יום א', ג’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
השבוע נישאה אביגיל יצחקי נכדתם של כותב ועורך המדור אפרים יצחקי ורעיתו רותי (טיקו) לבחיר ליבה דור פורת. מערכת האתר וחברי מרחבים שולחים לזוג, להוריהם הרב ד"ר חנן יצחקי ורעיתו יעל ולסבתא והסבא צרור ברכות ואיחולים שיזכו להקים בית נאמן בישראל ויוסיפו וימשיכו להגדיל תורה ולהאדירה. לכבוד האירוע מוקדש המאמר לפסוק "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" או בנוסח קצת שונה כפי שיובא להלן.

עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלם קול ששון קול שמחה קול חתן קול כלה ד"ר אפרים יצחקי מוקדש לנכדתנו אביגיל ליום חתונתה עם דור פורת שמעתי את הרב קפאח זצ"ל שברך את הברכה השביעית בחופה ואמר "עוד ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלים" במקום "בערי יהודה ובחוצות ירושלים". לתמיהתי ונאמר לי שכך כתוב בסידורי תימן. ואמנם כך כתוב בסידורי תימן נוסח באלדי. על נושא זה ישנה ספרות ענפה, אביא רק חלק קטן ממנה: שו"ת רביד הזהב סימן לב (ר' דוד ב"ר שלמה משרקי (כונה גם מזרחי) נולד בצנעא שבתימן בערך בשנת תנ"ו (1696) למשפחת רבנים והיה רבו של ר' יחיא צאלח, מגדולי רבני תימן בכל הדורות. ר' דוד התפרסם בעיקר בזכות ספרו 'שתילי זתים' על או"ח, וספרו 'ראשי בשמים' על יו"ד) : בברכת אשר ברא יש גורסין מערי יהודה ומחוצות ירושלים במי"ם ונותנים טעם לדבריהם שמרוב השמחה ישמע הקול עד למרחוק, משא"כ לגירסא בערי ובחוצות בבי"ת לא ישמע רק בתוכם לבד, ואין אלו אלא דברי תימה שהם מתחכמים על לשון הנביא מפי הגבורה ב"ה שזהו לשון המקרא בירמיה סי' ל"ג פסוק עשירי וי"א בערי ובחוצות, וידוע שכל תפלותינו וברכותינו בנויים על לשון המקראות כמו שזה מבואר בספר הרדא"ד ז"ל ובכמה דוכתי והיא נוסחת הגמ' כתובות דף ח' והרמב"ם ז"ל הל' אישות פ"י והטור אבן העזר סי' ס"ב והלבוש שם סימן ס"א ורדא"ד ובכל סידורי הדפוס ואעפ"י שהפר"ח בליקוטיו הנאתו גירסא מערי ומחוצות במי"ם לא בשביל זה נניח לשון המקרא והגמ' והפוסקים על כן אין לשנות מהגי' הפשוטה האמתית שהיא בבי"ת ופשוט: יש שתי בעיות במה שכותב רביד הזהב: א. יש שני פסוקים בירמיהו, באחד במ' ואחד בב': ירמיהו פרק לג י – יא: כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר ה' עוֹד֘ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה: ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֘ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־ה' צְבָא֜וֹת כִּֽי־ט֤וֹב ה' כִּֽי־ לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית ה' כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר ה': ירמיהו פרק ז לד: וְהִשְׁבַּתִּ֣י׀ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ: ב. הרמב"ם כותב "מערי". רמב"ם הלכות אישות פרק י: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה ורנה דיצה וחדוה אהבה ואחוה שלום ורעות מהרה י"י אלהינו ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון קול שמחה קול חתן קול כלה קול מצהלות חתנים ממשתה ונערים מנגינתם ברוך אתה י"י משמח חתן עם הכלה. יש אמנם דפוסים שתקנו ברמב"ם "בערי ... ובחוצות". אך בכל כתבי היד ובכל הדפוסים העתיקים כתוב "מערי ... ומחוצות". הרב ווזנר מתייחס לזאת: שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן רטז (הרב שמואל הלוי ווזנר נולד בשנת תרע"ד [1914] בערי יהודה ובחוצות ירושלים. עיין בשנויי נוסחאות דבכ"י התימנים הנוסח מערי יהודה ומחוצות ירושלים ומצאתי בשטמ"ק פ"ק דכתובות והעתיקו ג"כ הפר"ח כאן בשם הריטב"א דאומרים הדייקנים דזה הלשון מתוקן ביותר כי כשאומר בערי יהודה אולי ישמע שם הקול מבחוץ אבל כשאומר מערי עכ"פ קול השמחה מבפנים. וכן מתייחס הרב עובדיה יוסף: שו"ת יביע אומר חלק ה - אבן העזר סימן ו: בנוסח ברכת: אשר ברא, שהנוסחא, מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וכו', וכן נוהגים, אבל הרמב"ם גורס: ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלים, ואומרים הדייקנים שלשון זה מתוקן יותר, כי כשאומר ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, אולי ישמעו שם את הקול מבחוץ, אבל כשאומר ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלים, עכ"פ מוכח שקול השמחה מבפנים. עכ"ד. וכ"ה בשטה מקובצת שם. וכן מנהג אחינו יוצאי תימן לומר כנוסח הרמב"ם. וכמ"ש ג"כ בעץ חיים (דקפ"ג ע"א), ושהוא דקדוק נכון ואמתי. ובס' יד אהרן (ס' סב הגה"ט אות טז) תמה ע"ז, שהרי בירמיה (לג י) נאמר: כה אמר ה', עוד ישמע במקום הזה וכו', בערי יהודה ובחוצות ירושלים וכו', קול ששון וקול שמחה וכו'. וי"ל. וצ"ע. עכ"ד. ולפי האמור י"ל דבמטבע ברכה יש לדקדק יותר בלשון דלא משתמע לתרי אנפי. [והפר"ח בליקוטיו הסכים למ"ש הריטב"א אליבא דהרמב"ם, לומר מערי יהודה ומחוצות ירושלים במ"ם, והכסא אליהו ר"ס סב כתב, שאין להקפיד ע"ז, הואיל ונוסח המקרא בבי"ת. ע"ש. והן אמת כי ברמב"ם (פ"י מה' אישות) לפנינו הנוסחא בבי"ת, מ"מ נאמן עלינו הריטב"א בנוסחתו בד' הרמב"ם. ומכ"ש שמצאתי בסידור רב סעדיה גאון (עמוד קח) שכ' הנוסחא מערי יהודה ומחוצות ירושלים במ"ם. וע' בהערת המו"ל שם. ... יהי רצון שישמע מערי ובערי יהודה ומחוצות ובחוצות ירושלים קול ששון וקל שמחה קול חתן וקול כלה. שמחות לכל חברי הגרעין ולכל עם ישראל.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS