יום ה', א’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
מנהג תמוה זה מוסבר בכך שפרשת ויקרא מסתיימת במלים "לאשמה בה". ר"ת של לאשמ"ה ב"ה: לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי. (הפיוט "לא-ל אשר שבת" מיוחס לרב נטרונאי גאון, ויש המייחסים אותו למחבר קדום יותר). כל זאת כדי לסיים את הפרשה בדבר טוב. וכך כותב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה ה): "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב".

לפרשת "ויקרא""לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי", ד"ר אפרים יצחקי במקצת קהילות נהגו, כאשר בעל הקריאה מסיים את פרשת ויקרא, הקהל נעמד על רגליו ואומר בקול: "לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי", בדומה לקריאת הקהל בגמר חומש "חזק חזק ונתחזק". מנהג תמוה זה מוסבר בכך שפרשת ויקרא מסתיימת במלים "לאשמה בה". ר"ת של לאשמ"ה ב"ה: לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי. (הפיוט "לא-ל אשר שבת" מיוחס לרב נטרונאי גאון, ויש המייחסים אותו למחבר קדום יותר). כל זאת כדי לסיים את הפרשה בדבר טוב. וכך כותב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה ה): "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב". וכן מביא הרמ"א בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קלח): "ויכוין שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב, ויסיים בדבר טוב". בשבתות שקוראים בתורה פרשות תוכחה, בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא,מתחילים בטוב ומסיימים בטוב. בפרשת בחוקותי מתחילים ב"ואכלתם ישן נושן" ומסיימים ב"ואלה החוקים". ובפרשת כי תבוא מתחילים ב"יתן ה' את אויבך" ומסיימים ב"אלה דברי הברית". בשבת בתפילת מנחה יש הנוהגים לומר שני מזמורי תהילים בעת גלילת התורה, (קי"א וקי"ב) הפרק השני מסתיים במלים "תאות רשעים תאבד" לכן יש קהילות שמוסיפים את הפסוק "אשרי יושבי ביתך" כדי לסיים בדבר טוב. כל ספרי הנביאים והכתובים מסתיימים בדברי נחמה חוץ מארבעה ספרים יתק"ק = ישעיה, תרי עשר, קהלת וקינות. לכן ישעיהו (פרק סו פסוק כד) שמסתיים בפסוק: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר: בשבת ר"ח כשקוראים פרק זה כהפטרה, אנו חוזרים על הפסוק שלפניו:"וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'. וכן מלאכי (פרק ג פסוק כד) מסתיים בפסוק: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם: בשבת הגדול כשאנו קוראים פרק זה כהפטרה אנו חוזרים על הפסוק שלפניו: (מלאכי פרק ג פסוק כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וכן מגילת קהלת מסתיימת (פרק יב פסוק יד): כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע: אנו חוזרים על הפסוק שלפניו (קהלת פרק יב פסוק יג): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: וכן איכה מסתיימת (פרק ה פסוק כב ): כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד: אנו חוזרים על הפסוק הקודם: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". וכן בשיר השירים שנגמר ב"בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים", יש נוהגים לחזור על הפסוק שלפניו: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי", כדי לסיים בטוב.