יום ש', כט’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בבית לבן היו הרבה מנהגים טובים שהיו מקובלים במסורת מימים קדומים. נכון שהיה שם במשפחת בתואל בן אחד, לבן, שיצא קצת לתרבות רעה, אך עדיין הטוב היה רב על הרע, ולא כמו בעמי כנען שהרע הוא ששלט בהם. כלומר, אל תסתכלו על לבן ככה סתם, הוא בן בתואל אחי רבקה!!! ואם תאמר, הרי שבית בתואל לא טוב הוא כי יצא מתוכו רע – לבן. אומר לך שגם מבית יצחק יצאו הטוב – יעקב והרע – עשו.

לבן הארמי כמקור להלכה לפרשת "תולדות" ד"ר אפרים יצחקי על הפסוק בבראשית כח, ה: וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. אומר רש"י בד"ה "אם יעקב ועשו": איני יודע מה מלמדנו. ואמנם נראה לכאורה, שיש בפסוק זה מלים מיותרות. כולם יודעים מי הוא לבן, מקסימום התורה יכלה להסתפק בלבן הארמי, למה התורה כותבת גם את שם אביו "בן בתואל"? ועוד בשביל מה אחי רבקה? האם שכחנו את סיפור בחירת רבקה לאשה, ששם לבן מככב, מה מלמדות אותנו המלים: "אחי רבקה" ולשם מה התוספת "אם יעקב ועשו"? הרמב"ן עונה על הקושיה של רש"י: "בעבור שאמר שצוה יצחק את יעקב לקחת לו אשה מבנות לבן אחי אמו, הזכיר הכתוב שהיה גם כן אחי אמו של עשו, וראוי היה שיצוה גם כן לעשו, אבל מדעתו שברכת אברהם תהיה ליעקב ולזרעו, עשה כן". הרמב"ן עונה על שאלתו של רש"י ורק על תוספת המלים "אם יעקב ועשו", שההדגשה על אם יעקב ועשו, שיצחק היה צריך לכאורה לצוות גם את עשו שיקח אשה מבנות לבן, כי הרי רבקה אם שניהם, אלא שיצחק רצה שברכת אברהם תהיה רק ליעקב לכן הוא לא צווה לעשו שיקח אשה מבית לבן. תשובתו תמוהה במקצת: א. איך נשואים עם בית לבן, שגם הוא אינו צדיק גדול, קשורה לברכת אברהם? ב. הרי כתוב במפורש שנשות עשו היו למורת רוח ליצחק ולרבקה: בראשית פרק כו, לג – לה: וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. מדוע לא לכוון אותו לשאת נשים קצת טובות יותר? ג. כשראה עשו שבנות כנען רעות בעיני יצחק לקח אשה מבנות ישמעאל. בראשית פרק כח, ח- ט: וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה. מעצמו חיפש אשה טובה יותר, למה לא לעזור ולהראות לו משפחה שבה יש בנות טובות? ד. איזה הורים לא רוצים כלות טובות לבניהם, כמה בנים אנו מכירים שהתקלקלו במקצת וכשנשאו נשים ראויות חזרו למוטב, לכן אדרבה, בגלל שעשו יצא לתרבות רעה מן הראוי היה לצוותו לקחת אשה טובה, ואולי בזכותה יחזור למוטב. ברצוני להציע תשובה אחרת לתמיהתו של רש"י. לכאורה אפשר לשאול על כל העניין של שליחת יעקב לקחת אשה מבנות לבן ולא מבנות כנען, וכי במה טוב לבן מאנשי כנען, אלו עובדי ע"ז וזה עובד ע"ז?! הדבר מתמיה שגם אברהם מקפיד לקחת אשה לבנו יצחק מבנות בתואל וגם רבקה ויצחק מעדיפים את בנות לבן על בנות כנען. וזאת על אף ששניהם יודעים שלבן אינו טלית שכולה תכלת. לכן צריך לומר שבבית בתואל הייתה מושרשת מסורת אבות, מסורת מבית מדרשו של שם ועבר, שלפיהם נהגו בני ביתו של בתואל ברוב מנהגיהם. ולכן הרבה ממנהגי בתואל ולבן משמשים לנו מקור להלכות. לדוגמא: א. הגמרא בכתובות נז, ב (על המשנה ה, ב): נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. שואלת: מנא הני מילי? אמר רב חסדא, דאמר קרא: בראשית כד, נה: "ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור". (המסקנה בגמ' שם ש"ימים" = שנה). הדברים נאמרו על ידי לבן, והם משמשים לנו כמקור להלכה. ב. את ההלכה ש"אין מערבין שמחה בשמחה" לומדים, לפי אחת הדעות בירושלמי, מאימרתו של לבן (שם כט, כז): "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת". ירושלמי מועד קטן פרק א ה"ז (פ, ד) על המשנה ב מועד קטן א, ז: "אין נושאין נשים במועד": ... רבי יעקב בר אחא שמע לה מן הדא: "מלא שבוע זאת". דברי לבן "מלא שבוע זאת" משמשים כמקור להלכה. ג. אין משאין את האשה אלא מדעתה. בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ס, נז "ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה" (שם כד,נז), מיכן שאין משיאין את היתומה אלא על פיה. וראה רשי על פסוק זה: "ונשאלה את פיה - מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה". הרי שמנהגי לבן משמשים כמקור להלכה. ד. ברכת חתנים, בריש מסכת כלה, לאחר שמובאות כל שבע הברכות: "מנין לברכת חתנים מן התורה? שנאמר: "ויברכו את רבקה" (שם שם ס). גם כאן המקור להלכה הוא המנהג בבית לבן. ה. האמירה של לבן "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (שם כט, כו) משמשת יסוד להלכה, והיא מובאת בכמה פוסקים: 1. בתוספות קידושין נב, א, ד"ה והילכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם: "מעשה בא לפני ר"ת בבנו של הר"ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי סתמא ולא פירש פלונית בתך ואמר ר"ת ' ... יש לנו לומר דקידש הגדולה משום ד"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". 2. רשב"ם בבבא בתרא קכ, א, ד"ה "להלן" "כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן, דכתיב: "ותהיינה מחלה תרצה חגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים" ומסתבר דכך נולדו, כדכתיב: "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". וכאן - כשעמדו לפני משה דרך חכמתם כסדר שהן חכמות זו יותר מזו הקדימן הכתוב: "מחלה נועה חגלה מלכה ותרצה". 3. הטור ביורה דעה רמד פוסק שבישיבה "של דין או של תורה הולכין אחר החכמה להושיב החכם ובחור בראש ולדבר תחלה ובמסיבה של משתה או של נישואין הולכים אחר הזקנה להושיבו בראש". שואל הב"ח על אתר: "תימה אמאי איצטריך לפרש של נשואין טפי משאר מסיבה של משתה? ונראה דהאי נשואין הכי פירושו: אף על גב שאחד גדול מחברו בחכמה לא יקדימו לעשות נשואין לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נשואין לגדול בשנים אף על פי שהוא קטן בחכמה" וכו'. והוא מסתמך על הרשב"ם בב"ב הנ"ל. מתברר שבבית לבן היו הרבה מנהגים טובים שהיו מקובלים במסורת מימים קדומים. נכון שהיה שם במשפחת בתואל בן אחד, לבן, שיצא קצת לתרבות רעה, אך עדיין הטוב היה רב על הרע, ולא כמו בעמי כנען שהרע הוא ששלט בהם. ואולי לכך התכוון הכתוב באמרו "לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו". לבן היה ראשית כל "בן בתואל". מבית בתואל יצאו גם רבקה וגם לבן – טוב ורע. כלומר, אל תסתכלו על לבן ככה סתם, הוא בן בתואל אחי רבקה!!! ואם תאמר, הרי שבית בתואל לא טוב הוא כי יצא מתוכו רע – לבן. אומר לך שגם מבית יצחק יצאו הטוב – יעקב והרע – עשו. לכן אל תתפלא שיעקב נשלח ללבן, הבית שם היה מלא במסורת אבות מבית שם ועבר, ושם יעקב יוכל לבחור את הטוב מתוך הרע. וכמו שאין לומר על ביתו של יצחק שהוא רע בגלל מציאותו של עשו, כך אין לומר על ביתו של בתואל שהוא רע בגלל מציאותו של לבן. ועובדה היא שאמותינו – רבקה, רחל ולאה – אכן יצאו מאותו בית. ולכן: וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. שם מבית בתואל יצאו טוב ורע וגם מבית יצחק יצאו טוב ורע, אבל שני הבתים היו מלאים במסורת אבות ובטוב לכן הקפידו אבותינו אברהם ויצחק שבניהם ישאו נשים משם.