יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
השבוע נחזור לעסוק בפרשת השבוע "בלק" הפרשה נקראת "בלק" אך ברור שהיא עוסקת למעשה בבלעם. בלק אקטיבי רק בתחילת הפרשה - כשהוא קורא לבלעם. תמוה הוא (שמשה כתב "פרשת בלעם") הרי פרשת בלעם גוף תורה הוא, וכל התורה כולה משה כתבה. לכן נראה שמה שאמר בלעם לבלק, ודאי לא בלשון הכתובה בתורה אמרו, שאם כן לא היה בלק מבין מה אומר בלעם, כי מניין היה בלק יודע בלשון הקודש ... אך משה כתב כוונת ההשגה שהשיג בלעם בלשון הכתוב בתורה...

פרשת בלק ד"ר אפרים יצחקי למרות שפרשתנו נקראת "בלק", ברור לכל מעיין בפרשה שגבור פרשתנו הוא דווקא בלעם. הוא פעיל, בלק אקטיבי רק בתחילת הפרשה - כשהוא קורא לבלעם. ב) וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי: ג) ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל: ד) ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא: ה) וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי: ו) ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר: לאחר מכן הוא פסיבי, בלעם אומר לבלק מה לעשות, הוא מברך את ישראל והוא גם מציע בסוף את הצעה בקשר לזנות בנות מואב. ואמנם נראה שהתלמוד אמנם קורא לפרשתנו "פרשת בלעם". מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב ת"ר ... [הברייתא עוסקת בסדר ספרי הנביאים ומי כתבם]. ובהמשך שם: ומי כתבן? משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה וכו'. ברייתא זו קצת תמוהה, מה הפרוש שם בברייתא?! משה כתב ספרו - אנו מכירים את חמישה חומשי תורה. גם את ספר איוב - אנו יודעים. אך מה זה "פרשת בלעם"? האם הכוונה לפרשת בלק שאנו קוראים השבוע? האם זה לא שייך ל"ספרו"?! ואמנם רש"י מסביר שם: ופרשת בלעם - נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו. האם כוונת רש"י שמשה כתב דברים בתוך התורה מדעתו, ולא מפי הגבורה?! אמנם הגמרא אומרת שמשה הוסיף שלושה דברים מדעתו, אך לא את פרשת בלעם. תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א: דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקדוש ברוך הוא עמו: הוסיף יום אחד מדעתו, ופירש מן האשה, ושבר את הלוחות. בשאלה זו התעסקו גדולי ישראל. ענף יוסף[1] בפירושו על עין יעקב, כתב: תמוה הוא (שמשה כתב "פרשת בלעם") הרי פרשת בלעם גוף תורה הוא, וכל התורה כולה משה כתבה. לכן נראה שמה שאמר בלעם לבלק, ודאי לא בלשון הכתובה בתורה אמרו, שאם כן לא היה בלק מבין מה אומר בלעם, כי מניין היה בלק יודע בלשון הקודש ... אך משה כתב כוונת ההשגה שהשיג בלעם בלשון הכתוב בתורה... כלומר שמשה תרגם ושיכתב את דברי בלעם שנאמרו בלע"ז לכבודו של בלק מזמין הקללות וזה מה שכתוב בתורה לפנינו. י"צ מושקוביץ ב"דעת מקרא" כותב: כי בפרשתנו לא מוזכר שמו של משה ויתכן שלכן ציינו חז"ל שמשה כתב אותה. הוא מביא שם את ר' עזריה די פאנו האומר כי "ספר בלעם" הוא אותם 18 פסוקים בספר יהושע שבהם מסופר על מלחמת מדין והריגת בלעם: (קשה להניח שזה כך עיי"ש). פתרון בכיוון אחר בכתב יד מינכן של התלמוד, כתוב: במקום "ופרשת בלעם" - "וספר בלעם". כלומר לא פרשת בלק, אלא ספר נפרד שנקרא ספר בלעם. וספר זה, כנראה הלך לנו לאבוד. וכך כותב הריטב"א[2] בחידושיו על ב"ב (מובא גם בעין יעקב): נראין דברי האומרים שאין זו פרשת בלעם הכתובה בתורה ... אלא פרשה בפני עצמה הוא שכתב והאריך בה ביותר והיתה מצויה להם (לחכמי התלמוד). וכך זה נראה גם מן התלמוד הירושלמי סוטה פרק ה דף כ עמוד ד /ה"ו משה כתב חמשה סיפרי תורה וחזר וכתב פרשת בלק ובלעם וכתב ספרו של איוב. כלומר, שפרשת "בלק ובלעם" זה לא מה שכתוב בתורה, וזה דומה ל"ספר איוב". גם השל"ה מעלה את השאלה של הריטב"א ועונה על פי הקבלה. ובהערת שוליים הוא מביא את הציוני[3] הקובע כי "ספר בלעם" הוא ספר נפרד ובו פרוט הנבואות והמשלים של בלעם, תולדות ההתרחשויות סביבו ומלחמת מדין, בה היה מעורב באופן פעיל ומצא את מותו. המענין הוא שב- 1967 נתגלה בחפירות דיר עלא (ממזרח לירדן) כתובת משנת 700 לפה"ס ובה איזכור של בלעם בן בעור ומעלליו כקוסם "חוזה האלקים". לפי פיענוח הכתובת, בלעם חזה בצורת, וכדי לקדם את פני הרעה הציע להקים מוסדות זנות פאגאנית, דוגמת מה שהציע בסוף פרשתנו לבנות מואב ומדין בשיטים. (ראה אינצ' העברית כרך מילואים ב', עמ' 283). יש להניח שהיה ידוע לחז"ל מציאותו של ספר חיצוני שנקרא "ספר בלעם", ובו גדולתו של בלעם בעיני העמים והצלחותיו, ואילו כשבא לקלל את ישראל שם נכשל ברחמי הקב"ה, כדברי הנביא בהפטרת השבוע: מיכה פרק ו פסוק ה עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה'. [1] ר' חנוך זונדל ב"ר יוסף מביאליסטוק, אחד ממפרשי מדרשי האגדה ועין יעקב [2]הריטב"א: רבי יום טוב בן אברהם אלשבילי, הוא הריטב"א, נולד בשנת ה"א י' (1250) בספרד ונפטר שם בשנת ה"א צ' (1330). הוא למד את תורתו בברצלונה מהרא"ה ומהרשב"א. ר' יו"ט שימש כרב בסרגוסה, ואליו ואל בית דינו פנו רבים בשאלות הלכה. חידושיו לש"ס ידועים ונלמדים בעיון רב עד היום. הריטב"א כתב גם את ספר הזכרון להגן על שיטותיו של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים, מפני טענות הרמב"ן עליהן בפירושו לתורה. [3] ר' אברהם בר"צ מאיר ציוני משפיירא בעל ה"ציוני על התורה".