יום א', ג’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בלילה שבין ה- 16 ביוני לבין ה- 17 בו (י"ח בסיוון תש"ו) פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אשר חיברו את ארצנו עם שכנותיה. פיצוץ הגשרים היה חלק מפעולות תנועת המרי העברי נגד ממשלת המנדט הבריטי, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ולהקים בה מדינה עברית. בתנועה זו נטלו חלק לוחמי ארגון ההגנה, באמצעות אנשי הפלמ"ח, לוחמי האצ"ל והלח"י. הבריטים ערכו חיפושים אחר חשודים בביצוע הפעולות, בכפר גלעדי פתחו הבריטים באש נגד המתנדבים שבאו להגן על היישוב ומאש זו נהרג צבי אשכנזי, בן יסוד המעלה, נכד לאנשי הקבוצה המייסדת.

הנופלים בשדות כפר גלעדי לאחר "ליל הגשרים" מרדכי אשל בבית הכנסת על שם הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) המצוי בתוככי העיר העתיקה בעכו (בסמוך לשוק), ישנה כתובת הנצחה, אשר זה תוכנה: לזכר עולם צבי בר' אשר וחיה רחל אשכנזי נולד י"ב מנ"א תרפ"א נפל בידי הצבא הבריטי בעומדו במערכת הישוב בשדות כפר גלעדי ביום כ' בסיוון תש"ו ת.נ.צ.ב.ה למקרא כתובת זיכרון והנצחה זו, עולה השאלה המתבקשת מה אירע ביום כ' בסיוון בשדות כפר גלעדי, ובאילו נסיבות נפל בידי הצבא הבריטי ? בדיקה קצרה העלתה כי נפילתו של צבי ארעה ביום 19 ביוני 1946. מסתבר כי בלילה שבין ה- 16 ביוני לבין ה- 17 בו (י"ח בסיוון תש"ו) פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אשר חיברו את ארצנו עם שכנותיה. הגשרים שפוצצו היו: גשר מטולה צפון מערב, גשר מטולה צפון מזרח, גשר בנות יעקב, גשר הרכבת מעל הירמוך (ליד אל חמה). גשר שייח' חוסיין על כביש בית שאן – אירביד, גשר אדם על הירדן ממזרח לג'יפטליק בבקעת הירדן, גשר אדם (דמיה) על הירדן, גשר מדרום לעזה (מסילת ברזל) על הבשור בציר עזה - רפיח, גשר א זיב (אכזיב) מסילת ברזל בין א"י ללבנון. בתגובה למבצע זה, אשר נועד לנתק את הארץ משכנותיה ולהקשות על הבריטים להעביר אמצעי לחימה ואספקה לתוככי גבולות הארץ, ערכו הבריטים חיפושים אחר חשודים בביצוע הפעולות, ומטרת משנה הייתה לחשוף אמצעי לחימה, כגון: חומרי נפץ ונשקים לסוגיהם. לשם כך הוטל על כוחות הצבא הבריטי לבודד יישובים באמצעות כוחות צבאיים, להקיפם בגדרות תיל, למנוע הגעת תגבורות אזרחים ליישובים ושימוש בכוח כנגד כל התנגדות לעריכת חיפושים בלווי אמצעים הנדסיים, משוריינים וטנקים. חיפושים נערכו בקיבוצים הבאים: מצובה, חניתה, בית הערבה, כפר גלעדי, כנרת, מעגן ובית הערבה וכן בבארות יצחק. במבצע זה נהרגו ארבעה יהודים, נפצעו שמונה עשר ומעל מאה איש נעצרו. פיצוץ הגשרים היה חלק מפעולות תנועת המרי העברי נגד ממשלת המנדט הבריטי, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ולהקים בה מדינה עברית. בתנועה זו נטלו חלק לוחמי ארגון ההגנה, באמצעות אנשי הפלמ"ח, לוחמי האצ"ל והלח"י. משנודע ביישובי אצבע הגליל דבר המצור והחיפושים בכפר גלעדי החלו לזרום לכיוון שדות כפר גלעדי, שהיו בסמוך לתל–חי, צעירים מיישובי הסביבה. סביב כפר גלעדי נערכו כוחות בריטיים גדולים, במעגל שני הוצבו כוחות חיל הספר העבר ירדני, שהיו בפיקודו של קצין בריטי. מטרתם הייתה למנוע בכל מחיר הגעת כוחות לעזרת הנצורים. בהיתקלות בין חיילי חיל הספר לבין חברי ההגנה, שחשו לעזרת כפר גלעדי, פתח מפקדם באש נגד אזרחים שאינם חמושים, ותכף אח"כ החלו חייליו בירי כנגד אלו שניסו לפרוץ את המצור. מיד לאחר הפתיחה באש נשכבו כל המבקשים לסייע לאנשי כפר גלעדי על האדמה, תוך ניסיון לאתר מחסות. בירי זה נהרגו שנים מקבוצת המסייעים ושבעה נפצעו. ההרוגים והפצועים פונו לבית החולים בטבריה. בנופלים היו צבי אשכנזי, בן יסוד המעלה, נכד לאנשי הקבוצה המייסדת, הרצל פרל, עולה חדש ופרטיזן, חבר קיבוץ מחניים. ב- 23 ביוני מת מפצעיו מאיר זיכרר מקיבוץ חולתה, בכך עלה מספר ההרוגים לשלושה, ומניין הפצועים ירד לשישה. כיצד דיווח על האירועים עיתון "דבר" לקוראיו באותם הימים ומה הייתה תגובת היישוב לרצח זה? בכותרת ראשית של עיתון זה, ב-20 ביוני 1945 כתוב: "שני יהודים נהרגו בלכתם לעזרת כפר גלעדי". בכותרת המשנה נכתב: "צבי אשכנזי, נכד בונה יסוד המעלה, והרצל פרל, פרטיזן מצ'כיה". בהמשך תואר האירוע לפרטיו באמצעות כתב העיתון בצפת. "המצור על כפר גלעדי החל בשעה 04.00, וכל הדרכים ליישוב נחסמו. כפר גלעדי נותק אף טלפונית. לאחר הטלת המצור ההדוק על המשק תבעו הבריטים לרכז את כל הגברים לחוד ואת הנשים והילדים לחוד. זחלילים נושאי ברן פרצו את גדרות המשק וחדרו לחצרו. חיילי הנדסה החלו לערוך חיפושים בכל חדרי המשק, במחסנים ובשדות באמצעות מגלי מתכות. במאבק עם חברי המשק נפצעו אחדים מחבריו, לפצועים נמנעה הגשת עזרה ראשונה במשך שעתיים. הדרך ליישובי "גוש המצודות" (מצודות אוסישקין) נחסמה ורכביהם לא הורשו לנוע במרחב. עם היוודע דבר המצור לאנשי היישובים הקרובים יצאו מיד כוחות עזרה ממחניים, אילת השחר, חולתה ויסוד המעלה ובמשך שעות הלכו בשבילי ההרים לכפר גלעדי. בשעות הצהרים בהגיעם לקרבת תל חי נפגעו בירי מצד חיילי חיל הספר על אף השתטחותם על הארץ. על אף הרמת אחד מטפחת לבנה מצד חברי התגבורת, נורו אחדים מהם מטווח של חמישה מטרים. ראשון הנפגעים ע"י מפקד הכוח היה אהרן מיטלמן שנפגע בידו בהרימו את המטפחת הלבנה. בהיפתח האש ע"י מפקד הכוח החלו חיילי חיל-הספר בירי על החברים השרועים על הקרקע. ההרוגים והפצועים הועברו לבית החולים שוויצר בטבריה. בהתפרצות למשק נפגע יצחק פורטוגלי בנו של השומר הנודע מנדל פורטוגלי. ההרוגים הם: צבי אשכנזי שהיה בן 25 בנפלו. הוא נהרג מירי בעורפו. הרצל פרל ממחניים בן 26 שעלה לארץ לפני ארבעה חודשים. הוא נהרג בכדור שחדר לראשו". כן פורטו שמות הפצועים ממטולה ממחניים ומייסוד המעלה. על שאירע באותו היום בקיבוץ הפועל המזרחי בארות יצחק שבקרבת עזה, דווח כי חיילים בריטיים נכנסו למחנה עם שחר לשם עריכת חיפוש, ולאחר מו"מ עם מוכתר היישוב הוחלט כי האימהות והמטפלות יישארו עם הילדים. שני חברים, שהתנגדו לזיהוי, נעצרו ושוחררו מאוחר יותר בקיבוץ נערכו חיפושים לגילוי נשק. לאחר מכן התברר כי בכפר גלעדי ובבארות יצחק נעלמו במהלך החיפושים כספים, חפצים ותוצרת חקלאית. בעיתון "דבר" מיום ה-21 ביוני, דווח על מסע ההלוויה של חללי התקרית ליד תל חי, תחת הכותר "הגליל מלווה את חלליו". העיתון מתאר לפרטיו את מסע ההלוויה של ההרוגים וההמון הרב שליוום למנוחתם האחרונה. בטבריה שבתה המלאכה. בלוויות השתתפו רבים מחברי המשקים והיישובים בגליל העליון. על מצבו של מאיר זיכרר שנפצע נכתב שאינו מעורר דאגה. כן דווח על ביקורים של נציגי המוסדות הלאומיים את עצירי הימים האחרונים בתוכם עצירי בית הערבה ומצובה במחנה המעצר בלטרון. בתגובה למעשי הרצח הנפשעים כתב מ. ד. עורך עיתון "דבר", ב-20 ביוני את הדברים הבאים: "לא יכלו ביצות החולה לישראל אשכנזי לבניו ובני בניו, לא יכלה להם הקדחת ולא יכלו להם הסכנות של משטר פראי למחצה. בעמל שלושה דורות כבשו את יסוד המעלה והשממה, הקימו אותה ושמרו עליה, עמדו בפגעי הטבע ובסבל הבדידות, בעוני מדכא ובעבודה מפרכת, לא יכלו אנשי הגסטאפו להרצל פרל נער יהודי מצ'כיה אשר היטלר דן אותו להשמדה עם עמו, לא יכלו לו גם כל פלוגות העונשין שנשלחו לבער את תנועת הפרטיזנים... צבי אשכנזי והרצל פרל נפלו בחושם לעזרת כפר גלעדי המוקף צבא כבד וחיל הספר של עבר הירדן. מה שלא עשתה השממה לישראל אשכנזי עשו שומרי השממה. מה שלא עשו להרצל פרל יחידות ההשמדה הטוטאלית עשתה המדיניות האחראית למצב בו נתונה עתה ארץ ישראל". במוסף "דבר" מיום ה-28 ביוני כתבה הסופרת הידועה ברכה חבס, בסוקרה את הנעשה "השבוע בארץ", בין השאר גם את אירועי כפר גלעדי. מכתבתה עולה כי תנועת המרי שיתפה פעולה ע הלח"י. ארגון זה, במקביל לפיצוץ הגשרים, פגע קשות בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה. בתגובה לפעולות ליל הגשרים ופגיעה בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה, הקיף צבא רב את היישובים העבריים הסמוכים לגשרים ושם עליהם מצור. בית הערבה, מצובה וחניתה הוקפו במשוריינים ובגדרות תיל ונערכו בהם חיפושים מדוקדקים אגב שימוש בכוח. במצובה נכלאו אנשים בקבוצות קבוצות ועשרות מהם הועברו, תחת משמר כבד, לבית הכלא בעכו. בבית הערבה סרבו החברים בתוקף לדרישת הצבא והמשטרה לערוך חיפוש וכמה מחברי המקום נאסרו". בהמשך נסקרה הפעולה בכפר גלעדי ועם סיום כתיבת הדברים נודעו הדברים הבאים: ... לא סוכם עדיין חשבון אבדותינו, נודעו רק שמותיהם של יחיעם בן יוסף ויץ מירושלים בן 23 במותו. צבי אשכנזי והרצל פרל ומאיר זיכרר מחולתה בן 27 מבוגרי עליית הנוער שקיבל הכשרתו בעין חרוד". בספר תולדות ההגנה, בפרק 42 תחת הכותר "ליל הגשרים" בעמ' 887 נכתב: "חיפוש מדוקדק נערך בקיבוצים חניתה ומצובה שאליהם הוליכו עקבות הנסוגים... האנשים התחבאו בעת החיפוש במערה ע"י חניתה. חברי המשקים גילו התנגדות פאסיבית ולא שיתפו פעולה עם השלטונות. חיפוש קשה יותר נערך בכפר גלעדי. המשק הוקף ביום כ' בסיוון ( 19.6.46) עם שחר ע"י יחידות משטרה וצבא (כאלפיים איש). התחבורה והקשר הטלפוני נותקו עד לאחר הצהרים. אותה שעה נהרו שוב מאות יהודים מיישובי הסביבה אל אזור כפר גלעדי. סמוך לחורשת תל-חי פתחו אנשי חיל הספר באש על קבוצת אנשים בלתי מזויינים. היריות נמשכו גם כשהאנשים הרימו את ידיהם וביקשו להיכנע. שני צעירים דב אשכנזי מיסוד המעלה והרצל פרל ממחניים נהרגו ושבעה נפצעו. אחד הפצועים מאיר זיכרר מחולתה מת כעבור ימים מספר בבית החולים. בעת קבורתם של חללי תל-חי החדשים שבתו ממלאכה בערי הגליל ובמושבותיה". באתר "דוגרינט", שבאינטרנט, דיווח אמנון לוין איש קיבוץ חולתה, על לוח השיש במורד "גבעת החילות" (הח' בחיריק) כי אביו היה שותף לתגבורת החברים שניסו לחבור לחברי כפר גלעדי ומהם שלושה שנורו למוות. בכתבה מאזכר הכותב, שהיה באותם הימים בן חמש, את המעשה. מסיפורו עולה כי חיילי הספר העבר-ירדני היו בשעת המעשה רכובים על סוסים, וכך חיש-קל הצליחו לאגף את אנשי התגבורת. בדרך העולה מתל-חי צפונה הוצב לוח שיש קטן המאזכר את נופלי המצור בכפר גלעדי. אולם בעת כתיבת מאמרו היה הלוח מוסתר בין עצים ושיחים. גם הכיתוב על הלוח דהה ולא ניתן לקרוא את שנחרט עליו. גדעון גלעדי (חבר כפר גלעדי) הוסיף כי ילדי קיבוצו פיזרו בכל רחבי המשק אין ספור פיסות ברזל מפסולת המסגרייה כדי לשבש את פעילות מגלי המתכות של הבריטים. ילדי הקיבוץ ונעריו חסמו את כניסת הצבא לחצר המשק, ואיזה פורטוגלי נפצע ברגלו כאשר שכב על כביש הכניסה בחסימה מתוכננת. להרחבה אודות הנופלים, ראו בדפי הנופלים שלפני קום המדינה ספרי "נזכור" בהוצאת משרד הביטחון, האגף להנצחת החייל. נכתב במודיעין ביום שישי כ"ח בניסן תשע"ה, 17 באפריל 2015.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS