יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא. לפי ר' אברהם בן הרמב"ם, קדוש נקרא חוקר שמסתמך רק על תוצאות מחקריו ולא מתרשם משמות גדולים שטוענים הפוך ממסקנותיו.

שחרית של שבת (8) ד"ר אפרים יצחקי בוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה ... מה פרוש "בוקע חלוני רקיע"? תלמוד בבלי מסכת פסחים דף צד עמוד ב: תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין. אמר רבי: תשובה לדבריהם - מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא כבוצינא דריחיא, אי נמי - כצינורא דדשא. חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין. וכך מסביר רבינו חננאל: בפסחים צד כתב וז"ל "החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו לאלתר עולה עמוד השחר וחמה מהלכת בעוביו של רקיע וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב...וכן בשקיעה מהלכת חמה בעוביו של רקיע וכשתצא מעוביו של רקיע כולו מיד הכוכבים נראים". לפי חכמי ישראל כך מתבצעת זריחת השמש: יש חלון ברקיע בצד מזרח, השמש בוקעת מתוכו ונכנסת לחלל העולם כל היום היא סובבת בתוך החלל ובערב היא שוב בוקעת חלון ברקיע בצד מערב. בלילה השמש סובבת מעל הרקיע וחוזרת למזרח ושוב בוקעת חלוני רקיע וחוזר חלילה. לפי זה נראה שהארץ שטוחה, כי בלילה השמש מעל הרקיע. אבל גם לפי אומות העולם (= רבי) הארץ שטוחה כי השמש מחממת את המעיינות בלילה. לפי חכמי ישראל יש גם עובי לרקיע, הזמן שלוקח לשמש לעבור את עובי הרקיע הוא, בבוקר, הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה, ובלילה הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. וזהו שנאמר, בפסחים צד ע"א: "רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין. נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום". פרסה = 4 מיל, מיל = 2000 אמה (לפי ר"ח נאה אמה – 48 ס"מ, לפי החזון איש אמה = 57.6 (כמעט 58 ס"מ) לכן, לפי ר"ח נאה מיל = 960 מ' ולפי החזון איש 1152 מ'. פרסה לפי נאה 3840 מ' לפי חזו"א 4608) ישנה מחלוקת אם "זמן מהלך מיל" הוא 18 או 22.5 או 24 דקות. אבל גם אם נתחשב רק בזמן הקצר ביותר נמצא שזמן מהלך השמש בעובי הרקיע הוא 72 דקות (18 דקות כפול ארבעה מילין). זהו הזמן שבין "שקיעת חמה" ל"צאת הכוכבים (אני הולך ק"מ – בערך מיל ב – 7 דקות מקסימום 10 דקות). על פי מציאות זו פסק רבינו תם (במאה ה 12 למניינם) שזמן יציאת השבת הוא 72 דקות לאחר שקיעת החמה. אמנם בפסיקה זו התקשה ר"ת מגמרא בשבת לד ע"ב " אתמר שיעור בין השמשות בכמה? אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל." (כלומר אורך זמן "בין השמשות" הוא כמהלך שלושת רבעי מיל ולא ארבעה מילין) ותירץ שהזמן של בין השמשות מתחיל אחרי שהשמש כבר נכנסה בעובי הרקיע ואינה נראית. וכך נאמר בעניין זה בתוספות על פסחים דף צד/א " וי"ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד' מילין והתם קאמר מסוף שקיעה" עכ"ל. מאמר על אודות דרשות חז"ל לר' אברהם בן הרמב"ם (בתוך אגרות הרמב"ם: ועתה התבונן מה שהורונו בברייתא זו ומה יקר עניינה שלמדו, כי רבי לא הביט בדעת אלו אלא מדרך הראיות בלי להשים על לב לא חכמי ישראל ולא חכמי העולם והכריע כחכמי אומות העולם מפני ראיה זו שחשב שהיא ראיה מתקבלת, שביום מעינות צוננין ובלילה מעינות רותחין. והתבונן חוכמת זה הסוד. כי רבי לא פסק כדעת חכמי אומות העולם אלא שהכריע כדעתם. זהו שאמר נראים דבריהם הוא מילה מורה הכרעה. ואילו נתברר לו בודאי ובראיה שגלגל חוזר ומזלות קבועים היה פוסק הלכה כמותם ... ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא. לפי ר' אברהם בן הרמב"ם, קדוש נקרא חוקר שמסתמך רק על תוצאות מחקריו ולא מתרשם משמות גדולים שטוענים הפוך ממסקנותיו.