יום ד', יג’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בין השנים 1905 – ,1918 הקימה "אגודת נטעים" חמישה מרכזי נטיעות, הראשונה שבהן הייתה חפצי – בה. אדמות חפצי – בה נרכשו מבעלים יהודיים יחד עם אדמות ברכת עטא וברכת זיתא הסמוכות לחדרה. השטח שנרכש כלל 3145 דונם עליהם ניטעו עצי שקד, זית והדרים. מרכזי הנטיעות האחרים היו ע"י רחובות, בסג'רה על אדמות שנקנו מי"קא.

שרידי חוות הפועלים ב "חפציבה" מרדכי אשל בסמוך לשכונת "חפצי –בה ", שכונה חדרתית מבודדת, הנמצאת מעט צפון מערבית לבית החולים ע"ש הלל יפה, ניצבים עד ימינו שרידי החווה החקלאית של חפצי - בה, אשר נוסדה ע"י אגודת " נטעים" בשנת 1905. מחוות פועלים זו נותרו עד ימינו מספר מבנים, בהם בית המשאבה הצמוד לנחל חדרה, חצר מוקפת חומה ובה מספר מבנים אשר שימשו את משרד החווה ,מגורי פועלים, מתבן ומחסן. מדרום מערב לחצר זו מובילה הדרך לשדרת בתים, בה כתשעה בתי מגורים אשר שימשו למגורי פועלי החווה. אל החווה ניתן להגיע בדרך המובילה לשכונת חפצי – בה, בסמוך לבתיה הראשונים של המושבה ישנה פניה ימינה, הנמשכת כ 500 מ'. דרך זו סלולה כדרך שנסללו דרכים לפני שנים רבות, והיא עבירה לכל כלי רכב. רבים נוטים לחשוב כי פועלי העלייה השניה הועסקו במושבות שהוקמו בידי בני העלייה הראשונה. מסתבר, כי מתוך כ 31 ישובים שהוקמו בימי העלייה השניה , שבעה הוקמו דווקא ע"י יזמים פרטיים, דוגמת "אגודת נטעים", שאחד מיוזמיה היה אהרון אייזנברג, איש המושבה רחובות. במסגרת יזמות זו הוקמו בשנים ההן חוות פוריה, שרונה, רוחמה שבנגב, כפר אוריה, כרכור ומגדל. " אגודת נטעים " הוקמה בירושלים בשנת תרס"ה [ 1905 ]. חבריה וראשוני יזמיה היו, בנוסף לאייזנברג : יצחק לוי וחיים מיכל מיכלין. מטרותיה של האגודה היו: לחזק את המושבות הקיימות, להרחיב גבולן, ולאפשר בכך חיזוק מתישביהן ולקלוט בתוכן כוחות חדשים גם מחו"ל, מטרה נוספת הייתה לייסד מרכזים יישוביים בחלקי הארץ השונים [ בדרך של קבלת חברים לאגודה ], אשר ישקיעו מהונם ברכישת אדמות, באמצעות האגודה. על אדמות אלה יינטעו מטעים, כבסיס כלכלי עתידי. האגודה פעלה בדרך של מכירת מניות, והיא אושרה כחוק ע"י השלטונות התורכיים. בשנת 1914 מנתה האגודה 183 חברים, אשר רובם היו כמובן ציונים. רוב חברי האגודה נמנו על יהודי מזרח אירופה ורבים מביניהם תכננו לעלות ארצה ולהתכלכל בה מפרי השקעתם. בין השנים 1905 – ,1918 הקימה האגודה חמישה מרכזי נטיעות, הראשונה שבהן הייתה חפצי – בה. אדמות חפצי – בה נרכשו מבעלים יהודיים יחד עם אדמות ברכת עטא וברכת זיתא הסמוכות לחדרה. השטח שנרכש כלל 3145 דונם עליהם ניטעו עצי שקד, זית והדרים. מרכזי הנטיעות האחרים היו ע"י רחובות, בסג'רה על אדמות שנקנו מי"קא. במרכזי הנטיעות הועסקו, לצד פועלים יהודים בני העלייה השניה גם פועלים ערביים וזאת כחלק מהשקפת עולמה של האגודה שגרסה עבודה מעורבת, מבלי לוותר על עקרונותיו של משק חקלאי-לאומי-ציוני. בשנת 1914 הועסקו ע"י האגודה 330 פועלים , מתוכם 250 יהודים [השאר היו ערבים ]. החוות שהקימה האגודה נבנו כבסיס ליישובים חדשים, וכאמור, חפצי – בה הייתה הראשונה שבהם. את החוות ניהלו באמצעות מנהלים מקומיים, אשר היו כפופים ישירות לאייזנברג. בחפצי – בה נעשו ניסיונות ראשונים לייעול העבודה, באמצעות שימוש במשאבה מכנית ובחריש באמצעות מחרשה המונעת בקיטור. בחווה זו נתגלעו חיכוכים בין מנהליה לבין פועלי העלייה השניה , בעיקר על רקע מאבק הפועלים לעבודה עברית. אף שביתות לא היו תופעה יוצאת דופן. תרומתה של חוות חפצי –בה הייתה בעלת משמעות לפחות משתי בחינות עיקריות . האחת הניסיון החקלאי שרכשו פועלים רבים בעבודה חקלאית , נסיון שהכשירם להתיישבות חקלאית במושבות, מושבים וקיבוצים. השני בנסיון החקלאי שנצבר במטעים ובפרדסים ושהוכיח לבני חדרה כי ניתן להשתמש באדמת החולות שבחדרה לגידול הדרים. נתן חופשי מאנשי העלייה השניה, כתב באגרתו לועד המרכזי של פועלי יהודה ביום ב' בטבת תרע"ג [ 30.12,1912 ] את הדברים הבאים:…." בחפצי – בה נסתדרה על ידינו זה שבועות אחדים קבוצת פועלים קבלנית, לעקירת השיחים הפראים על אדמת נטעים. מספרם עשרה והם מרוויחים 3 פרנק ויותר ליום . חיים שם חיים מסודרים, כעת אנו עושים נסיון לסדר שם גם קבוצת פועלים תימניים. לעת עתה במספר 5 ואם יצליחו אולי יגדל מספרם אח"כ, יש פה כעת עבודה להרבה פועלים אשכנזים ותימניים….". ממכתב זה ניתן ללמוד על הנסיונות שנערכו במקום לקלוט פועלים תימניים בחווה. בתום מלחמת העולם השנייה חדלה חוות חפצי בה להתפתח. גם חוות אחרות שהוקמו ע"י אגודת נטעים, חדלו מלהתקיים . למרות זאת שימשו החוות כמסד להקמתם של ישובים חדשים, שנים מעטות אחר כך. קיבוץ "אלומות" הוקם על אדמותיה של פוריה. על אדמות חוות רוחמה הוקם הקיבוץ בשם זה. כן הוקמו מחדש המושבים כפר אוריה ושרונה והמושבות מגדל וכרכור. גורלה של חוות חפצי-בה היה שונה. בשנת 1913 נעשה נסיון ע"י ישראל בלקינד, איש גדרה, להקים במקום בית ספר חקלאי ליתומי קישינב, [ הוקם תחילה בבן שמן]. לאחר מלחמת העולם השניה נקלעה האגודה למשבר, והבעלות על החווה עברה לבנק אפ"ק [אנגלו-פלשתינא קומפני]. המקום המשיך לשמש חווה גם לפועלי העלייה השלישית, שהתגוררו במבנים שהוקמו ב 1908. בשנת 1921 שימשה החווה כמקום הכשרה של הגרעין שהקים את קיבוץ חפצי – בה בעמק בית שאן, לרגלי הגלבוע. בשנת 1930 הועמדו קרקעות החווה, ע"י בנק אפ"ק, למכירה ומבניה ננטשו. בשנים 1945 – 1948 שימש האתר כמקום אימונים לאנשי "ההגנה". חברת החשמל היא שרכשה בשנים האחרונות את האדמות, כחלק מפרויקט תחנת הכוח "אורות רבין", והיא יחד עם המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות עסקו בשימור המקום.