יום ד', יג’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בית הקברות, במקורו, השתרע על שטחים נרחבים ברצועה ברוחב של 100 מטר ומעלה, ולאורך מאות מטרים על רכס הכורכר, שטח שרק חלקו הצפוני, שמצפון למלון הילטון, נותר בימינו כבית קברות מוסלמי. מעל מחצית שטחו של בית הקברות פונה על מנת לאפשר את הקמתו של מלון "הילטון", הראשון בארץ לרשת המלונות העולמית הנושאת שם זה. פרשה זו, של פינוי עצמות מתים משטח בית העלמין המוסלמי, והעברתן לקבורה מחודשת בבית הקברות המוסלמי ביפו, התסיסה את תושבי עיר זו.

בית הקברות המוסלמי 'עבד אל נבי' בתל-אביב מרדכי אשל בסמוך למלון הילטון על חוף ימה של ת"א, ליד גן העצמאות ונושק לו, מצוי בית קברות מוסלמי. בית קברות זה אינו פעיל עוד, מלון הילטון הוקם על חלקו הדרומי של בית הקברות. הקמת המלון לפני עשרות שנים לוותה בסערה ציבורית לה היו שותפים ערביי יפו. מי היה עבד אל נבי, שעל שמו נקרא בית קברות זה, אין הדבר ידוע. לרגלי בית הקברות, הנמצא מעל מצוק כורכר, ישנה אנדרטת זיכרון לד"ר חיים ארלוזורוב, שעמד בראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ומאוחר יותר היה יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית ונרצח ליד מקום זה בשנת 1933. רצח חיים ארלוזורוב עורר סערה ציבורית, מאחר שהיה ממנהיגיה הבולטים של מפלגת פועלי ארץ ישראל. רצח זה פילג את היישוב היהודי בארץ בין תנועת הפועלים ומפעלותיה: ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל העובדת באמצעות גופיה ומוסדותיה ההתיישבותיים, לבין התנועה הרביזיוניסטית, בראשה עמד זאב ז'בוטינסקי. שטח בית קברות זה נושק מדרומו, צפונו ומזרחו לגן העצמאות, גן יפהפה בצפונה של תל אביב. עוד לפני קום המדינה שכנה מצפון לבית הקברות שכונת "מחלול", שנוסדה בשנות העשרים של המאה הקודמת, שכונה זו הוקמה ע"י אנשים קשי יום על החולות, שהיו אדמות מדינה, מבני מגורים: צריפי עץ ופחונים. השאלה המתבקשת היא מה לבית עלמין מוסלמי בתוככי איזור המלונות והשכונות היהודיות הסמוכות, בצפון תל אביב ? בספרה של ד"ר רות קרק "יפו – צמיחתה של העיר 1799-1917" מצויה "מפת סנדל" (על שם משרטטה) של יפו וסביבותיה משנת 1878 – 1879, ולפיה היו ביפו שמונה בתי קברות. היו אלו בתי קברות של מוסלמים, יוונים-אורתודוכסיים, פרוטסטנטים, יהודים, ארמנים, רומים-קתוליים, טמפלרים וכן של "סכנת סומייל", היינו: של הכפריר הערבי סומייל (שהיה בצומת הכבישים ארלוזורוב אבן גבירול) כיום נותרו שרידים בודדים מבתי הכפר, אשר ננטשו בעקבות בריחת תושבי יפו במהלך מלחמת העצמאות. ממפה זו עולה כי תושבי סומייל נהגו לקבור את מתיהם בסמוך לצוק הכורכר שעל שפת הים עוד במאה התשע עשרה. בית עלמין זה מסומן במפה על שפת הים, כשמצפון לו משתרעים חולות עד לשפך הירקון אל הים. בראשית שנות העשרים, כאמור, נבנתה מצפון לבית העלמין שכונת מחלול שמנעה את התפשטותו צפונה. נראה ששמו של בית העלמין "עבד אל נבי" ניתן לו על שם השייח' הקבור במתחם "קבר השייח", מבנה עשוי אבן כורכר, כדרך מבני השייח'ים הפזורים באתרים רבים בארץ. חיפוש מדוקדק אחר שייח' זה לא העלה דבר. מסתבר כי שם זה שכיח בקרב מוסלמים בארץ, ואינו מוזכר בין "הסבחה" מקבוצת המקורבים לנביא מוחמד. ברבות השנים, ובמיוחד לאחר שפרצה מגפת חולירע ביפו בשנת 1903, חדלו ערביי יפו, בצו השלטונות העות'מאניים, לקבור את מתיהם בבית העלמין ביפו. ועברו לקבור בבית הקברות של סומייל בו קבור עבד אל נבי. גם על יהודי יפו נאסר להמשיך לקבור את מתיהם בבית העלמין היהודי הישן בשכונת ג'בליה משהוקמה שכונת "אחוזת בית", היא תל –אביב, החלו יהודי יפו ותל אביב לקבור את מתיהם באותה השנה, קילומטרים אחדים מצפון מזרח ליפו מטעמים סניטריים ומחשש להתפרצות הכולרה ביפו. בית קברות זה נודע ברבות הימים כבית העלמין "טרומפלדור". בית הקברות, במקורו, השתרע על שטחים נרחבים ברצועה ברוחב של 100 מטר ומעלה, ולאורך מאות מטרים על רכס הכורכר, שטח שרק חלקו הצפוני, שמצפון למלון הילטון, נותר בימינו כבית קברות מוסלמי. מעל מחצית שטחו של בית הקברות פונה על מנת לאפשר את הקמתו של מלון "הילטון", הראשון בארץ לרשת המלונות העולמית הנושאת שם זה. פרשה זו, של פינוי עצמות מתים משטח בית העלמין המוסלמי, והעברתן לקבורה מחודשת בבית הקברות המוסלמי ביפו, התסיסה את תושבי עיר זו. חברת "הילטון" תבעה להקים את מלונה דווקא באזור זה. הקמת המלון בסמוך לגן העצמאות, הנושק לבית הקברות, ובניגוד לתוכניות המיתאר של העיר, עוררו התנגדות גם מצד הגורמים הסטטוטוריים של עיריית תל אביב ושל תושביה. חברת הילטון התעקשה שלא להקים את מלונה במקום אחר בתל אביב. בעקבות לחצים שהופעלו ע"י החברה, מצד אחד, וממשלת ישראל מן הצד השני (שהיה לה עניין בהקמת מלון הילטון, מן הרשת הבינלאומית הנודעת, לראשונה בארץ), אושרה בסופו של דבר בניית המלון בשטח של 17 דונם במרכז הגן המלון נגס לא רק חלקים מן הגן, כי אם גם חלק ניכר מבית הקברות המוסלמי שבצידו. בספר " חלום הצבר הלבן של מירון בנבנישתי (בנו של הגיאוגרף הנודע ומחבר האטלס הגיאוגרפי הידוע בשנות ילדותנו בבית הספר) מובא תיאור כיצד שכנע בנבנישתי את הקאדי היפואי תופיק עסלייה להוציא "פתווה" המתירה את פינוי עצמות המתים ממקום קבורתם והעתקתם לבית קברות מוסלמי אחר. פסק הלכה זה גרם לתסיסה של ערביי יפו, שראו בכך פגיעה בנכסי ההקדש המוסלמי (וואקף) לצד חילול קברי מוסלמים. עם ישראל הרגיש, כידוע, לפגיעה בבתי עלמין יהודים, בין שנפגעו בתפוצות הגולה, ובין שפגעו או פוגעים בהם מוסלמים בארץ, כגון בהר הזיתים. ואולם יהיה אולי מפתיע לדעת כי גם מדינת ישראל והק.ק.ל. פעלו ופועלים בשטחי בתי קברות מוסלמיים, ללא רגישות. על בית הקברות של הכפר הערבי "חדיד" שהיה על תל הנושא שם זה, הקימה הקרן הקיימת לישראל מיצפה. ה"מוזיאון לסובלנות", הנבנה והולך ב "ממילא" בירושלים, הוקם בתוככי מתחם בית הקברות המצוי בגן העצמאות, ואלו דוגמאות בודדות בלבד. המבקש לכבד את קברי אבותיו, מן הראוי שיכבד גם את קברי אזרחיה המוסלמיים של מדינת ישראל. נכתב במודיעין ביום ה' באייר תשע"ה, 24 באפריל 2015.