יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לקראת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות הבעל"ט. מקדיש מרדכי אשל מאמר הנצחה לזכרם של: יואש זולר ויצחק קליצבסקי שנפלו על משמרתם אור ליום י"ז אב תרצ"ו 2.8.1936 . על שדות ישראל שני רעים צעירים/ נפלו חללים-שומרים ערירים./רחוקים מן היישוב הדפו השניים התנפלות וחבלה עד שהשיגה אותם יד מרצחים לזכרם נקרא שם האזור רמת השניים.

המונצחים בנחל השנים ב"עמק השלום" מרדכי אשל מערבית ליער הזורע, בגבעות הרכות והחשופות שבין עין העמק ויוקנעם, משתרע "עמק השלום". דרך "סולינג" מנדטורית חוצה את העמק מעין השופט ליקנעם. היום שיפולי גבעות העמק חשופים, אך בעבר היו נטועים בכרמיה ובמטעיה של המושבה החקלאית יוקנעם. בעמק השלום נתיישבו בשנת 1967 זוג נוצרים בודדים מגרמניה וצ'כיה, אם מתוך אמונה דתית, ואם מתוך רצון לכפר על פשעי אחיהם במלחמת העולם השניה. הם הקימו חווה חקלאית בעמק היפהפה העמוס בחורף במרבדי פרחי בר. השנים עסקו בחקלאות ובכוורנות וייעדו את אחוזתם לטובת הכלל. את העמק חוצה נחל הנקרא "נחל השנים", לאורכו נובעים מעיינות אחדים: האחד נקרא עין יצחק והשני עין יואש. בהמשך אפיק הנחל נמצא תל קטן בשם "תל פרור", לרגליו נובע מעין בשם עין פרור, שבמימיו משתמש קיבוץ רמת השופט. על המעין נבנה בית משאבה ועליו הונצחה כתובת זו: " ב 1943 , לאחר ניסיונות קידוח כושלים נמסרה לידי הקיבוץ הבאר בנחל השופט, שנקדחה בזמנו לצורך השקיית מטעי יוקנעם שהיו במקום. המטע היה בבעלות יהודים אזרחי קנדה". המבנה שעל עין פרור מוקף בעצי תות תמר ופלמה, ומהווה מקום ראוי למנוחה. בסמוך למבנה זה נטועים שני ברושים, ולידם שלט עץ אשר זו לשונו: במקום זה נפלו על משמרתם יואש זולר ויצחק קליצבסקי אור ליום י"ז אב תרצ"ו 2.8.1936 . מסביב בגאיות השתרעו נטיעותיה הצעירות של יוקנעם-יתד ראשון להתיישבות היהודית ברמת מנשה. רחוקים מן היישוב הדפו השניים התנפלות וחבלה עד שהשיגה אותם יד מרצחים לזכרם נקרא שם האזור רמת השניים. המושבה החקלאית יוקנעם הוקמה בשנת 1935 בידי עולים מאירופה. את אדמותיה רכש חנקין ממשפחת סורסוק מביירות וממשפחת חורי מחיפה [ שניהם ערבים נוצרים עתירי ממון ]. לפי התוכנית, הייתה יוקנעם אמורה להתפתח כמושבה חקלאית בת כמה מאות משפחות, אשר פרנסתן תבוא להן מעבודה חקלאית, גידולי שדה ומטעים. אך ערביי הכפר קירי [כפר ששכן ליד עין אמי במורד נחל שופט], שעיבדו עד אז את אדמות המקום באריסות סירבו לפנות את רוב אדמות המושבה. [אגב בית העלמין של ערביי קירי נמצא כנראה בכניסה למושבה יוקנעם , במרחק קצר מהעמדה המנדטורית שלפניה]. עובדה זו גרמה למשבר כלכלי חריף, וכמחצית המשפחות נטשו את המקום. מאוחר יותר הוכשרו קרקעות למטעים באזור עמק השלום, שם נטעו כרמים ומטעי נשירים. כיום, אין שריד למטעים אלו אך בשנות השלושים כשפרצו המאורעות, פגעו ערביי הכפר ריחניה [כפר שהיה בסמוך ליישוב עין העמק של ימינו] לא אחת במטעים אלו ועקרו 2200 עצים. כדי לשמור על המטעים נשלחו שני שומרים: יצחק קליצבסקי ויואש זולר. השומרים שימשו כגאפירים במושבה ובשדותיה ולהגנתם נמסרו רובי צייד. במוצאי השבת, אור ליום 2.8.36. נמצאו השניים ירויים מטווח קרוב, בסמוך לצריף עליו שמרו. חקירת האירוע העלתה כי הם הותקפו בידי כנופיה ערבית גדולה. במקום נמצאו תרמילים רבים של רובי צייד המעידים על קרב ממושך שניהלו השניים נגד רוצחיהם, עד אשר נפצעו פצעי מוות בכדורי דום-דום. משלא שבו השומרים למושבה, החלו לחפש אחריהם עד אשר נתגלו גוויותיהם. שני השומרים היו צעירים בני 22 - 23 שנה. יואש זולר היה בן למתיישבי המושבה באר טוביה שבדרום, ואילו חברו יצחק קליצבסקי עלה לארץ בשנת 1931 מוילנא. שניהם היו חברי הפועל והקיבוץ המאוחד, ועסקו בשמירה במהלך השנתיים האחרונות לחייהם בעמק זבולון ובקוסקוס טבעון [ היישוב טבעון]. ליוקנעם הגיעו כשמונה חודשים טרם נפילתם. קברם ניכרה במורדות הר הכרמל, בסמוך למכון המים של המושבה. ארונותיהם נעטפו בבד שחור עטור ירק ודגל הלאום. על הארונות נתלתה כרזת בד: "יואש ויצחק הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו". בהלוויתם השתתפו רבים מחברי המשקים בעמק, וכן אנשי יגור , כפר חסידים, נשר ויוקנעם. לימים הועברו גוויותיהם לבית העלמין שליד צומת השומרים. לא הייתה זאת ההתנפלות הערבית הראשונה על המושבה יוקנעם. ימים אחדים לפני כן הותקפה המושבה ביריות, ושוב הובילו העקבות לכפר ריחניה. הנופלים היו מן הקורבנות הראשונים של מאורעות 1936 - 1939, לזכרם נקראים הגיא בו נפלו על משמרתם והנחל העובר בסמוך, "נחל השניים", גם המעיינות שבעמק מנציחים שמם. כשנה אחר נפילתם, באלול תרצ"ו, פרסם המשורר דוד שמעוני שיר זה: בהר אפרים, ביקנעם יצאו שני רעים לעזרת העם יואש ויצחק, בחורים אמיצים. עת למעדר ועת לחצים. יצאו לשמור בחשכת הליל את שדות ישראל מצר משתולל. בחשכת הליל סכנות לרוב, מאחרי כל אבן רוצח יארב, יואש בחיוך ליצחק ילחש: אם אפול לבנך תקרא יואש. רעי לקראתו באפל יצחק: ובנפלי-תקרא לבנך יצחק. בהר אפרים, ביקנעם, יריה, אחרי יריה תרעם. מטר חיצים באפל ירעש, על שדות ישראל יצחק ויואש, על שדות ישראל שני רעים צעירים נפלו חללים-שומרים ערירים. אז איש יקנעם נשבע על דמם: בנים יוולדו- יקראו על שמם. אבל הראשון על שם מי יקרא? שניהם חביבים-ולמי הבכורה? והן על לבנו שניהם כחותם, והן לא נפרדו גם במותם. בהר אפרים, ביקנעם, בשמחה חרשית כל לב יפעם: אשה ילדה בניה תאומים… האין זה אות ומופת ממרומים? אם לא נפרדו גם במותם- עתה ברית חיים מחדש אחדתם … בהר אפרים ביקנעם, נולדו שני אחים לעזרת העם. יואש ויצחק-בחורים כהלכה, יונקים שדי אמם וגדלים לברכה. גדלו מהרה, יואשים! יצחקים! שדות ישראל לכם מחכים ! [ משפחת התאומים יואש ויצחק נקראת וולקוביץ היא גרה בבית שבו גרה כיום מש' רפי לביא ביקנעם, ותודה לשוקה מלט איש יוקנעם שהמציא לי השיר].