יום ד', יג’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
הספינה יצאה לדרכה בחשאי, ביום 24.12.47 , ללא מכשירי ניווט [ מהיכן העוז ואומץ הלב?], חלפה על פני מיצרי מסינה ומשם לכיוון קפריסין, והמשיכה לאורך חופי סוריה ולבנון. לאחר שמונה ימי הפלגה נתקבלה בספינה הוראה להוריד המעפילים בחוף נהריה, ומאוחר יותר נתבקשה הספינה לעגון בחוף ת"א.

המעפילים בחוף נהריה מרדכי אשל בחצר "בית ליברמן" שבנהריה, המשמש מוזיאון העיר, מצויה אנדרטה קטנה לציון המעפילים שהגיעו בספינות לחוף נהריה. האנדרטה עשויה בדמות "סירת אגוז" הנחה על החוף. למרגלותיה שלט בו נחרט: אנדרטה לעליה בלתי חוקית לאוניות שהגיעו לחופי נהריה ליד הרצליה, על אם הדרך מצויה אנדרטה נוספת, ה"יד למעפיל" שכל החולף על פניה כביש החוף, אינו יכול שלא לראותה: בראש גבעת כורכר הונחה סירה קטנה, מסוג הסירות אליהן הורדו מעפילים מן האוניות בלב ים והובלו לחופי הארץ. מתחת לסירה הוצב לוח מלוטש הנושא את הכותרת: "יד למעפיל". דומה, כי בכך מסתכמת הנצחת המפעל ההירואי של ה"העפלה" לא"י לאחר מלחמת העולם השניה, עת שערי הארץ ננעלו ע"י בפני פליטי השואה, על פי הוראת ממשלת בריטניה. נעילת שערי הארץ נעשתה כדי לרצות את הלאומנות הערבית הפלשתינית הגואה, ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית [ע"ע פגישת המופתי הירושלמי ח'אג' אמין אל חוסייני עם היטלר] מחד, ומאידך - כדי לשמור על האינטרסים שלה במזרח התיכון, ובעיקר הספקת נפט. מונומנט נוסף הקשור בעליה זו הוא אתר ההנצחה לאנשי הפלי"ם, הנמצא במבואותיה הדרומיים של קיסריה, וצורתו עוגן. ממחצית דצמבר 1945 ועד ראשית ינואר 1948 , הגיעו לחוף נהריה שלוש ספינות מעפילים. הראשונה שהורידה את מעפיליה בנהריה, הייתה ספינת ההגנה "חנה סנש". במקורה הייתה ספינת מטען עשויה ברזל, בעלת מנוע דיזל, שהייתה טבועה עקב פיצוץ וללא מנוע. ספינה זו נרכשה ע"י המוסד לעלייה ב' [העלייה הבלתי לגאלית] בגינואה שבאיטליה באמצעות עדה סירני, רעיית הצנחן אנצו סירני, ורב חובלה היה איטלקי. כדי להכשירה להובלת נוסעים הותקנו בבטנה דרגשי עץ ומטבח, וחיילי הבריגדה היהודית מא"י [ החי"ל] דאגו לציידה במזון ודלק. הספינה הפליגה לארץ מגינואה ביום 14.12.45. כשעליה 252 מעפילים, כולם צעירים ורובם המכריע חברי תנועות נוער חלוציות, למן השומר הצעיר ועד בני עקיבא. נתיב ההפלגה היה בכיוון כרתים, רודוס, החוף התורכי, קפריסין, ומשם דרומה לחופי הארץ. הייתה זו ספינה קטנה ולפיכך הצפיפות הייתה רבה, המעפילים סבלו ממחנק וממחסור במי שתייה. בנוסף הים סער ולפיכך סבלו רבים ממחלת ים. בבוקר 24.12.45 חלף מעל הספינה מטוס בלתי מזוהה, ואז נתקבלה באלחוט הוראה להנחיתה בחוף נהריה. למחרת נשלחו מן הארץ הנחיות לקברניטי הספינה כיצד לנהוג אם ייתפסו בלב ים. בו ביום דיווחה הספינה כי היא נמצאת מול חופי סוריה וכי תגיע לנהריה בשעה 23.00. אך, בשל טעות בהערכת הזמן ובשל עוצמת הרוח והגלים, התקדמה הספינה במהירות ונתקעה בסלעים מול שפך הגעתון, במרחק 30 מ' מן החוף. מן הספינה הורדו סירות, כדי להעביר בהם את המעפילים , אך הן נתמלאו מים. שני מלווים נשלחו בשחייה לחוף ליצירת קשר. אנשי פלי"ם, שהמתינו יחד עם תושבי נהריה והסביבה, סייעו בהורדת המעפילים מן הספינה לחוף באמצעות חבל. המעפילים פוזרו בקיבוצי הסביבה: געתון, עברון ושבי ציון. צוות הספינה האיטלקי הוסתר בארץ ימים אחדים ואח"כ הוחזר לאיטליה. מאוחר יותר חולצה הספינה , תוקנה ושימשה את חיל הים במלחמת העצמאות. הספינה השניה הייתה ספינת ההגנה שנשאה את השם "עליה". מפקדה היה יאיר ברקר [ברק]. על הספינה עלו מעפילים מפולין, ליטא, לטוויה, רומניה, הונגריה, גרמניה וצפון אפריקה, שהיו חברי תנועות נוער, בגילים 25 – 27 , וכן היו בה גם שבעה ילדים מגיל 4 ועד 12 , וזקן אחד. העלאת המעפילים לספינה נעשתה במרחק שישה ק"מ מערבית לבנדול שבצרפת. הם הובלו באישון לילה בסירות גומי לספינה שהמתינה להם במרחק 200 מ' מן החוף. הסירות נגררו בעזרת חבל שנמתח מן הספינה לחוף. מאחר וספינה זו באה לאחר שהספינה "יציאת אירופה", אקסודוס, הוחזרה ע"י שלטונות המנדט לנמל המבורג שבגרמניה, יצאה הספינה לדרכה באישון לילה. על הספינה "עליה" היו 184 מעפילים, והיא שטה בנתיב שלאורך מיצרי מסינה, צפונית לכרתים וחוף תורכיה עד אלכסנדרטה, משם הדרימה ושטה מול ביירות. בשבת בבוקר, 15.11.47 , חג מעליה מטוס בריטי פעמים אחדות . המעפילים נצטוו להסתתר מתחת לסיפון ודגל תורכי הונף עליה. בשעה 15.00 חלפה לצידה משחתת בריטית. ב 17.11.47 בשעה 04.20 הגיעה הספינה באין מפריע לחוף נהריה , מול מגדל המים של המושבה עלתה על שרטון. המעפילים הורדו ממנה במהירות והתפזרו בצפון הארץ מבלי שאיש מביניהם נתפס. הספינה השלישית נקראה "האומות המאוחדות". ספינה זו נבנתה בשנת 1920, עשויה עץ עם מפרשים [ מי היה מאמין?]. הותקן בה מנוע דיזל ומהירותה הייתה 8 קשר בלבד. ספינה זו נרכשה באיטליה ע"י המוסד לעליה ב', ומפקדה היה רב חובל ישראלי מאנשי הפלי"ם. בספינה שירתו שבעה מלחים איטלקים תושבי פורטו ונרה. המעפילים הועלו לספינה במספר אתרים לאורך החוף האיטלקי. היו בה 537 מעפילים מהונגריה, רומניה ופולין, בתוכם חברי 14 קיבוצי הכשרה מחו"ל. גילם הממוצע של המעפילים היה 35 שנה, ובתוכם 34 ילדים. הספינה יצאה לדרכה בחשאי, ביום 24.12.47 , ללא מכשירי ניווט [ מהיכן העוז ואומץ הלב?], חלפה על פני מיצרי מסינה ומשם לכיוון קפריסין, והמשיכה לאורך חופי סוריה ולבנון. לאחר שמונה ימי הפלגה נתקבלה בספינה הוראה להוריד המעפילים בחוף נהריה, ומאוחר יותר נתבקשה הספינה לעגון בחוף ת"א. ביום 1.1.48 בבוקר חג מעליה מטוס סיור, שכנראה לא זיהה את הספינה. בשעה 12.00 הייתה הספינה מול חופי ראש הנקרה ולפתע התקרבה אליה משחתת בריטית. ספינת המעפילים נקטה פעולות התחמקות ושטה במהירות לכיוון חוף נהריה, שם עלתה על הסלעים. מיד הוזעקו תושבי נהריה והישובים שסביבה, לסייע בהעברת מעפיליה לחוף באמצעות סירות שהורדו מן הספינה , וכן סירות של אגודות הספורט בנהריה. חלק מן המעפילים הגיעו לחוף בשחייה כשתרמילם הדל על כתפם. הן המלווים והן המעפילים הצליחו להסתלק בטרם הגיעו לחוף כוחות בריטיים. המעפילים הוסתרו בנהריה ובקיבוצי הסביבה. חלקה של נהריה בקליטת ספינות המעפילים היה מועט אך חשוב . במסגרת פעילות עליה ב', הגיעו לחופי הארץ 66 ספינות מעפילים, שנשאו על סיפונן כשישים ושלושה אלף עולים. לנמל חיפה הגיעו 27 ספינות, עליהן היו 45792 מעפילים. לקיסריה הגיעו 4 ספינות, שעל גבן היו 339 איש, לת"א הגיעו 4 ספינות בהן 1304 מעפילים. בחוף ניצנים עגנה ספינת מעפילים אחת שבה היו 825 אנשים. בחוף שפיים עגנו 4 ספינות ובהן 629 מעפילים. מתוך כ 46000 המעפילים שהגיעו לחיפה, ירדו באין מפריע 6156 , 8424 מעפילים נעצרו והועברו למחנה המעצר בעתלית . היתר, 31217 מעפילים, גורשו לקפריסין, והגיעו ארצה רק לאחר שאחרון החיילים הבריטים עזב את הארץ. מניין זה אינו כולל את הספינה יציאת אירופה - אקסודוס, אשר 4530, גורשו, כאמור, ע"י חזרה לגרמניה. עולים מלים: י. שנהר, לחן: ש. פוטולסקי בחשאי ספינה גוששת, ליל שחור, הים זעף הוי, שמעי, אדמת מורשת, שב אליך בן עיף! בחשאי ספינה גוששת, בתקוה שם לב הולם. הוי, שמעי, אדמת מורשת, שב אליך בן חולם! בחשאי עולים אחי, על אדמת מורשת ובאוזנם היא סוד לוחשת; כה לחי! כה לחי!