יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בסידור רב סעדיה גאון לא נמצא הפיוט "א-ל אדון" ובמקומו מובא פיוט אחר המיוסד על א' ב': אל אדיר במרום במעלה מושבו גדול וגבור דיין דורות הודיע גבורות ועושה נפלאות זך ונקי חומל על עמוסיו טהור וקדוש יחיד במעשיו כח גבורתו לא נוכל לספר מעשי ידיו נאמנים מכל מעש סומך ידידים עונה עשוקים פודה צדיקים צופה כל מבט קרוב לקוראיו רחום לאוהביו שמו יתגדל במעלה ובמטה תהילות עוזו נשיר לפניו תתברך ה' אלקינו ...

שחרית של שבת (7) ד"ר אפרים יצחקי ההוספות השונות לברכת "יוצר אור" סדר רב עמרם גאון (הרפנס) שחרית של שבת: ואומר ש"ץ ברכו את ה' המבורך. ואומר הצבור כל אחד ואחד ישתבח שמו ויתעלה זכרו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא אדון כל בריותיו. שליט בכל מעשיו. אדיר בעליונים ובתחתונים ואין זולתו. אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. לפיכך אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. ועונין הצבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר אור וכו' ובוקע חלוני רקיע ומוציא חמה ממקומה כו'. המאיר לארץ ולדרים עליה וטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית. המלך המהולל לבדו מאז המפואר המתנשא מימות עולם וכו' עד משגב בעדינו. אין כערכך ואין זולתך וכו'. אין כערכך ה' אלהינו בעולם הזה ואין זולתך וכו' ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים. אל אדון על כל המעשים, ברוך הוא ומפואר בפי כל הנשמה. גדלו וטובו מלא עולם דעת ותבונה סובבים אותו וכו'. חסד ורחמים לפני כבודו. טובים מאורות שברא אלהינו וכו' עושים באימה רצון קוניהם. פאר וכבוד יתנו לשמו וכו' תפארת וגדולה שרפים עם אופני קדש. לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו. תפארת עטה ליום המנוחה, עונג קרא ליום השבת, זה שבח יום השביעי וכו'. שבח וגדולה יתנו למלך יוצר מנוחה לעמו ישראל. שמך ה' אלהינו וכו' על הארץ מתחת. ועל כל שבח מעשה ידיך ומאורות אשר יצרת יפארוך סלה. תתברך צורנו מלכנו וגואלנו בורא קדושים וכו' והאופנים וכו'. לאל ברוך, אהבה רבה, שמע, אמת ויציב, עד גאל ישראל. בסידור רב סעדיה גאון לא נמצא הפיוט "א-ל אדון" ובמקומו מובא פיוט אחר המיוסד על א' ב': אל אדיר במרום במעלה מושבו גדול וגבור דיין דורות הודיע גבורות ועושה נפלאות זך ונקי חומל על עמוסיו טהור וקדוש יחיד במעשיו כח גבורתו לא נוכל לספר מעשי ידיו נאמנים מכל מעש סומך ידידים עונה עשוקים פודה צדיקים צופה כל מבט קרוב לקוראיו רחום לאוהביו שמו יתגדל במעלה ובמטה תהילות עוזו נשיר לפניו תתברך ה' אלקינו ... הטור מסכם: טור אורח חיים הלכות שבת סימן רפא: ואומר ש"ץ קדיש וברכו וקורין שמע בברכותיה ומוסיפין בברכה ראשונה שבח ותהלה להקב"ה והיה תמה א"א ז"ל על מה שנוהגין בכל המקומות שהקהל אומרים מקצת הברכה וש"צ גומרה. קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה פירוש, כשקרא לשמש להאיר וראה שיבאו העולם לטעות אחריו לעבדו או התקין צורת הלבנה כדי שימנעו מלטעות אחריו כאשר יראו כי הם שנים וצריכה הלבנה לעזור את השמש בלילה להודיע שלא יספיק לעולם בשמש לבד וי"מ ראה והקטין ומפרשים אותו על הקטרוג ונוהגין באשכנז ובצרפת לומר לאל אשר שבת ורב עמרם גם כן כתב ובטוליטולא א"א אותו. לפי הטור א. יש מנהג להוסיף בברכות ק"ש, בשבת "שבח ותהלה להקב"ה". נראה מכך שהטור עדיין הכיר כמה פיוטים שונים שאומרים בשבת בברכות ק"ש. ב. היה מנהג שאת הפיוטים הללו, אומרים כפיוט- חלק מהחרוז אומר הצבור וחלקו השני הש"ץ. הרא"ש אביו של הטור התנגד לכך. ג. הטור מביא שני פרושים ל"קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה": 1. הקב"ה ברא שני מאורות כדי שלא יבואו לעבוד את השמש, כשיראו שיש שני מאורות יבינו שהשמש אינה אלוה. 2. לפי אגדת חז"ל שהלבנה התלוננה לפני הקב"ה ולכן נתמעטה: תלמוד בבלי מסכת חולין דף ס עמוד ב: רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב: +בראשית א'+ ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב: את המאור הגדול ואת המאור הקטן! אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי? אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה, אמרה ליה: מאי רבותיה, דשרגא בטיהרא מאי אהני? אמר לה: זיל, לימנו בך ישראל ימים ושנים, אמרה ליה: יומא נמי, אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא, דכתיב +בראשית א'+ והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים, זיל, ליקרו צדיקי בשמיך: +עמוס ז'+ יעקב הקטן שמואל הקטן +שמואל א' י"ז+ דוד... הקטן. חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר ר"ש בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו +במדבר כ"ח+ לה' - אמר הקדוש ברוך הוא: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח. גם בשולחן ערוך נראה שעדיין פיוטים אלו לא נקבעו סופית: שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפא: הגה... ונוהגין להרבות בזמירות של שבת כ"מ לפי מנהגו, ובכל דבר אם לא אמרו אין מחזירין אותו מלבד אם לא אמר לאל אשר שבת וכו' מחזירין אותו. ויש להאריך ולהנעים בזמירות ואין למחות במאריך בהם, אף על פי שהמוחה מכוין משום ביטול תורה. ומ"מ בשבת ויו"ט לא יאריך יותר מדאי, כדי שיאכלו קודם שעה ששית כדלקמן סי' רפ"ח. ערוך עשולחן שואל על הרמ"א: ערוך השולחן אורח חיים הלכות שבת סימן רפא סעיף ו: ואומרים לאל אשר שבת וכתב רבינו הרמ"א דכל דבר אם לא אמרו אין מחזירין אותו לבד אם לא אמר לאל אשר שבת מחזירין אותו ע"ש והטעם י"ל דבכל השבחות לא נזכר שבת מפורש אלא משום דיום השבת הוא יום מנוחה וקדושה הוסיפו בו שבחים משא"כ לאל אשר שבת דעיקר קדושת שבת הוזכר שם לפיכך מחזירין אותו ותמהו עליו האם זה הוזכר בגמ' ועוד דהטור כתב דבטוליטולא אין אומרים אותו ע"ש ואיך נאמר דאם לא אמר מחזירין אותו [מג"א] אמנם גם רבינו הרמ"א אין כוונתו שיחזור לראש הברכה אלא כלומר יאמרנו במקום שעומד [שם] ושארי הזמירות כיון שעבר מהמקום שאומרים אותו ולא אמרו שוב אינו אומרו כלל: שד"ל כותב במבוא למחזור רומא: ומדי דברי בפיוט "אל אדון" ... ראה והתקין צורת הלבנה, אין ספק שלא כן היה מתחילתה... אלא "ראה והקטין צורת הלבנה". ועדיין בימי רבותינו חכמי התוספות הייתה הגירסא "והקטין"... וגם במחזור רומא כתב יד על קלף שבידי מצאתי "והקטין". גם בתכלאל של התימנים הנוסח הוא והקטין. בהדפסות החדשות כתוב "והתקין" ובסוגרים (נ"א והקטין).