יום ד', יג’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
שכונת בת גלים נבנתה בידי חברה הדדית "בת גלים" בע"מ חיפה, חברה שאושרה ע"י ממשלת המנדט ביום 6.3.22.. מטרת החברה הייתה לייסד, לבנות, להשגיח ולנהל ערי גנים וכפרי גנים בשביל חבריה בא"י. כלומר: שכונת בת גלים נוסדה כפרוור עירוני בעל חזות כפרית כפי שגובשה בשלהי המאה ה 19 , ובקשה לשלב בין קצב החיים העירוני לבין אווירת הכפר השקט, עיקרון שבדומה לו נבנתה גם שכונת בית הכרם בירושלים.
09:28 (15/12/16) שייקה שניצר

שכונת בת גלים בחיפה מרדכי אשל שכונת בת גלים בחיפה היא אחת משלוש השכונות היהודיות הראשונות בחיפה ואחות להדר הכרמל ולווה שאנן. שכונה זו נוסדה בשנת 1922 . החוקר ש. בן שבת מתאר את האזור בו הוקמה שכונה זו לימים כדלקמן: "… אין כל ספק שפינת יקרת זו הנושאת כיום את השם הצנוע בת גלים, שימשה בזמנים קדומים שטח מחיה לאותם העמים שישבו במקום זה, הן מזרחה ב"כפר חיפה אל עתיקה" והן במערבה ב"שיקמונה". שטח חוף זה, הנתון בין "ראש הכרמים" ובין תל א סמאק", רחב הוא למדי ועליו הוקמו בתקופות שונות סוכות לדייגים ועובדי פשתים. כאן ליד המפרץ הקטנטן החוסה לרגלי "כרמל בים יבוא", עגנו סירות שהעבירו לאוניות ששטו לחופי אירופה מחולות המקום הזה המצוינים לתעשיית הזכוכית וכלי חרס שונים…. לא רחוק מפינה זו מזרחה עובר "נחל אלסירה" הנקרא בפי הערבים ואדי אל שיבה". יש קשר אמיץ בין שם זה ובין הצמח "שיבה" [צמח הלענה הנמצא לרוב במדרוני הכרמל, נזירי מנזר הכרמל עבדו ממנו משקה הנושא את שם ההר והנמכר בחו"ל לרוב]. המילה שיבה היא קיצור של "שיבאת אבו בכר", מפני דמיונו לשערות השיבה בלבלבנותו. נחל שיבה חוצה את אדמת בת גלים מערבה לבית העולים של הסוכנות היהודית ותוצאותיו ימה בתוך מחנה העולים. עד לפני שלושים שנה נקרא המקום אתר השתחקות החולות הואיל ובנקודה זו הצטברו ערמות חול רבות. מפה סיפקו עד הזמן האחרון שלפני הקמת בת גלים את החול הדרוש לבניינים בחיפה ובסביבתה, חול המפורסם בטיבו בכל הסביבה ורובו הוא מן הזיפזיף. במקום הייתה תעשיית אוניות, כפי שכתב הנוסע הפרסי נצר בוצרי [ המעיד כי החול במקום דומה לאותו המין שצורפי הזהב בארץ פרס משתמשים בו לעבודתם ויראו בו חול המשמש גם ללטישת עמודי שיש], אחר ביקור בחיפה בשנת 1847. … . עזבנו את עכו ובאנו לכפר חיפה, פה ישנם בוני ספינות והם מכינים מיני ספינות הנקראות… סופרי ערב מפרשים שבי"ח לספינות זה נקרא על שם ההר אררט שבארם נהריים שעליו נחה תיבת נח, אינני גורס סברה זו, דעתי היא שבנין ספינות אלה נעשה ע"י יחידים ונשא את שמם עליו כפי שנקראו בפי הספנים האיטלקים…. ". שכונת בת גלים נבנתה בידי חברה הדדית "בת גלים" בע"מ חיפה, חברה שאושרה ע"י ממשלת המנדט ביום 6.3.22.. מטרת החברה הייתה לייסד, לבנות, להשגיח ולנהל ערי גנים וכפרי גנים בשביל חבריה בא"י. כלומר: שכונת בת גלים נוסדה כפרוור עירוני בעל חזות כפרית כפי שגובשה בשלהי המאה ה 19 , ובקשה לשלב בין קצב החיים העירוני לבין אווירת הכפר השקט, עיקרון שבדומה לו נבנתה גם שכונת בית הכרם בירושלים. בתקנות החברה נכתב: " על כל מגרש יש הזכות לבנות לא יותר מבית אחד על שטח לא גדול מ- 250 ממ"ר ומשתי קומות בגובה. מלבד זה יש הרשות לבנות על המגרש בנין לשימוש אורווה וכו' על שטח לא גדול מ 75 ממ"ר. בהמשך התקנות נכתב: " בתי חרושת או בתי מלאכה המפריעים את מנוחת עיר הגנים או כפר הגנים, יבנו רק ברשיון מיוחד של הועד, ועל המגרשים המסומנים לזה על התוכנית. חנויות לירקות ואיטליז יהיו רק על המגרש המיוחד לזה על התוכנית…". כבר בימים ההם דאגו מייסדי השכונה לאיכות חיי תושביה, למנוע מפגעי רעש, זיהום אויר וריחות רעים. על מייסדי שכונת בת גלים נימנו פנחס כהן, שהיה מורה בביה"ס הריאלי בחיפה [מקום מנוחתו בבית העלמין הישן של חיפה], עמיתו ז. כרמי, שהיה מורה בבית הספר העברי בחיפה, המהנדס ברוך קטינקא שהיה נהג קטר כשגויס בימי מלחמת העולם הראשונה לצבא התורכי, לימים קבלן נודע שבנה את בניין י.מ.ק.א. ומלון פלס בירושלים, י. סמסונוב המפקח הוטרינרי של חיפה והמחוז, וגם ב. ברסלבי הגאוגרף וחוקר הארץ. רשימת המייסדים מנתה עשרה אישים מן "האצולה " החיפנית של אותם הימים. מתכנן השכונה היה האדריכל ובונה הערים ריכרד קאופמן, שהיה האדריכל הראשי של חברת "הכשרת היישוב". ותכנן גם את שכונת "הדר הכרמל" העיר עפולה ומושב נהלל וקיבוצים ומושבים רבים, הוא היה אחד מאבות רעיון ערי הגנים בא"י. שמה של השכונה בא לה מן הפסוק בישעיה [פרק י, פסוק ל'] "צהלי קולך בת גלים", שניתן לה ע"י מרים כהן רעייתו של פנחס כהן, שהייתה המורה העברית הראשונה בעיר, וייסדה יחד עם בעלה בשנת 1907, את בית הספר העברי הראשון בחיפה. [ היישוב "גלים" המקראי, היה בצפון נחלת יהודה בסמוך לנחלת בנימין, כעולה משאר שמות היישובים הנזכרים בסמוך]. בתמונות מן הימים ההם [ ראשית שנות השלושים] ניתן לזהות את שורת בתי בת גלים , בני שתי קומות בלבד, הבנויים לאורך החוף בקו ישר, בית אחר בית, מגרש אחר מגרש. בשנותיה הראשונות הייתה בת גלים מוקד חברתי וספורטיבי. בשכונה זו נבנה ה"קזינו" המפורסם שהתחרה בקזינו של ת"א, משחקי מזל לא היו בו , היה זה בית קפה בסגנון אירופי כמקובל בוינה או בברלין. הקזינו ניצב ממש על שפת הים, והעומדים במרפסתו צפו בגלים שהתנפצו על החוף מתחתם. גם בריכת שחיה אולימפית ומקפצה נבנו בשכונה. בריכה שמימיה היו מי הים התיכון ושרבים מבני חיפה של הימים ההם למדו בה לשחות בברכה זו. באותן השנים הייתה זו הבריכה האולימפית היחידה בארץ. חוף הים של בת גלים היה החוף המבוקש בעיר, משום שרחצו בו בעיקר תושביה היהודים של חיפה. במהלך השנים שינתה בת גלים את אופיה המיוחד, ורק בתים ספורים משמרים את עברה, ביניהם ביתו של רב השכונה, הרב משה חמאווי, שהיה מנכבדי השכונה וממייסדיה, ונמנה על נכבדי העדה הספרדית של חיפה , שהייתה הותיקה בעיר. על חזית קיר ביתו, המחופה באבן ובנוי בסגנון הימים ההם, ואשר מזכיר ספר תורה פתוח, ישנו לוח זיכרון עליו כתוב: אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני שנת תרפ"ג לפ"ק בשורת הבתים הראשונה לאורך טיילת פנחס [ על שם המורה פנחס כהן, שהיה בין השאר חבר ועד השכונה, וחבר מועצת העיר בשנות העשרים והשלושים], שרדו מספר מבנים מן הימים ההם, בנוסף לבית הרב חמאווי. בין הבתים ששרדו נמצא גם ביתו של האגרונום ויקטור כהן, שהיה פקיד בכיר בחברת פיק"א. הבית מזכיר בסגנונו בית מגורים שוויצרי, יוצא דופן ביופיו. לימים נמכר הבית ושימש בית משרדים לאחת מחברות הספנות בעיר. כיום משמש הבית מוסד פנימייתי לנערים. כשהתגורר ויקטור כהן בביתו היה בו מקום מפגש לאנשי "החברה הגבוהה" של חיפה. בין אורחיו היה גם הנציב הבריטי העליון. בתים אחרים בשכונה נמכרו ליזמים, אשר בנו על שטחם רבי קומות. אחרים מוזנחים לחלוטין ומתפוררים [כנראה בשל מחלוקות על ירושה], בתוכם מבנים בסגנון ה"באוהאוז" המיוחד. כיום על חורבות בית הקזינו המקורי, שנהרס בלא היתר מטעם העיריה, ניצב שלד ביטון שהקבלן ההורס נתחייב לבנותו, אך לא סיימו, בשל פשיטת רגל. אף הבריכה האולימפית נהרסה, ואחרת במקומה לא נבנתה. עם כל זאת, עדיין ניתן לאתר כמה פינות חמד בשכונה. בין האתרים הראויים לביקור, המצויים ברחוב העלייה השניה : מנזר הכרמליתיות המשמש כבניין המנהלה של בית החולים רמב"ם הסמוך. מבנה טחנת הרוח של הטמפלרים, המצוי בחצר אחורית, בסמוך לגדר המזרחית של מחנה חיל הים, טחנה המתוארת בציורו של שומכר [מאנשי המושבה הגרמנית-טמפלרית] משנות השמונים של המאה התשע עשרה. בתי משפחת סמסונוב, שבשדרת בת גלים מס 10 ו 12 , שהיו מראשוני חדרה וזיכרון יעקב. , וכן את שיכון מתנדבי החי"ל , שנועד למשוחררי הצבא הבריטי, לידו לוח הנצחה לזכר תושבי השכונה שנפלו על משמרתם.