יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
הנוסח של רב סעדיה נתקבל בחלקו במנהג בני רומא ואיטליה. מכאן שזהו נוסח א"י. רב סעדיה שהיה בארץ ישראל מכיר את הנוסח וכותב: "ויש מכניסים זכר השבת בברכות שלפניה ושלאחריה". אבל בנוסח הבבלי לא משנים מנוסח החול (חוץ מ"ופרוס"), כרגיל, הנוסח הבבלי התקבל אצלינו ורק בנוסח בני רומא שקרוב לנוסח א"י נשאר הזכרת השבת בברכות ק"ש.

קבלת שבת (9) ד"ר אפרים יצחקי ברכות קריאת שמע: סידור רב סעדיה גאון: ואחרי שקיעת החמה קוראים קריאת שמע, ויש מכניסים זכר השבת בברכות שלפניה ושלאחריה ואומרים: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר כלה מעשיו ביום השביעי ויקראו עונג שבת קדשו, מערב עד ערב התקין מנוחה לעמו ישראל כרצונו, גולל אור מפני חושך וחשך מפני אור. ברוך אתה ה' המעריב ערבים. למען אהבת עמוסים נטעת עץ חיים שבת קדשת מימים ואותה הנחלת לתמימים ואהבתך לא תסור ממנו כי היא עטרת ראשנו נצח נצחים. ברוך אתה ה' אוהב את עמו ישראל, אמן. אמת אמונתך בשביעי קיימת גזרת דברת הקשבנו ושמענו זכור חִמַדת טהורים ירשוה כתובה היא לראש ארבעה (הכוונה לדבר הרביעי) משעת נתינתה שמח בה לב ישורון עדה פדיתה צדקה קניתה רוממת שבת תמיד בינך לבינינו בששת ימים עולמך תכנת ובשביעי נחתה למען שתניח לעמך ישראל אבות ובנים כעלו מן הים בגילה ברנה בשמחה רבה ואמרו כולם: מי כמוך באלים ה' וגו' שמרי שביעית ראו גבורתך על הים יחד כולם הודו והמליכו ואמרו ה' ימלוך לעולם בגלל אבות הושעת בנים ותביא גאולה לבני בניהם. ברוך אתה ה' גאל ישראל. השכיבנו ה' אלקינו לשלום והעמידנו לחיים ולשלום ופרוס עלינו סכת שלום כדבר שנאמר: (ישעיהו לב יח): וישב עמי בנוה שלום ... ובמנוחות שאננות. בא"י הפורש סוכת שלום על עמו ישראל. ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל וגו' יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו בישועתך מלכנו כאמור לציון (ישעיהו נב ז): מלך אלקיך כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד. בא"י המולך בכבודו תמיד לעולם ועד אמן. לעומת זאת רב עמרם גאון מתנגד לנוסח מיוחד לשבת: סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות: ועומד שליח צבור ומתחיל והוא רחום ועונין ברכו, ומתחיל החזן אשר בדברו מעריב ערבים וגו', ומאן דאמר אשר כלה מעשיו, טעות הוא בידו. דשאילו מקמי רב נטרונאי מהו לומר אשר כלה מעשיו בערב שבת, והשיב כך מנהג בשתי ישיבות, אין אומרים אלא אשר בדברו. ואומר אהבת עולם בית ישראל, וקורין ק"ש ואמת ואמונה כדרך שאומרין בחול: וחותם פורש סוכת שלום עלינו ועל עדת ישראל ועל ירושלם. וכן מתנגד רב נטרונאי גאון: ר"י אברצלוני, ספר העיתים סימן קלז: דשאלו מקמיה דמר נטרונאי מהו לומר אשר כילה את מעשיו בערב שבת והשיב כך מנהג בשתי ישיבות שבין בחול בין בשבת אין אומרים אלא אשר בדברו מעריב ערבים, הנוסח של רב סעדיה נתקבל בחלקו במנהג בני רומא ואיטליה. מכאן שזהו נוסח א"י. רב סעדיה שהיה בארץ ישראל מכיר את הנוסח וכותב: "ויש מכניסים זכר השבת בברכות שלפניה ושלאחריה". אבל בנוסח הבבלי לא משנים מנוסח החול (חוץ מ"ופרוס"), כרגיל, הנוסח הבבלי התקבל אצלינו ורק בנוסח בני רומא שקרוב לנוסח א"י נשאר הזכרת השבת בברכות ק"ש. "ופרוס עלינו" המקור העתיק ביותר להבדל בחתימת הברכה בין ימי החול לשבת נמצא בסדר רב עמרם גאון: סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות: והכי אמר רב שר שלום נמי. בליל שבתות ובלילי ימים טובים במעריב למימר שומר עמו ישראל לעד. ובבית רבינו אין מנהג, אלא תחת שומר עמו ישראל חותמין פורס סוכת שלום עלינו ועל עדת עמו ישראל ועל ירושלים. מסכם האבודרהם: אבודרהם: וקורין ק"ש בברכותיה כשאר ימות החול בלא גירוע ובלא תוספות עד והושיענו בקרוב למען שמך. וחותמים ופרוס עלינו סוכת שלום בא"י הפורס סכת שלם עלינו ועל עמו ישראל לעד, מפני שאומר במדרש (עי' מד"ת פ"י) שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר. ועוד דאמרינן בירושלמי (עי' ברכות פ"ד ה"ה) הא דתימא בחול אבל בשבת אומר ופרוס עלינו סוכת שלום וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגין במקצת מקומות לאפוקי ממנהג אישביליא וטליטל' שנוהגין לחתום בשבת כמו בחול ולא יתכן ואיני יודע למה חותמין בימים טובים ופרוס עלינו ובשבתות כשאר ימי החול. נוסח א"י בברכה השנייה לאחר ק"ש של ערבית היה קבוע: "פורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים"[1], כמובא בירושלמי: תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת ברכות פרק ד דף ח טור ג /ה"ה: אמר רבי אבון בנוי לתלפיות תל שכל הפיות מתפללין עליו בברכה בקרית שמע ובתפילה בברכה בונה ירוש' בתפילה אלהי דוד ובונה ירו' בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישר' ועל ירוש'. [1] ראה י' גרטנר, 'הפורס סוכת שלום', סיני צד (תשמ"ד), עמ' רנ"ב-רס"ה. י' תא שמע, מנהג אשכנז הקדמון, מאגנס ירושלים, (מהדורה שלישית) תשנ"ט, עמ' 142.