יום ג', ב’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
כותב המשנה ברורה: מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה והיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וטעם הסעודה משום דעכשיו נעשה איש ישראל שנצטוה במצות התורה. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום: זכינו וזכה נכדנו נדב וזכו הוריו שיעשו סעודת מצווה לרגל הכנסו של הנכד בעול המצוות. לכבודו ובזכות המצווה אני מפרסם מאמר זה.

סעודת בר מצווה ד"ר אפרים יצחקי מוקדש לנכדנו נדב – לרגל בר המצווה שלו. לגבי בר מצווה אומר הרמ"א בשו"ע חיים רכה סעיף ב: הגה: י"א מי שנעשה בנו בר מצוה, יברך: בא"י אמ"ה שפטרני מעונשו של זה (מהרי"ל בשם מרדכי ובר"ר פ' תולדות), וטוב לברך בלא שם ומלכות (דעת עצמו). מתי נעשה הנער בר מצווה מסביר המשנה ברורה: (רכה ס"ק ו): בר מצוה - היינו כשנעשה בן י"ג ויום אחד.(תיאורתית צריך לברך ביום שהנער נעשה בר מצווה) ועכשיו נהגו שלא לברך עד שעה שהנער מתפלל בצבור בתורת ש"ץ או שהוא קורא בתורה בשבת ראשונה, שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה. דבר נוסף כותב המשנה ברורה: מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה והיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וטעם הסעודה משום דעכשיו נעשה איש ישראל שנצטוה במצות התורה. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום: כלומר, הטוב ביותר לעשות את סעודת בר המצווה ביום י"ג ויום אחד ואז זו סעודת מצווה. אבל אם עושה סעודה ביום אחר אין סעודת מצווה. אבל אם דורשים בדברי תורה הסעודה הופכת לסעודת מצווה. מה משמעות הברכה "שפטרני מעונשו של זה, מסביר המשנה ברורה : שפטרני מענשו וכו' - פי' דעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו למצות התורה. ועכשיו שנעשה איש מחוייב הוא להתחזק בעצמו למצות הש"י. ודע דאע"פ ששוב אין עליו ענין חינוך מ"מ יש על האב מצות הוכחה כשרואה שאינו מתנהג כשורה וכשאינו מוחה בידו נענש עליו דלא גרע משאר ישראל וכידוע מה שאחז"ל כל מי שיש לו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס בעון אנשי ביתו. וכל מי שיש לו למחות באנשי עירו ואינו מוחה וכו': אם כן, למרות שהאב בירך "שפטרני מעונשו של זה", הוא עדיין חייב להוכיח את בנו שגדל, אם לא מדין 'חינוך', מדין הוכחה. מדוע טוב לברך בלא שם ומלכות, מסביר המשנה ברורה: וטוב לברך בלא וכו' - משום שלא הוזכרה ברכה זו בגמרא וכן העתיק בדרך החיים. אמנם דעת הגר"א בביאורו דמאחר שהוזכרה ברכה זו במדרש ומהרי"ל עשה כן הלכה למעשה יש לברך בשם ומלכות ועיין בח"א שכתב ג"כ דהמברך לא הפסיד: היות וברכת 'שפטרני מעונשו של זה' לא מוזכרת בתלמוד, רוב הפוסקים סוברים שאין לברך ברכה זו בשם ומלכות. הגר"א לעומת זאת סובר שלברך גם ברכה זו בשם ומלכות. האם מותר לאבל להשתתף במסיבת בר המצווה? כותב הרב עובדיה, שו"ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן יד ד"ה הנה ראיתי: הנה ראיתי למהרש"ל בס' ים של שלמה (פ' מרובה סי' לז) שכ', דלכאורה הסעודה שעושים להבר מצוה, אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, ושמה מוכיח עליה, שעושים שמחה גדולה ונותנים שבח והודייה למקום שזכה הנער להיות בר מצוה. וגדול המצווה ועושה וכו', וראיה לזה ממ"ש בקידושין (לא) דלבסוף אמר רב יוסף השתא דאר"ח גדול המצווה ועושה וכו', אמינא מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה (שפוטר הסומא מהמצוות), עבידנא יומא טבא לרבנן... ועל הבשורה בלבד רצה לעשות יום טוב, כ"ש בהגיע העת והזמן להיות גדול - המצווה ועושה שראוי לעשות יום טוב. אלא שהבר מצוה גופא (אם אין עושים הסעודה בזמנה) לא ישר בעיני, .., א"כ מיד כשיגיע לי"ג שנים ויום א' יעשו הסעודה ויחנכוהו להתפלל וכו', אבל כשנעשה שלא בזמנו למה יקרא סעודת מצוה. ומ"מ אם מחנכים את הנער לדרוש בסעודה לא גרע מסעודת חינוך הבית דחשיב סעודת מצוה וכו'. ונ"מ לענין אבלים אי שרו לילך לאותן סעודות מצוה. עכת"ד. וכן הובא להלכה בדגול מרבבה יו"ד (סי' שצא ס"ב), שאם הנער דורש או שהוא ממש ביום שהשלים י"ג שנה ויום א' הוי סעודת מצוה ומותר לאבל לילך שם. (וזה כמ"ש ראבי"ה (בהל' אבל סי' תתמא) והשבולי הלקט (הל' שמחות סי' מז) דבסעודת מצוה מותר לאבל לילך כגון שבוע הבן וסיום מסכתא... הן אמת כי הגאון מהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת תליתאה ח"ב (סי' פו) כ' ... דלא דמי סעודת בר מצוה לסעודת ברית מילה וסיום מסכתא, דהתם כל הסעודה באה מכח קיום מצוה לבד וכיון דמלל"נ (דמצוות לאו להנאה ניתנו) לא חשיב שמחה כלל, אבל בסעודת בר מצוה דהויא משום פיטור האב מענשו, ולכן מברך אז ברוך שפטרני מענשו של זה, זה הוי הנאת הגוף וחשיבא סעודה של שמחה ואסור לאבל ליכנס שם. ... וכנראה שלא עיין ביש"ש שנתן טעם דסעודת בר מצוה הוי סעודת מצוה, דהוי גדול המצווה ועושה, וחשיב שפיר באה מחמת מצוה. ובאמת שהגרש"ק גופיה מסיים הכי מדנפשיה. וע"ש. ודו"ק.) ועכ"פ גם הגרש"ק מודה דחשיבא שפיר סעודת מצוה ולא אסר לאבל אלא מטעם שמחה. בסיכומו של דבר, אם הסעודה נערכת ביום הבר מצווה (י"ג ויום אחד) היא סעודת מצווה ואבל יכול להשתתף בה. אבל אם הסעודה נערכת לא ביום בר המצווה, דברי התורה שנאמרים בסעודה הופכים אותה לסעודת מצווה, (ואין עניין של שמחת האב על שנפטר מענשו של זה). כ"ש אם חתן בר המצווה עושה סיום מסכת, זו בוודאי סעודת מצווה ומותר לאבל להשתתף בה. אבל קיימת בעיה של מוסיקה וריקודים , באלו לאבל אסור להשתתף.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS