יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
היכן נקראת השבת "חמדת ימים"? ובשביעי רצית בו וקדשת חמדת ימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית. לעשותו חמדה וסגולה לימים קדשתו ורצית בו וזכר למעשה בראשית קראתו.

קבלת שבת (13) ד"ר אפרים יצחקי חמדת ימים אותו קראת היכן נקרא השבת "חמדת ימים? ספר האורה (רי"ש בסגול, מדבי רש"י) חלק ב [סג] חמדת ימים: חמדת ימים אותו קראת, היכן נקרא שבת חמדה, שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי [בראשית ב' ב'] בתרגום ירושלמי וחמיד ה' ביומא שביעאה: כנ"ל במחזור ויטרי: מחזור ויטרי סימן קג: חמדת ימים אותו קראת. שנאמר ויכל אלהים. ומתרגם בירושלמי וחמיד. או משום דאין ויכל אלא לשון חימוד. וכן הוא אומ' נכספה גם כלתה נפשי. ויש אומ' לא נקראת חמדת ימים בשום מקום. אלא מילתא בעלמא קאמרי' שנחמד הוא לישר' מכל הימים. שאותו קריאת קודש. שנאמר ויקדש אותו. והוא זכר למעשה בראשית. שבת הוא זכרון למעשה בראשית. שעשה כל מעשיו בששת ימי החול ונח בשביעי. וקדשו. לכך קידש את יום שביעי לעשותו חמדה לישר' מכל הימי' ועדות זו אנו מעידין עליו בכל שבת ושבת. ולהכי קרי שבת בכולי תנויי שבת בראשית: והרב ר' מאיר שליח ציבור ההגון היה מתקן הדבר כן. ובשביעי רצית בו וקדשת חמדת ימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית. לעשותו חמדה וסגולה לימים קדשתו ורצית בו וזכר למעשה בראשית קראתו. שנ' על כן ברך. כנ"ל בסידור רש"י: סידור רש"י סימן תעז: חמדת ימים אותו קראת, היכן נקראת שבת חמדת ימים שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי (בראשית ב' ב'). ואין ויכל אלא לשון חימוד, וגם הוא אומר נכספה וגם כלתה נפשי (תהלים פ"ד ג'), ויש אומרים לא נקרא חמדת הימים, כלומר נחמד הוא לישראל מכל הימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית, אותו קראת קודש, שנאמר ויקדש אותו, (בראשית ב' ג'). והוא זכר למעשה בראשית שעשה בששת ימי המעשה, לכך קידש הקדוש ברוך הוא את יום השביעי, ויש אומרים לא מצינו מקום שנקראת שבת חמדה, אלא ר' מאיר שליח ציבור ההגון היה מתקן הדבר כן, ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית, לעשותו חמדה וסגולה לימים קדשתו ורצית בו וזכר למעשה בראשית קראתו, כדכתיב על כן ברך ה' וגו' (שמות כ' י"א), וכן בשבלי הלקט: ספר שבולי הלקט ענין שבת סימן עו: חמדת ימים אותו קראת. יש מפרשים שנקרא שבת חמדת ימים דכתיב ויכל אלהים ביום השביעי אין ויכל אלא לשון חמדה כמה דתימא נכספה וגם כלתה נפשי ויש מפרשין לא שהשבת נקרא כן אלא כך הצעה של תפלה ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים ור' מאיר ציר נאמן זצ"ל היה מתקן הדבר כך ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים. ואותו קראת זכר למעשה בראשית: ספר כלבו סימן לז: חמדת ימים אותו קראת פירוש לא מצאנו מקום שנקרא שבת חמדת ימים רק בתרגום ירושלמי שתרגם ויכל וחמיד ה'. ספר אבודרהם מעריב של שבת: חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים. שמואל ב פרק יג פסוק לט: וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן כִּי מֵת: רש"י שמואל ב פרק יג פסוק לט: (לט) ותכל דוד - הרי זה מקרא קצר ותכל נפש דוד וכן תרגם יונתן וחמידת נפשא דדוד כמו נכספה וגם כלתה (תהלים פ"ד) לשון תאוה: מעין שבע תלמוד בבלי מסכת שבת דף כד עמוד ב בדין הוא דאפילו בשבת נמי לא צריך, ורבנן הוא דתקוני משום סכנה רש"י מסכת שבת דף כד עמוד ב שליח ציבור היורד ערבית - המתפלל ברכת מעין שבע קונה שמים וארץ מגן אבות בדברו. משום סכנה - מזיקין, שלא היו בתי כנסיות שלהן בישוב, וכל שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן, ובגמרן מלאכתן מתפללין ערבית בביתן, ולא היו באין בבית הכנסת, אבל לילי שבת באין בבית הכנסת, וחשו שיש שאין ממהרין לבא ושוהין לאחר תפלה, לכך האריכו תפלת הצבור. ספר אבודרהם מעריב של שבת וכיצד היא ברכה זו מעין שבע מגן אבות בדברו כנגד מגן אברהם. מחיה מתים במאמרו כנגד מחיה המתים. האל הקדוש שאין כמוהו כנגד האל הקדוש. המניח לעמו ביום שבת קדשו וכו' כנגד רצה נא במנוחתנו. לפניו נעבוד ביראה ופחד כנגד רצה שהוא עבודה. ונודה לשמו כנגד מודים. לאדון השלום כנגד שים שלום. ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות מה פירוש משפט זה? בדרך כלל מסבירים זאת על פי הגמרא: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ עמוד א: אמר קרא: +תהלים ס"ח+ ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא לומר לך: כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו; הכא נמי, כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו. רש"י שם: כל יום ויום - בשבת מעין שבת, ביום טוב מעין יום טוב. בעל תורה תמימה (ר' ברוך אפשטיין) לדברים כו טו, הציע לתקן ל"מעון הברכות" כתואר להקב"ה: "ויהיה תואר זה מעין שמות התוארים שאחר זה, א-ל ההודאות, אדון השלום וכו'. ברבות הימים שלחו לי מארץ הקודש סידור נוסח ארצות תימן ומצאתי של הנוסחא "מעון"... ואמרתי ב"ה שהנחני בהשערה ישרה... ואמנם בסידור רב סעדיה גאון הנוסחה היא: ונודה לשמו כי הוא משים שלום מעון הברכות ואדון השלום... נוסח תימן (בלדי): ... ונודה לשמו בכל יום תמיד. מעון הברכות אדון השלום... נוסח עדות המזרח: ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות וההודאות לאדון השלום...