יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
את המאמר השבוע מעביר לנו ד"ר יצחקי באמצעות הדואר האלקטרוני מאתיופיה הרחוקה בה הוא מטייל. מזה שלושה שבועות. אנו מאחלים לאפרים טיול נעים ושישוב השבוע בשלום לארצנו עמוס בחוויות ורשמים.

קבלת שבת (10) ד"ר אפרים יצחקי ערבית של ליל שבת לפי רב עמרם גאון יש להקדים כמה שאפשר להתפלל ערבית בליל שבת, וכך הוא כותב: סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות: ובלילי שבתות מקדימין ומתפללין, שכך אמרו, עיולי יומא כמה דאפשר מקדמינן ליה, אפוקי יומא כמה דאפשר מאחרינן ליה, כי היכי דלא להוי עלן כי טונא ואמר ר' יוסי יהי חלקי ממכניסי שבת בטבריה וממוציאי שבת בצפורי, וכך עושין וכך מנהג. כך כתוב בתלמוד: ברכות דף כז עמוד ב: אמר רבי חייא בר אבין: רב צלי של שבת בערב שבת, רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת. רב צלי של שבת בערב שבת. אומר קדושה על הכוס, או אינו אומר קדושה על הכוס? תא שמע: דאמר רב נחמן אמר שמואל: מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס. והלכתא כוותיה. רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת. אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס? תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל: מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת, ואומר הבדלה על הכוס. גם הרמב"ם פוסק כך: רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ג הלכה ז: ויש לו להתפלל תפלת ערבית של לילי שבת בערב שבת קודם שתשקע החמה, וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה, ובלבד שיקרא ק"ש בזמנה אחר צאת הכוכבים. /השגת הראב"ד/ ויש לו להתפלל וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה והלא צריך לסמוך גאולה לתפלה. רק התוספות מעירים: תוספות מסכת ברכות דף כז עמוד ב: צלי של מוצאי שבת וכו' - יש לומר דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים דודאי צריך להוסיף מחול על הקדש דאורייתא אבל בחנם לא ופשיטא שלא היו ממהרים להבדיל ולהתפלל של מוצאי שבת בשבת דגם במלאכה אסור עם חשיכה. כלומר לגבי מוצ"ש יש להקפיד, אם אין צורך גדול להתפלל אחרי צאת הכוכבים כדי להוסיף מהחול על הקודש, אבל בערב שבת מצווה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים להתפלל. "והוא רחום" רב עמרם גאון אומר שגם בליל שבת מתחילים ערבית ב"והוא רחום": סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות ועומד שליח צבור ומתחיל והוא רחום ועונין ברכו, ומתחיל החזן אשר בדברו מעריב ערבים וגו', הרוקח חולק וכותב: ספר הרוקח הלכות שבת סימן מט: בערבית אומר ברכו ואין או' והוא רחום יכפר מפני שאין מתפללי' תחנוני' בשבת כך גם הכל בו: ספר כלבו סימן לה: ואין אומר והוא רחום לפי שהוא תחנה, ואין שואל צרכיו בשבת פן יתעצב בה, ואסור לאדם שיהיה עצב בה ולכך אין אומר אמצעיות שמא צריך לאחת מהן ויתעצב, ומתחילין ברכו הטור כותב: טור אורח חיים הלכות שבת סימן רסז: ונוהגין בספרד לומר והוא רחום כבשאר הימים ובאשכנז אין נוהגים לאומרה ולפי הטעם שכתבתי למעלה שאומרים אותו בשביל המלקות ראוי שלא לאומרו בשבת הטור מסביר את ענין המלקות בסימן רלז: טור אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רלז : סדר תפלת ערבית אומר והוא רחום ותיקנו לאומרו לפי שבשחרית ומנחה יש תמידין שמכפרין אבל ערבית שאין תמיד לכפר תקנו לומר והוא רחום ויש אומרים לפי שנהגו ללקות ערבית לאחר שחטאו כל היום ובמלקות מתכפר להם לכך נהגו לומר אחר המלקות והוא רחום וגם מפני שאומרים אותו ג"פ בשעת המלקות כי יש בו י"ג תיבות הרי לג' פעמים ט"ל תיבות כמנין המלקות האבודרהם כותב: ספר אבודרהם מעריב של שבת: ערבית נוהגין בכל המקומות בספרד לומר והוא רחום כשאר הימים וכבר כתבנו למעלה בשם אבן הירחי שני טעמים על שנהגו לאמרו ולפי הטעם הראשון אין ראוי לאמרו ולפי הטעם השני ראוי לאמרו וגם רב נחמן כתבו. כך מסביר אבודרהם את אמירתו ביום חול, ומכאן המסקנה אם לאמרו בשבת: ספר אבודרהם תפלת ערבית: ועומד שליח צבור ומתחיל: והוא רחום יכפר עון וגו'. כתב אבן הירחי לפי שהפושעים הם לוקין בין מנחה למעריב אומר על המלקות ג' פעמים והוא רחום על כן מכריז החזן והוא רחום יכפר עון. ומכאן תשובה למנהג ספרד שנוהגין לאמרו בשבתות ובימים טובים אך לפי מה שאומר במדרש (תנחומא פנחס סי' יג) מאי דכתיב (ישעיה א, כא) צדק ילין בה מעולם לא לן אדם בירושלם ובידו עון הא כיצד תמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה, ושל בין הערבים על עבירות היום. ולפי מה דקיימא לן דתפלות כנגד תמידין תקנום ותפלת הערב אין לה סמך בקרבן שאין קרבן בלילה שנא' (ויקרא ז, לח) ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ואסמכוה רבנן כנגד איברים ופדרים שלא נתאכלו מבעוד יום שנאמר בהן (ויקרא ו, כ) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה ואם נתאכלו מבערב נתאכלו ואין סמך לדבר על כן נהגו לומר והוא רחום יכפר עון שאין לנו קרבן מה לתלות זאת התפלה והוצרכנו להזכיר כפרה. ולפי זה נוח ויפה מנהג ספרד עד כאן. ולא יעיר כל חמתו פי' שום דבר מחמתו והוא מלשון (ש"ב יב, ג) ולרש אין כל. וכן (מ"ב ד, ב) אין לשפחתך כל בבית. ואומר שליח צבור ברכו ועונין הקהל ברוך ה' המבורך