יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
"חמדת ימים אותו קראת" שלושה פירושים למילים אלו: 1. חמדת ימים אותו קראת – יום שנכספים אליו, "אלה חמדה לבי". 2. זו רק מליצה של הפייטן, שהשבת נחמדה וחמודה מכל ימים לישראל. 3. הקב"ה קידש וחימד את יום השביעי זכר למעשה בראשית.

שחרית של שבת (10) ד"ר אפרים יצחקי חמדת ימים אותו קראת היכן נקרא (השבת זכר – "אותו" קראת) השבת "חמדת ימים"? מחזור ויטרי סימן קג: חמדת ימים אותו קראת. שנאמר ויכל אלהים. ומתרגם בירושלמי וחמיד. או משום דאין ויכל אלא לשון חימוד. וכן הוא אומ' נכספה גם כלתה נפשי. ויש אומ' לא נקראת חמדת ימים בשום מקום. אלא מילתא בעלמא קאמרי' שנחמד הוא לישר' מכל הימים. שאותו קריאת קודש. שנאמר ויקדש אותו. והוא זכר למעשה בראשית. שבת הוא זכרון למעשה בראשית. שעשה כל מעשיו בששת ימי החול ונח בשביעי. וקדשו. לכך קידש את יום שביעי לעשותו חמדה לישר' מכל הימי' ועדות זו אנו מעידין עליו בכל שבת ושבת. ולהכי קרי שבת בכולי תנויי שבת בראשית: והרב ר' מאיר שליח ציבור ההגון היה מתקן הדבר כן. ובשביעי רצית בו וקדשת חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית. לעשותו חמדה וסגולה לימים קדשתו ורצית בו וזכר למעשה בראשית קראתו. שנ' על כן ברך. ונ' ויברך ויקדש. כי בו שבת הרי הוא זכרון שבת בראשית. מחזור ויטרי מביא שלושה פירושים: א. התרגום מתרגם את "ויכל אלקים" – וחמיד, "ויכל" מלשון "נכספה גם כלתה נפשי" (תהילים פד, ג). כלומר, חמדת ימים אותו קראת – יום שנכספים אליו, "אלה חמדה לבי". ב. בשום מקום השבת לא נקראה "חמדה", זו רק מליצה של הפייטן, שהשבת נחמדה וחמודה מכל ימים לישראל. ג. והרב ר' מאיר שליח ציבור ההגון, פיסק אחרת את הקטע: "ובשביעי רצית בו, וקידשתו חמדת ימים זכר למעשה בראשית. כלומר, הקב"ה קידש וחימד את יום השביעי זכר למעשה בראשית. גם אבודרהם מביא את שני הפרושים א' וג': ספר אבודרהם מעריב של שבת: חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים.