יום א', ג’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
כדי להכנס אל הקודש ברור שהכהן הגדול צריך להיות צדיק, אבל לא די שהכהן יהיה צדיק, כל ישראל ערבים זה בזה, צריך גם שיהיה זכות התורה וזכות השבת וזכות המילה וזכות ירושלים ויהודה והתרומה והמעשרות. רק בקיום של כל המצוות וכל ישראל שמקיימים את המצוות יוכל להכנס את הקודש. ובצאתו נראה כולנו כי: "אמת מה נהדר היה כהן גדול"

עבודת הכהן הגדול ביום כיפור ד"ר אפרים יצחקי בבוקר יום הכיפורים אנו קוראים בתורה את פרק טז בספר ויקרא (=תחילת אחרי מות) ואנו מכנים פרק זה "סדר העבודה של יום הכפורים". אך, אם אנחנו קוראים את תחילת הפרשה זה לא נראה שמדובר על יום הכפורים: ויקרא פרק טז: (א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְקֹוָק וַיָּמֻתוּ:(ב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת:(ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: וכו' א. מה הקשר בין מות בני אהרון ליום הכפורים? בני אהרון מתו לפי רש"י בר"ח ניסן ולפי אבן עזרא בח' בניסן. ב. "אל יבא בכל עת אל הקודש" ... בזאת יבא, כלומר לאו דווקא ביום כפור אלא בכל עת שהכהן הגדול רוצה או שיש צורך. ג. בכל החגים הפרשה מתחילה עם התאריך, כגון: ויקרא פרק כג, ה: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיקֹוָק: ויקרא פרק כג, כז: אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק: ואילו כאן רק בסוף הענין מובא יום הכפורים. ד. בכל החלק הראשון מדובר על אהרון ואילו לאחר מכן מדובר סתם על כהן: (ב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ: (ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: (ו) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ: (ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיקֹוָק וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: (ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיקֹוָק וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: (יא) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ: (כא) וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי ידו יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה: (כג) וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם: ומפסוק כט מתחילה התורה לדבר על יו כיפור ולא מדובר יותר על אהרן אלא על סתם כהן: (כט) וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק תִּטְהָרוּ: (לא) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: (לב) וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ: (לג) וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר: (לד) וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: כאילו שהפרשה מחולקת לשני חלקים. על חלק מתמיהות אלו עמדו כמה מהאחרונים. ר' אהרון דנציג בספרו חכמת אדם מביא בשם הגר"א שאכן סדר העבודה שבתחילת הפרשה אינו מיוחד ליום הכפורים, לאהרון הכהן אמנם מותר להיכנס לקודש הקודשים מתי שירצה יותר נכון לומר, בכל עת שיראה זאת לנחוץ. אסמכתא לכך אנו מוצאים בויקרא רבה (מרגליות) פרשה כא, ז: אמ' לו הקב"ה למשה לא כשם שאת סבור, ... אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס, ובלבד שיהא נכנס כסדר הזה. נוכל א"כ לחלק את פרשתנו לשניים, החלק הראשון מדובר אמנם על אהרון ולאו דווקא ביום כפור אלא "בכל עת". ואילו החלק השני מדובר על כל כהן שעושה את העבודה אך ורק ביום כפור. ע"פ הבחנה זו מיישב בעל חכמת אדם בשם הגר"א תמיהה נוספת על פרשתינו: בתורה אנו מוצאים בסדר העבודה רק שתי טבילות, ואילו בסדר העבודה של יום הכפורים יש חמש טבילות: אחת מדרבנן שטובל כל כהן לפני גישתו לעבודה, ועוד ארבע טבילות מיוחדות לעבודת היום. וכך אומר הגר"א אהרון יבצע רק שתי טבילות בכל עת שירצה להכנס לקודש הקודשים ואילו סדר העבודה לדורות שבו עוסק החלק השני של פרשתנו חלה חובת הטבילות כפי שפירטו חז"ל. האם באמת אהרון יכול להכנס לקודש הקודשים בכל עת שירצה בתנאי שיעשה את העבודה הזאת? התורה אומרת במפורש, בפסוק טז: וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם: כמו כן התורה מתחילה: אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְקֹוָק וַיָּמֻתוּ: נראה שפתיחה זו באה לומר שעבודת הכפרה שעושה אהרון צמודה לחטאם ולמותם של בניו, הם פגמו בעבודת הקודש באהל מועד וצריך לכפר על כך, הם טמאו את המקדש ויש לטהרו. אפשר שפעמים נוספות הוצרך אהרון לכפר על הקודש, כגון אחרי מעשה קורח ועדתו שאנשים שאינם כהנים הביאו מחתות קטורת לאהל מועד ומתו גם הם בשריפה. יתכן שגם כאן היה על אהרון לכפר את הקודש. כלומר שכניסת אהרון לקודש הקודשים הוא בכל עת שירצה ממש אלא בכל זמן שצריך לטהר את הקודש ויעשה את העבודה הזאת. אם כן אפשר לחלק בין שלושה: משה כבן בית אצל השכינה היה לו זכות להיכנס לקודש בכל עת שירצה. אהרון אחיו בכל עת שיש צורך לטהר את המקדש, אבל עם סדר עבודה ארוך. ואילו הכהן הגדול לדורות רק פעם אחת בשנה ביום הכפורים ועם כל סדר העבודה, גם כדי לטהר את מקדש. ועכשו אולי גם קצת מדרש אגדה. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: (ד) כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם: (ה) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה: רש"י אומר על כך: בזאת - גימטריא שלו ארבע מאות ועשר, רמז לבית ראשון: גם על זה כמה תמיהות. א. פלא על רש"י שהוא משתמש בגימטריות. ברך כלל רש"י פשטן, אפילו כשהוא מביא מדרש אגדה הוא קודם מבאר כפשוטו ואח"כ הוא מביא מדרש אגדה, אבל רק גימטריה? ב. רש"י מזכיר רק את בית הראשון ומה עם הבית השני? האם רק בבית ראשון "בזאת יבא אל הקודש" ובבית שני לא? ג. הפסוק עצמו קשה: הרבה דברים צריך הכהן לעשות ולא רק זאת, צריך היה לומר "באלו"? תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +משלי י+ יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו. רש"י מדייק ואומר שלכאורה המלה "בזאת" מיותרת והיא רומזת שרק אם הכהן הגדול צדיק כמו שהיו בבית ראשון יבא אל הקודש ואם לא אל לו לבא, משום שהוא לא יגמור חלילה את שנתו, כמו ברוב הכהנים הגדולים של בית שני. דבר שונה אומר המדרש בויקרא רבה ואפשר לקשר בין הדברים (מרגליות פרשה כא, ו): ר' יודן פתר קריה בכהן גדול בכניסתו לבית קדש הקדשים, חבילות חבילות שלמצוות יש בידו. זכות התורה, וזאת התורה (דברים ד, מד). בזכות מילה, זאת בריתי אשר תשמרו (בראשית יז, י). בזכות שבת, אשרי אנוש יעשה זאת (ישעיה נו, ב). בזכות ירושלם, זאת ירושלם (יחזקאל ה, ה). בזכות שבטים, וזאת אשר דבר (בראשית מט, כח). בזכות יהודה, וזאת ליהודה (דברים לג, ז). בזכות ישראל, זאת קומתך (שיה"ש =שיר השירים= ז, ח). בזכות התרומה, וזאת התרומה (שמות כה, ג). בזכות מעשרות, ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג, י). בזכות קורבנות, בזאת יבא אהרן. המדרש אומר "בזאת יבא הכהן אל הקודש" צריך שיהיה בידי הכהן כל המצוות שכתוב בהן בתנ"ך "בזאת". כלומר, כדי להכנס אל הקודש ברור שהכהן הגדול צריך להיות צדיק, אבל לא די שהכהן יהיה צדיק, כל ישראל ערבים זה בזה, צריך גם שיהיה זכות התורה וזכות השבת וזכות המילה וזכות ירושלים ויהודה והתרומה והמעשרות. רק בקיום של כל המצוות וכל ישראל שמקיימים את המצוות יוכל להכנס את הקודש. גם אנחנו שמצפים להכנס אל הקודש, נוכל להכנס אל הקודש – לביאת המשיח ולבנין בית המקדש – "בזאת" – בזכות התורה, המילה, השבת וכו'. יהי רצון שנזכה להיכנס לקודש, שתהיה לנו שנה טובה וגמר חתימה טובה לנו ולכל ישראל. ושנזכה לראות בכניסת הכהן הגדול לקודש הקדשים, אמן.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS