יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
האם אנו לשפוט אותם יכולים/ האם לעורם ותחושתם להיכנס יכולים?/ טרם הישפטם בבית דין/ וכבר פסקנו משפטם כאילו בדין/ ערש"ק פר' "שמיני" תשע"ו

בס"ד כ"א אדר ב' תשע"ו 31.03.16 יקירי שיחה בין סבתא לנכדה או כל שילוב אחר במשפחה: נכדה: סבתא מה דעתך למה שקרה לחייל שירה, במחבל ששכב פצוע על הרצפה? סבתא: חושבת, כיצד לענות ולהעביר דעתה במסר נאות. נכדתי האהובה, לא פשוט המצב חשבתי רבות, לעומק ובעצב רב מחד- לירות בפצוע אסור להגיש עזרה לו צריך, זה ברור אך מאידך, באווירה הקיימת כשבארצנו מזה חודשים מתקיימת רציחה של אזרחים חפים בידי נערים וצעירים מפגעים בסכינים וגרזנים ובנשק חם חונכו ששיהד , מטרה נעלה ומנגד כשפוגעים ברוצח, אחר היפגעו עברה על פי חוקי המדינה והמוסר שכבר לא ברור, אסור או מותר. שולחים את ילדינו לשמור על המדינה ועל אזרחיה בכלל הם מיומנים ומהימנים ונאמנים למשימתם, אך קו דק מאד מפריד בין גבורה למעשה אסור ועברה האם אנו לשפוט אותם יכולים האם לעורם ותחושתם להיכנס יכולים? טרם הישפטם בבית דין וכבר פסקנו משפטם בדין זה יכול להיות ילדי או ילדך שעומד בתפקיד מול מפגע לבין גבורה או מעידה פוסע לא לנו החוק וההחלטה להחליט אותה החלטה קשה. האם עוד רגע יתפוצץ גם מטען או חלילה הייתה מעשה שטן החלטה שגויה, שחייו תרטש בלי כדור או מטען רק מוקש. ילדנו במצב כה טעון נבחנים כחיילים בכל רגע נתון. ישמרם הא-ל וישמרנו ממוקשים שכאלה יציל נפשנו. שאלה קשה ותשובה פי כמה אך לא לנו פסיקת השפיטה. הלוואי ולא נעמוד במצבו של חייל שעומד מול תפקידו. שבת שלום. ובשורות טובות. רבקה. Rkolangy@gmail.com