יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לאחר הפסקה קצרה שהוקדשה לחג החנוכה, חוזר ד"ר יצחקי למאמר החמישה עשר בסדרה "קבלת שבת". הפעם עוסק המאמר בתהילים כ"ג "מזמור לדוד" הנאמר לקראת סוף תפילת ערבית לשבת. גם נוסח עדות המזרח וגם נוסח ספרד, אומרים לפני עלינו לשבח את מזמור כ"ג בתהילים: "מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. נוסח אשכנז לא אומרים זאת.

קבלת שבת ד"ר אפרים יצחקי. מזמור לדוד ה' רועי בקשר לערבית של שבת נשארה הערה אחת ושאלה שאין עליה תשובה. גם נוסח עדות המזרח וגם נוסח ספרד, אומרים לפני עלינו לשבח את מזמור כ"ג בתהילים: "מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. נוסח אשכנז לא אומרים זאת. עדות המזרח אחרי המזמור אומרים קדיש יתום. וזה מתאים לסדר התפילה, גם בימות החול, לפני עלינו לשבח אומרים מזמור תהילים קכ"א: "שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים". ולאחריו אומרים קדיש יתום. לפי נוסח עדות המזרח, הדברים ברורים. לפי נוסח זה אין אומרים קדיש יתום לאחר "עלינו לשבח". והיות התפילה מסתיימת עם קדיש תתקבל, אומרים עוד פרק תהילים כדי לתת הזדמנות לשאר האבלים שאינן שליחי צבור, לומר קדיש יתום. בימי חול אומרים מזמור של בקשות ותחנונים "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי". בשבת הרי לא מתחננים החליפו את המזמור במשהו יותר שבתי: "בנאות דשא ירביצני על מנוחות ינהלני... דשנת בשמן ראשי כוסי רוויה". ואחרי פרק התהילים אומרים האבלים קדיש יתום. לפי נוסח ספרד נוהגים כנ"ל, אע"פ שהאבלים אומרים קדיש גם אחרי "עלינו לשבח". אבל בשבת אחרי "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", אין האבלים אומרים קדיש אלא החזן אומר חצי קדיש. זה לא מובן, חצי קדיש אומרים כהבדלה בין תפילת רשות לתפילת חובה: בין פסוקי דזמרא, שנכנסו לסידור בתקופה מאוחרת ובין קריאת שמע וברכותיה, ואם לא הייתה ההוראה שמסמיכים גאולה לתפילה, היה ראוי גם אחרי ברכות קריאת שמע לומר חצי קדיש. ואחרי תפילת העמידה שהיא תפילת החובה שוב אומרים חצי קדיש, להבדלה לקדושא דסידרא (אשרי ובא לציון). מה הסיבה לאמירת חצי קדיש אחרי אמירת פרק תהילים?! ועוד הערה, מה מקור הברכה "שבת שלום", ומה מובנה? בימי החול אנו מברכים ב"בוקר טוב" או "יום טוב", מדוע לא לברך גם בשבת ב"שבת טוב" או "שבת טובה", כמו באידיש: "אגוטען שבת" או גיט שבעס". של"ה מסכת שבת פרק נר מצוה: גם יוציא דיבורו בדברי תורה, ולקבל פני רבו ולגדולים ממנו בשבת בדברי שלום וכיוצא בזה דברי קדושה. גם ליזהר בפיו קדושת שבת. וקבלתי, אדם המבקר לחבירו בשבת שחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר בחול 'צפרא טבא', רק יאמר לו 'שבת שלום' או 'שבת טוב', לקיים (שמות כ, ח) 'זכור את יום השבת לקדשו'. לדעתי השל"ה מתכוון, שהרי בכל יום אנו אומרים רק "שלום", בשבת אנו רוצים להזכיר כל הזמן את השבת, לכן אנו מקדימים לפני ה"שלום" את השבת.