יום א', ג’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בפרשתנו,פרשת "כי תשא" נמצאת אחת התפילות החשובות ביותר. בה אנו משתמשים בתחנון ובסליחות. ביום הכיפורים בעת הנעילה אנו חוזרים עליה פעם אחרי פעם בהתרגשות והתעלות יתר. היא נקראת "י"ג מדות".

פרשת כי תשא שלוש עשרה מידות - מקוצר ד"ר אפרים יצחקי את חשיבות י"ג המידות אנו מוצאים כבר בתלמוד: ראש השנה יז ע"ב: אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר (שמות לד): "הנה אנכי כרת ברית". היות "וברית כרותה" לנו ש"שלוש עשרה המידות" אינן חוזרות ריקם, אנו מנצלים את י"ג המידות, ומשתמשים בהן בכל פעם שאנו מבקשים מהקב"ה סליחה, כפרה וחיים טובים. מהן אותן י"ג מידות "שאינן חוזרות ריקם", כולנו יודעים שהן כלולות בשני פסוקים בפרשתנו: שמות פרק לד, ו – ז: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: אך קשה לספור י"ג המידות בפסוקים אלו: א. כיצד יש לקרוא את תחילת הפסוק: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה': ה' אֵל רַחוּם ...". כלומר הקב"ה הוא הקורא ומלמד את משה את י"ג המידות. או יש לפסק: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵל רַחוּם". כלומר שמשה הוא הקורא והוא מחבר את י"ג המידות. ב. האם "ה' ה'" הן שתי מידות שונות, למרות שבשתי הפעמים השם כתוב באותה צורה? ג. האם "ונקה לא ינקה" ו"פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים" הן מידות רחמים? התוספות במסכת ראש השנה (שם) מביאים שתי דעות כיצד סופרים בפסוקים אלו י"ג מידות של רחמים, האחת של רבנו תם והשנייה של רבנו ניסים: תוספות מסכת ראש השנה יז ע"ב: שלש עשרה מדות - אומר רבינו תם: דשני שמות הראשונים הם שני מדות, כדאמרינן הכא" אני ה' קודם שיחטא לרחם עליו. ואני מרחם לאחר שיחטא אם ישוב. ה' מדת רחמים הוא ולא כאלהים שהוא מדת הדין. עון ופשע וחטאה ונקה הם נמנים בד' כדאית' ביומא בפ' שני שעירים (דף לו: ושם), דעונות אלו זדונות פשעים אלו המרדים וחטאות אלו השגגות. ובמגלת סתרים דרבינו נסים אין מונה שם הראשון. שיש פסיק בין השמות. משום דהכי קאמר קרא הקב"ה ששמו ה', קרא ה' רחום וחנון. ונוצר חסד לאלפים מונה בשתי מדות דנוצר חסד היינו מדה אחת לאלפים מדה אחרת שמדה טובה מרובה חמש מאות על מדת פורענות דהתם כתיב על רבעים והכא כתיב לאלפים. רבנו תם מסביר: א. "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' ..." משה קורא "ה' ה'...". לכן צריך להסביר, "ה' ה'" הן שתי מידות של רחמים: האחת לפני שאדם יחטא והשניה לאחר שאדם חוטא הקב"ה סולח. ו"נושא עון ופשע וחטאה" אלו סוגים שונים של חטאים שהאחד קשה מהשני ולמרות זאת הקב"ה סולח. המידה ה – י"ג היא "ונקה", למרות שאנו קורעים אותה מהמשך המשפט: " ונקה לא ינקה". רבנו ניסים סובר שיש לקרוא את הפסוק: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה': ה' קורא "ה' א-ל ..." כלומר הקב"ה מלמד את משה את י"ג המידות. וזה בהסתמך על הפסוק: שמות פרק לג, יח – יט: וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם: כתוב במפורש שהקב"ה יקרא בשם ה', ולא משה. לכן רק את "ה'" השני יש למנות כמידה. והוא מחלק את "נושא חסד לאלפים לשתי מידות: "נושא חסד" ו"(נושא חסד) לאלפים", כדי להגיע למספר י"ג. גם אבן עזרא בפירוש הארוך מביא את פירוש הגאונים, אך דוחה אותו בהסתמך על טעמי המקרא (המטעמים את "ויקרא" בסגול שהוא טעם מפסיק) ומסביר כמו רבנו תם: גם הרא"ש (ר"ה פ"א סי' ה') מביא את שתי הדעות והוא מוכיח מקריאת החזן שהמידות מתחילות מ"ה' ה'": גם לפי התרגום הירושלמי ברור שמשה קרא: תרגום ירושלמי: : ואעברת יקר שכינתיה דה' קדמוהי וצלי משה ואמר: יי אלהא רחמנא וחננא רחיק רגז וקרב רחמין ומסגי למעבד חסד וקשוט: כך גם בפרקי דר' אליעזר, משה הוא הקורא: פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מה: התחיל משה צועק בקול גדול ואומ': ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה. הרמב"ם סובר כמו הגאונים שהקב"ה הוא הקורא ומלמד את משה את המידות, ולכן "ה'" השני היא המידה הראשונה. והרמב"ם לא "מתלהב" מהקריאה בקול גדול של הציבור של י"ג המידות בזמן קריאת התורה (כפי שנוהגים בימינו בתעניות ציבור). שו"ת הרמב"ם סימן רסז: שאלה ילמדינו רבינו בדבר מה שנהגו באלכסנדריה, שהקורא, כאשר הוא מגיע בקריאתו לשלש עשרה מידות שבפרשת כי תשא (שמות ל"ד ו' וכו') הוא שותק, עד אשר קוראין אותן הקהל בקול רם במניין. ... והיו בתחילה מונים ה', ה', אל, רחום, וחנון, וגו', עד שהגיעה (ידיעה על) זאת לרבינו אלעזר ואמר, שאין ראוי לקרא אלא מן השם השני לבד והוא ה', אל, רחום, וחנון וגו', הואיל ובין שני השמות יש פסק ואסור לערבם בשום פנים, כי אולי יביא המצב בו לאמונה נפסדה. (כלומר כשאומרים ה' ה' נראה כפונים לשתי רשויות) ונשארנו מחזיקים בדברו בזה עד ימינו אלה. וכאשר בא אלינו הרב רבינו פינחס ש"צ (=שמרו צורו), מחה בידינו על זה ואמר, שאין ראוי להפריד השמות בקריאה, לפי שלא ישלם לנו מנין השלש עשרה מדות, אלא אם נזכיר השני שמות, ושראוי לקרוא לפי המנהגות, שנהגתם (לפיהם) בתחלה. ונחלקו דעות האנשים בזה. ... ויבאר לנו זאת באר היטב, כפי שהתרגלנו מחסדו, ואל ימנענו אלהים מלהנות מאורו ואל ישלול מן האומה היהודית אדם גדול כמותו, (וימלא) [ימלא] לבו וירחיבו ויבאר קשייו ויבהירם אנ"ס (=אמן נצח סלה). קהילת אלכסנדריה מספרת שתחילה הם נהגו לקרוא את המידות כמו רבנו תם, לאחר מכן בא רב אחר ואמר להם שצריך לקרוא כמו הגאונים, כי אין לקרוא פעמיים שם ה'. ואח"כ בא שוב רב אחר וקבע שיש לקרוא כמו רבנו תם, שאם לא כך תחסר מידה אחת. לכן הם פנו לרמב"ם שיפסוק כיצד לקרוא. תשובתו של הרמב"ם: השם הראשון אינו מן השלש עשרה מדות, הרי זה דבר נכון, לא שמעתי מעולם מי שחלק על זה, ופשוטו של מקרא מורה על זה, לפי שהוא יתעלה, אמר וקראתי בשם ה' לפניך, אחר כך סיפר קיום זאת ההבטחה, והזכיר, שה', יתעלה שמו, קרא ה', אל, רחום, וחנון וגו'. והגאונים כלם מסכימים על זה. וכבר הזכיר הרב בהלכות דברי רב האיי ז"ל ורב חסד שהיא מדה ששית, וזה לא יהיה, אלא אם יהיה המניין מן השם השני. ובני אדם נחלקו גם במניין. יש מי שמונה ונקה מדה אחת, לא ינקה מדה שניה, והוא התרגום עצמו, ויש מי שמונה אותם יחד מדה אחת ואומר שהם מדה אחת, ומבאר כונתם, שהוא, יתעלה, לא יעקור מן השרש ולא יעשה כלה, נגזר ממה שאמר (ישעי' ג' כ"ו): "ונקתה לארץ תשב" (וממה שאמר), (ירמי' ל' י"א): "ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך", רצה לומר: לא אעקורך מן השורש בעונש, וכאלו הוא אומר, שהוא, יתעלה, כאשר יענוש, לא יעשה כלה. (ואופן) מניינם לפי המפורסם הרי הוא זה: הראשון ה', השני אל, השלישי רחום, הרביעי חנון, החמישי ארך אפים, הששי רב חסד, השביעי ואמת, השמיני נוצר חסד לאלפים, התשיעי נושא עוון, העשירי ופשע, האחד העשר וחטאה, השנים עשר ונקה, השלשה עשר לא ינקה. ומי שמונה ונקה לא ינקה מדה אחת, כמו שפרשוהו פרשני ספרד, יאמר, שמה שאמר עוד פוקד עוון אבות הוא המדה השלש עשרה. ולא שמענו מעולם מי שמנה ה' הראשון ולא יתכן גם כן למנותו מצד העניין, לפי שכל אלו מדות שונות זו מזו, לכל מידה מהן ענין (אחר), וה' ה' הוא עניין אחד, אפילו תחזור עליו מאה פעמים, ולא בא כאן לכופלו, אלא כמו שבארנו לומר, שה' קרא ואמר ה', אל, רחום, וחנון וגו'. וכתב משה. נסכם בטבלה את השיטות השונות: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 ר"ת ה' ה' א-ל רחום וחנון ארך אפים רב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון (נושא) ופשע (נושא) וחטאה ונקה ר"נ ה' א-ל רחום וחנון ארך אפים רב חסד ואמת נוצר חסד (נוצר חסד) לאלפים נושא עון (נושא) ופשע (נושא) וחטאה ונקה אבן עזרא ה' ה' א-ל רחום וחנון ארך אפים רב חסד (רב) ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון (נושא) ופשע (נושא) וחטאה ונקה רמב"ם ה' א-ל רחום וחנון ארך אפים רב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון (נושא) ופשע (נושא) וחטאה ונקה לא ינקה ספרד ה' א-ל רחום וחנון ארך אפים רב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון (נושא) ופשע (נושא) וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עון אבות לא ינקה – לא יעקור מן השורש פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל רבעים – הקב"ה דוחה את העונש לדורות רבים.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS