יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
השופט או רושם הנישואין נותן לזוג רשות לחיות יחד, ואין כאן קנין. הבעיה היא הייחוד. ישנם רבנים שפוסקים שעקב העובדה שלא נישאו כדת, הם נחשבים כבועטים בדת ומאבדים את חזקתם, ולכן אינה זקוקה לגט. ואילו אחרים סוברים שהם לא מאבדים את חזקתם, והרי הם נשואים כדת והיא חייבת גט כהלכתו. הרב שפירא אומר שהבעיה קשה יותר מכיוון שכל רב עושה כדעתו. יש המקילים ופוטרים את האשה מגט. ואפילו אותו רב משיא אותה כדת. ובבואה למקום אחר, שהרב שם מחמיר, ידונו את ילדיה כממזרים. לכן הוא פותח את דברי במשפט קשה "בית ישראל נקרע לגזרים".

נשואין אזרחיים (12) ד"ר אפרים יצחקי נישואין אזרחיים הם המצאה חדשה, רק בסוף המאה ה – 19 הם התחילו לחלחל גם בין היהודים, ורק במאה העשרים אנו מוצאים דיונים על מעמדם האישי של הנישאים בנישואין אזרחיים: הרב אברהם דוב כהנא-שפירא 1870 - 1940 היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים. נספה בשואה, כותב: אברהם שפירא (רבה האחרון של קוונא) שו"ת דבר אברהם ג' ט': בית ישראל נקרע לגזרים, רב אחד יתיר ויעשה מעשה על פיו ויולדו בנים, ובבואם למקום אחר שדעת הרבנים להחמיר, ידונם כממזרים. בהכרח לצרף אומדן דעת בכל מקרה ומקרה, וזהו דבר קשה מאד להורות באסור אשת איש. השאלה מתפרדת לשני ראשים: אלה שאינם דשים בעקב דרישות הדת ורק מעין אונס עדין לא עשו חופה וקדושין, ואלה שפורקים עול תורה ומצוות או אינם יודעים כלום מזה. הדעה נותנת מהסוג הראשון שייך לדון "חזקה..." ובאלה מהסוג השני - לא. מדבריו אנו רואים שבתחילת המאה העשרים ישנה מחלוקת בין הרבנים האם נישואין אזרחיים תקפים מבחינת ההלכה היהודית, כלומר אם האשה חייבת בגט מבעלה במקרה של פירוד או לא. כמובן שהטקס לא תקף, כי הרי השופט או רושם הנישואין נותן לזוג רשות לחיות יחד, ואין כאן קנין. הבעיה היא הייחוד. ישנם רבנים שפוסקים שעקב העובדה לא נישאו כדת, הם נחשבים כבועטים בדת ומאבדים את חזקתם, ולכן אינה זקוקה לגט. ואילו אחרים סוברים שהם לא מאבדים את חזקתם, והרי הם נשואים כדת והיא חייבת גט כהלכתו. הרב שפירא אומר שהבעיה קשה יותר מכיוון שכל רב עושה כדעתו. יש המקילים ופוטרים את האשה מגט. ואפילו אותו רב משיא אותה כדת. ובבואה למקום אחר, שהרב שם מחמיר, ידונו את ילדיה כממזרים. לכן הוא פותח את דברי במשפט קשה "בית ישראל נקרע לגזרים". הרב שפירא מציע לבדוק כל מקרה לגופו, אלו שבגלל כפירה לא רוצים להתחתן כדת, הרי שברור מאבדים את חזקתם. ואילו שרק בגלל אונס עדיין לא עשו את נישואיהם כדת והם מתכוונים לעשות טקס כדת, ועשו כבר ביאה אחרי הטקס האזרחי, הם לא מאבדים את חזקתם והאשה תהיה חייבת בגט כהלכתו. לדוגמא, הסטודנטים שנישאו במשך שנת הלימודים בנישואין אזרחיים והתכוונו בקיץ לערוך חתונה יהודית יחד עם ההורים. בינתיים הם חיו כאיש ואשה ונפרדו לפני הקיץ. לפי הרב שפירא הם נחשבים נשואים כדת והיא חייבת גט כהלכתו. כנ"ל בארצות שמחייבים נישואים אזרחיים ולאחר מכן כל אחד יכול לעשות גם טקס דתי. וזוג התחתן בנישואין אזרחיים ולפני הנישואין הדתיים הם קיימו ביאה. והבעל נעלם או שהם נפרדו, האשה נצטרך גט. זאת הייתה הצעתו של הרב שפירא, והרבנות הראשית בארץ קיבלה את הצעתו, וכך פוסק הרב אונטרמן: (הרב איסר יהודה אונטרמן (1886 - 1976) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל). הרב אונטרמן שבט מיהודה שער רביעי י"ג: אע"פ שרבו המתירין, אנו חוששין מפני חומר אשת איש ומתירין רק בצרוף עוד טעמים להיתר. כך גם כותב הרב ישראלי בפסקי דין רבניים: הרב שאול ישראלי פסקי דין רבניים כרך ז' עמ' 36: נקוט בידינו במי שנישאו בנישואין אזרחיים, עכ"פ באותם מקומות שאפשר לסדר בנקל חופה וקדושין כדת משה וישראל, שאין צריכין גט אלא לחומרא. ובמקום עיגון אפשר להתיר את האשה אפילו בלא גט. מהו גט לחומרא? גט לחומרא הוא גט שמקילים בו בעת הצורך. כלומר, היות וישנה מחלוקת, אם אשה זו, הנישאת בנישואין אזרחיים, חייבת בגט או לא. ורוב הפוסקים אומרים שאין בועטים בדת יותר מהולכים ברצון נפשם להנשא בנישואין אזרחיים (במקומות שאפשר לסדר בנקל נישואים כדת), והרי ביאתם ביאת זנות ואינה זקוקה לגט. אבל מכיוון שישנם פוסקים מעטים שסוברים שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות נאמרה על כל אדם מישראל, הרי שהנישאים בנישואים אזרחיים האשה תהיה חייבת גט. למרות שההלכה כרבים, שאינה זקוקה לגט, בגלל חומרת הדין בעריות אנו מחמירים ומשתדלים שהאשה תקבל גט. אבל במקרים שיש חשש שהאשה תישאר עגונה, הולכים לפי ההלכה, ולא לפי החומרא, והאשה תשתחרר מבעלה גם ללא גט. עד כאן דובר על נישואין אזרחיים במדינות דמוקרטיות, שאפשר להתחתן בחתונה יהודית, ללא שום בעיה או לחץ מצד השלטונות, לכן רוב הפוסקים סוברים שהם מאבדים את חזקתם. מכיוון שהדבר דומה לובד עבודה זרה מרצונו החופשי. מה הדין במדינות טוטליטריות, שבהן השלטונות מערימים קשיים רבים נגד נישואין כדת, כדוגמת רוסיה הסטליניסטית? כך כותב הרב צבי מקובסקי (מרבני רוסיה שעלה לארץ בשנות ה - 30) בספרו יחוה דעת (לא של הרב עובדיה יוסף) הרב צבי מקובסקי שו"ת יחוה דעת (תרצ"ה) י"ח: מי שנהירין לו היטב שבילי החיים במדינה זו, קשה לו להחליט ולומר שכל מי שנושא לו אשה בלא חופה וקידושין, רק בדיניהם הוא מומר לרצון. אמת הדבר דהחוק אינו מפריע, כביכול, לישא אשה על פי תורה. חוץ לבני מפלגה. גם זה אמת מי שרוצה לישא אשה כדת משה וישראל מוצא לו דרך - עושה לו חופה בחשאי וכדומה. בכל זאת יש הרבה והרבה שהיו רוצים בחופה וקדושין כדת משה וישראל ומצטערים על הנמנע, אבל מפחדים שלא יאבד משרתו שממנה אוכל לחמו... ולבו כואב עליו מאד... אף שאמר בפיו שאינו רוצה בחופה וקדושין כדת תורה. אין ראיה... בדבר שתלוי רק בלב אינו עובר. ואינו עושה בעילת זנות. ברוסיה הסטליניסטית הייתה חוקה שבה כתוב במפורש שאין הפליה של דת מין וגזע, לכן תיאורטית אין בעיה להתחתן כדת משה וישראל. אבל כדי לקבל עבודה היו צריכים להיות חברי מפלגה (הפנקס האדום). ובחוקת המפלגה שזו התאגדות וולונטרית, כתוב שאסור להיות דתי. ברגע שנודע שאדם עשה ברית לבנו או שהתחתן בחתונה דתית, זרקו אותו מהמפלגה, ויחד עם זאת זרקו אותו מהעבודה. והוא לא יכול היה לקבל עבודה אחרת, ואם בכל זאת הוא הצליח לחיות ללא עבודה, הוא הואשם כפרזיט ונשלח למחנות העבודה בסיביר. היו יהודים רבים שרצו להתחתן כדת, אבל פחדו שיזרקו אותם מהעבודה. ואף היו כאלו שהכריזו ברבים שהם לעולם לא יתחתנו בנישואין דתיים. אבל יכול להיות שבפנים הלב בכה. לכן הרב מקובסקי מציע, שבמדינות טוטליטריות, כגון רוסיה הסטליניסטית, שהשלטונות לוחצות נגד נישואין כדת, ובגלל הלחץ זוגות נישאים בנישואין אזרחיים, שהם לא יאבדו את חזקתם. הצעתו התקבלה, וכך כותב הרב עוזיאל: הרב עוזיאל, שו"ת משפטי עוזיאל א' חלק שני נ"ס: אלה שידוע לנו... שמשום אימת המלכות הרשעה, ומשום שאי אפשר להם להשאר כל ימיהם בלא אשה, נושאים אותן בערכאותיהם, וכיון שידוע לנו מתוך מעשיהם המוסתרים שהם מתנהגים בסתר בדרכי תורת ישראל, הוי נשואיהם נישואין גמורים ואינם מותרים אלא בגט פיטורין כדת משה וישראל. סיכום נישואין אזרחיים: א. במעמדה של אשה שנשאה בנשואין אזרחיים נחלקו הדעות: 1. יש שחששו לתוקף קשריה מפאת קדושי ביאה. 2. יש שדרשו בדיקה קפדנית בכל מקרה לגופו בדבר מניעי בני הזוג בהסתפקותם בסדורים אזרחיים. 3. יש שהורו שמן הראוי לסדר לאשה גרושין "לחומרא" ובמקום שאי אפשר - ניתן להתיר אותה ללא גט פיטורין. 4. יש שהורו היתר מוחלט, ואף פקפקו אם רצוי לסדר לה גט לחומרא. מסתמנת הנטיה להורות כדעת שלישית, היינו להתיר את האשה במקום עיגון. המדובר בבני זוג שהסתפקו בסדרי נשואין אזרחיים בנסיבות המצביעות על העדר ענין בקדושי תורה. אולם, אם ידוע על גורמים מיוחדים להסתפקותם בסדרים אזרחיים, אין להתיר את האשה ללא גט פיטורין. ב. אשר לאפשרות של קדושי ביאה יש להבדיל בין הארצות החופשיות לבין ארצות טוטליטריות, שם הליכי הקידושין הדתיים כרוכים בטרחה רבה ובסיכון מסוים ולכן קיים חשש שהתכוונו הצדדים לקדושין כדת (אלא אם כן פרקו מעצמם את עול המצוות לחלוטין או שנעדרה מהם כל תודעה יהודית). ג. אין תוקף לקשרים האזרחיים כשלעצמם, ואין להתחשב באפשרות קדושי שטר. התעודה שמוסרים לבני הזוג השלטונות אינה בגדר שטר קדושין.