יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בשבוע שעבר התחלנו בסדרה חדשה גם היא בעניני שבת. הסדרה עוסקת בתפילת "שחרית של שבת". הפעם מאמר קצר על "ברוך שאמר" הנאמר בתחילת פסוקי דזמרה. המאמר מפנה אותנו להבדלים הדקים שישנם בקטע זה בחול בשבת ובמועד.

שחרית של שבת (2) ד"ר אפרים יצחקי פסוקי דזמרא שמוסיפים בשבת סדר רב עמרם גאון (הרפנס) פסוקי דזמרה: וכשנכנסין ישראל בבתי כנסיות להתפלל עומד חזן הכנסת ופותח: ברוך שאמר והיה העולם ברוך הוא. ברוך אומר ועושה. ברוך גוזר ומקיים ברוך עושה בראשית ברוך מרחם על הארץ ברוך מרחם על הבריות, ברוך משלם שכר טוב ליראיו. ברוך מעביר אפילה ומביא אורה, ברוך אל חי לעד וקיים לנצח, ברוך שאין לפניו עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד. צדיק הוא בכל דרכיו. ובשבת אומר ברוך אשר נתן מנוחה לעמו ישראל. ובמועד אומר ברוך אשר נתן מועדי שמחה וחגי נדבה לעמו ישראל. ברוך אל חי לעד וקיים לנצח, ברוך הוא וברוך שמו ברוך זכרו לעולמי עד. בא"י אמ"ה האל המלך הגדול והקדוש אב הרחמן מהולל בפי עמו משובח ומפואר בלשון כל חסידיו ועבדיו. ובשירי דוד עבדך נהללך ה' אלהינו בשבחיו ובזמיריו, נהודך נגדלך נשבחך נפארך ונרוממך ונמליכך ונקדישך ונעריצך ונזכיר שמך מלכנו אלהינו, יחיד חי העולמים משובח ומפואר שמו עדי עד, בא"י מלך מהולל בתשבחות. ומאן דקא חתים ברוב התשבחות שבישתא בידיה ושפיר דמי לשתוקיה. מדברי הגאון יש להסיק: א. התפילה מתחילה מברוך שאמר. ב. בשבתות ובימים טובים מוסיפים בתוך "ברוך שאמר" משפט מענייני היום. כפי שיש מוסיפים בלילי שבת בערבית בברכות הראשונות והאחרונות של ק"ש. וכן באבודרהם: ספר אבודרהם ברוך שאמר ופסוקי דזמרה: ובשבת מוסיפין ברוך המנחיל מנוחה לעמו ישראל שנא' (שמות טז, כט) ראו כי ה' נתן לכם השבת, לכם ולא לאחרים (שמו"ר כ"ה) וביו"ט אומר ברוך אשר נתן מועדי שמחה לעמו ישראל שנא' (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. ואו' שמחה ע"ש (דברים טו, יד) ושמחת בחגך. ובראש השנה אומר אשר נתן את יום הזכרון הזה לעמו ישראל. וביום הכפורים ברוך המנחיל מנוחה וסליחה וכפור תועה לעמו ישראל. תועה שם ור"ל כפרת התעות כמו (ישעיה לב, ו) ולדבר אל ה' תועה. ברוך הוא וברוך שמו על שם (זכריה יד, ט) ה' אחד ושמו אחד. וברוך זכרו לעולמי עד ע"ש (תהלים צג, א) ה' זכרך לדור ודור. בא"י אמ"ה ואמנם בחלק מסידורי עדות המזרח (לא ברינת ישראל), לפני "ברוך שאמר" (ולא באמצע) מובאים שני משפטים: כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללוי-ה ברוך המנחיל מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש ברור שזה בהשפעת סידורו של רב עמרם גאון. בכלל יש לומר שסידור רב עמרם השפיע על הנוסח הספרדי, וסידור רב סעדיה השפיע על נוסח אשכנז.