יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
בשמחת תורה החג בו מסתיימים חגי תשרי מתכנסים רבבות בני ישראל בבתי הכנסת בשטיבלאך ובקלויזים כל אחד במקומו ובדרכו לשמוח בשמחת התורה שהיא הבסיס לקיומינו כעם. על אחד מבתי כנסת אלו מספר מרדכי אשל לכבוד החג הקרב.

הקלויז של רבי אהרן מצ'רנוביל בצפת העתיקה מרדכי אשל בניית בתי הכנסת הספרדיים בצפת קדמה שנים רבות לבניית בתי הכנסת האשכנזיים . בקרב בתי הכנסת של העדה האשכנזית קדמו בתי של "המתנגדים " , לבתי הכנסת של החסידים . אחד הישנים מבין בתי הכנסת החסידיים הוא הקלויז של ר' אהרון מצ'רנוביל , המצוי בצפת העתיקה סמוך לכיכר הגיבורים . מעל לדלת בית הכנסת מצוי לוח שיש ועליו כתובת זו : לזכרון זכר עולם הקלויז הלזו אשר בנאו מחדש ה"ה מו"ה אברהם אלעזר רוקח מב"ד הי"ו ע"ז מ' פייגא דוואסיא מהונם ורכושם ע"ש סבא קדישא הרה"צ המפורסים כקש"ת מו"ה אהרן זצ"ל מטשרנאביל נגמר ט"ו אלול תרכ"ה פעכ"ק צפת ת"ו נוסח הכיתוב , על ראשי התיבות שבו , הנו : לזכרון זכר עולם הקלויז הלזו אשר בנאו מחדש , הרב החשוב מורנו ורבנו הרב אברהם אלעזר רוקח מב"ד [ ? ] , ה' ישמרהו וינצרהו עם זוגתו מרת פייגא דוואסיא ,מהונם ורכושם . על שם סבא קדישא הרב הצדיק המפורסם , כבוד קדושת מורנו ורבנו , הרב אהרן זכר צדיק לברכה מטשארנאביל . נגמר ט"ו אלול תרכ"ה [היינו 1865 ] , פה עיר הקודש צפת תיכונן ותיבנה . מותר להניח שאברהם אלעזר רוקח היה אחד מחסידי צ'רנוביל , אולם מי הוא ר' אהרן מצרנוביל ? רבי אהרון מצ'רנוביל היה בנו של ר' מרדכי מצרנוביל ונכדו של רבי נחום מצ'רנוביל שהיה מתלמידי הבעש"ט . על דור ראשון זה של תלמידי הבעש"ט ניתן למנות את ר' דב בער ממזריטש , את מנחם מנדל מביטעבסק , את ר' אברהם מקאליסק , את מחבר ספר " תולדות יעקב יוסף " , [ רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה ] , את ר' פנחס מקוריץ ואחרים . רבי אהרן מצ'רנוביל נולד בשנת תקמ"ז [ 1787 ] , נפטר ב ח' בכסלו תרל"ב [ 1872 ] . הוא היה חתן ר' גדליה מליניץ . הוערך מאד בפי צדיקי הדור ונקרא בשם , " הצדיק הזקן " . התפרסם בעיקר במופתיו , שימש כגבאי למעות ארץ ישראל . היו לו אלפי חסידים שהעריצוהו . העיר צ'רנוביל מצויה באוקראינה על הגבול שבין אוקראינה של ימינו לרוסיה הלבנה . התפרסמה בעקבות האסון שנתרחש בכור האטומי שלידה ,כור שפלט קרינה גרעינית ב 1986 עקב תקלה טכנית. במחצית השניה של המאה השמונה עשרה הייתה עיר זו אחת מהערים החשובות באוקראינה אשר נכבשה ע"י התנועה החסידית בהשפעת הבעש"ט ותלמידיו . כידוע , החלה התיישבות חסידים בצפת עם הגעתם לארץ ישראל של ר' מ"מ מביטעבסק ור' אברהם מקאליסק בשנת תקל"ז [1777 ] . מאגרתו של מ"מ ושל עמיתו ר' אברהם מקליסק אל רבני החסידים בחוץ לארץ , מחודש ניסן תקמ"א [1781 ] , ניתן ללמוד כי הקהילה הפרושית בצפת רדפה אותם , גם בני הקהילה הספרדית לא קיבלה פניהם במאור פנים . נראה שבשל סיבה זו הם עקרו מצפת לטבריה . עם כל זאת , שנים מועטות אחר כך מוצאים אנו עדויות על בסוסן של קהילות אשכנזיות - חסידיות בצפת .בספרו של מנחם מנדל איילבום "ארץ הצבי " , [ וינה - תרמ"ג ] , שהיה תושב צפת וסופר הכולל בעיר זו , מוזכרים קלויז צ'רנוביל וקלויזים חסידיים אחרים מספר פעמים . לפניו מזכיר ר' מנחם מנדל מקמניץ שביקר בצפת ב1833 – 1834 , כולל חסידים שהיה בעיר זו בנוסף לכוללים של הפרושים והספרדים . כאשר ר' רחמים יוסף אופלטקה מירושלים יוצא למסע מעירו למירון בשנת 1876 , הוא מעיד כי בקרב תושבי צפת מרבית התושבים הם אשכנזיים – חסידים , ומנינם עולה על ארבעת אלפים נפש ויותר . מה מרמז הביטוי " בנאו מחדש " שעל הלוח הנזכר לעי"ל ? נראה שהקלויז של צ'רנוביל בצפת , נפגע באחת מרעידות האדמה שפקדו את העיר , החזקה שבהן ארעה בשנת 1837 . הייתה זאת רעידת אדמה כה חזקה , עד אשר רב בתי הרובע היהודי של העיר נהרסו מן המסד ועד הטפחות . ברעידת אדמה זו נספו כ – ששת אלפים איש , מתוכם כארבעת אלפים יהודים[ ע"פ גרן ויקטור ] , נראה שבפועל מספרם של הנספים היה נמוך בהרבה , יתכן איפא שקלויז זה עמד בשיממונו שנים אחדות עד אשר נבנה ממש מחדש ע"י ר' אברהם אלעזר רוקח , ובנייתו הסתיימה בשנת תרכ "ה [1865 ] . רבי אברהם אליעזר רוקח עלה לא"י מברדיצ'יב שבאוקראינה, חלף הכספים שתרם מהונו לשיקום בית הכנסת, תבע שתי מקומות ישיבה קבועים בעבורו ובעבור אשתו. ב"גנוזות" דף קס"ז מובאים פרטי ההסכם שנערך בין הצדדים וכדלקמן: " … .אמו"ץ [אמת וצדק] ניתן לכתוב מאחינו עדים ח"מ, להיות כאשר הרב ר' אברהם אליעזר הי"ו בהרב המ"מ [מגיד מישרים] ה' דוד גרשון ז"ל מבא"ד [ברדיצ'ב] נתן עלייתו במתנה גמורה להרב הצדיק … אדמו"ר כק"ת מ' אהרן שליט"א מצ'רנוביל לצורך קלויז להיות נקראת ע"ש הרב הצדיק אדמו"ר מוהר"א שליט"א, וזאת בפי' נאמר בעת המתנה הנז' בכל משפטי תנאי לכל הלכתם, אשר ע"ז התנאי ניתן המתנה הנז' להרב הצדיק אדמו"ר מוהר"א שליט"א הנז' אשר הרא"א הנז' יש לו מקום בקלויז הנז'. והמקום הנז' הוא בכותל דרום במקצוע מערבית דרומית אצל החלון הנוטה לרוח דרום על אויר חצרו של הר' משה יוסף ב"ר זעליג מאהריוב , הנה זה המקום שייך להרא"א הנז' וב"ב ויו"ח [באי ביתו ויוצאי חלציו] וכמו כן שייך לז' [זוגתו] פייגא דוואסיה א' [אשת] הרא"א הנז' … ויוצאי חלציה מקום בעזרת נשים באמצע כותל דרומי מעזרת נשים הנז', ועפ"י אלו האופנים נתן הרא"א נ"י הנז' המתנה הנזכרת ורשות ביד הרא"א וז' הנז' ויו"ח לעשות במקומות הנז' כאדם העושה בשלו ואיש לא ימחה בידם וב"כ ויו"ח מעתה ועד עולם. כל זה נעשה בפנינו עדים ה"מ בעת המתנה הנז' בכל משפטי תנאי לכל הלכות כתנאי בנ"ג ובנ"ר [ בני גד ובני ראובן] , ונעשה בכל אופני' המועלי' עפ"י תחז"ל לטובת הזוג הנז' וב"כ ויו"ח בעניני המקומות הנז', כאמור למעלה. והכל יהי' נדון ונדרש לטובה ולזכות וליפוי כח הרא"א הנז' וז' וב"כ יוו"ח. ועל כל האמור בעה"ח [באנו על החתום] אנחנו סעדי דחתימי על גוף המתנה כן באנו עה"ח על התנאים הנאמרים בכתבא דנא כ"ב אייר תרכ"ו לפ"ק עה"ק צפת"ו בב"א הק' שמואל העליר הק' יוסף בהמנוח מו"ה יעקב ז"ל … הק' אברהם דומ"ץ צפת תו"ת. בימינו קשה לעלות על הדעת שאדם יקומם או ישקם בית מדרש שחרב בעבור שתי מקומות בבית מדרש, אך פעם כן פעם … .