יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
לנקבת הקידוח חובר סולם ברזל, כדרכם של בארות מים מן הימים ההם. בדפנות הבאר נבנו מקומות מסתור להחסנת נשק בלתי לגלי . ותיקי ההגנה ממפקדי המקום מספרים, כי למשפחת השומר שהתגורר באתר, היו סימנים מוסכמים עם המפקדים שהתאמנו בחולות . כאשר מן התצפית לא נראתה כל סכנה נתלו על גג המבנה כבסים לבנים , ואילו כאשר הבחינה התצפית בסכנה , נתלה בגד אדום. סימן זה אפשר למתאמנים להסתיר את הנשק במועד .

"הסליק" של חוסמסה מרדכי אשל בדרום מזרח העיר חולון מצוי אתר הנצחה למתקן אימונים של ארגון "ההגנה" במרחב תל אביב. האתר נמצא ברחוב דוד אלעזר ושמו "חוסמסה". באתר, המוקף בגן נאה, מצוי בית משאבה לבאר מים, מימיה הראשונים של העיר חולון. סביב הבית מוצגים מספר "כלים" אשר נוצרו ע"י ארגון ההגנה בימי מלחמת העצמאות, בהן מרגמה 81 מ"מ , "הדווידקה" שפותחה במסגריית מקווה ישראל ע"י דוד ליבוביץ, ונוסתה באזור זה, סליק גדול ממדים בו הוחבא נשק מעיניהם הבולשות של המשטרה הבריטית וצבאה. אל האתר ניתן להגיע דרך אזור התעשייה של אזור, [בכביש הישן ירושלים תל אביב], ממשיכים לרחוב המלאכה ומשם לרחוב אלופי צה"ל, עד למפגש רחוב זה ברחוב דוד אלעזר. משם הדרך קצרה לאתר . אפשרות שניה היא דרך צומת חולון . משם פונים לכיוון "דרך מקווה ישראל", הלאה ל"דרך ירושלים" עד לרחוב גאולים, אליו פונים ימינה , ממשיכים ברחוב זה עד מפגשו ברחוב ההסתדרות ובפניה הראשונה, פונים שנית ימינה לרחוב דוד אלעזר . אדמת גבעת חוסמסה [ 43 מ' מעל פני הים ], נרכשה בשנת 1934 על ידי יעקב מירנבורג ושמעון יעבץ, מראשי בנק "אגרובנק" שעלו מרוסיה. בראש הגבעה הייתה מצויה באר עתיקה, עדות לישוב קדום במקום. באותו המקום ממש נערך קידוח מים, אשר נועד לספק מים לשכונת "אגרובנק" שהוחל בתכנונה . בפועל, בשל ריחוקו של האתר מכל נקודת ישוב סמוכה , ובהיותו מוקף דיונות חול שהקשו את הגישה אליו, נקבע האתר ע"י מפקדת ההגנה כמקום אימונים מרכזי לאנשי הארגון. מעל הבאר , נבנה בית משאבה, אך למעשה בית בטחון בן קומה אחת, שמעליו נבנתה "בריכת מים" שנועדה לשמש בפועל נקודת תצפית, כדי למנוע הפתעות מצד גורמים עוינים, בשעת האימונים והמטווחים. כדי לשוות למקום נופך אזרחי שלו, ניטע גן עוד בשנת 1934 ובתוכו עצי שקמה. לאתר לא הובילו כבישים או דרכים אחרות. כדי להגיע לאתר, בשנותיו הראשונות, היה צורך ברכיבה על גמלים או להשתמש בבהמות רכיבה . ארגון "ההגנה" החל להשתמש באתר למטווחים כבר בשנת 1934 . המגמה הייתה לאפשר לכל חבר להתנסות בירי בתחמושת חיה. בפרוץ המאורעות בשנים 1936 – 1939 , נעשה המקום לאתר האימונים המרכזי של אזור תל אביב , בשנים אלו נתנסו מאות מאנשי כוח המגן בהכרת הנשק האישי לסוגיו [אקדחים, תת מקלע סטן ורובים לסוגיהם]. כאמור, יתרונו של המקום נבע מהיותו מוסתר מעיני הבריטים. אף המתאמנים, דרכם לאתר לא הייתה קלה , יש וכדי להגיע לאתר רכבו על אופניים עד לנקודה מסוימת בעיר, ומשם נדרשו לצעוד בחולות לאתר. אך חוסמסה לא שימשה לאימונים בלבד . לנקבת הקידוח חובר סולם ברזל, כדרכם של בארות מים מן הימים ההם. בדפנות הבאר נבנו מקומות מסתור להחסנת נשק בלתי לגלי . ותיקי ההגנה ממפקדי המקום מספרים, כי למשפחת השומר שהתגורר באתר, היו סימנים מוסכמים עם המפקדים שהתאמנו בחולות . כאשר מן התצפית לא נראתה כל סכנה נתלו על גג המבנה כבסים לבנים , ואילו כאשר הבחינה התצפית בסכנה , נתלה בגד אדום. סימן זה אפשר למתאמנים להסתיר את הנשק במועד . מפקד חי"ש [ חיל שדה ] תל אביב, בשנים 1936 – 1938 מספר, כי באזור חוסמסה היו כמה מאגרי נשק אשר הוסתרו ב"סליקים" . הגדול שביניהם הוסתר בבאר עצמה . סליקים נוספים בצורת חביות הוסתרו בגבעת חוסמסה בין עצי החורש. בסליקים אלו הוטמנו רובים מסוגים שונים, מקלעים, תת מקלעים, אקדחים ורימוני יד ואפילו מרגמות קלות . החל משנת 1942 הפכה חוסמסה למתקן אימונים של קבע. במקום התאמנו 120 לוחמים, אנשי פלוגה ג' של חי"ש תל אביב. במלחמת העצמאות, כאשר הנוסעים מתל אביב [בכביש הישן] לירושלים, [החולף מצדו הצפוני של מקווה ישראל], היו נתונים תחת אש ערביי יפו, תל א ריש [כיום תל גיבורים שבמבואות חולון], אבו כביר ויאזור, נסללה דרך ביטחון עוקפת שעברה בסמוך לחוסמסה . מחוסמסה נמשכה הדרך לשכונת מולדת, ומשם דרך הפרדסים לנחלת יהודה שבפאתי ראשון לציון . בדרך זו עברו השיירות לירושלים הנצורה ולישובים אחרים שנזקקו לאספקה . נקודה זו הייתה תחנת התדרוך האחרונה לפני צאת הנהגים ומלוויהם לדרכם. פה נערכו הבדיקות האחרונות למטען ולסידורי ההבטחה, כאן הצטיידו הלוחמים בנשק וקיבלו מידע מודיעני אחרון, פה, לבטח, היו לוחמים שנפרדו פרידה אחרונה מיקיריהם. חולות חוסמסה כאמור, היו שטחי הניסוי של מרגמת ה"דווידקה", בה נעשה שימוש בקרבות לכיבוש אבו כביר שבמבואות יפו ביום ב' באדר ב' תש"ח , בכיבוש הכפר "קולוניה" שמעל למוצא [במבואות ירושלים] ביום ב' ניסן תש"ח , ואחר כך בקרבות לשחרור צפת, חיפה וירושלים. אחד המוצגים המעניינים באתר, הוא "סליק" המוצג בחצר האתר . על סליק זה הוצב לוח זיכרון בו נכתב: סליק לנשק סליק – מקום מחבוא לנשק בלתי לגאלי שהוסתר מעיני השלטון הבריטי סליק זה שימש את אזור מולדת הוטמן באדמה ליד באר המים בשנת 1942 ושימש את ההגנה במלחמת העצמאות הסליק הכיל מגוון רב של כלי נשק רימונים אקדחים רובים מקלעים ועוד מעטים מאד מפעילי ההגנה ידעו על מיקום הסליקים ובעלי מקצעות מיוחדים – סליקרים דאגו לאחזקתם התקינה של כלי הנשק. שיטה זו של "הסלקת נשק", לא הייתה "פטנט" של ההגנה . ראשוני מבריחי הנשק לארץ, אם מלבנון ואם מחו"ל, היו דווקא חברי "השומר" אנשי כפר גלעדי , אלו הסתירו נשק שהוברח ארצה בתוך אבני ריחיים ובמתקנים חקלאיים. אנשי ההגנה שכללו את הסליקים כיד הדמיון הטובה עליהם . מתיישבי כפר סירקין הסתירו את הנשק שעמד לרשותם במבנה הציבורי הראשון שנבנה בכפר, אשר שימש מחסן תערובת של חברת "גדיש". רק לאחרונה נחשף סליק במושבה יוקנעם , סליק שהוסתר בבית פרטי מאחורי תנור עץ לחימום הבית . בסליק זה נמצאו רימוני – יד, פצצות מרגמה 52 מ"מ , אקדחים , תת מקלעים וציוד צבאי נוסף , זאת חרף העובדה ששלטון המנדט נסתיים לפני מעל 53 שנה .