יום ד', יג’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
ערב יום הכיפורים. ירושלים מתכוננת ליום הקדוש. מכינים מנהגי כפרות ,טובלים ומטהרים לקראת יום הדין, אוירה של קדושה בחללה של עיר. דומה כי בתי ירושלים עוטים מעטה חדש ,מעטה אחר ,ערב יום משמעותי זה. על שני בתים בירושלים מספר מרדכי אשל. בחרנו להביא את סיפוריהם דווקא בערב יום הכיפורים כקשר בין בתים בירושלים לאורך הדורות. בית המקדש בו היה נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים לקודש הקדשים ובתי העיר המתחדשת. יהי רצון וגם בתינו אנו ימלאו שמחה ואושר בשנת תשע"ז הבעל"ט.

בתיהם של ד"ר ירמנס ופרס ברח' בליליוס בירושלים מרדכי אשל לא רבים בימנו הבתים אשר בעליהם או מי מבין יורשיהם ,נותנים בהם ביטוי למייסדיהם . כל שכן מעטים הבניינים בשכונותיה הישנות של ירושלים בהם קבועים לוחות הנצחה לזכר בעליהם, בוניהם . כיום , נפוצה התופעה בה דווקא הקבלנים , מנציחים שמם על בתים אותם בנו ולעיתים אוי לאותה בושה . בעבר נהגו לקבוע על בתים בשכונותיה הישנות של ירושלים , לוחות הנצחה לזכרם של אותם מקדישים , אשר עשו בתיהם או ממונם הקדש לטובת ישיבה, מגורי עניים , או מוסדות חסד . בדרך כלל הסתיים הכיתוב על לוחות הנצחה אלו במשפט "לא יימכר ולא יגאל עד בא הגואל " . עיון בלוחות הנצחה אלו בשכונותיה של ירושלים או בערים אחרות בארץ בהן התגוררו תושבי הישוב הישן ,מאפשרות למעיין בהם לעמוד על ספורו של הבניין , או השכונה . על טיבו של המקדיש , מי היה , מהיכן עלה , שנת ההקדשה ,ולאילו שימושים נועד הבית . בירושלים דרך משל ניתן למצוא לוחות הקדשה רבות בשכונות כגון : בתי הונגרין ,שכונת הבוכרים היא השכונה שנוסדה ע"י חברת "רחובות ", אבן יהושע , בתי מונקטש , שערי חסד , מאה שערים ועוד . תופעה זו באותם שנים של שלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים , היתה קיימת לא רק בקרב בני העדות האשכנזיות , כי אם גם בקרב בני עדות המזרח בשכונות בהם התגוררו כגון: נחלאות , מזכרת משה , מקור ברוך, מחנה יהודה ,שערי פינה ועוד . רחוב בליליוס בירושלים הוא יוצא דופן משהו בלוחות ההנצחה הקבועים על חלק מבתיו . רחוב זה מחבר בין רח' שטראוס ממזרח לבין רח' ישעיהו ממערב ,נבנה בסמוך לשכונת המשכילים של ירושלים באותם השנים [ זיכרון משה ] .ראשוני הבתים ברח' זה נבנו במהלן העשור הראשון של המאה העשרים , היינו : לפני כמאה שנה . לוחות ההנצחה ברח' זה אינם דומים כלל ללוחות ההנצחה ,אותם נהגו בני הישוב הישן בירושלים , לקבוע בבתיהם . מעניינים במיוחד הם שני לוחות הנצחה הקבועים זה מול זה בתחילת רח' בליליוס . על הבניין הראשון מצד ימין שברחוב זה , קבוע לוח הנצחה שזו לשונו : בית זה נבנה ב 1909 ע"י ישעיהו פרס ז"ל ממייסדי שכונת זיכרון משה , ממייסדי הסתדרות המורים בארץ . ממייסדי החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה מראשוני מסדר " בני ברית " בארץ מחנך חוקר וסופר מחבר האנציקלופדיה ארץ ישראל ופרסומים רבים בחקר הארץ בכלל וירושלים בפרט . רעייתו מרים פרס ז"ל מהסופרות הבודדות בא"י בסוף המאה ה 19 אשר כתבו בעברית . יהא זכרם ברוך . ממש ממול לוח זה [ ומצידו השני של הרחוב ] ,מצוי לוח הנצחה קטן וצנוע . על לוח זה מופיע הכיתוב : בית זה יסד הד"ר אהרן יוסף ירמנס בשנת התרע"א מי היו האדונים הנכבדים ישעיהו פרס והד"ר ירמנס ? מה היה פועלם למען הישוב היהודי בארץ ישראל ? מהיכן הגיעו לארץ ומתי ? איזו ירושה רוחנית או אחרת השאירו לדורות שבאו אחריהם ? ומה מייחד אישים אלו ? ישעיהו פרס נולד בירושלים ביום ז' באדר תרל"ד , היינו: בשנת 1874 , אביו חיים עלה ארצה בהיותו בן שש ולימים נעשה לאחד ממשכיליה של ירושלים . אמו שרה הייתה מורה בבי"ס לבנות מיסודו של מונטיפיורי . את חינוכו קיבל כדרכם של ילדי העיר באותם שנים ב "חדר " . אח"כ למד בביה"ס למל . משסיים את בית הספר יצא ללמוד בבית המדרש למורים בעיר האנובר שבגרמניה . בשובו ארצה שימש כמורה בבתי הספר של חב' "עזרה " . שם לימד בשפות גרמנית ועברית . ניהל את בית ספר למל ,וכן היה חבר המרכז הראשון של הסתדרות המורים . היה שותף ליסוד גן הילדים המודרני הראשון בירושלים . עסק בעבודה ציבורית כנשיא לשכת בני ברית בירושלים . החל משנת 1900 היה חבר ועד הספרייה , " מדרש אברבנל " . לימים ספרית בני ברית אשר אוצר ספריו של יוסף חזנוביץ היה בסיסה . ספריה בה נפגשו כל משכילי ירושלים . [ בנין הספרייה ניצב עד היום ברח' חזנוביץ – מול בית הפועל המזרחי וההנהלה הארצית של בני עקיבא ] . היה שותף ליסוד שכונת המשכילים " זיכרון משה " , ושימש זמן מה כיו"ר ועד השכונה . סייע לבנין שכונת "בית וגן "בירושלים והיה יו"ר הועדה הסוציאלית של הלשכה הגדולה של בני ברית והאגודה העברית "למען ירושלים " . כן היה חבר ועד השמות לשמות יישובים . נמנה על מייסדי החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , והיה חבר הנהלתה בשנים 1920 – 1930 . עסק בכתיבת מחקרים ומאמרים בכתב העת "תרביץ " . חיבר את הספר הראשון שיועד למטיילים ותיירים בארץ ישראל , ספר שכל חובב ידיעת הארץ נעזר בו בטיוליו בארץ . ספרו " ארץ ישראל וסוריה הדרומית " ראה אור לראשונה בשנת תרפ"א , [1921 ] . בשנת תרפ"ו ראה אור ספרו "הגיאוגרפיה של א"י " . כמו כן היה שותף בעריכת ספרים וערכים בנושאים גיאוגרפיים והיסטוריים של הארץ . גולת הכותרת של חיבוריו הוא הספר "ארץ ישראל , אנציקלופדיה טופוגרפית – היסטורית " שהופיע בשנת תש"ו [1946 ] . ישעיהו פרס נפטר בירושלים בשנת 1955 . ד"ר אהרון יוסף ירמנס , נולד בוילנא בשנת תרי"ט , היינו 1859 . בגיל חמש נתייתם מאביו . את חינוכו קיבל ב "חדר " . כשגדל למד בבית המדרש לרבנים "מטעם " בוילנא . שם סיים לימודיו וקיבל תעודת בגרות . שרת שנה בצבא הרוסי , שרות קצר כמקובל לגבי מי שהשכלתם היתה גבוהה . למד רפואה באוניברסיטת ברלין והאלה , והוסמך כרופא ב 1886 . משפגעה מגפת ההתבוללות בבית ארוסתו החליט לעלות ארצה , מיד אחר חתונתו ב 1887 , נסע ד"ר ירמנס עם רעייתו לאיסטנבול , שם עבד תקופה מסוימת בבית חולים והתכונן לבחינות ממשלתיות שיאפשרו לו לעסוק ברפואה בארץ . לארץ הגיע בשנת 1890 , באותה השנה בה הגיע ארצה ד"ר ואלך ,מי שהיה המנהל והרופא הראשי של בית החולים "שערי צדק ". עוד בהיותו באיסטנבול קיבל כתב מנוי לשמש כרופא ליהודי חברון . ואכן מיד בהגיעו ארצה התיישב בעיר זו והחל לעסוק ברפואת האוכלוסיה היהודית והערבית . ד"ר ירמנס לא מנע עצמו מלהגיש עזרה רפואית אף לאנשי הכפרים והשבטים הבדויים שהתגוררו סביב חברון . את עבודתו עשה כשהוא רכוב עיתים על סוס ולפרקים על חמור . מספרים עליו כי בזמנו החופשי נהג לפרוש לאחד מבתי המדרש שבעיר וללמוד דף גמרא . הרבה לסייע לנזקקים והיה שותף להקמת מוסדות חסד בעיר זו כגון : קופת מלוה , הכנסת כלה , חבר' ביקור חולים ועוד . בזמן שיבתו בחברון למד לדבר בשפה התורכית והספניולית [ דיאלקט יהודי של הלשון הספרדית ] . בביתו נהגו להתארח משכילי הישוב החדש והרופאים היהודים המעטים שנמצאו בארץ . עזב את חברון בשנת 1905 , ועבר להתגורר בירושלים בלחצה של אשתו . היה ממקימי שכונת "זיכרון משה " בירושלים , שכונה שבשמה הנציחה את שמו של משה מונטיפיורי . בירושלים עבד כרופא במושב הזקנים המאוחד , בבית היתומים דיסקין , בביה"ח שערי צדק ובביקור חולים . את ביקורי הבית עשה ברוכבו על חמור כמנהג הימים ההם . השתתף בכל מאודו ואף בכספו בכל יוזמה ומפעל כלכלי / תרבותי של הישוב העברי בארץ . נפטר בירושלים ביום א' טבת תרפ"ד [ 1924 ] . הנה כי כן כאלה היו תושביה המשכילים הראשונים של שכונת זיכרון משה , הראשון איש הרוח והשני איש המעשה . ראויים שנים אלו שלא ישתכח זכרם .