יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
והפעם " שלום עליכם מלאכי השרת" שאנו שרים עם בואנו מבית הכנסת בערב שבת. הפיוט מבוסס על האמור בתלמוד שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. אך יש גם המתנגדים לאמירת הפיוט. לנימוקי התומכים והמתנגדים הכנסו למאמר.

קבלת שבת (16) ד"ר אפרים יצחקי שלום עליכם מלאכי השרת הפיוט "שלום עליכם" מיוסד על האמור בתלמוד: תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו +ישעיהו ו+ וסר עונך וחטאתך תכפר. תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. וכך אומר הטור: טור אורח חיים הלכות שבת סימן רסב: ויסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבה"כ דא"ר יוסי בר יהודה שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע"ש מבה"כ לביתו אחד טוב ואחד רע כשבא לביתו מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו וישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת דכתיב וכבדתו ודרשינן שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול ואם א"א לו להחליף בגדיו לפחות ישלשל אותם למטה דרך כבוד וילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה כדאיתא בפ' כל כתבי ר' חנינא מעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא ואומר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא ר' ינאי אומר בואי כלה בואי כלה וירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו וכל המרבה לכבדו הן בגופו הן בבגדיו הן באכילה ושתייה ה"ז משובח: התנגדות לאמירת "שלום עליכם סידור בית א-ל של יעב"ץ: לא ראיתי לאבי מורי הרב שאמר שום תחינה בבואו מבית הכנסת לביתו אחר תפילת ערבית. גם לא נמצא שום זכר מכל אלו התחינות שנדפסו להתפלל ולהתחנן כנגד הנרות בשום קונדרס מכאר"י. וכן הם שלא כדין ושלא כהלכה להאריך לשון בקשה ביום שבת קודש שקיצרו חז"ל אפילו בתפילת י"ח שתקנו אנשי כנסת הגדולה, ואסרו לאדם לשאול צרכיו... בשגם יש לחוש עוד לאסור מחמת שקוראים לאור הנר ביחוד בנוסח גדול ... ובבקשה למלאכים יש בו חששה נוספת כמו שאמרו לנו חז"ל (ירושלמי ברכות פרק טו הלכה א) "לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל" ... מכל מקום מאין לנו לחדש דברים כאלו אשר לא שערום אבותינו רז"ל אשר הורונו דרך עץ החיים. ומדוע נתחכם עליהם ונצדיק נפשנו יותר מהם. ויש בו גם כן משום "בהן תעבודו" וברוב דברים לא יחדל פשע. ראה בכמה סידורים נדפס "בבואכם בצאתכם" מה שלא יצדק כלל בלשון וכאלה השיבושים. עוד מה שאמר: "ממלך מלכי המלכים" במ"ם שאין לו הבנה וקשר בענין, בפרט בדבר היציאה, גם יש להפליא עוד על מה שלח המלאכים ופטרם לשלום, הלא טוב שיתעכבו יותר וישמחו גם בסעודה אם היא כתקנה וכראוי לה, בודאי תרב שמחתם ויוסיפו לו ברכתם, ולמה ימהר לשלחם מזה (הלוואי ישארו אצלינו לעולם, כי אז נשמר בכל דרכינו, כי לכך עמנו ככתוב) אולי נתיירא לא יראו דבר שאינו כהוגן ודואג שלא יפרשו מעצמם מתוך כעס, לפיכך נתחכם לפטרם בפיוס. ומנהגי לקבל המלאכים ולומר: "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" בלבד, כדי לא לשנות את המנהג מכל וכל אלא נותן שלום. ואחר כך אומרים אשת חיל מראשה לסופה הרומזת על השכינה. כנ"ל ר' חיים מוולוז'ין ר' חיים מוולוז'ין: שאין לבקש מהמלאכים כי אין להם כח מאומה והכל אצלם בהכרח, כאשר האדם זוכה, מוכרחים הם לברכו, ואם לאו, אש ח"ו בהכרח מקללין. בתוספת למעשה רב: אף שכתוב (איוב לג כג): "אם יש עליו מלאך מליץ אחד" – הכל לפי מעשהו. כאשר זוכה אדם, אז נברא מלאך ומעשים טובים בהרכח שיהו מליץ שלו. ואמר שמיום עמדו על דעתו לא אמר "ברכוני לשלום" וכן "מלאכי רחמים", אך אמר "אבות העולם אהובי עליון חלו נא פני א-ל, רק לא רצה לגעור בהאומרים. אין מובן לביטוי: ""שלום עליכם מלאכי השרת, מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקב"ה. לכן מתקן יעב"ץ: בער מביא את תיקונו של יעב"ץ, לומר: "שלום עליכם מלאכי השרת, מלאכי עליון של מלך מלכי המלכים הקב"ה", ולא לומר "ממלך מלכי המלכים".