יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
"ישמח משה במתנת חלקו" עוד במצרים, כשמשה יצא לראות בעבודת בני ישראל, הוא הציע לפרעה שיתן יום מנוחה לעבדיו, והוא בחר את היום השביעי. וכשהקב"ה אמר שצריך לנוח ביום השביעי. משה שמח שהוא כיוון לדעת בוראו. לכן ישמח משה שכיוון לדעת בוראו.

שחרית של שבת (9) ד"ר אפרים יצחקי תפילת העמידה "ישמח משה במתנת חלקו" הזכרת משה בתפילת העמידה של שבת מעוררת תמיהה. בימי חול לא מזכירים את משה (רק אברהם יצחק ויעקב) ואפילו בליל הסדר אין אנו מזכירים את משה (בהגדה האשכנזית מזכירים במשפט "ויאמינו בה' ובמשה עבדו), מדוע להזכירו בתפילת שחרית של שבת?! ומה פירוש "ישמח משה במתנת חלקו", האם משה קיבל איזה חלק מיוחד בשבת? טור אורח חיים הלכות שבת סימן רפא: פי' ישמח משה כשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השיעבוד שהכבידו עליהם בקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ונתנו לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוו על יום השבת שמח משה שבחר בו וזהו ישמח משה במתנת חלקו. ויש מפרשים משום הא דכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם (וכדאיתא שבת י ב ביצה טז א) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. ועל כן תקנו ישמח משה באותה מתנה. הטור מביא שני פירושים ל"ישמח משה": א. עוד במצרים, כשמשה יצא לראות בעבודת בני ישראל, הוא הציע לפרעה שיתן יום מנוחה לעבדיו, והוא בחר את היום השביעי. וכשהקב"ה אמר שצריך לנוח ביום השביעי. משה שמח שהוא כיוון לדעת בוראו. לכן ישמח משה שכיוון לדעת בוראו. ב. משה התבשר ראשון שהקב"ה נותן את השבת כמתנה לישראל, לכן ישמח משה במתנה שהוא קיבל להביאה לבני ישראל. (קצת קשה שהרי את כל התורה הוא קיבל כדי להעבירה לבני ישראל. ומה הרבותא לגבי השבת?!) האבודרהם מביא סיבה נוספת ל"ישמח משה": ספר אבודרהם שחרית של שבת: ישמח משה במתנת חלקו ע"ש יראו צדיקים ישמחו. במתנת חלקו. ומה היא מתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. והטעם שתקנו לומר ישמח משה בשבת משום דאמרינן בפ"ק דשבת לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני רוצה ליתנה לישראל לך והודיעם ולכך תקנו ישמח משה באותה מתנה טובה של שבת שנתנה על ידו. עוד טעם אחר לפי מה שאומר במד' (שמו"ר פ"א לב ועי"ש פ"ה ח') שבשעה שיצא משה אל אחיו וראה בסבלותם ולא היה להם מנוחה נתקשה לו הדבר הרבה והלך ואמר לפרעה אדוני המלך דרך העולם אדון שיש לו עבדים הוא רוצה בקיומם ואתה רוצה לכלות את עבדיך אמר לו היאך אמר לו מתוך שאתה משתעבד בהם תמיד ואין להם מנוחה יכלו. אלא תן להם יום א' בשבוע שינוחו בו ויתחזקו ויוכלו לסבול השעבוד אמר לו בחר להם אי זה יום שתרצה למנוחה בכל שבוע אמר לו תן להם יום השבת מפני שכל מלאכה שיעשו בו אין בהם סימן ברכה לפי ששולט בו שבתאי והיו נוחין בו בכל שבוע מסבלותם. וכשיצאו ממצרים ניתן להם השבת וכיון שראה משה שהסכימה דעתו לדעת יוצרו שמח שמחה גדולה ולכך תקנו ישמח משה במתנת חלקו לפי שהשבת ניתן להם בלשון מתנה שנאמר (שמות טז, כט) ראו כי ה' נתן לכם השבת. כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות אבנים הוריד בידו. שנאמר (שמות לא, יז) וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו. וכתוב בהן שמירת שבת דהיינו זכור ושמור. וכתב הרמב"ן אני תמה אם שמור נאמר מפי הגבורה למה לא נכתב בלוחות ויתכן שהיה בלוחות ראשונות ובשניות כתוב זכור ומשה אמר לישראל כי שמור נאמר לו וזו כוונתם באמת ע"כ. וא"ת למה כתוב בדברות ראשונות זכור ובאחרונות שמור וי"ל כי מנהג העולם כשאדם נותן מתנה לחברו ומאבדה ואחר כך נותן לו מתנה אחרת אומר לו שמור אותה בטוב כך הקדוש ברוך הוא נותן שבת לישראל ובא מקושש וחללו כשחזר בדברות שניות אמר שמור את יום השבת כלומר שמרוהו היטב. וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל וגו' כי זה לא היה כתוב בלוחות אלא בתורה. ואומר ישמחו במלכותך וכו' ורצה נא במנוחתנו וכו'. ופירשנוה באתה קדשת ואומר שלש אחרונות. ההסבר הנוסף של האבודרהם: "ישמח משה" – כי "יראו צדיקים וישמחו". "במתנת חלקו", ומה היא מתנת חלקו? כי עבד נאמן קראת לו שנאמר: "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" וכן הוא מביא את שתי הסיבות של הטור. וכתוב בהן שמירת שבת, רק בלוחות שניות כתוב "שמור את יום השבת לקדשו", בראשונות כתוב: "זכור את יום השבת לקדשו"? תשובה: "זכור ושמור בדיבור אחד". מדוע באמת בלוחות הראשונות כתוב "זכור" ובשניות "שמור"? וי"ל כי מנהג העולם כשאדם נותן מתנה לחברו ומאבדה ואחר כך נותן לו מתנה אחרת אומר לו שמור אותה בטוב כך הקדוש ברוך הוא נותן שבת לישראל ובא מקושש וחללו כשחזר בדברות שניות אמר שמור את יום השבת כלומר שמרוהו היטב. "כליל תפארת בראשו נתת לו" – כי קרן עור פניו