחנת טול כרם ניתן היה להגיע לחיפה, לעכו, ליפו, לירושלים, ואף לבאר שבע. מסילות הברזל שבנו הבריטים בארץ לבד מקו לוד טול כרם, וממנה חיפה [שאורכו היה כ 65 ק"מ], היו מסילות ברזל בקו קנטרה - חיפה, רפיח - באר שבע, יפו - ירושלים [במסילה זו החליפו הבריטים את רוחב המסילה ל 1.45 מ' לאחר שהתורכים פרקוה כדי להשתמש בחומריה להשלמת המסילה מטול כרם ללוד ובאר שבע]. כמו כן נבנתה מסילה קצרה מראס אל עין לפאתי פתח תקווה, לבקשת פרדסני האזור ואיכריו [אורכה היה 6.5 ק"מ]. סך אורך הקווים שבנו הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונהומיד לאחריה בגבולות הארץ [פלשתינא], היה מעל 500 ק"מ. את תוואי המסילה הבריטית לוד - טול כרם, אין רואים היום, ואולם כביש 6, בקטע הסמוך לתחנת הרכבת של ראש העין ועד טול כרם, נוגע וכמעט משיק לתוואי הרכבת שמסילתה פורקה לאחר מלחמת העצמאות. מבנים אחדים נותרו כעדות לתוואי הישן והם: מעבירי מים אחדים. מצדית "פיל בוקס" אחת מצפון לקלקיליה על נחל אלכסנדר שנבנה בימי מאורעות 1936 -1939 ואוישה בידי משטרת הרכבת המנדטורית, וגשר ועלו שרידי פסי רכבת על "ואדי תין" [נחל התאנים] שבמבואותיה הדרומיים של טול כרם. למרבה הצער את ציר המסילה חוסמת כיום "רמפה" מוגבהת של קטע כביש מאחוריו, ללא קושי, ניתן לראות את חומת ההפרדה שבין טול כרם לבין גוש ישובי המועצה האזורית לב השרון. רכבת ישראל הציגה לאחרונה תוכניות לחידוש מסילת הברזל בקו חיפה בית שאן, שפעלה כידוע עוד בראשית שנות החמישים. נראה שיוזמה זו של רכבת ישראל הוקפאה בשל קשיים תקציבים. חובבי הנסיעה ברכבת מייחלים ליום בו תחודש תנועת הנוסעים בקו זה. יש גם אנשים המייחלים לבוא השלום, לאחריו אולי נגיע מלוד לשכם ולעפולה דרך טול כרם, על תוואי המסילה התורכית הישנה. ניתן לקבוע בוודאות שפיתוח מסילות הברזל הן בימי השלטון התורכי והן בימי המנדט הבריטי היה נרחב בהרבה מפיתוח רשת מסילות הברזל במהלך כל שישים שנות קיומה של המדינה. חובבי הנסיעות שבינינו ברכבת בודאי יקדמו בברכה הרחבה של מסילות הברזל בארצנו, ומייחלים למסילת ברזל בין באר שבע לאילת. ברשת מסילות הברזל בארצנו חל שינוי ניכר בשנים האחרונות, אולם בשינוי זה אין די. סלילת מסילות הברזל אל עיירות וערים בפריפריה מקרבת אותן אל מרכז הארץ. קרבה זו מאפשרת תנועה מהירה ובטוחה, גם למי שאין ידו משגת לרכוש רכב פרטי. בעיקר מאפשרת תנועת הרכבות פתרון תעסוקתי במקומות שמחוץ לישובים הפריפריאליים, בהם אין תעסוקה הולמת לתושביהם. שימוש ברכבת עלותו נמוכה, בטוחה ומהירה יותר מתחבורה ציבורית או פרטית. הרכבת תורמת גם לאיכות החיים, לחיסכון ביבוא דלק ותזקיקו, למניעת זיהום אויר ועוד. מפליא הדבר שאין מדינה מודרנית כשלנו מסוגלת לבנות מסילות ברזל בקצב מהיר כשם שעשו זאת התורכים, לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה, וכשם שעשו זאת הבריטים לאחר כיבוש הארץ מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה והשנייה.