יום ב', ט’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
במילים "לחיים ולבריאות לנו ולכל ישראל. אמן" מסיים ד"ר אפרים יצחקי את מאמרו התשעה עשר והאחרון בסדרה "קבלת שבת".
13:09 (13/01/16) שייקה שניצר

קבלת שבת (19) ד"ר אפרים יצחקי לחיים עדות המזרח נוהגים בקידוש ובהבדלה, כשהמקדש אומר "סברי מרנן", לפני ברכת הגפן, הקהל עונה "לחיים" (בעדות אשכנז לא נהוג לענות "לחיים"). במה הסברים למנהג זה: א. כשהמקדש פונה אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיי!' הפירוש הפשוט הוא, שהמקדש שואל את המסובים אם רצונם לצאת ידי חובת הברכה, והם עונים 'לחיי', שבלשון התלמוד פירושו 'הן'. ב. בזמן הסנהדרין, מי שנתחייב דיני נפשות היו משקים אותו יין חריף, למעט את סבלו. ואכן אמרו חז"ל: "לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר (משלי לא,ו): 'תנו שֵכר לאובד ויין למרי נפש'. על-כן, הנוטל כוס יין שואל 'סברי מרנן', והמסובים עונים 'לחיי' – לחיים תהיה כוס זאת. (מהרש''ל). ג. בפעמים הראשונות שנזכר יין בתורה (בעץ הדעת, שגרם מיתה לעולם, לפי המדרש עץ שאכל אדם הראשון היה גפן ונגזרה עליו מיתה, ובמפורש – אצל נח, שהשתכר) לא היה לברכה, לכן מברכים שהפעם יהיה לחיים טובים (מהר''מ מ''ץ). ד. יין גורם לשכרות ויכול להיגרם אסון כפי שמסופר בתלמוד שרבה שחט לרבי זירא לאחר שתיית יין (מגילה ז ע"ב), לכן אומרים לחיים. מכאן עבר המנהג לכל המברך על היין ואף על כל משקה חריף, בכל העדות, שהוא מאחל למסובים: 'לחיים'. וכבר מצאנו בגמרא שעשה רבי עקיבא משתה לבנו, ועל כל כוס וכוס שהביא, אמר: "חמרא וחיי לפום רבנן!" [=יין וחיים לחכמים ולתלמידיהם]. לחיים ולבריאות לנו ולכל ישראל. אמן!!!!