יום ג', ב’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
מיד אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים והר הבית עלתה השאלה האם לא צריך לבנות מיד את בית המקדש ולהתחיל להקריב קרבנות, כי זו מצוות עשה. אמנם ספר המצוות במצווה ס"ה מוסיף: ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד, כי אם על הצבור כולן. כשיבנה הבית במהרה בימינו, יתקיים מצות עשה. תנאי זה, שמצוות בניין בית המקדש חלה בזמן "שרוב ישראל על אדמתן", הוא בגדר חידוש של בעל "ספר החינוך", ואינו נזכר אצל מוני המצוות האחרים. על דברי ספר החינוך, שמצוות בנית המקדש חלה רק "בזמן שרוב ישראל על אדמתן".

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ ושכנתי בתוכם" פרשת תרומה ד"ר אפרים יצחקי מפסוק זה לומדים כל מוני המצוות שיש מצוות עשה לבנות בית מקדש. וכך פוסק הרמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א: מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש. מיד אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים והר הבית עלתה השאלה האם לא צריך לבנות מיד את בית המקדש ולהתחיל להקריב קרבנות, כי זו מצוות עשה. אמנם ספר המצוות במצווה ס"ה מוסיף: ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד, כי אם על הצבור כולן. כשיבנה הבית במהרה בימינו, יתקיים מצות עשה. תנאי זה, שמצוות בניין בית המקדש חלה בזמן "שרוב ישראל על אדמתן", הוא בגדר חידוש של בעל "ספר החינוך", ואינו נזכר אצל מוני המצוות האחרים. על דברי ספר החינוך, שמצוות בנית המקדש חלה רק "בזמן שרוב ישראל על אדמתן". שואל הרב ישראל יהושע מקוטנא:1 ולכאורה בימי שבי הגולה מבבל, דכל הקהל היה ארבע ריבוא, האיך בנו המקדש? הרב מקוטנא שואל, הרי כשנבנה הבית השני, היו בארץ ישראל רק מעט יהודים, כמו שנאמר בספר עזרא: "כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים" (עז' ב:סד) 40,360. אם כך, לפי דברי "ספר החינוך", בוני הבית השני לא קיימו את המצווה שבפרשתנו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ". מתרץ הרב מקוטנא: ואפשר כמו שאמרו חז"ל: "זכה צדיק - נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן" (חגיגה טו ע"א). אם כן, הכא נמי [=גם כאן] כיון שהיה בידי כולם לעלות ולא רצו, נטלו העולים כח וזכות הנשארים, ולהם היה הכח והזכות מרוב ישראל, ומקרי רוב ישראל על אדמתם. ועיין תענית כז ע"ב גבי משמורות דאותם שעלו זכו בחלק שלא רצו לעלות. תשובת הרב ישראל יהושע מקוטנא היא: כיוון שהיה ביד כל העם לעלות לארץ ישראל, אך רובו בחר להישאר בבבל ולא לעלות לארץ, אין מחשיבים אותם במסגרת הכלל, וממילא רוב ישראל היו על אדמתם. דברי הרב ישראל יהושע מקוטנא הללו, עוררו את הרב יהודה גרשוני לכתוב אחרי מלחמת ששת הימים:2 מדבריו הנפלאים של הגאון בעל "ישועות מלכו" מסתבר שבדורנו זה, שזכינו למדינה יהודית עם שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל, וכל הרוצה לעלות מתקבל בזרועות פתוחות, יש לומר שכל מי שלא עולה מאבד זכותו בארץ ישראל לאלה שגרים בארצנו הקדושה, כי הם נוטלים חלקם וחלק חבריהם שנשארו לגור בארצות הגולה, ונחשב כאילו "רוב ישראל על אדמתן". ולפי זה בימינו אלה שקרה הנס הגדול והגלוי לעיני כל העמים, כי ריחם ה' עמו וארצו, וצבא ההגנה לישראל גבר על אויבינו ושונאינו הרבים והעצומים ואף שיחרר מידי צר את ירושלים עיר הקדש שהיתה שבויה וכבושה בידי זרים קרוב לאלפיים שנה, הרי שיש מקום לדון ולברר אם יש עלינו חובה לבנות בית לשם יתברך. בתשובתו דן הרב גרשוני בסוגיות ובמקורות העוסקים במצווה, והוא מסיק שיש להמתין ולקיים את מצוות בניין המקדש רק כשתתחדש מלכות בית דויד. והוא מסביר שלדעת "ספר החינוך", המצווה היא ציבורית, אך היא חלה רק בהנהגתו של מלך מבית דויד. היו שהעתיקו את חידושו של בעל "ישועות מלכו" להלכה אחרת. כיום, המצוות התלויות בארץ, כגון השמיטה והתרומות והמעשרות חלות רק מדרבנן, מפני שרוב עם ישראל אינו חי בארץ ישראל. אך כיום כמעט ואין מקומות בעולם שנמנע מן היהודים מלעלות לארץ, ולכן יש מקום לדון בשאלה אם חיוב המצוות התלויות בארץ כיום הוא מן התורה.3 עקב הסמיכות לימי הפורים, נסביר בדרך זו דברים שכתב הרמב"ן, הרב משה בן נחמן, כשעסק בשאלה על מה ראו לקבוע את ימי הפורים בשני ימים, בי"ד ובט"ו באדר. במהלך דבריו הוא אומר שבתחילת בית שני "אנשי כנסת הגדולה עם רוב ישראל בארץ היו".9 הר"ן, רבנו נסים, הקשה עליו: הרי רוב עם ישראל נשאר בחו"ל, שלא עלו כולם לארץ?10 נראה שכוונת הרמב"ן לומר שמרכז העשייה והפעילות של עם ישראל בתחילת ימי בית שני היה בארץ ישראל, ואין כוונתו לרוב כמותי, אלא לרוב איכותי משמעותי בארץ.11 1 הרב ישראל יהושע מקוטנא, שו"ת ישועות מלכו, פיעטרקוב תרפ"ז, קונטרס ליקוטי תורה (בסוף הספר), פרשת תרומה, עמ' 148. 2 הרב יהודה גרשוני, קול צופיך, "בנין בית המקדש והקרבת קרבנות בזמן הזה", ירושלים תש"ם, עמ' א, ג. 3 הרב אביגדור נבנצאל, שו"ת יצחק יקרא, חלק ב, ירושלים תשמ"ט, סימן לט (עמ' קכט). להתייחסויות נוספות לדברי הישועות מלכו הללו, ראו: הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק י, ירושלים תשכ"ט, סימנים א-ב; הרב משה צבי נריה, "בבואכם - ביאת כולכם", צניף מלוכה, כפר הרוא"ה תשנ"ב, עמ' 165; ספרי מלכות יהודה וישראל, "מדינת ישראל וחיוב מצוות התלויות בארץ מהתורה", מרכז שפירא תשס"ב, עמ' 401-399. 9 הרמב"ן, הרב משה בן נחמן, חידושים למסכת מגילה ב ע"א. 10 הר"ן, רבנו נסים, מגילה א, א בדפי הרי"ף. 11 ראו ספרי "דין ערים מוקפות חומה - כבוד וזכרון לארץ ישראל", מועדי יהודה וישראל, מרכז שפירא תשס"ד, עמ' 322-309.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS