יום ד', יג’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
איילה השקטה והעדינה אך תמיד בעלת נוכחות ואישיות, הייתה חברה טובה ושותפה אמיתית לכל אחד מאתנו חברי "מרחבים" בכל מקום בו הייתה תרמה ונתנה הכל מעמקי לבבה. הקימה בית לתפארת וקבעה את משכנה עם בעלה יבל"א במרכז שפירא, שם המשיכה לתרום לקהילתה ולכל מכריה וידידיה. גם כשחלתה התמודדה בגבורה עם מחלתה ושמרה על צלם אנוש עד לרגיעה האחרונים. איילה נפטרה בז' בטבת תשע"א (14/12/2010) יהי זכרה ברוך

לזכר אמי איילה שפר אמא נפטרה ממחלת הסרטן בז' טבת תשע"א היא התמודדה בגבורה ובענווה כשלוש שנים עם טיפולים קשים בשבועות האחרונים לחייה סבלה מאוד אך השתדלה בכל מאודה לא להראות לנו אותו וחייכה. כזאת הייתה אמא, בעלת ענווה, צנועה, אוהבת ורוצה להטיב לכל אמא הייתה מסורה לילדים ולנכדים. היא כל הזמן חשבה עלינו, איך לעשות טוב לכולם ותמיד הגיעה לביקורים עם אוכל מתנות וממתקים. מעולם, אבל מעולם לא שמענו אותה צועקת כועסת או מתעצבנת היה לה לב טוב וחם לכולם ולכן היו לה גם הרבה חברות . אמא הייתה ספרנית בחסד. היה נעים לגשת אליה ולבקש את עזרתה שנתנה בשמחה וברוגע. אהבה מאוד לקרא ספרים ובביתנו היו ספרים רבים שכנים וחברים הגיעו בכל עת לביתנו להשאיל ספר טוב והיא ידעה להתאים בין האדם לספר שממנו יוכל בוודאי ליהנות אמא הייתה אדם חם ונעים ותמיד תמיד ידעה לפרגן, להגיד מילה טובה ולהיות הכי גאה בנו היא הייתה מלאת אהבה ושמחה ובמיוחד אהבה את הנכדים שלה להם התמסרה בטיפול ובקניית מתנות וממתקים וכמובן ספרים לרוב החינוך והמסר של אמא היה לאהוב ולקבל כל אדם באשר הוא ולחייך ולשמוח בכל דבר שאפשר אמא הייתה צנועה בהליכותיה תומכת ואוהבת זכינו באמא נפלאה ונהדרת והיא חסרה לנו מאוד לעולם לא נשכח אותה! כתב: בנה, יגאל שפר לזכרה! הכרתיה בימי התיכון בפתח תקוה שקטה, צנועה וחיוך תמיד בפניה נגלה עברנו יחד כברת דרך ארוכה לימודים, הכשרה ושרות בצוותא מעולם לא שמעתי את קולה שהורם אך הליכתה זקופה בראש מורם שעות ביליתי בביקורים בביתה הצנוע בעל האוירה הרגועה כמו אמה דבריה נועם וחן בכובד ראש תשובתה ניתנה במלוא חן כולם אהבוה וכבדו את דרכה לקבל הכל באהבה ולא בפלוגתא במהלך השנים משנפרדו דרכנו לא בקשר רק במיקום מקום מגורינו היינו מבקרים או משוחחים ותמיד כאילו לא הפרידו בינינו שנים לאחרונה נפגשנו במרכז שפירא בביתה עת צלמנו סרט לקראת כנס הגרעין בכניסה לא ידעתי שמצבה לא שפיר עיניה חייכו אלי במבט כה בהיר ואני שבתי הביתה עם מחשבה שנחוץ לשמור על קשרינו בקצב יותר חרוץ אחר ראיתיה בכנס הגרעין בשמחה ושוב לא היה זמן לשיחה במפתיע הגיעה הבשורה המרה אילה איננה! ההזדמנות חמקה עתה נותרו רק זיכרונות מעבר גם מבטה המחייך בזיכרוני נותר תנחומי למשפחה היפה שבנתה ולצבי שהיה האיש שאתה יינחמו בזיכרון אמא ורעיה נפלאה שטפחה וגידלה משפחה לתפארה. יהי זכרה ברוך! כתבה: רבקה קולנגי