יום ג', ב’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
מה היה חטאם של נדב ואביהו? לפי התורה העניין פשוט: "ויקרבו לפני ה’ אש זרה אשר לא צוה אתם". אבל חז"ל לא הסתפקו בחטא זה והוסיפו על נדב ואביהו חטאים כהנה וכהנה. לא פחות מארבעה עשר חטאים: ואנו תמהים מה רצו חכמינו לומר במדרשים אלו, האם באמת כך משמע מהכתובים או שיש במדרשים הד לתקופתם של הדרשנים והם התכוונו לדרוש נגד תופעות שליליות של מנהיגי דורם?

פרשת שמיני. חטאם של נדב ואביהו בני אהרן ד"ר אפרים יצחקי בפרשת השבוע אנו קוראים על אחד האירועים הטרגיים על מות נדב ואביהו. ויקרא י א -ב: ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה’ אש זרה אשר לא צוה אתם: ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה': מה היה חטאם של נדב ואביהו? לפי התורה העניין פשוט: "ויקרבו לפני ה’ אש זרה אשר לא צוה אתם". אבל חז"ל לא הסתפקו בחטא זה והוסיפו על נדב ואביהו חטאים כהנה וכהנה. לא פחות מארבעה עשר חטאים: כך מובא בויקרא רבה: ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כ: תני בש' ר' ליעזר לא מתו שני בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה לפני משה רבן. החטא הראשון: שהורו הלכה לפני משה רבן. גם הגמרא במסכת עירובין (סג ע"א) מביאה חטא זה ומסבירה כיצד דורשים זאת מן הכתוב: רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן. מאי דרוש - ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח, אמרו: אף על פי שהאש יורדת מן השמים - מצוה להביא מן ההדיוט. ויקרא רבה שם מביא ארבעה חטאים נוספים: בר קפרא בש' ר' ירמיה בן אלעזר בשביל ארבעה דברים מתו שני בני אהרן, על הקרבה ועל הקריבה ועל אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה. על הקרבה שנכנסו לפני לפנים. על הקריבה שהקריבו קרבן שלא נצטוו. על אש זרה אש מבית כירים הכניסו. על שלא נטלו עצה זה מזה דכת' ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו (ויקרא י, א), איש מחיתתיו, איש מעצמו עשו שלא נטלו עצה זה מזה. 2. שנכנסו לפני לפנים. 3. שהקריבו קרבן שלא נצטוו. 4. על אש זרה אש מבית כירים הכניסו. 5. על שלא נטלו עצה זה מזה. מיד המדרש שם מביא ארבעה חטאים נוספים: ר' מני דשאב ור' יהושע דסיכנין בש' ר' לוי בשביל ארבעה דברים מתו שני בני אהרן ובכולן כת' בהן מיתה. על ידי שהיו שתויי יין וכת' בהן מיתה יין ושכר אל תשת (ויקרא י, ט). ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים וכת' בהן מיתה, והיו על אהרן ועל בניו וגו' (שמות כח, מג). מה היו חסירים, אמ' ר' לוי מעיל היו חסירין, שכת' בו מיתה והיה על אהרן לשרת וגו' (שם /שמות כ"ח/ לה). ועל ידי שנכנסו בלא רחוצי ידים ורגלים, ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו וגו' (שמות ל, כא), וכת' בבאם אל אהל מועד (שם /שמות ל'/ כ). ועל ידי שלא היו להם בנים וכת' בו מיתה, הה"ד וימת נדב ואביהוא ובנים לא היו להם (במדבר ג, ד). 6. על ידי שהיו שתויי יין. 7. ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים . 8. על ידי שנכנסו בלא רחוצי ידים ורגלים. 9. על ידי שלא היו להם בנים . והחטא העשירי מובא שם: אבא חנן אמ' על ידי שלא היה להם נשים וכת' וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז, ו), ביתו זו אשתו. 10. שלא היה להם נשים . החטא האחד עשר: ר' לוי אמ' שחצים היו הרבה נשים היו יושבות עגומות ממתינות להן. מה היו אומרין, אחי אבינו מלך, אחי אמינו נשיא, אבינו כהן גדול, אנו שני סיגני כהונה, אי זו אשה הוגנת לנו. ר' מנחמא בש' ר' יהושע בן נחמיה בחוריו אכלה אש (תהלים עח, סג), ולמה בחוריו אכלה אש, משום ובתולותיו לא הוללו (שם /תהלים ע"ח/). 11. שחצים היו (אי זו אשה הוגנת לנו) החטא השנים עשר: עוד מן הדא ואל משה אמר עלה אל י"י אתה ואהרן נדב ואביהוא (שמות כד, א), מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין תחילה ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל מהלכין אחריהן ואומרין עוד שני זקנים הללו מתים ואני ואתה נוהגין בשררה על הציבור... אמ' ר' ברכיה אמ' להן הקדוש ברוך הוא אל תתהלל ביום מחר וגו' (משלי כז, א), הרבה סייחים מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אימותיהן. 12. אומרין עוד שני זקנים הללו מתים ואני ואתה נוהגין בשררה על הציבור החטא השלושה עשר: ועוד מן הדא ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו (שמות כד, יא), אמ' ר' פינחס מיכן היו ראויין להשתלחת יד, דאמ' ר' הושעיא וכי קילורית עלת עמהן מסיני דכ' ויחזו את האלהים (שם /שמות כ"ד, י"א/), אלא מלמד שזנו עיניהם מן השכינה כאדם שהוא מביט בחבירו מתוך מאכל ומתוך משקה. ר' יוחנן אמ' אכילה וודיי, המד"א באור פני מלך חיים (משלי טז, טו). 13. שזנו עיניהם מן השכינה כאדם שהוא מביט בחבירו מתוך מאכל ומתוך משקה החטא הארבעה עשר: אמ' ר' תנחומ' מלמד שפרעו את ראשיהם והגיסו את לבן וזנו עיניהן מן השכינה. ר' יהושע דסיכנין בש' ר' לוי משה לא זן עיניו מן השכינה ונהנה מן השכינה, לא זן עיניו מן השכינה מנ' ויסתר משה פניו (שמות ג, ו), ונהנה מן השכינה מנ' ומשה לא ידע כי קרן עור פניו (שם /שמות/ לד, כט). בשכר ויסתר משה פניו זכה ודבר י"י אל משה פנים אל פנים (שם /שמות/ לג, יא). בשכר כי ירא (שמות ג, ו) זכה וייראו מגשת אליו (שמות לד, ל), בשכר מהביט (שם /שמות/ ג, ו) זכה ותמונת ה' יביט (במדבר יב, ח). נדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה. ועוד מן הדא וימת נדב ואביהוא לפני י"י (שם /במדבר/ ג, ד), 14. שפרעו את ראשיהם והגיסו את לבן וזנו עיניהן מן השכינה. בהתבוננות במדרשים בכלל ובמדרש זה במיוחד, על חטאם של בני אהרון, אנו תמהים מה רצו חכמינו לומר במדרשים אלו, האם באמת כך משמע מהכתובים או שיש במדרשים הד לתקופתם של הדרשנים והם התכוונו לדרוש נגד תופעות שליליות של מנהיגי דורם? ישנן שלוש מטרות למדרש: אחד פרשני - לפני הדרשנים עמדו קשיים מסוימים העולים מלשון הכתוב והם ביקשו ליישב אותם בעזרת המדרש. השני הטפות מוסר – הדרשן רוצה ללמד ולכוון את המחשבה והמעשה לדרך הנכונה. והמטרה השלישית - היסטורית אקטואלית - יש נסיבות ההיסטוריות שבהן חי הדרשן ובדרשותיו הוא מתכוון להצביע על הבעיות האקטואליות שעמדו לפניו. לפעמים יש במקרא קשיים בלשון המקרא והדרשנים באים ליישב אותם. לדוגמא: ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. (בראשית ד' ח'). מה אמר קין להבל? ומה הקשר בין הדבור ביניהם לבין היותם בשדה? המדרש בבראשית רבה כ"ב ח' מתייחס לזאת ועונה על כך בדרך אגדתית: על מה היו מדיינים, אמרו בוא ונחלק העולם, אחד נטל קרקעות ואחד נטל המטלטלין. דין אמר ארעא דאת קאים דידי היא ודין אמר מה דאת לביש דידי הוא, דין אמר חלוף ודין אמר פרח. (זה אמר הארץ שאתה עומד עליה שלי היא. וזה אמר מה שאתה לובש שלי הוא. זה אמר התפשט וזה אמר עוף). המדרש ממשיך לבאר את המשך הפסוק: "ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו", מהיכן הוא קם? ויקם קין אל הבל וכו'. אמר ר' יוחנן הבל היה גבור מקין שאין תלמוד לומר ויקם, אלא מלמד שהיה תחתיו נתון, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא רחמים עליו, מיד עמד עליו והרגו. (שם). המדרש כאן, לא רק מתרץ את "ויקם קין", אלא מתאר את דמותו של קין, כרמאי ורשע, ואינו מתחשב בהוריו. הוא ביקש רחמים מהבל ע"י שימוש ציני ברגשות הוריהם. וכשהבל אמנם מתחשב ומרחם על קין, מיד קם קין והורג את הבל. ולפעמים המדרש מתכוון להטפות מוסר ולחינוך לאמונה בהקב"ה לדוגמא: תנחומא נ"ח ה': "עשה לך תבת עצי גופר" (בראשית ו, ד), א"ר הונא בשם רבי יוסי: ק"כ שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול שמא יעשו תשובה, כיון שלא עשו תשובה, א"ל: "עשה לך תבת עצי גופר", עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים. והיו אומרין לו: ארזים אלו למה? אמר להן: הקב"ה מבקש להביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תיבה כדי שאמלט בה אני וביתי. והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו. והיה משקה אותן ארזין והן גדילין, והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ומשיב להן כענין הזה, והיו מלעיגין עליו. לסוף ימים קצצן והיה מנסרן. והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ואומר להן כך, והיה מתרה בהן. כיון שלא עשו תשובה, מיד הביא עליהן מבול, שנאמר: "וימח את כל היקום" (שם ז, כג). במדרש זה, אין בכוונתו של הדרשן להתעסק בפרשנות, כי אין שום קושי בפסוק. "עשה לך תבת עצי גופר" המובן כפשוטו, ואין גם מה לדרוש על קטע זה. הדרשן מתכוון למעשה להטיף לדורו, הוא מתעסק עם הבעיה התמידית של רשע וטוב לו צדיק ורע לו. התשובה של הדרשן היא אגדתית – דרשנית: הקב"ה הוא רחום וחנון ומאריך אף. ההתראה של הקב"ה היא של ק"כ שנים, ובינתים הרשעים מלגלגים על הצדיקים. אבל בסוף שנים אלו לצדיקים יהיה טוב והרשעים יאבדו. כמו שהיה על פי הדרשה לנוח ולדורו. ק"כ שנה היה טוב לרשעים ואף לגלגו על נוח, אך הסוף ידוע, נח ניצל והרשעים אבדו. ולפעמים המדרש מכוון לביקורת על מקרים אקטואליים. וכדי לא להזכיר שמות של מנהיגים מתוך חשש או פחד מפניהם, הם משתמשים בשמות מן המקרא. לדוגמא, כשחז"ל רצו לדבר נגד השלטון הרומאי הרשע והאכזר, הם דברו בגנותו של עשו, וכולם ידעו שעו הוא אדום ואדום היא רומא. או שרצו לדבר נגד ישו, בארצות הנוצרים, דברו נגד בלעם וכולם הבינו שהכוונה לישו. יש להניח שגם כל החטאים שהולבשו על בני אהרון הם ביקורת נוקבת על מנהיגים צעירים בני דורם שמתנהגים בשחצנות ורוצים לרשת מהר את המנהיגים הוותיקים. 1. שהורו הלכה לפני משה רבן. 2. שנכנסו לפני לפנים. 3. שהקריבו קרבן שלא נצטוו. 4. על אש זרה אש מבית כירים הכניסו. 5. על שלא נטלו עצה זה מזה. 6. על ידי שהיו שתויי יין. 7. ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים . 8. על ידי שנכנסו בלא רחוצי ידים ורגלים. 9. על ידי שלא היו להם בנים . 10. על ידי שלא היה להם נשים. 11. שחצים היו (אי זו אשה הוגנת לנו). 12. אומרין עוד שני זקנים הללו מתים ואני ואתה נוהגין בשררה על הציבור. 13. שזנו עיניהם מן השכינה כאדם שהוא מביט בחבירו מתוך מאכל ומתוך משקה. 14. שפרעו את ראשיהם והגיסו את לבן וזנו עיניהן מן השכינה. כל החטאים שהוזכרו כלולים בהגדרה אחת "שחצנות" ויוהרה. כלומר ביקורת כלפי דור הצעירים שמתיימרים להיות מנהיגים ומתפללים שהזקנים ימותו.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS