יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לכבוד חג החנוכה מוגש לכם המאמר "קריאה בתורה בחנוכה". "מצאנו מחלוקת בין ארץ ישראל לבין בבל: בתלמוד הבבלי במפורש שקוראים את ברכת כהנים רק לא מתרגמים ואילו בירושלמי (וכן במשנה וכן בתוספתא) לא קוראים את ברכת כהנים." בשבוע הבא נמשיך בסדרה "קבלת שבת"

קריאה בתורה בחנוכה ד"ר אפרים יצחקי בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות חנוכה תרפד, א) ישנה מחלוקת בין המחבר – ר' יוסף קארו לבין הרמ"א: קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא, שלשה בכל יום; ומתחילין בברכת כהנים. מוסיף הרמ"א: וי"א שמתחילין ביום כלות משה וכן אנו נוהגין. משנה ברורה שם מסביר: לפי שנעשה הנס ע"י כהנים. למעשה כל הענין מובא הטור: וקורין בפרשת נשא בנשיאים ג' בכל יום ומפרש בפסיקתא משום שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה כסליו ומתחילין בויהי ביום כלות משה ויש מקומות שמתחילין בברכת כהנים ומנהג יפה הוא לפי שנעשה הנס על ידי כהנים מדוע לפי הרמ"א, וכך נוהגים חלק מהאשכנזים, אין מתחילים בברכת כהנים, הרי מנהג יפה הוא? ועוד, פרשת ברכת כהנים מובאת בתורה בצורה זו: כל משפט בברכת כהנים מסתיים בפרשה סתומה וגם המשפט האחרון "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם" מסתיים בפרשה סתומה ואז מתחיל "ויהי ככלות משה". כאילו שברכת כהנים עם פרשת הנשיאים הם חלק אחד. מדוע אם כן לא להתחיל בברכת כהנים? המשנה במסכת מגילה (ג, ו) כשהיא מדברת על סדר הקריאות בתורה, מה קוראים בכל חג, אומרת: ... בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק וכו'. לא מוזכר במשנתנו שצריך בחנוכה להתחיל בברכת כהנים. אבל מה רע להוסיף מנהג יפה להתחיל בברכת כהנים בגלל שנס חנוכה נעשה ע"י כהנים ? מדוע הרמ"א מתנגד? במשנה מגילה (ד, י) נאמר: מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם מעשה תמר נקרא ומיתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומיתרגם והשני נקרא ולא מיתרגם ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מיתרגמין. כלומר המשנה אומרת שברכת כהנים לא נקראת!!! מתי לא ניקראת, אף פעם??? או רק בחנוכה? לכאורה משמע מן המשנה שאף פעם לא קוראים את ברכת כהנים. אבל בציטוט המשנה בתלמוד (כה ע"א) כתוב: מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם, מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון - נקראין ולא מתרגמין. (הב"ח מתקן כאן בגמרא כמו שמודפס במשנה "לא נקראין ולא מתרגמין"). אי אפשר לומר שיש טעות דפוס בציטוט המשנה בתלמוד, משום שבהמשך שם (כה ע"ב) אומרת שוב הגמרא: ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין, מאי טעמא? משום דכתיב: (במדבר ו) "ישא". מסביר רש"י: משום ישא - שלא יאמרו: הקדוש ברוך הוא נושא להן פנים, ואינן יודעין שכדאי הן ישראל לשאת להן פנים, כדאמרינן בברכות (כ, ב): לא כדאי הם ישראל לשאת להן פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח) והן מחמירין על עצמן עד כזית עד כביצה. כלומר, לפי הבבלי, אנחנו קוראים את ברכת כהנים, רק לא מתרגמים כדי שהגויים לא יאמרו שהקב"ה נושא פנים לישראל ללא צדק. אבל אנו יודעים שהקב"ה נושא פנים לישראל בצדק. לכן קוראים ולא מתרגמים. אבל בירושלמי כתוב במפורש שברכת כהנים לא קוראים: תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק ד דף עה טור ג /הי"א: ר' בא בר כהן בעא קומי ר' יוסה מה טעמא א"ל כה תברכו לברכה ניתנה לא ניתנה לקריאה. אם כן איך הייתה הגירסא המקורית במשנה, כמו במשנה המודפסת שכתוב בה "לא נקראין ולא מיתרגמין", או כמו שהיא מצוטטת בבלי "נקראין ולא מתרגמין"? מעניין התוספות יום טוב כאן, שהמשניות שבדפוס וילנא הוגהו בהתאם לפירושו: ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין כן הגירסא בספרים - ובפירוש הר"ב והרמב"ם ברכת כהנים נקראים ולא מיתרגמין מעשה דוד ואמנון לא נקראין וכו'. ובודאי דברכת כהנים אי אפשר לפרש דאין נקראין דאין סברא לומר שתהא התורה נקראת בצבור שלא בשלימותה מה שאין כן בהפטרות דבלאו הכי אין הנביאים נקראים בשלמותן. ... ובאמת שבנוסח המשנה שבגמרא איתא מעשה דוד ואמנון נקראין ולא מיתרגמין. והשתא א"ש דברכת כהנים ומעשה דוד ואמנון כלולים בדין אחד והכי נמי בגמרא. ואלו נקראים ולא מיתרגמין וסי' רעבד"ן. ראובן. עגל שני. ברכת כהנים. דוד ואמנון. ודקאמר בתר הכי מעשה דוד ואמנון לא נקראים וכו' יש להגיה ולמחוק לא. כך נראה בעיני ומ"מ לא שלחתי יד להגיה במשנה אפשר לסכם ולומר שמצאנו מחלוקת בין ארץ ישראל לבין בבל: בתלמוד הבבלי במפורש שקוראים את ברכת כהנים רק לא מתרגמים ואילו בירושלמי (וכן במשנה וכן בתוספתא) לא קוראים את ברכת כהנים. לכאורה התוספות יו"ט צודק שאי אפשר לדלג על קטע בתורה תוך כדי קריאת פרשת השבוע. זה נכון לפי סדר הקריאה הבבלית שגמרו את קריאת התורה פעם בשנה. פרשת "נשא" מתחילה עם פקודי הלוי, וממשיכה עם צרוע, מעילה, סוטה, נזיר. ולאחר מכן ברכת כהנים ובסוף פרשת הנשיאים. אי אפשר לדלג באמצע קריאת התורה על פסוקי ברכת כהנים. ואם קראו בקריאה הרגילה של פרשת השבוע את ברכת כהנים, מדוע לא לקרוא זאת גם בחנוכה ואפילו מנהג יפה הוא. אבל לפי סדר הקריאה הארצישראלית שגמרו את קריאת התורה פעם בשלוש או שלוש וחצי שנים. פרשת "נשא" התחלקה לשלושה חלקים: 1. פקודי הלוי (סוף פרק ד) 2. צרוע מעילה סוטה נזיר (עד ו כד) 3. הנשיאים (מתחילת פרק ז) על פסוקי ברכת כהנים דלגו. כשלא קראו ברכת כהנים בקריאה הרגילה של פרשות השבוע לא קראו זאת גם בחנוכה. וכידוע שמנהגי א"י עברו לאשכנז, ורק בתקופת הגאונים התקבלו באשכנז מנהגי בבל. הקריאה בתורה השתנתה כמנהג בבל, בקריאה הרגילה של פרשות השבוע אי אפשר לדלג על ברכת כהנים. לכן לפחות בחנוכה לא לקרוא זאת ולהתחיל מ"ביום כלות משה".