יום א', ג’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לאחר שהוקמה האוניברסיטה העברית בהר הצופים, נחשפה מערת קבורה בתחומי הגן הבוטני . בתוכה נתגלתה גלוסקמה שעליה חרוטה, ביוונית ובעברית, כתובת שאיפשרה לזהות את בעל המערה. ביוונית נכתב כך: "עצמות ניקנור מאלכסנדריה שעשה את השער". בעברית, מתחת לכתובת זו נחרט " נקנר אלךסא ", כלומר: " ניקנור אלכסנדר , או ניקנור מאלכסנדריה שבמצרים. אגב, גלוסקמה זו נשדדה בידי הבריטים, אשר שלטו בימים ההם בארץ והיא מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון.

מערת ניקנור בהר הצופים מרדכי אשל לניקנור זה מייחסת המסורת התלמודית והבתר –תלמודית את תרומת שערי הנחושת לאחד משערי הר הבית. בתוספתא ליומא פרק ב' הלכה ד' נאמר: "כל שערים [הכוונה לשערי הר הבית ] שהיו שם נשתנו להיות של זהב , חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס … ". במקום אחר בתוספתא זו פורט הנס: "… ומהו הנס? אמרו: כשהיה ניקנור מביאם מאלכסנדריא של מצרים, עמד עליהן נחשול שבים לטבען ונטלו אחד מהן והטילוהו לים ובקשו להטיל את השני, ולא הניחן ניקנור. אמר להם אם מטילין את השני הטילוני עמו, היה מצטער ובא עד שהגיע לנמלה של יפו, כיוון שהגיעו לנמלה של יפו היה מבעבע ועולה מתחת הספינה, ויש אומרים מן חיה שבים בלעה אותו וכיון שהגיע ניקנור לנמלה של יפו פלטתו והטלתו ליבשה וכו' … ." נס זה מזכיר את מה שארע לנביא יונה. מכל מקום שערי ניקנור היו ידועים ומוכרים להמוני העם שעלו לרגל לירושלים, בימי בית שני, במיוחד מאז נתרמו השערים במאה הראשונה לפני הספירה. פרסומם של השערים היה כה נפוץ עד כי בתלמוד הירושלמי מוזכרים שערים אלו אחת עשרה פעמים, בתלמוד הבבלי שלוש עשרה פעמים וכן בתוספתא, ואילו במדרשי ההלכה וההגדה עוד עשרים וארבע פעמים. הקק"ל והנהלת האוניברסיטה העברית מצאו לנכון לקבור במערה זו שנים מחשובי חובבי ציון ומראשי התנועה הציונית. האחד הוא ד"ר יהודה פינסקר [1823 – 1896], מחבר הספר הנודע "האוטואמנסיפציה" [שחרור עצמי] בו מאתר הכותב את פשר השנאה ליהודים בגולה ומציע תרופה לשנאת ישראל, המסתכמת בשתי מילים "עליה לציון". עצמותיו של פינסקר הובאו לארץ מאודסה ביוני 1934 . השני שנקבר במערה זו הוא מנחם אוסישקין, מי שהיה מחשובי חובבי ציון ברוסיה, עלה לארץ בשנת 1903 , היה ממייסדי הסתדרות המורים בארץ [1903 ], חזר לרוסיה ועמד בראש הועד האודיסאי. בשנת 1919 שב ארצה, עמד בראש ועד הצירים והיה מראשי הקק"ל, משנת 1921 היה ראש ההנהלה הציונית. אוסישקין נפטר בשנת 1941 . להלן קטעים אחדים מדבריו של פינסקר, בספרו: היהודים הם זרים שאין להם מגינים, באי כוחם מפני שאין להם ארץ מולדת, מפני שמולדתם אין לה גבולים שבהם יוכלו להתבצר-מפני זה גם ענים אין גבול לו… באין מקום ששם היהודי הוא בביתו, ששם הוא נחשב כבן לארצו- הרי הוא זר לעולם בכל מקום, ואף אם הוא עצמו וגם אבותיו נולדו בארץ, אין זה משנה כלום מגופו של דבר. על הרב מתייחסים אליו כאל בן חורג, כאל יתום עזוב ובאופן היותר טוב הוא נחשב כיליד חוץ שמקבל זכות בנים במתנה ושאפשר עם זה גם לערער על זכויותיו, אבל לעולם אינו נחשב כבן גמור בין הבנים בארץ מולדתו … . בין כך ובין כך מתנת עשירים היא לעם עני ודל המחזר על הפתחים… לפי שאי אפשר להתייחס בחיבה ובאמונה לעני נודד המשולל ארץ מולדת. רגש כבוד לאומי! מאין ימצא לנו זה? הלא הוא אסוננו הגדול שאין אנו מצטרפים לאומה, שאין אנו אלא יהודים בלבד, עדר אנחנו עדר מפזר על פני כל האדמה ורועה אין לו אשר יקבצנו ויהיה לו למחסה … על פני כל הארץ הגדולה והרחבה לא נמצא מקום לנו, ולמען תהיה לנו יכלת באיזה אופן שהיא להניח ראשנו העיף ולהמציא לו מנוחה. בקשנו אך איזה מקום כל שהוא וכך היינו הולכים ומקטינים את דרישותינו בין החיים ויחד עם זה גם את כבודנו בעיני עצמנו ובעיני אחרים עד שנתעלם כליל ועקבותיו לא נודעו. … . עד עולם יהיו חיינו תלויים לנו מנגד אם לא יבא שינוי במצבנו והשינוי הזה לא שינוי המעמד האזרחי של היהודים במדינה זו או אחרת יוכל להביאו, כי אם אך ורק השתחררותו העצמית של העם היהודי בתור אמה, יסוד ישוב יהודי מיחד אשר בו נמצא לעתיד לבא את ביתנו הנאמן וקיים לעד, את ארץ מולדתנו… . תחת המקלטים הרבים שהרגלנו לבקש מאז מעולם. רוצים אנו שיהיה לנו מקלט אחד בלבד אלא שקיומו של מקלט זה צריך להיות בדרך מדינית. אם לא עכשיו אימתי? יאמר נא ישראל, ואוי להם לבנינו אחרינו, ואוי לו לזיכרונם של היהודים בני דורנו אם תעבור שעת כושר זו לבטלה… ". " … רחוק רחוק מאד החוף אשר אליו נישא את נפשנו, אך לעם נודד זה אלפי שנה גם הדרך היותר רחוקה לא תוכל להיות ארכה ביותר… ". אוסישקין, כידוע, היה מאנשי המעשה. הוא תמך בכל לב בהתיישבות החקלאית בא"י, והיה מתנגד חריף לתוכנית אוגנדה של הרצל. על שמו קיבוץ כפר מנחם. כך נחים הם זה לצד זה איש הרעיון והוגה הדעות, ד"ר פינסקר, ואיש המעשה, מנחם אוסישקין, שהיה בין השאר, גם מיוזמי הקמתה של ישיבת כרם ביבנה. הר הצופים כידוע, היה מנותק שנים רבות מירושלים, בעיקבות מלחמת העצמאות, ניתוק שנמשך 19 שנים. בתקופה זו שימשה המערה כ"בונקר" התחמושת של ההר, שהוחזק כביכול ע"י שוטרים, מאחר והיה שטח מפורז לפי הסכמי שביתת הנשק עם ירדן. אך בפועל, עלו אליו בשיירות אחת לשבועיים וחיילי צה"ל שהתחזו לשוטרים הגנו עליו. [ למעשה, ידעו הירדנים את התרמית]. מששוחרר ההר במלחמת ששת הימים שבה המערה לתפקיד שיועד לה מתחילה – מקום קבורה בלבד.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS