יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בראשית תקופת השלטון הבריטי, בשונה מתקופת השלטון העות'מני , חל מפנה ביחסו של השליט אל הארץ. בימי השלטון העות'מני ירושלים, כמו א"י כולה, היא פינה חסרת כל חשיבות לאימפריה לא כן בימי השלטון הבריטי. בתקופה העות'מנית לא הגיעו לירושלים כל כלי רכב מוטוריים. אמצעי התחבורה בעיר היו עגלות וכרכרות, אשר הגיעו אליה בדרך כלל מיפו, ונעו גם בין שכונותיה ובמרכז העיר, במיוחד לעבר שער יפו. התחבורה המוטורית היחידה הייתה הרכבת שפעלה מאז 1892.

לוחות הנצחה מימי המנדט הבריטי בירושלים מרדכי אשל על קיר הבניין שברחוב המלך ג'ורג' החמישי מספר 2 בירושלים, מצוי לוח הנצחה שנקבע לרגל גמר סלילת רחוב זה ביום 9.12.1924 . רבים הם העוברים והשבים מדי יום בצומת הכבישים יפו והמלך ג'ורג', אך ספק אם נתנו דעתם ללוח זה. הלוח, העשוי אבן ירושלמית ורודה קבוע בקיר זה מעל 75 שנה, ומוזכרות בו שלוש דמויות מרכזיות מימי ראשית המנדט הבריטי בארצנו . על הלוח נחרטו בשפות הערבית, האנגלית והעברית[ השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי], המשפטים דלהלן: רחוב המלך ג'ורג' החמישי נפתח ע" הוד מעלתו סיר הרברט סמואל הנציב העליון לפלשתינה א"י במעמד סיר רונלד סטורס מושל מחוז ירושלים ראג'יב ביק נשאשיבי ראש עירית ירושלים 9 דצמבר 1924 לא הרחק מקרן רחובות זו , מעט מזרחה [מהלך עשר דקות] ,עומד הבניין הישן של משרדי העיר ירושלים [המבנה ממוקם ממערב לכיכר הצנחנים ומול חומת העיר העתיקה]. בטרם שופצה חזית בנין זה, היה קבוע, בכניסה אל הבית משמאל לוח " אבן פינה " , אף הוא עשוי אבן בו נחרטו לזיכרון [ בשפה האנגלית בלבד], המשפטים דלהלן: משרדי העיר אבן זו הונחה ע"י סיר סטיוארט ספנסר דאויס קצין האדמינסטרציה הממשלי ביום השני לספטמבר 1930 א. קייט ראש מושל המחוז ראג'יב ביי נשאשיבי ראש העיר ירושלים בשולי האבן משמאל, נחרטו שמות הקבלנים הערביים המבצעים, ומימין שמות הארכיטקטים שאחד מתוכם היה HOLLIDAY .C .A . לאחר השינויים שנערכו בחזית הבית הועתקה אבן פינה זו ונקבעה מימין לכניסה הראשית. מי היו האישים אשר שמותיהם נחקקו על הלוחות ? מדוע ראו שלטונות המנדט להנציחם; ומדוע ייחסה האדמינסטרציה הבריטית חשיבות כה מרובה לפתיחתו של רחוב המלך ג'ורג' בירושלים , כמו שיחסה חשיבות גם לבנין משרדי עירית ירושלים? בראשית תקופת השלטון הבריטי, בשונה מתקופת השלטון העות'מני , חל מפנה ביחסו של השליט אל הארץ. בימי השלטון העות'מני ירושלים, כמו א"י כולה, היא פינה חסרת כל חשיבות לאימפריה לא כן בימי השלטון הבריטי. בתקופה העות'מנית לא הגיעו לירושלים כל כלי רכב מוטוריים. אמצעי התחבורה בעיר היו עגלות וכרכרות, אשר הגיעו אליה בדרך כלל מיפו, ונעו גם בין שכונותיה ובמרכז העיר, במיוחד לעבר שער יפו. התחבורה המוטורית היחידה הייתה הרכבת שפעלה מאז 1892. בתקופת השלטון העות'מני לא היו כלל כבישים מכוסים באספלט בירושלים. בראשית המנדט הבריטי חל שינוי מפליג בתחום זה . בתום המלחמה החל רכב מנועי, מעודפי הצבא הבריטי, לפעול בארץ. השלטונות עשו רבות להרחבת רשת הכבישים הבין עירונית והעירונית גם יחד, ובמיוחד בירושלים. בעוד שבשלהי התקופה העות'מנית עקבו הדרכים הסלולות אחרי שבילים ודרכים היסטוריות, משערי העיר לעבר הערים השונות. בראשית המנדט הושם דגש רב על פריצת דרכים בעיר עצמה וסלילתם. המפעל החשוב ביותר בתחום זה, היה הפריצה והסלילה של רחוב המלך ג'ורג' החמישי, שחיבר בין דרך יפו לדרך עזה [שכשמה כן הייתה ] , ובעקבותיה נסלל גם רחוב בן יהודה שהביא ליצירת המשולש הירושלמי הנודע. סלילת רחוב המלך ג'ורג' החלה בנובמבר , 1922 ואילו הקטע שבין ביה"ח ביקור חולים לבין רחוב בן יהודה, נחנך בראשון בפברואר 1924 . לוח ההנצחה, המעיד על פתיחת הרחוב בתשיעי לדצמבר באותה השנה , נעשה לאחר שסלילת הרחוב הושלמה. בשנה זו נסללו וזופתו רחובות נוספים רבים בעיר. לא יפלא, איפא, שהממשל הבריטי מצא לנכון להדגיש בחנוכת הרחוב את יחסו השונה לירושלים ולצורכי תושביה , מזה של השלטון התורכי. מעתה הייתה ירושלים לא עוד עיר שכל דרכיה דרכי עפר ואבן, כי אם עיר שהתאימה עצמה לדרישות המודרנה והתחבורה הציבורית . הנחת אבן היסוד לבנין עיריית ירושלים, מבשרת מפנה גם ביחסו של השלטון הבריטי לתפקידו של ראש העיר ולמועצתה . אם בתקופת השלטון העות'מני מילאו השלטונות תפקיד משני ושולי בהתפתחות העיר, החל ממלא השלטון הבריטי תפקיד מרכזי בה . שתי סיבות גרמו לשינוי זה: הראשונה יחסם המיוחד כלפי ירושלים ,יחס שהיה קיים אצל רבים מאנשי השלטון הבריטי שפעלו בארץ בראשית המנדט הבריטי, אם ממניעים דתיים ואם ממניעים אחרים[ תרבותיים היסטוריים ]. הסיבה השניה, הבנתם שכשלטון מערבי מתקדם חדש בארץ ובירושלים, עליהם מוטלת החובה להקמת ממשל ומנהל מודרני הניתן לפיקוח ושליטה . אם בתקופת השלטון העות'מני ובראשית השלטון הבריטי, כאשר ראש העיר ומועצתה [שהיו נתונים לאחריותו של מושל המחוז] , עסקו בעיקר בענייני תברואה , ניקיון העיר והשווקים, תאורת הרחובות וכו', ומכל מקום לא בתכנון אורבני של העיר , תכנון דרכים , שכונות, מים וביוב . החל מסוף שנות העשרים חל שינוי בתחום זה. העירייה ומועצתה החלו מפקחים על הבניה , קובעות שמות לרחובות העיר ומתקינות תקנות בתחום התכנון והבניה. לדוגמה נקבעו תקנות האוסרות בניית בתים בעיר מאסבסט ופח, וכן נקבע כי בירושלים תעשה בניית הבתים באבן בלבד , תקנה שיש לזוקפה לזכות הממונה על מחוז ירושלים מטעם הממשל הבריטי. [תקנה שלא תמיד ממשיכים לפעול על פיה בימינו – מה חבל]. משרבו תחומי אחריותה של העירייה ,לא היה מנוס מהגדלת מספר עובדיה ומשרדיה, ומכאן הצורך בבניין בו ירוכזו משרדי ראש העיר, חברי מועצתו, על מכלול משרדי העירייה ועובדיה. סיר הרברט סמואל, הנציב הבריטי הראשון בארץ. יליד אנגליה 1870 . בימי מלחמת העולם הראשונה נתקרב לציונות . כיהן במשרות ממשלתיות רמות דרג . דרש מהממשל הבריטי להכריז על הקמת מדינה יהודית בא"י . התלהבות היישוב פגה ממנו לאחר שמינה את חאג' אמין אל חוסייני למופתי של ירושלים , ניתוקה של עבר הירדן מא"י, ויחסו של הממשל אל מאורעות 1921 . שירת בארץ עד שהוחלף בשנת 1925 בנציב פלומר. רונלד סטורס, חונך על ברכי התנ"ך והברית החדשה .סיים למודיו בקיימברידג'. מושלה הראשון של ירושלים מכיבושה ב 1918 עד 1926 . עמד בראש מנהל מחוז ירושלים ויפו. מבכירי מושלי המחוזות, קיבל סמכות לייצג את מדיניותה של ממשלת א"י בפני אינסטנציות בכירות. הניח יסודות למנהל המודרני של העיר ירושלים ולתכנונה לשם שמירת צביונה המיוחד. פעל גם במישור הציבורי, לשם כך הקים אגודה בשם "” PRO JERUSALEM , אגודה על-דתית ועל-לאומית, שהציבה לעצמה מטרה לטפל בפיתוחה של ירושלים, תוך שמירה על צביונה המיוחד. בהוראתו הוסר השעון [שהוצב על החומה בשער יפו, בימי השלטון התורכי לרגל יובל לשלטון הסולטאן עבדול חמיד] , שפגם במראה החומה . לתפקיד הממונה האזרחי על המחוז נתמנה ביום 1.7.1920 כאשר בריטניה בטלה את השלטון הצבאי בארץ וכוננה ממשל אזרחי . לאחר סיום תפקידו בארץ נתמנה למושל קפריסין. ראג'יב אל נאשאשיבי, היה ראש העיר ירושלים [אחר הדחת קודמו מוסא כאזים בידי סטורס] בשנים 1920 1934 . היה חבר המשלחת הערבית ללונדון בשנים 1930 ו 1939 .שימש כנשיא מפלגת ההגנה הלאומית, היה יריב למשפחת חוסייני. בעל קרקעות רבות, מכר חלק מאדמותיו ליהודים, הן באזור יפו והן את האדמות עליהן הוקמה לימים האוניברסיטה העברית בירושלים . אדוארד קיט ראש, היה הממונה על מחוז ירושלים לאחר שרונלד סטורס סיים תפקידו, אך סמכויותיו צומצמו היה מעורב בסכסוך הכותל המערבי שהיה בין יהודים לערבים בשנת 1928 .כתב יומן על תקופת שירותו בארץ וקראו בשם "פאשא בירושלים". קליפורד הולידיי, אדריכל ומתכנן ערים, יליד אנגליה 1897 – 1960 , למד בביה"ס לאומנות בלידס, ובשנת 1914 עבר ללמוד ארכיטקטורה ותכנון ערים באוניברסיטת ליוורפול . הגיע לירושלים על פי הזמנת סטורס בפברואר 1922 . שימש בארץ בתפקידים שונים במשך 14 שנה. מילא תפקיד מרכזי בתכנונה של ירושלים ובתכנון ערים נוספות בארץ. בירושלים פעל לשיקום חומת העיר, הטיילת ומגדל דוד. תיקון שער הורדוס [הפרחים],ושער ציון. שימש כיועץ עירוני לעיריית ירושלים עד 1929 והיה בין הפעילים ביותר בועדה לתכנון ארצי.