יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בהר ציון, בחצר הסמינר התיאולוגי שע"ש הבישוף הפרוטסטנטי גובאט ישנן שתי חלקות המשקפות את תולדותיה של הבירה: בראשונה קבורים מפקדים וקצינים גרמניים, שלחמו יחד עם הכוחות התורכיים במערכה נגד צבאו של אלנבי, בימי מלחמת העולם הראשונה. בחלקה השניה נטמנו שוטרים בריטיים, אשר שרתו במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בחלקה זו קבורים שוטרים שנהרגו בפעולות במהלך מאורעות 1936-1939,

חלקת הקבורה של שוטרי המנדט הבריטי בהר ציון מרדכי אשל בהר ציון, בחצר הסמינר התיאולוגי שע"ש הבישוף הפרוטסטנטי גובאט, מצוי בית עלמין פרוטסטנטי. בבית עלמין זה מצא מנוחתו קונרד שיק, שהטביע את חותמו על חקירת א"י וירושלים במאה ה 19. בסמוך לו נמצא קברו של המומר היהודי מיכאל שלמה אלכסנדר, שהיה הבישוף הפרוטסטנטי הראשון לבני עדה זו, מן המוצא האנגלי והגרמני שהתגוררו בירושלים במאה ה 19. לא הרחק מקברו של אלכסנדר קבור ד"ר יוהן ניקוליסון מראשוני הרופאים בירושלים ומי שטיפל בחוקר הירדן וים המלח, כריסטופר קוסטיגאן. לצד אלה קבורים אישים נוצרים נוספים שחיו בארץ ממניעים דתיים, וכן יהודים שהמירו דתם בהשפעת החברה הלונדונית להמרת דת, שפעלה בירושלים למן שנות הארבעים של המאה ה 19. בחלקו המזרחי של בית עלמין זה ישנן שתי חלקות המשקפות את תולדותיה של הבירה: בראשונה קבורים מפקדים וקצינים גרמניים, שלחמו יחד עם הכוחות התורכיים במערכה נגד צבאו של אלנבי, בימי מלחמת העולם הראשונה. בחלקה השניה נטמנו שוטרים בריטיים, אשר שרתו במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בחלקה זו קבורים שוטרים שנהרגו בפעולות במהלך מאורעות 1936-1939, כאלו שנפטרו במהלך שרותם או שנהרגו בתאונות שונות, וכן שוטרים שנהרגו במהלך פעולות אנשי המחתרות [ האצ"ל והלח"י] נגד השלטון הזר בארץ ישראל, ובתוכם השוטרים שנהרגו בפיצוץ מלון המלך דוד ע"י האצ"ל. בחלקה שמעל קיר ההנצחה לחיילים האוסטריים והגרמניים שנפלו במלחמה"ע הראשונה, ובחלקה הסמוכה לחלקת החיילים הגרמנים, טמונים מעל ארבעים שוטרים בריטיים. ביניהם הבלש והקצין הבריטי תומאס ג'יימס וילקין, אשר כונה ע"י אנשי הלח"י, שהתנגשו בחייו, בתואר: "רב הציידים של הגיסטפו הפלשתינאית". על מצבת קבורתו, שיוצרה בידי אסירים יהודים וערבים בבית הסוהר המרכזי בירושלים, נחרטה כתובת זו: P. P. IN MEMORY OF THOMAS JAMES WILKIN A/ASISTENT SUPERINTENDENT THE PALESTINE POLICE AGED 35 YEARS EXECUTION OF DUTY ON: 29/9/1944 ברחוב שבטי ישראל, אל מול כנסיית "סנט פאולוס" הפרוטסטנטית, שנבנתה בשנת 1875 [וכיום היא באחריות החברה המיסיונרית הפינית המשיחית], מצוי לוח זיכרון, המנציח את ההתנקשות של לוחמי הלח"י בוילקין, ביום י"ב בתשרי תש"ה [29.9.1944]. יום לאחר מכן פירסם הלח"י את ההודעה הזו: הודעה ט. י. וילקין [המכונה "וילקינס"] קצין הבולשת האויבת, רב הציידים של הגיסטפו הפלשתינאית, אויב מושבע של כל ארגוני הכוח העבריים בארץ "המומחה לעניינים יהודים" במרכז הבולשת. הותקף והומת ביריות ביום ו' י"ב תשרי ש. ז. הודות לאמצעיו הבדוקים: רמאות שפלה, עינויים אכזריים ורצח ללא-דין, היה לאחד מעמודי התווך של משטר-הדיכוי במולדת. לא תהיה מנוחה לנציגי השלטון הזר הצורר והמדכא ! במחתרת בציון, תשרי תש"ה לוחמי חרות ישראל וילקין היה אחד מבכירי הבולשת הבריטית במשטרת המנדט. הוא התגייס למשטרה זו ב 1 באפריל 1931, ושירת בתפקידים מיוחדים. מספרו האישי היה 956 , ובמהלך שירותו הוענקו לו שתי מדליות: האחת מטעם המלך ג'ורג' השישי, והשניה מדלית-המשטרה הקולוניאלית. שתי המדליות הוענקו לו על שירותו המסור במשטרת המנדט. בתחילה שירת וילקין בבולשת הבריטית ביפו, כעוזרו של מורטון. אח"כ הועבר לירושלים, לתפקיד ראש המחלקה היהודית במרכז הבולשת הבריטית. עוד בטרם נתפס יאיר היו וילקין ומורטון מעורבים בחיסול שני אנשי לח"י, אברהם אמפר וזליג ז'ק ובפציעתם של יעקב לבשטיין [שנפטר מאוחר יותר מפצעיו] ומשה סבוראי, היה זה ביום ט' בשבט תש"ב , עת פרצו לדירת מיסתור ברחוב דיזנגוף מס' 30 בתל אביב, בה שה באותה שעה ארבעה אנשי לח"י בטרם צאתם לפעולת החרמת כספים למימון המחתרת. וילקין נודע כחוקר קשוח, אכזרי,ערמומי, בעל חוש בלשי וזיכרון מפותח. הוא תואר ע"י לוחמי הלח"י כבעל כושר פיתוי רב, בעל חן אישי, וכמעורב עם כל חוגי היישוב, שידע את כל סבך בעיותיו הפנימיות. וילקין היה מעורב בחקירת בריחת אנשי הלח"י ממחנה מעצר א' בלטרון, באמצעות מנהרה. במבצע בו נתפס אברהם שטרן, "יאיר", בדירת מסתור ברחוב מזרחי 8 [כיום רח' שטרן 8] בתל אביב ב-12.2.1942, היה גם וילקין שותף לציד שטרן, והוא שאיתר אותו במקום מסתורו בארון הבגדים, בחדרו שבעליית הגג. אומנם, וילקין לא רצח את יאיר במו ידיו, את הרצח [בדם קר וללא משפט] ביצע ראש הבולשת הבריטית ביפו מורטון, אך ללח"י היה חשבון ארוך גם עם וילקין. מה שעשה את וילקין לאויב המושבע של הלח"י, היה כישרונו כבלש, ידיעתו את השפה העברית ושליטתו ביידיש, קשריו החברתיים עם יהודים, כולל קשרים רומנטיים שפיתח עם שושנה בורוכוב [בתו של בר בורוכוב, ממנהיגי התנועה הציונית] . על וילקין כתב, לימים, נתן ילין מור בספרו "לוחמי חירות ישראל" את הדברים הבאים: " הוא היה ערום כשועל, דובר עברית רהוטה, מסוגל לחדור לכל חברה בלי שיחשבוהו לאנגלי. רגיל היה לשוחח עם קורבנו בשפת חלקות מתוקה, שעה שהכין לו מאחורי הגב את הגרדום. לא רק שהיה אחראי לעינויים ולרציחות של אנשי מחתרת, סכנתו הייתה מתמדת כי בידיו היה מרוכז מידע נרחב, ורבות משיטות הפעולה של המחתרות היו ידועות לו. כל עוד הסתובב וילקין בחוצות הארץ לא היה איש במחתרת בטוח ממאסר פתאומי .... . זמן רב הסתתר וילקין ביודעו שהלח"י מחפש אחריו. כשעלו על עקבותיו גילו שהוא מתגורר בכנסייה הרומנית ברחוב סנט ג'ורג', ופוסע מידי בוקר לעבר משרדו במטה הראשי של המשטרה במגרש הרוסים. על מנת לקבל את אישור מרכז לח"י לפעולה, יצא שליח מירושלים ביום הכיפורים, באוטובוס ערבי, לתל-אביב, שם קיבל את האישור לחיסולו של וילקין. ההתנקשות בו בוצעה יומיים אחר כך". תחקיר משטרת המנדט העלה כי המתנקשים נמלטו מן הזירה ברכב שהמתין להם ברח' מליסנדה [כיום רח' הלני המלכה], בסמוך לתחנת השידור המנדטורית. את הפעולה ביצעו, ככל הנראה, יעקב בנאי [מזל] ועימו ע'. ברכב המילוט נהג ש' [יתכן שהכוונה לדוד שומרון, שנודע בכינויו המחתרתי עלי]. לא הייתה זו הפעולה הראשונה שנועדה לחסל את בכירי הבולשת והמחלקה היהודית. ביום ב' בשבט תש"ב פוצצו אנשי הלח"י מטען ממולכד ברחוב יעל 8 בת"א, בתקווה של מקום הפיצוץ תגיע צמרת הבולשת הבריטית, ותיפגע ממטען שהוסתר בגן, בצמוד לבית הנ"ל. וילקין ומורטון לא הגיעו לזירה וחייהם ניצלו. חיסולו של וילקין והסתלקות מורטון מן הארץ [לאחר מספר ניסיונות חיסול, שלא צלחו], לא מנעו את המשך פעולות המשטרה הבריטית נגד אנשי הלח"י והאצ"ל, אך העמידה בפני ממשלת המנדט אתגר שלא יכלה לעמוד בו לאורך ימים. חיסול וילקין היווה גם סגירת חשבון עם רוצחם של מפקד הלח"י יאיר ואחדים מלוחמיו. ט"ז במנחם –אב תשס"ד. כתב: מרדכי אשל.