יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לקראת מפגש הגרעין הגדול בעכו בשבת הקרובה מקדיש מרדכי אשל את כתבתו ל"בית העלמין לחיילי נפוליאון בעכו". הכתבה מתפרסמת הפעם במדור זה. בשבוע הבא תעבור הכתבה למדורו הקבוע של מרדכי

בית העלמין לחיילי נפוליאון שנפלו בקרב על עכו מרדכי אשל בסמוך לעכו, לא הרחק מהכביש המוביל לשכונותיה המזרחיות של עכו, ממש בגבול מכללת הגליל המערבי, מצוי בית עלמין לחיילים הצרפתים שנפלו בקרבות לכיבוש עכו בחודשים מרץ, אפריל ומאי 1799 . בבית העלמין הצבאי כתריסר מצבות זהות בצורתן ונעדרות כל ציון מזהה [למעט אחת], והוא מתוחם בגדר מתכת יצוקה, המקיפה שטח שאינו עולה על כעשרים מטרים רבועים. רק על גבי קבר אחד, קברו של גנרל לואיס קפארלי, הונח ציון לפני כעשרים וחמש שנה, ועליו כתובת בצרפתית, עברית וערבית, כדלהלן: R.E. ICI REPOSENT LE GENERAL LOUIS CAFFARELLI ET SES COMP AGNONS DE LARMEE DE NAPOLEON BONPARTE MORTS AU SIEGE DE SAINT JEAN DACRE 1799 בעברית נכתב: פ"נ גנרל קפארלי ועמיתיו מצבאו של נפוליאון בונפרט אשר נפלו במצור על עכו קברו של קפארלי התגלה בשנת 1969 ע"י המהנדס ב. דיכטר, אשר העיסוק המרכזי בחייו היו עכו ועברה. בין השאר, הקדיש מזמנו לאיסוף ספרים, מפות ותעודות הנוגעות לעיר זו. באחת המפות הידועות משנת 1799, [הנקראת בשם "מפת ז'אקוטין" על שם משרטטה], הבחין ברישום המציין את מיקום קברו של קפארלי, ממערב לתוואי הדרך שהובילה ממחנות הצבא הצרפתי, שמוקמו מצפון מזרח לעכו, אל העיר ובמרחק של כק"מ אחד מחומות העיר העתיקה ונמלה. לאחר מאמץ לאיתור הנקודה, מצא דיכטר מספר מצבות ישנות, בסמוך למדרשה החקלאית "יד נתן". קברים אלו, בנוסף למסורת שנשתמרה בידי תושבי הסביבה המוסלמים, אשר זיהו את המקום כקבר שיח' קאפארי , איששו את ההנחה כי האתר, ובו הקברים, הינו המקום בו צוין במפת ז'אקוטין כמקום קברו של קפארלי. הגנרל קפארלי נטל חלק במסעו של נפוליאון בשנת 1799 ובניסיונו להשתלט על המזרח התיכון ע"י דחיקתה של תורכיה מן האיזור. את מסעו הצבאי החל נפוליאון במצרים, שם הצליח למוטט את הצבא העות'מני, בשלהי שנת 1798 . במרץ 1799 שלטו הצרפתים אף במצרים העילית, לאחר שקהיר נפלה בידם חודשים אחדים קודם לכן. בין התשעה לחמישה עשר במרץ 1799 נערך נפוליאון בסמוך לאל עריש שבסיני, כדי לקדם מתקפת נגד תורכית, ובקרב שהתפתח בסמוך לעיירה זו, הוכה הצבא התורכי והעיירה ומצודתה נכנעו. בשבעה במרץ 1799 צר צבאו של נפוליאון על יפו, וביקש ממגיניה לקיים עמו מו"מ על תנאי כניעה. מגיני העיר סירבו ורצחו בדם קר את נציגי משלחתו למו"מ, ואת גולגלותיהם תקעו על חומת יפו נוכח פני חייליו. התגובה לא איחרה לבוא ולאחר קרב קצר נפלה יפו. אין צורך לומר כי נפוליאון טבח במגני יפו, למעט בקבוצה קטנה של חיילים ממוצא מצרי. המצור על עכו, שהייתה תחת פיקודו של ג'אזאר פחה, החל ביום 18 במרץ 1799 ונמשך עד ה 20 במאי אותה שנה. במהלך תקופה זו ניסו חיילי נפוליאון לפרוץ את חומות עכו ולכובשה, אולם כל ההתקפות נכשלו. סיבות אחדות היו לכישלון צבאו של נפוליאון: הצי האנגלי השתלט על ספינות צרפתיות שנשאו ארטילריה ותחמושת שנועדו לפצח את חומותיה של עכו ומבצריה. הצי האנגלי, שניצב בעורף העיר, הפגיז קשות את כוחותיו של נפוליאון והסב להם נזקים כבדים. הקולונל הצרפתי פיליפו, חברו לאקדמיה לקצינים של נפוליאון , ערק לאנגליה והגיע עם הצי הבריטי לעכו. קצין זה ניצל את ידיעותיו בשיטות הלחימה הצרפתיות, כדי לאפשר לכוחות התורכיים להתגונן ביתר יעילות מול הצבא הצר על העיר. בנוסף, נראה כי חיילי הצבא הצרפתי, שאולצו לפני המצור על עכו להתייצב למערכה נגד התורכים בכפר קנה שליד נצרת , הגיעו למערכה תשושים, אף כי בקרב זה גברו מעטים מול רבים. לאלו יש להוסיף את תשישות הצבא במסע הרגלי המפרך ממצרים לא"י דרך סיני. כאמור, אחד ממפקדי הכוח הצרפתי שצר על עכו היה גנרל קפארלי. גנרל זה איבד אחת מרגליו בקרבות שערך באירופה. קפארלי היה אומר לפיקודיו "לא משנה היכן יהיה רגלו האחת נמצאת מעבר לים". באחת ההתקפות על עכו נקטעה זרועו מאש האויב, אך למרות הכל המשיך להילחם. כעבור שבועיים מת מנמק, ונקבר בלא איברים אלו. כאשר נפתח הקבר הגדול ביותר, בשנת 1969 , נחשף שלד נעדר עצמות רגל אחת וזרוע אחת. היה ברור כי זה קברו של הגנרל הצרפתי המהולל. לאחר שנים הניחו נציגי השגרירות הצרפתית בארץ את השלט, המנציח את גיבורם שנפל בקרב על עכו. כאמור, ניכשל נפוליאון במסע זה, עכו לא נפלה והצבא הצרפתי שב על עקבותיו למצרים, ורבים מחייליו חלו במחלת הדבר האיומה. כלום ישנה "נקודה יהודית" במסעו של נפוליאון לא"י? יש סבורים שכן. מדובר בתעודה שכתב נפוליאון, כדי לגייס את תמיכת יהודי א"י והעולם לטובת מסעו לא"י, אך יש הכופרים באמיתות תעודה זו. כך או כך, ראויים דבריו של נפוליאון לשמש דוגמה ליחס לו ראויה מדינת ישראל מצד נשיא צרפת וממשלתה. להלן נוסח התעודה: " ליורשים החוקיים של פלשתינה, חושו, הנה בא הרגע ". ישראל עם סגולה העריצים הכובשים גזלו מכם את נחלת אבותיכם, אבל לא עלתה בידם למחות את זכרכם ואת קיומכם הלאומי ! … . אתם הגולים, התעוררו נא בשמחה ! מלחמה שלא היתה כמוה בדברי ימי עולם , מלחמת מגן לאומה , שאויביה זממו לקבל את אדמות מורשתה כשלל לחלוקה בשרירות לב זדון , במשיכת קולמוס של קאבינטים , נוקמת עתה את נקמת חרפתה היא וחרפת העמים הנידחים, שנעזבו מכבר בעול השעבוד , ונקמת קלון אלפיים שנה שהוטל עליכם. עתה כשנדמה , שמסיבות הזמן אינן נוחות להשיב לכם זכויותיכם דווקא בזמן הזה מציעים לכם ארץ אבות! .. . יורשיה החוקיים של הארץ ! זו האומה הגדולה שלא תעשה מסחר וקניין באנשים ובארצות , כמו שעשו אלו שמכרו את אבותיכם קוראת אליכם, לא כבוש תכבשו נחלת אבות , כי אם תקבלו את הארץ שכבר נכבשה על ידה. הנה בערובת אומה זו ובתמיכתה תשבו בה אדונים ותחזיקו בה נגד כל העולים עליה . עורו , עורו ! הוכיחו כי כוח המדכאים המכריע רק לחץ על אומץ ליבם של צאצאי הגיבורים , אשר כריתת ברית אחים עמם נתנה כבוד גם לאשפארתה ורומא ואף היחס אליכם משנות אלפים כאל עבדים לא הצליחו להחניקו . חושו ! הנה בא הרגע, אשר מי יודע אם ישוב יישנה עוד אלפים בשנים , לתבוע את השבת הזכויות האזרחיות , שנמנעו מכם בחרפה , את זכות קיומכם המדיני כאומה בין האומות ואת הזכות הטבעית הבלתי מוגבלת לעבוד את עבודת האלוקים לפי מצוות תורתכם לעיני כל העולם ובאמת לעולמי עד. פורסם בעיתון הרשמי מוניטור [ מאי 1799 ].