יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
חובת הקריאה בתורה מיוחסת כתקנה מימי משה רבנו. לפי חז"ל וההלכה, צריך להתכונן לקראת קריאת התורה כדי להבין מה קוראים. לצורך זה קיים התרגום. כל עניין התרגום בבית הכנסת, כדי שהציבור יבין את הנקרא בתורה. לכן היה המנהג הקדום שהמתרגם מסביר לקהל השומעים את הנאמר בתורה. בא"י חלקו את התורה כך שגמרו את הקריאה פעם בשלוש או בשלוש וחצי שנים, כדי שיהיה זמן לתרגם ולהסביר לקהל את מה שקראו בתורה. משום שלא הקריאה עיקר אלא ההבנה, ולכן גם התרגומים הארצישראלים הם ארוכים יותר ומלאי הלכות ואגדות. כי העיקר הוא הלימוד ולא רק שמיעה ללא הבנה.

שחרית של שבת (12) ד"ר אפרים יצחקי קריאת התורה חובת הקריאה בתורה מיוחסת כתקנה מימי משה רבנו: מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק י: משה הקניא להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד, שנאמר וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל; בימינו הקריאה בתורה הפכה להיות "מצות אנשים מלומדה", קריאה מבלי להבין, מבלי להתכונן לקראתה. לא כך היה במימי חז"ל ולא כך ההלכה. לפי חז"ל וההלכה, צריך להתכונן לקראת קריאת התורה כדי להבין מה קוראים. וכך אומרת הגמרא: ברכות ח ע"א: אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו: עטרות ודיבן, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. וכך פוסק הרמב"ם: רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה כה: אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום, ופסוק שאין בו תרגום קוראהו שלש פעמים עד שישלים פרשיותיו עם הצבור. בספר מעשה רקח (ר' מסעוד חי ב"ר אהרן רוקח, פרוש על הרמב"ם ) מסביר מדוע לקרוא כאילו שלוש פעמים בתורה: רבי מסעוד חי רקח 1690 - 1768, ת"נ - תקכ"ח נולד באיזמיר לר' אהרון רקח, לאחר מכן התגורר עלה לארץ ישראל שם יצא כשד"ר לטריפולי וכהן כרב המקום. מעשה רקח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה כה: ובספר מ"מ ז"ל כתוב שמעתי כנגד התורה שנתנה ג' פעמים בסיני ובאהל מועד ומשנה תורה ע"כ. הגהות מימוניות נותן הסבר אחר: הגהות מיימוניות הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה כה: ויקרא גם הוא ביחיד ב' מקרא כנגד ב' שקורים בב"ה (העולה ובעל הקריאה) ואחד תרגום כנגד המתרגם. כל ענין התרגום בבית הכנסת, כדי שהציבור יבין את הנקרא בתורה. לכן היה המנהג הקדום שהמתרגם מסביר לקהל השומעים את הנאמר בתורה. בא"י חלקו את התורה כך שגמרו את הקריאה פעם בשלוש או בשלוש וחצי שנים, כדי שיהיה זמן לתרגם ולהסביר לקהל את מה שקראו בתורה. משום שלא הקריאה עיקר אלא ההבנה, ולכן גם התרגומים הארצישראלים הם ארוכים יותר ומלאי הלכות ואגדות. כי העיקר הוא הלימוד ולא רק שמיעה ללא הבנה. והיות והיום אנו רק קוראים בתורה, ואפילו אם נתרגם בארמית לא נבין, כי הארמית כבר לא שפת היומיום. וגם שנים מקרא ואחד תרגום לא מוסיף כלום להבנתנו, לכן נפסק בשו"ע שגם לימוד פרשת השבוע עם רש"י חשוב כמו תרגום: שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפה סעיף ב: אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י. המגן אברהם נותן חשיבות מיוחדת לרש"י: מגן אברהם סימן רפה ס"ק ג: בפירש"י - שהוא עיקר שהוא בנוי על יסוד התלמוד: המשנה ברורה מסביר מדוע רש"י נחשב כתרגום: משנה ברורה סימן רפה ס"ק ד: בפירוש רש"י - שהוא מפרש את המקרא כמו שמפרש התרגום ויותר ממנו אבל אם קראה בשאר לעז שהוא מפרש רק את המלות לחוד לא יצא י"ח במקום תרגום לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא: ולכן ממשיך המשנה ברורה צריך לקרוא פעמיים מקרא ופעם פרוש רש"י: משנה ברורה סימן רפה ס"ק ה: חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י יקרא אותן ג"פ. ומי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנוים על יסוד התלמוד: לומר שחשיבות הקריאה בתורה היא ההבנה. מדוע אם כן, גם ללמוד רש"י וגם לקרוא את התרגום שאין אנו מבינים אותו? אומר המשנה ברורה: משנה ברורה סימן רפה ס"ק ו: תרגום וגם פירש"י - כי התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני וגם הוא מפרש כל מלה ומלה ופירש"י יש לו מעלה שהוא מפרש את הענין ע"פ מדרשי חז"ל יותר מהתרגום ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירש"י לבד התרגום כי יש כמה פרשיות בתורה ובפרט בחלק ויקרא שא"א להבינם כלל ע"י תרגום לחוד מי שאין בידו תרגום רק החומש לבד יש לו יקרא שני פעמים מקרא ואח"כ כשיזדמן לו תרגום יאמר. לא יקרא פסוק המאוחר קודם המוקדם אלא יקרא כסדר. לא יקרא התרגום תחלה ואח"כ מקרא אלא יקרא לכתחלה שנים מקרא מקודם ואח"כ תרגום. המשנה ברורה מסמך למעשה על הט"ז: ט"ז אורח חיים סימן רפה ס"ק ב: (פמ"ג) תרגום וגם פירש"י. - כי התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני ופירש"י יש לו מעלה שהוא מפרש יותר המקרא ממה שמפרש התרגום המקרא ועוד אני אומר על ירא שמים שיראה לקרות בפני עצמו בס"ת הסדרה לכל הפחות פעם א' ואח"כ עם החזן פעם שנית דהקריא' בחומש לבד אין יוצא בה שפיר דבעי' דברים שבכת' והיינו ס"ת שלימה כדינה ויש לו להשלים זה עד ש"ת וכך נהגתי מעודי. וכ' בטור אבל אם קרא בשאר לעז לא עכ"ל והיינו מי שיכול להבין בפירש"י כראוי פי' המקרא אבל מי שאינו בר הכי ודאי ראוי לקרות בפי' התור' שיש בל' אשכנז בזמנינו כגון ספר צאנה וראנ' וכיוצ' בו כדי שיבין ענין הפרש': האם שמיעת הקריאה מפי בעל הקריאה נקרא בפעם מקרא, ודי לו ללמוד בבית אחד מקרא ואחד תרגום? אומר המשנה ברורה: משנה ברורה סימן רפה: (ב) שנים מקרא - אבל לא יקרא אחד מקרא ואחד תרגום ויכוין לשמוע מהש"ץ אלא צריך לקרות ב"פ מקרא חוץ ממה ששמע מהש"ץ אם לא שקרא אז ג"כ בפיו וע' במ"א סק"ח שכ' בשם לחם חמודות דבדיעבד יוצא פ"א במה ששמע מהש"ץ [א] ויש אחרונים שמחמירין אפי' דיעבד. ובענין הקריאה יש דעות בזה בין אחרוני' י"א שיקרא כל פסוק ב"פ ותרגום עליו וי"א שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום היינו שיקרא כל פרשה פתוחה או סתומה ב"פ ואח"כ התרגום ובמ"א ובשע"ת מצדדים כדעה ראשונה ובספר מעשה רב איתא שהגר"א נהג לומר התרגום אחר כל פרשה פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. [ב] מי שהוא בקי בטעם ובנקודות בע"פ טוב להדר לקרות בס"ת גופא: האור זרוע מחדש: ספר אור זרוע חלק א - הלכות קריאת שמע סימן יא: וראיתי את מורי הרב רבי' יהודה החסיד זצ"ל ואת מורי הרב רבי' אברהם זצ"ל בן הרב ר' משה זצ"ל שהיו קורין שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת שליח צבור את ספר תורה ואומר אני כי זה מותר לכ"ע הואיל דבאותו ענין קא עסיק: