יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בלב הכפר הערבי כבול, הנמצא צפונית לשפרעם, מצויה מערת קבורה. לפי מסורת ארוכת ימים קבורים במערה זו שלושה חכמי ישראל ה"אנדלוסיים": ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול. רבים המקורות המזכירים את קבריהם של ריה"ל, אבן עזרא ואבן גבירול בכבול, אך לא ברור על מה הם מבוססים. בנוגע לראב"ע , מקום פטירתו אינו ידוע בברור, גם לא ברור אם אכן עלה לארץ ישראל והתגורר בה לפני מותו. חרף זאת, מסורות מציינות את מקום קבורתו הן בכפר כבול [ לפי ר' יצחק ן' אלפרן], הן בטבריה [לצד הרמב"ם, הרמב"ן ור' יהושע בן לוי], לפי האלמוני מקנדיא, והן בכפר יאסיף [לפי צרור מכתבים לקורות היהודים בא"י].

קברי ריה"ל, ראב"ע ור' שלמה אבן גבירול ב"כבול" מרדכי אשל בלב הכפר הערבי כבול, הנמצא צפונית לשפרעם, מצויה מערת קבורה. לפי מסורת ארוכת ימים קבורים במערה זו שלושה חכמי ישראל ה"אנדלוסיים": ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול. השם "כבול", ככל שנשמע כשם ערבי, דוגמת השמות סכנין , ערבה , כפר מנדה, או טורען, משמרים דווקא שמות יישובים כפריים יהודיים, אולם בעוד שהשם כבול הינו מקראי, השמות האחרים הם מימי המשנה והתלמוד. השם "כבול" מופיע לראשונה בספר יהושע [פרק י"ט, פס' 27 ] בפרשת גורל השבטים לגבולותיהם. בנוגע לגבול שבט מטה אשר נאמר: " ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבולון ובני יפתחאל צפונה בית העמק ויצא אל כבול משמאל". במלכים מוזכרת כבול בשנית, בתוך עשרים הערים שהעניק שלמה לחירם מלך צור, תמורת חומרי הגלם שקיבל ממנו לבנין בית המקדש [מלכים א' פרק ט' , פסוקים 10-13]. היישוב כבול מוזכר גם באונומיסטיקון של אסביוס כיישוב בנחלת אשר. כבול נודעה כיישוב יהודי בימי הבית השני ובו ישבו חכמים אחדים: ר' זכאי ובניו [ בבלי שבת נד עמ' א, ירושלמי, תענית ג', שם פסחים ד' תוספתא שבת ז'] כפר זה מוזכר אף אצל פלביוס ב"מלחמות היהודים". על קיום יישוב יהודי בכבול בימי הביניים אין בידינו עדויות, ונראה שבדומה לכפר יאסיף, בו התפתח בית עלמין יהודי בשל קרבתו לעכו, אף לכבול הובאו יהודים לקבורה. מעניין לציין שבכפר זה נקבר גם לפי המסורת מיכה המורשתי [ כנראה בן "מרשה" שבשפלת יהודה]. קברו של מיכה מצוי בכפר בסמוך לבית עלמין מוסלמי, והמוסלמים מכנים מקום זה בשם "נבי רומי". רבים המקורות המזכירים את קבריהם של ריה"ל, אבן עזרא ואבן גבירול בכבול, אך לא ברור על מה הם מבוססים. בנוגע לראב"ע , מקום פטירתו אינו ידוע בברור, גם לא ברור אם אכן עלה לארץ ישראל והתגורר בה לפני מותו. חרף זאת, מסורות מציינות את מקום קבורתו הן בכפר כבול [ לפי ר' יצחק ן' אלפרן], הן בטבריה [לצד הרמב"ם, הרמב"ן ור' יהושע בן לוי], לפי האלמוני מקנדיא, והן בכפר יאסיף [לפי צרור מכתבים לקורות היהודים בא"י]. הפחות בעייתי בשלישיית חכמי ספרד הוא ריה"ל. לפי המסורת שבידינו, הנסמכת על " שלשלת הקבלה" לר' גדליה בן יחיא, עלה ריה"ל כנראה ממצרים [ לפי שו"ת הרמב"ם התגורר ריה"ל באלכסנדריה של מצרים], וכשהגיע לשערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, תוך שהוא שר את שירו "ציון הלא תשאלי", ואז נדרס למוות בפרסות סוסו של ישמעאלי. מכל מקום, אם אכן יש בסיס לקבלה זו, תמוה הדבר מה טעם הובלה גוויתו לכבול, והלא כה השתוקק לירושלים שעליה ועל מבחר קבריה כתב בערגה. עם זאת, הראשון המציין את קברו של ריה"ל בטבריה ואולי בכבול, היו ר' בנימין מטודלה, שביקר בארץ זמן קצר אחר מות ריה"ל, ולכן יש לעדותו תוקף, וכן בעל "ייחוס אבות", ואחרים. ציון קברו של ר' שלמה אבן גבירול בכבול לדעה אחת, ובכפר יאסיף לדעה אחרת, לצד ריה"ל וראב"ע הוא הבעייתי מכל, זאת, מאחר שהמקורות בדבר מקום קבורתו אינם ידועים. יתר על כן, ידוע שר' שלמה אבן גבירול לא ביקר מעולם בארץ ונפטר בולנסיה שם גם נקבר, וזאת לפי עדותו של ר' משה בן עזרא. אומנם ב"ייחוס אבות" ובמקומות נוספים [ כגון אצל ר' משה ירושלמי בספר מסעותיו משנת 1769 ], מדווח כי קברו בכבול, אך בכל זאת, כיצד התגלגלה גוויתו של שלמה אבן גבירול מספרד לכבול? בהערת אגב יש לציין כי, על פי עדויות רבות, בכבול נקברו ריה"ל וראב"ע, אך שמו של שלמה אבן גבירול אינו מוזכר עימהם ואולי לא בכדי. לפי האמור "בייחוס אבות": ... ." כבול: שם קבור ר' אברהם אבן עזרא, ור' יהודה הלוי ור' שלמה הקטן זצ"ל". ייתכן שבמהלך השנים התחלף לנוסעים ולתיירים שעלו על קברי כבול, ר' שלמה הקטן בר' שלמה אבן גבירול. הנשיא יצחק בן צבי סבר כי' ר' שלמה הקטן אינו אלא ר' שלמה פטיט [ קטן בלע"ז] מחכמי פרובנס, שעלה והתיישב בעכו, דור אחד לאחר עליית רבי יחיאל מפריז ותלמידיו, שאף הם התיישבו בעכו במאה ה 13 , בשנת ה' אלפים י"ח, היינו: בשנת 1248 . שכן מצינו בכתבי ר' יצחק דמן עכו: " בעכו תוב"ב היינו יום אחד אנחנו התלמידים יושבים ושונים לפני מורי הרב שלמה הצרפתי הקטן זלה"ה " ["מאירת עיניים" פ' וישלח]. לפיכך, בכבול קבור ר' שלמה פטיט ולא ר' שלמה אבן גבירול. מאידך סברה זו נדחתה ע"י החוקר מיכאל איש שלום, הטוען שבאחדים ממכתביו נהג ר' שלמה אבן גבירול לחתום בתואר "שלמה הקטן", ואם כן הדבר " הדרא קושיא לדוכתא". נראה לי כי ייתכן שפתרון התעלומה נעוץ בעובדה ששלושת האישים הנ"ל נודעו כפייטנים נודעים, לצד תחומים נוספים בהם עסקו. בספרות השו"ת לדורותיה עולה שאלת הפיוטים שחיברו אלו, פיוטים ששולבו בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, בפסוקי דזימרה, ביוצרות, ואפילו בג' הברכות הראשונות שבתפילת העמידה. הנושא בו דנו המשיבים בספריהם הוא האם כשר הדבר לומר פיוטים אלו במקומות אלו אם לאו? ומעניין לציין שבכל המקרים מונים המשיבים את השלושה יחדיו. ייתכן, איפוא שהיותם בני "חבורה אחת" הייתה הסיבה שקבעה גם את קברו של ר' שלמה אבן גבירול בתודעת העם יחד עם עמיתיו, ומכל מקום עדיין הסוגיה טעונה בירור.