יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לקראת הימים הנוראים שבפתחנו נוטל המדור פסק זמן מסדרת המאמרים "קבלת שבת" ובתקופת החגים יעסוק המדור בעניני דיומא של חגי תשרי. הסדרה "קבלת שבת" תשוב לאחר החגים. עורך המדור ד"ר אפרים יצחקי מאחל לקוראיו ולכל חברי "מרחבים" כתיבה וחתימה טובה, שנת שלום ברכה ובריאות, שנה שנזכה בה להגדיל תורה ולהאדירה.
19:13 (08/09/15) שייקה שניצר

לדוד ה' אורי וישעי ד"ר אפרים יצחקי מנהג בני אשכנז לומר את מזמור כ"ז בתהילים (לדוד ה' אורי וישעי) מר"ח אלול עד שמיני עצרת. המנהג הזה הוא רק מנהג אשכנזי, הספרדים לא אומרים את המזמור בחודש אלול. הספרדים אומרי מזמור זה בכל יום חול לפני ערבית בתוספת מזמורי תהילים ופסוקים. בשו"ע לא מובא מנהג זה של אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" בחודש אלול, לא על ידי ר' יוסף קארו ולא על ידי הרמ"א: שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה תקפא סעיף א: נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים. הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית, ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית; ועומדים באשמורות לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה; ואם חל ראש השנה ב' (או) ג', אז מתחילין מיום א' ג שבוע שלפניו (מנהגים). המשנה ברורה מביא את המנהג: משנה ברורה סימן תקפא: (ב) עד יוה"כ - ונוהגין במדינתינו מר"ח אלול עד יוה"כ לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור לדוד ד' אורי וכו' בוקר וערב ואומרים אחריו קדיש ואנו נוהגין לומר עד שמע"צ ועד בכלל. וביום שיש בו מוסף אחר גמר תפלת שחרית קודם אין כמוך ובערב אחר תפלת המנחה ובמקומות שאומרים אותו אחר גמר התפלה בר"ח יש להקדים מזמור ברכי נפשי וכן במקומות שאומרים אותו אחר תפלת שחרית ונוהגין ג"כ לומר שיר של יום אחר תפלת שחרית יש להקדים השיר של יום [אחרונים]: גם קיצור שולחן ערוך מביא את המנהג: קיצור שולחן ערוך כותב: עוד נוהגים במדינות אלו מיום שני של ר"ח אלול עד שמיני עצרת אומרים בבוקר ובערב לאחר התפילה את מזמור: "לדוד ה' אורי וישעי". והוא על פי המדרש "ה' אורי" – בראש השנה, "וישעי" – ביום הכפורים, "כי יצפנני בסוכו" – רמז לסוכות. הדרשה על "כי יצפניני בסוכו" לא נמצאת כלל במדרשים. ואין במדרש שצריך לומר מזמור זה בחודש אלול במדרש מובא: ויקרא רבה (וילנא) פרשת אחרי מות פרשה כא: רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים אורי -בראש השנה, וישעי ביום הכפורים. וכן במדרש תהילים: מדרש תהלים (בובר) מזמור כז: רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכפורים. אורי בראש השנה, שהוא יום הדין, שנאמר והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים (תהלים לז ו). וישעי ביום הכפורים, שיושיענו וימחול לנו על כל עונותינו. במדרש מוזכרים רק ראש השנה ויום הכפורים ולא שמיני עצרת. וכן לא מוזכר במדרש שיש לומר מזמור זה בחודש אלול. מהיכן הגיע מנהג זה של אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" בחודש אלול עד שמיני עצרת? אברהם ברלינר בספרו "הערות על הסידור" כותב: אמירת מזמור כ"ז במשך כל חודש אלול ובתשרי עד הושענא רבה, הונהגה לפי עצת ר' שבתאי מראשקוב (תקמ"ח – 1788) כמובא בסידורו המעובד על פי סידור וכוונות האר"י. הוא מסתמך על דברי המדרש לאותו מזמור : "אורי" זה ראש השנה, "ישעי" זה יום כפור. ור' שלמה מרגליות מוסיף: "כי יצפנני בסוכו" זה סוכות. [שניהם תלמיד הבעש"ט] עגנון מביא ב"ימים נוראים" את האמור בסידור ר' שבתאי מראשקוב: מזמור זה יש בו י"ג שמות הוויה ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, שמראש חודש אלול נפתחים י"ג שמות מכילין (מידות) של רחמים, והן מתגלים ומאירים למטה, ועל ידי אמירת המזמור יכולין לבטל מעלינו כל המקטרגים לפני בית דין של מעלה. א"כ המנהג מאוחר מאד, לא לפני סוף המאה השמונה עשרה, לכן יש הבדלי מנהגים: הספרדים לא אומרים כלל את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בחודש אלול. כי המנהג התחיל באשכנז במאה ה -18. האשכנזים בנוסח אשכנז אומרים את המזמור אחרי שחרית ואחרי ערבית. האשכנזים המתפללים נוסח ספרד, אומרים את המזמור אחרי שחרית ואחרי מנחה.