יום ב', ט’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
משנודע בכפר דבר השוד נטלו נשקם אף צעירי המושבה , עלו על סוסיהם והצטרפו למרדף . במהרה נתברר לרודפים כי השודדים השאירו רוכבים ורגליים לאורך שפת הנחל התלול . אלו פתחו באש על הכוח הרודף , נתפתח קרב שנמשך שעות אחדות . בקרב זה נפל משה כלימנטובסקי על משמרתו .

החורש שעל שם כלימנטובסקי בכפר תבור מרדכי אשל כפר תבור , מושבה חקלאית , הוקמה ע"י יק"א ב 25.10.1901 . למטייל ברחובותיה מזומנים אתרים בודדים בעלי עניין . בית הספר של המושבה , הבית בו התכנסו השומרים והחליטו על הקמת ארגון "השומר " , בנין המועצה ובו לוח ההנצחה לראשוני המושבה והמסייעים בהקמתה , מוזיאון המושבה , בית הכנסת , היקב החדש ומוזיאון המרציפן , אין צורך לומר בית העלמין בו קבורים ראשוני המושבה , הפארק ובו המעיין ממנו שאבו בני המושבה את מימיהם , אתר נוסף הוא " החורש ע"ש כלימנטובסקי משה אשר נפל בהגנה על עדר המושבה בי"ב סיוון תר"פ " . מאורעות 1920 מתחוללות בעיקר בעקבות התססה בעיתונות הערבית של שלהי 1919 . הגדיל לעשות עיתון ערבי חדש שהחל להופיע בירושלים באותם ימים ממש בשם "סוריה אל ג'נוביה " ["סוריה הדרומית " ] . עורכו של העיתון היה עארף אל עארף שהיה מאוחר יותר מראשי המסיתים לפרעות בירושלים . אחרי עיתון זה יישרו קו גם עיתונים ערביים אחרים וההסתה הזו עשתה גם עשתה את שלה . סימנים ראשונים של התפרעות הורגשו כבר בתשרי תר"פ . הדבר החל בפגיעות קלות בעוברי דרכים , שוד עוברי דרך , יריות אקראיות בצירי הדרכים על נוסעים יהודים ,יריות על איכרים וחקלאים בשדות וכו' . ביום ב' בכסלו תר"פ הותקפה תל חי . בהתקפה זו נפל שניאור שפושניק . ביום י"א באדר באותה השנה הותקפה תל- חי בשנית , התקפה שלימים תקרא בשם " פרשת תל – חי " בה נפלו טרומפלדור וחבריו . כשלושה חודשים מאוחר יותר הותקף העדר של כפר תבור , שמנה 200 ראש , בעת שהיה במרעה עם רועיו , בדואיים משבט " עראב אל זביח " . רועים אלו עבדו אצל איכרי כפר תבור ונהגו להוציא את פרות האיכרים למרעה בשדות הישוב מדי יום עם בוקר ולהחזירו בתם המרעה עם ערב . ימים ספורים מעטים לפני כן ביום ט' בסיוון נשדד אחד מאיכרי כפר תבור, בעת שחרש שדותיו וזוג פרדותיו נשדד . עקבות השודדים חצו את הירדן . ביום י"א בסיוון החלו להתקבל במושבה ידיעות על תוכניות ערבים להתנפל על המושבה . המשטרה בטבריה הוזהרה וכוח קטן של שוטרים רוכבים נשלח אליה כתגבורת . הערנות בכפר גברה ונשק חולק לכשלושים מתיישבים . במהלך הלילה שקדם לשוד לא נרשמו אירועים חריגים , עם שחר יצאו השוטרים הרוכבים לסייר בסביבה . זמן קצר אח"כ נשמעו יריות אזעקה במושבה לאחר שרוכב מבני הכפר נכנס בדהרה למושבה והודיע כי העדר נשדד . רועי העדר הבדואים שיתפו פעולה עם השודדים הערביים , ורק אחר שהעדר עשה דרכו עמוק עמוק מזרחה בנחל תבור [ היורד לכיוון נהריים ומעברות הירדן שלידו ] הודיעו הרועים על השוד. ההודעה הגיעה איפא לכפר באיחור . על אף זאת החלה יחידת השוטרים הקטנה במרדף אחר השודדים וסייעניהם, שמנו עשרות רבות של ערבים . מן הכפר נשלחה הודעה על השוד למשטרות טבריה , נצרת ובית שאן , על – מנת שהצבא ימנע מן השודדים והעדר לצלוח הירדן מזרחה . משנודע בכפר דבר השוד נטלו נשקם אף צעירי המושבה , עלו על סוסיהם והצטרפו למרדף . במהרה נתברר לרודפים כי השודדים השאירו רוכבים ורגליים לאורך שפת הנחל התלול . אלו פתחו באש על הכוח הרודף , נתפתח קרב שנמשך שעות אחדות . בקרב זה נפל משה כלימנטובסקי על משמרתו . העזרה הצבאית המקווה לא הגיעה . קבוצות נוספות של ערביים מכפרי הסביבה הוזעקו לעזרת השודדים והמטירו אש על הרודפים . בהגיע העדר למוצא נחל תבור נסתייעו השודדים בבדואים תושבי עמק הירדן . העדר פוזר והוסתר בואדיות שבסביבה וחלקו אף צלח את הירדן . בשעות אחרי - הצהרים המאוחרות שבו הרודפים אל הכפר . רק אז נתברר כי משה לא שב מן המרדף עם יתר הרוכבים . בחיפוש שנערך בנחל תבור נמצאה גוויתו . משה כלימנטובסקי הובל עוד באותו יום לקבורה בבית העלמין של הכפר .