יום ג', ב’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
תחזית מזג האויר
אתר גרעין מרחבים מפסיק לפרסם הודעות, מאמרים וכתבות חדשים
שבע שנים שקדו כותבים נפלאים, מסורים וחרוצים להביא לכם מדי שבוע מאמרים ערכיים וחשובים מבחינת תכנם. מאמרים אלו הביאו באהבה ובמסירות אין קץ את פניה היפים של היהדות, את אתריה המופלאים של ארצנו, הארץ שכולנו אוהבים ואת הלב החם, הפועם, החש והמגיב לאירועים והקורות אותנו ואת מדינתנו. תודה לכותבים ועורכי המדורים רבקה קולנגי מרדכי אשל ואפרים יצחקי. אין זו פרידה. זהו שינוי דרך של תקשורת. הגרעין ימשיך לפעול והקשר ילך ויתהדק בפעילויות השונות. גרעין מרחבים ממשיך בדרכו והחבורה צועדת יחדיו בכל עת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עם טעם של עוד -שבת "נשא" שבת גרעין ביפו. (צבי זליג פרידמן)
אווירת שבת חגיגית ותחושה נעימה של דיבוק חברים ושבת אחים גם יחד. הכל מתוקתק ממש. [תודה דליה וחזי ]. ההרגשה כל כך מרוממת שרים יחד את השירים שליוו אותנו בראשית הדרך, ומסיימים בשירת המנון התנועה. תנועת בני עקיבא, שבמסגרתה התארגנו לגרעין, יצאנו יחד לצבא והגענו לקיבוץ. אנו זוכרים את אותם ימים בגעגועים, זיכרונות אלו הם המלט של בנין הקשר שלנו, הגורם לטעם המיוחד של עוד והמתנה לתכניות הברוכות של ועדת הגרעין לשנה הבאה!
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"נווה יעקב-כפר עברי" ממבט אישי.- חנה הלוי (בושוויץ) בעקבות כתבתו של מרדכי אשל
לפני כחודש פרסם חברנו מרדכי אשל כתבה על הכפר העברי "נווה יעקב" בפאתי ירושלים ונפילתו במלחמת העצמאות. חברתנו חנה הלוי (בושוויץ) שנולדה בנווה יעקב מעלה כאן מזיכרונותיה, משלימה פן אישי של החיים בכפר , ושופכת אור על חלוצים יהודים וערכי החיים שלהם. מעניינת במיוחד חליפת המכתבים עם הרב קוק זצ"ל בעניין חליבה בשבת ועבודה עברית.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
קומה ה' – נסיעת הארון במדבר
משה מתפלל כאן שתי תפילות: אחת בנסוע הארון ואחת בנוח הארון. התפילה הראשונה – בנסוע הארון, מובנת. משה מתפלל נגד שונאיהם של ישראל, כלומר, משה מתפלל שבזמן המסע, כשהעם עייף ולא מוגן, לא יתקיפוהו האויבים . בתפילה זו משה משתמש בביטויים "אויביך" ו"משנאיך", כיוון שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם. לקוראי: זהו מאמרי האחרון המתפרסם במדור ובאתר, המפסיק לפרסם מאמרים חדשים. תוכלו להמשיך ולעיין בכל מאמרי הקודמים באתר שיהיה נגיש כבעבר. תודה לקוראי הנאמנים ייתן לכם היושב במרום אך בריאות הצלחה וכל טוב.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מנהג לקשט בירק ובפרחים את בית הכנסת והבתים, בחג השבועות
וכן פסק הרב עובדיה יוסף, שנשאל האם לחשוש מפני "בחוקותיהם לא תלכו", כדעת הגר"א, ותשובתו בסיכום: "המנהג שנהגו לקשט את בתי הכנסת וספרי תורה בכתרי פרחים ושושנים, ולהעמיד שם ענפי אילנות, יש לו יסוד נאמן על פי מדרשי חז"ל, ומנהגם של ישראל תורה הוא" (שו"ת יחווה דעת ח"ד סי' לג).
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
האבל בימי הספירה (המשך)
ושמעתי בשם רבי זרחיה מגירונדי שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד,שמתו מפסח ועד פרוס העצרת. ומאי פורסא? פלגא כדתנן: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום". ופלגא חמישה עשר יום קודם העצרת, וזהו ל"ג בעומר. "פרוס עצרת" פירושו, חצי עצרת – חצי של שלושים הוא חמישה עשר יום. כלומר, תלמידי ר עקיבא מתו עד חמישה עשר יום לפני שבועות ואז פסקו מלמות. ולפי חשבונו חמישה עשר יום לפני שבועות היינו ל"ג בעומר, לכן ביום זה, שפסקו מלמות, עושים קצת שמחה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מנהגי אבל בספירת העומר
ימי ספירת העומר אמורים להיות ימי שמחה, משתי סיבות: שמחת הקציר. שמחת קבלת התורה. ואילו ההלכה הידועה קובעת שבימי ספירת העומר נוהגים דווקא מנהגי אבלות. נוהגים שלא לישא אשה ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר והסיבה לאבלות זו "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה (הקליקו למאמר המלא.)
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת "תזריע מצורע"
הקב"ה ציוה את עם ישראל להקים מקדש ולהקריב קרבנות, משום שבעולם שבו חי עם ישראל לפני מתן התורה, עבדו כולם עבודה זרה והקריבו קרבנות. הקב"ה רצה לעקור את העבודה הזרה מקרב עם ישראל, אולם ידע שהעם לא יוכל לעמוד בגזירה אשר תאסור עליו לבצע עבודה זרה מבלי לאפשר לו אפיק חלופי כלשהו במקומה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת שמיני. חטאם של נדב ואביהו בני אהרן
מה היה חטאם של נדב ואביהו? לפי התורה העניין פשוט: "ויקרבו לפני ה’ אש זרה אשר לא צוה אתם". אבל חז"ל לא הסתפקו בחטא זה והוסיפו על נדב ואביהו חטאים כהנה וכהנה. לא פחות מארבעה עשר חטאים: ואנו תמהים מה רצו חכמינו לומר במדרשים אלו, האם באמת כך משמע מהכתובים או שיש במדרשים הד לתקופתם של הדרשנים והם התכוונו לדרוש נגד תופעות שליליות של מנהיגי דורם?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ההגדה של פסח - ארבע כוסות
המשנה אינה קובעת שיש חובת ארבע כוסות בליל הסדר, אלא "ולא יפחתו לו (לעני?) מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי" (פסחים י, א). כלומר שצריך לשתות הרבה יין בליל הסדר, מינימום ארבע כוסות, אבל אפשר לשתות יותר. וכך גם אומרת המשנה (שם, שם מ"ז): "בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה". ואולי לכן אין קושיא על ארבע כוסות, כי אין חובה לשתות ארבע כוסות דווקא, ובבתים רבים נהגו לשתות יותר מארבע כוסות/
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת "ויקרא" "לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי",
מנהג תמוה זה מוסבר בכך שפרשת ויקרא מסתיימת במלים "לאשמה בה". ר"ת של לאשמ"ה ב"ה: לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי. (הפיוט "לא-ל אשר שבת" מיוחס לרב נטרונאי גאון, ויש המייחסים אותו למחבר קדום יותר). כל זאת כדי לסיים את הפרשה בדבר טוב. וכך כותב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה ה): "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מעשה הכיור וכנו במראות הצובאות וחוכמת הנשים -פרשת ויקהל - פקודי
על מעשה הכיור וכנו מסופר בפרשתנו (ויקהל שמ' לח ח): "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" אחד הביאורים המעניינים שהוצעו לכך, שאפשר שהוא עונה גם על מקצת הבעיות העולות מפשוטו של מקרא, נמצא בילקוט דוד: "ויש מפרשים כי הנשים היו רוצים לראות סדר העבודה והתפילה בבהמ"ק ואסור לילך בין אנשים, לכך היו עושין הכיור פתח אהל מועד במראות הצובאות כדי להסתכל מה שנעשה בפנים".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ ושכנתי בתוכם" פרשת תרומה
מיד אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים והר הבית עלתה השאלה האם לא צריך לבנות מיד את בית המקדש ולהתחיל להקריב קרבנות, כי זו מצוות עשה. אמנם ספר המצוות במצווה ס"ה מוסיף: ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד, כי אם על הצבור כולן. כשיבנה הבית במהרה בימינו, יתקיים מצות עשה. תנאי זה, שמצוות בניין בית המקדש חלה בזמן "שרוב ישראל על אדמתן", הוא בגדר חידוש של בעל "ספר החינוך", ואינו נזכר אצל מוני המצוות האחרים. על דברי ספר החינוך, שמצוות בנית המקדש חלה רק "בזמן שרוב ישראל על אדמתן".
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"ורַפֹּא יְרַפֵּא"
"מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (בבא קמא פה ע"א). דרשה זו באה לתת הכשר להליכה לרופא, כי, לכאורה, הרעיון הדתי הוא שהקב"ה הוא המכה והוא הרופא, לכן על האדם החולה להתפלל ולא ללכת לרופא, שמנסה לסכל את מעשה הבורא, דבר נראה כחוסר אמונה. החזון איש: "וכשאני לעצמי, הנני חושב את ההשתדלות הטבעיות במה שנוגע לבריאות – למצוה וחובה וכאחת החובות להשלמת צורת האדם, אשר הטביע היוצר ב"ה במטבע עולמו. ומצינו מאמוראים, שהלכו אצל רופאים מאומות העולם ומינים להתרפא, והרבה מן הצמחים ובעלי חיים ומוצקים שנבראו לצורך רפואה. וגם נבראו שערי חכמה שניתן לכל להתבונן ולחשוב ולדעת."
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מה בין נוסח עשרת הדיברות שבלוחות ובתורה
רבי חנינא בן עגיל שואל את רבי חייא בר אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב, ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב? לפי הפשט ופרוש רש"י הוא שואל אותו: ב"כבד את אביך ואת אמך" מדוע בדברות השניות שבדברים נאמר: "יִ֣יטַב לָ֔ךְ" שלא כתוב בדברות הראשונות. תשובתו של ר' חייא בר אבא מפתיעה: "עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו". וכי גברא רבא כר' חייא בר אבא לא ידע מה שהתינוקות של בית רבן יודעים, שבדיברות ראשונות לא נאמר טוב ובאחרונות כתוב…?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
סעודת בר מצווה
כותב המשנה ברורה: מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה והיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וטעם הסעודה משום דעכשיו נעשה איש ישראל שנצטוה במצות התורה. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום: זכינו וזכה נכדנו נדב וזכו הוריו שיעשו סעודת מצווה לרגל הכנסו של הנכד בעול המצוות. לכבודו ובזכות המצווה אני מפרסם מאמר זה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
על מנהג שבירת הכוס בחתונה
לא! ד"ר אפרים יצחקי לא פתח סדרת מאמרים בנושא החתונה היהודית. אלא שבמזל טוב השיאו אפרים ורעייתו רותי (טיקו) תוך שבועיים שתי נכדות בנות לשני בנים. לכבוד נישואי כל נכדה כתב עורך המדור מאמר מיוחד העוסק במסורות הקשורות לנישואין. נאחל לבעלי השמחה הרבה אושר שמחה ונחת מהבתים החדשים שצאצאיהם מקימים בישראל. ברכות גם להורים המאושרים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלם קול ששון קול שמחה קול חתן קול כלה
השבוע נישאה אביגיל יצחקי נכדתם של כותב ועורך המדור אפרים יצחקי ורעיתו רותי (טיקו) לבחיר ליבה דור פורת. מערכת האתר וחברי מרחבים שולחים לזוג, להוריהם הרב ד"ר חנן יצחקי ורעיתו יעל ולסבתא והסבא צרור ברכות ואיחולים שיזכו להקים בית נאמן בישראל ויוסיפו וימשיכו להגדיל תורה ולהאדירה. לכבוד האירוע מוקדש המאמר לפסוק "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" או בנוסח קצת שונה כפי שיובא להלן.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"שמות" - נעלים
בהתגלות למשה בסנה, קורא לו ה' "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" השאלה הנשאלת, האם חליצת נעליים כביטוי של כבוד למקום קדוש הונהגה בדורות הבאים על פי התקדים של משה רבינו בסנה. על כך אומר הרמב"ם: דבר ידוע הוא שבית הכנסת ראוי לפארו ולרוממו ולכבדו ולהרחיק ממנו כל בזיון. אמנם הכבוד הוא כל דבר אשר הוא נחשב אצל בני אדם כבוד... והכבוד ובזיון האמיתי הוא כפי מחשבת בני אדם וכפי המקומות....והנה בארצות הנוצרים שאין אצלם בזיון כשנכנס אדם ואפילו לפני מלכם במנעל, אם נכנס כן בבית הכנסת שבעירם אינו בזיון.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת ויחי – קבורת רחל
ואקברה שם - ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב"ה משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת ויגש
מה זכתה שרח בת אשר שמָנו אותה בין יורדי מצרים דבר שלא זכו שאר בנות השבטים? ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור? אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס, אמר לו: יוסף, יוסף, הגיע העת שנשבע הקדוש ברוך הוא שאני גואל אתכם, והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל, אם אתה מראה עצמך - מוטב, אם לאו - הרי אנו מנוקין משבועתך.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
צפנת פענח – שאלת מקץ
האם פרעה ידע עברית שקרא ליוסף שם עברי "מפענח צפונות", ואם כן בשביל מה לשנות את שמו של יוסף מעברית לעברית? הרשב"ם סובר שהשם הוא שם מצרי המציין את התפקיד שקיבל יוסף, וכל מי שמקבל תפקיד משנים את שמו. הוא מביא עוד שתי דוגמאות לשינוי שם בעקבות קבלת תפקיד: הדוגמא האחת, שמו של דניאל ששונה לבלשאצר (דנ' א:ז). דוגמה אחרת היא שינוי שמו של יהושע, כאשר נהיה למשרתו של משה (תחילה נקרא הושע). זה לא מדוייק, כי הרי שמו יהושע שונה כאשר הוא נשלח עם שאר המרגלים לתור את הארץ.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת
הרי יש לנו כלל "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם", כלומר אם יש לנו לקיים שתי מצוות בעת ועונה אחת, יש להקדים את המצווה התדירה יותר. והרי הבדלה נעשית כל מוצאי שבת ואילו נרות חנוכה רק פעם בשנה. אם כן ההבדלה תדירה מנרות חנוכה, ולפי הכלל שהתדיר קודם יש להבדיל קודם ואחר כך להדליק נר חנוכה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת "וישלח"
ואיך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי. והרב השיב בספר שופטים (רמב"ם הלכות מלכים פ"ט הי"ד) ואמר שבני נח מצווים על הדינים, והוא להושיב דיינין בכל פלך ופלך לדון בשש מצות שלהן, ובן נח שעבר על אחת מהן הוא נהרג בסייף, ראה אחד שעבר על אחת מהן ולא דנוהו להרגו הרי זה הרואה יהרג בסייף. ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל, והם ראו וידעו ולא דנוהו
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
"ויצא" - על האם הפונדקאית
בדרך כלל, אגדות לא משמשות כמקור להלכה, לא מסתמכים על אגדות לעניין פסיקת הלכה, במיוחד לא מסתמכים על "אגדות פליאה". "אגדות פליאה" הן אגדות המספרות על דברים מוזרים שקשה מאד להניח שהן קרו באמת ויתכן שחז"ל התכוונו בסיפורים אלו רק בדרך משל. לא מסתמכים בהלכה על "אגדות פליאה" אלו, ללא קשר אם הסיפורים הם מציאותיים או לא. אך הטכנולוגיה המודרנית ברפואה, מציבה בעיות סבוכות לפני פוסקי ההלכה, מחמת הקושי למצוא מקורות הלכתיים רלוונטים, לכן חלק מפוסקי ההלכה המודרנים משתמשים ב"מדרשי פליאה" לפתרון בעיות הלכתיות סבוכות. כך קרה עם האגדה המפורסמת על חילופי יוסף ודינה ברחמן של האמהות, שנדון בה להלן.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
לבן הארמי כמקור להלכה לפרשת "תולדות"
בבית לבן היו הרבה מנהגים טובים שהיו מקובלים במסורת מימים קדומים. נכון שהיה שם במשפחת בתואל בן אחד, לבן, שיצא קצת לתרבות רעה, אך עדיין הטוב היה רב על הרע, ולא כמו בעמי כנען שהרע הוא ששלט בהם. כלומר, אל תסתכלו על לבן ככה סתם, הוא בן בתואל אחי רבקה!!! ואם תאמר, הרי שבית בתואל לא טוב הוא כי יצא מתוכו רע – לבן. אומר לך שגם מבית יצחק יצאו הטוב – יעקב והרע – עשו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
פרשת לך לך
מהי אם כן ארץ מולדתו של אברהם, אור כשדים, חרן או ארם נהרים? ואי אפשר לומר שאור כשדים וחרן וארם נהרים חד הנה. כי: "אור" היא עיר קרובה לצפון המפרץ הפרסי. חרן היא עיר בצפון סוריה. ארם נהרים אינה עיר אלא אזור בסוריה, ולכן גם כתוב: "וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר". עיר נחור – כנראה חרן הייתה בארם נהרים. בכל אופן היכן נולד אברהם באור כשדים או בחרן?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עין הרע
תקופת החגים כבר מאחורנו, והגיעו ימות החול אנו מקווים שהחורף הבא עלינו יהיה לטובה ולברכה לבריאות טובה בלי עין הרע. "בלי עין הרע" הוא ביטוי שאנו משתמשים בו לעתים מזומנות. בכל בוקר אנו מבקשים, בין שאר הבקשות: "ותצילנו ... מעין הרע". מהו אותו "עין הרע" שיכול להזיק לנו, ואנו מבקשים מהקב"ה שיצילינו ממנו?
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ספרות האגדה
על פי מהותה אין האגדה חזיון ספרותי עובר , אלא היא יצירה קלסית של רוח עמנו. יצירה שיש לה פירות לשעתה וקרן קיימת לדורות. ובכללה הרי היא אחד מן הגילויים הגדולים של רוח האומה ואישיה. כמה דורות ואישים שיקעו בה, מדעת או שלא מדעת, את כח יצירתם המעולה ואת כל עושר רוחם. כמה דורות טיפלו בבנינה ובשיכלולה עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו. עולם נפלא ומיוחד, עם חינו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו אי אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי ... יצירת מופת לדורות עולם.....
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
סוכות ענני הכבוד
"בסכות הושבתי את בני ישראל". הם לא נדדו עם אוהליהם כנוודי מדבר, אלא חנו ימים רבים במקום אחד, ושם בנו לעצמם סוכות, שהן דיור קבוע למחצה, לשהות בהן זמן רב, כנאמר: "ותשבו בקדש ימים רבים, כימים אשר ישבתם" (דב' א:מו), ללמדנו שגם אם נדונו אבותינו לשנים רבות של חיי מדבר כעונש על חטאם החמור, נהג ה' עמהם ברחמים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
עבודת הכהן הגדול ביום כיפור
כדי להכנס אל הקודש ברור שהכהן הגדול צריך להיות צדיק, אבל לא די שהכהן יהיה צדיק, כל ישראל ערבים זה בזה, צריך גם שיהיה זכות התורה וזכות השבת וזכות המילה וזכות ירושלים ויהודה והתרומה והמעשרות. רק בקיום של כל המצוות וכל ישראל שמקיימים את המצוות יוכל להכנס את הקודש. ובצאתו נראה כולנו כי: "אמת מה נהדר היה כהן גדול"
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראש השנה (3) תקיעות השופר
התקיעות בשופר הן מהמצוות החשובות של ראש השנה. המאמר שלפניכם עוסק במצווה זו. אנו מביאים את המאמר בשלמותו (למרות ארכו) כדי שאלו הרוצים ללמוד את הנושא יוכלו לעשות כך עוד לפני החג הבעל"ט. כתיבה וחתימה טובה לכל קוראי המדור יהי רצון שתפילותיכם ותקיעותיכם יתקבלו באהבה וברצון.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראש השנה (2)
יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל עשר ואומר של שבת בפני עצמו ושל יו"ט בפני עצמו ומתחיל בשל שבת. וב"ה אומרים מתפלל תשע. כלומר, לפי בית שמאי, היות ויש שתי קדושות, קדושת השבת וקדושת יו"ט, אלו שני ענינים שונים, לכל ענין יש לברך ברכה נפרדת, לכן בראש השנה שחל להיות בשבת יש לברך עשר ברכות. לפי בית הלל אין לחרוג ממסגרת תשע הברכות של ר"ה, אע"פ שיש שתי קדושות, מצרפים את שתי הקדושות לברכה אחת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ראש השנה (1)
מהיכן לנו שצריך לתקוע בשופר בר"ה? על שאלה זו כותב ד"ר אפרים יצחקי במאמר ראשון מתוך כמה מאמרים שיפורסמו בשבועות האחרונים ויעסקו ב"ראש השנה" הבעל"ט. המצוה החשובה והראשית בראש השנה (מלבד איסור מלאכה, כמו בכל יו"ט) היא, כידוע, תקיעת שופר. במדבר פרק כט, א: וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: התורה לא מפרטת מהי 'תרועה', כיצד מריעים ובמה מריעים? יתכן בפה, יתכן בחצוצרות או בכל כלי אחר. אמנם לא כתוב במפורש בתורה שבכתב, ש'התרועה' של ר"ה היא בשופר, אלא מפי השמועה - בתורה שבעל פה למדו זאת מן ה'תרועה' שב'יובל'.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מסיפורי ארץ ישראל - מרדכי אשל
חברנו מרדכי אשל (ווהלהנדלר) יפרסם, אחת לשבועיים, במדור זה,מחקר העוסק בתולדות ארץ ישראל. מרדכי חוקר את עברה של ארצנו זה שנים רבות ומחקריו מתפרסמים בכתבי עת שונים. אנו מודים לו על שניאות לפרסם ממחקריו גם מעל במה זו
תגובות: -1   צפיות: -1
בית הספר תלמוד תורה "בית אולפנא" בשכונת נווה שאנן בתל-אביב
בעקבות דרישת הורי התלמידים להקים בשכונה בית ספר "מודרני –דתי" ניאותה העירייה לכלול את בית הספר החדש, כאמור לעיל, בשלב הראשון במסגרת אחריות ועדת התרבות של העירייה. דרישת ההורים הייתה לבנות בי"ס מורחב שיכלול שמונה כיתות, לבנות בניין בית ספר לילדי השכונה; ולפתוח בשכונה גנים דתיים. מי שהועמד מטעם המזרחי בראשות בית הספר היה מר נפתלי היימן. זה פנה בראשית שנת תרצ"א לרב ברמן (המפקח על בתי הספר של "המזרחי") כי יסייע בהעברת הבית מוועד הקהילה לידי העירייה. בתיק הנ"ל מצוי מכתב שעליו חתומים חברי ועד הורי תלמידי בית הספר לעיריית תל אביב על הכירה בבית ספר זה ככל בית ספר אחר
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית הקברות המוסלמי 'עבד אל נבי' בתל-אביב
בית הקברות, במקורו, השתרע על שטחים נרחבים ברצועה ברוחב של 100 מטר ומעלה, ולאורך מאות מטרים על רכס הכורכר, שטח שרק חלקו הצפוני, שמצפון למלון הילטון, נותר בימינו כבית קברות מוסלמי. מעל מחצית שטחו של בית הקברות פונה על מנת לאפשר את הקמתו של מלון "הילטון", הראשון בארץ לרשת המלונות העולמית הנושאת שם זה. פרשה זו, של פינוי עצמות מתים משטח בית העלמין המוסלמי, והעברתן לקבורה מחודשת בבית הקברות המוסלמי ביפו, התסיסה את תושבי עיר זו.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הנופלים בשדות כפר גלעדי לאחר "ליל הגשרים"
בלילה שבין ה- 16 ביוני לבין ה- 17 בו (י"ח בסיוון תש"ו) פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אשר חיברו את ארצנו עם שכנותיה. פיצוץ הגשרים היה חלק מפעולות תנועת המרי העברי נגד ממשלת המנדט הבריטי, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ולהקים בה מדינה עברית. בתנועה זו נטלו חלק לוחמי ארגון ההגנה, באמצעות אנשי הפלמ"ח, לוחמי האצ"ל והלח"י. הבריטים ערכו חיפושים אחר חשודים בביצוע הפעולות, בכפר גלעדי פתחו הבריטים באש נגד המתנדבים שבאו להגן על היישוב ומאש זו נהרג צבי אשכנזי, בן יסוד המעלה, נכד לאנשי הקבוצה המייסדת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מערת ניקנור בהר הצופים
לאחר שהוקמה האוניברסיטה העברית בהר הצופים, נחשפה מערת קבורה בתחומי הגן הבוטני . בתוכה נתגלתה גלוסקמה שעליה חרוטה, ביוונית ובעברית, כתובת שאיפשרה לזהות את בעל המערה. ביוונית נכתב כך: "עצמות ניקנור מאלכסנדריה שעשה את השער". בעברית, מתחת לכתובת זו נחרט " נקנר אלךסא ", כלומר: " ניקנור אלכסנדר , או ניקנור מאלכסנדריה שבמצרים. אגב, גלוסקמה זו נשדדה בידי הבריטים, אשר שלטו בימים ההם בארץ והיא מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תולדות המושבה הר-טוב
על אדמת המושבה הר טוב ניצב בימינו מושב עובדים "נחם", שתושביו הם מיוצאי תימן וקוצ'ין שבהודו. מושב עלה על אדמות הר טוב בשנת 1950 . בני הדור הצעיר במושב אינם מודעים לעובדה כי בין בתי מושבם מצויים שרידי בתי המושבה הר-טוב ושרידי חוות המיסיון הנוצרי הלונדוני, אשר ביקש לעשות נפשות לאמונתם בקרב יהודים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הכפר העברי נווה-יעקב
"נווה יעקב" הוקם בידי בני ירושלים, חברים בארגון "המזרחי הצעיר", שמאסו בחיים עירוניים וביקשו להקים כפר, כדי להתקיים מעמל כפיהם, ברוח תורה ועבודה. חברי האגודה ביקשו להקים יישוב עברי, בו כל חבר יבנה את ביתו ומשקו החקלאי [על חלקת אדמה בת חמשה דונמים] ועליה יגדל מטעי-פרי וירקות, בה יקים רפת חלב, ולול עופות. המגמה הייתה להקים בתחילה משקי עזר, ולימים, כאשר תירכשנה אדמות נוספות, תהא החקלאות למקור פרנסה עיקרי של המתיישבים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ישיבת מאה שערים
דומה שאין ירושלמי שאינו מכיר את מכלול השטיבלאך של מאה שערים. את בית הכנסת "תפארת בחורים", שמעליהם, ואת ישיבת מאה שערים. מה ש"איצקוביץ" לתושבי בני ברק, השטיבלאך במאה שערים לתושבי ירושלים, אלא ש"איצקוביץ" הוא חיקוי, בעוד שהשטיבלאך במאה שערים הם הם המקור. בסמוך לשטיבלאך, מדרום להם, נמצא בניין ישיבת מאה שערים, המבנה הבולט והמרשים ביותר בשכונה. בבית הכנסת שבו, המצוי בקומתו העליונה, נהגו להתפלל בעלי הבתים של שכונת מאה שערים, שנוסדה בשנת תרל"ד [1874] , ובנייתה נסתיימה בשנת תרמ"ב [1882].
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
המעפילים בחוף נהריה
הספינה יצאה לדרכה בחשאי, ביום 24.12.47 , ללא מכשירי ניווט [ מהיכן העוז ואומץ הלב?], חלפה על פני מיצרי מסינה ומשם לכיוון קפריסין, והמשיכה לאורך חופי סוריה ולבנון. לאחר שמונה ימי הפלגה נתקבלה בספינה הוראה להוריד המעפילים בחוף נהריה, ומאוחר יותר נתבקשה הספינה לעגון בחוף ת"א.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
העמוד בכיכר פייסל בחיפה
המרד הערבי הראשון בשנים 1916 – 1918 נגד השלטון התורכי, בו פעלו שייחים ובני שבטים ערביים, בשיתוף פעולה הדוק עם הכוחות הבריטיים, פרץ בחצי האי הערבי. המרד היה בהנהגתו של חוסיין אבן עלי, השריף ממכה, שנקט פעולות מרי צבאיות נגד כוחות תורכיים . אחד הסוכנים הבריטיים שעמד בקשר עם המורדים , היה לורנס איש ערב.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בית הכנסת על שם רבי משה אלשיך בצפת ו"פרשת הסמיכה"
בית הכנסת על שם ר' משה אלשיך כנראה קיבל שם זה רק לאחר הסתלקותו של האלשיך מן העולם, מאחר ובית כנסת זה נשא לפני כן שמות אחרים בהן: בית הכנסת של "בעלי תשובה", וכן "כניס אל איסטמבולי" היינו: בית הכנסת האיסטמבולי,היינו: בית הכנסת אשר שימש את יהודי תורכיה שנתיישבו בצפת.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
הכנסיה הסקוטית בירושלים
לבד מכנסיה כולל המבנה גם אכסניה לאירוחם של מבקרים בעיר , היא קטנה אומנם במימדיה, אך שומרת עד ימינו על ניחוח סקוטי אמיתי, הן במה שקשור לסגנון הרהיטים בחדרי השינה, באולם הנועד לעישון ולמפגשים חברתיים , ובעיקר במראה חדר האוכל. מעל לכל בולט ייחודו של האתר בעובדי האכסניה המשרים את אווירת מולדתם הצפונית בירושלים .
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
מערת השומר אלכסנדר זייד בסג'רה
מערה זו הוכשרה למקווה טהרה לאחר שפועלי החווה [מבני העלייה השנייה] ביקשו להקים במקום מושבת עובדים, שקיומה יתבסס על עבודה חקלאית. בשנת 1908 שמשה המערה את אלכסנדר זייד, איש השומר, כדירת מגורים. במהלך מלחמת העצמאות שימשה כחדר הפיקוד הקידמי של הכוחות שהגנו על המושבה.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
שכונת בת גלים בחיפה
שכונת בת גלים נבנתה בידי חברה הדדית "בת גלים" בע"מ חיפה, חברה שאושרה ע"י ממשלת המנדט ביום 6.3.22.. מטרת החברה הייתה לייסד, לבנות, להשגיח ולנהל ערי גנים וכפרי גנים בשביל חבריה בא"י. כלומר: שכונת בת גלים נוסדה כפרוור עירוני בעל חזות כפרית כפי שגובשה בשלהי המאה ה 19 , ובקשה לשלב בין קצב החיים העירוני לבין אווירת הכפר השקט, עיקרון שבדומה לו נבנתה גם שכונת בית הכרם בירושלים.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תיאור העיר טבריה על ידי נוסעים יהודים ונוצרים בימי הביניים
בשבוע שעבר הבאנו את הפרק הראשון משניים על הערים הקדושות בגליל, צפת וטבריה כפי שתואר ע"י נוסעים יהודים ונוצרים בימי הביניים. והשבוע אנו מביאים את סיפורה של העיר טבריה בעת ההיא. החל מהשבוע הבא יחזור המדור להתפרסם כרגיל אחת לשבועיים. קריאה נעימה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
תיאור העיר צפת וטבריה על ידי נוסעים יהודים ונוצרים בימי הביניים
השבוע ובשבוע הבא יתפרסמו במדור זה תאורי הערים העתיקות טבריה וצפת כפי שתוארו ע"י נוסעים ומבקרים בימי הביניים. מטרת המאמרים היא לעמוד על השינויים והתמורות שעברו על הערים צפת וטבריה במהלך המאה הט"ז, בעיקר בהסתמך על עדויות נוסעים ועולי רגל, נתחיל בעיר "צפת". בגלל היות המאמרים רצף אחד יפורסם המאמר הבא בשבוע הבא ולא אחת לשבועיים כפי שהמדור מתחדש בדרך כלל.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ה"יד למעפיל" במבואותיה הדרומיים של הרצליה
רבות מן הספינות שחתרו ארצה הנחיתו את מעפיליהן בחופיה החוליים של הרצליה. בחוף המתינו להם אנשי ההגנה והארגון הצבאי הלאומי. אלו נשאו אותם על כתפיהם מן הסירות לחופי הארץ , שם דאגו להם לבגדים יבשים ולהטמעתם בערים , בקיבוצים ובמושבות.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
שרידי חוות הפועלים ב "חפציבה"
בין השנים 1905 – ,1918 הקימה "אגודת נטעים" חמישה מרכזי נטיעות, הראשונה שבהן הייתה חפצי – בה. אדמות חפצי – בה נרכשו מבעלים יהודיים יחד עם אדמות ברכת עטא וברכת זיתא הסמוכות לחדרה. השטח שנרכש כלל 3145 דונם עליהם ניטעו עצי שקד, זית והדרים. מרכזי הנטיעות האחרים היו ע"י רחובות, בסג'רה על אדמות שנקנו מי"קא.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
בתיהם של ד"ר ירמנס ופרס ברח' בליליוס בירושלים
ערב יום הכיפורים. ירושלים מתכוננת ליום הקדוש. מכינים מנהגי כפרות ,טובלים ומטהרים לקראת יום הדין, אוירה של קדושה בחללה של עיר. דומה כי בתי ירושלים עוטים מעטה חדש ,מעטה אחר ,ערב יום משמעותי זה. על שני בתים בירושלים מספר מרדכי אשל. בחרנו להביא את סיפוריהם דווקא בערב יום הכיפורים כקשר בין בתים בירושלים לאורך הדורות. בית המקדש בו היה נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים לקודש הקדשים ובתי העיר המתחדשת. יהי רצון וגם בתינו אנו ימלאו שמחה ואושר בשנת תשע"ז הבעל"ט.
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
ישראל צרי (עצאר) דברים שאמרה רעייתו בהלוויתו
מעולם לא ראית עצמך כאדם חולה ולא ותרת לעצמך כהוא זה. נתת כל מה שיכולת ולפעמים מעבר לכוחותיך ,למקום שכל כך אהבת קבוץ עין צורים, ולחברים שבו. היית בעל אוהב, אבא מסור וסבא שכל עולמו הם הנכדים.
תגובות: -1   צפיות: -1
איילה שפר (כהן) ז"ל
איילה השקטה והעדינה אך תמיד בעלת נוכחות ואישיות, הייתה חברה טובה ושותפה אמיתית לכל אחד מאתנו חברי "מרחבים" בכל מקום בו הייתה תרמה ונתנה הכל מעמקי לבבה. הקימה בית לתפארת וקבעה את משכנה עם בעלה יבל"א במרכז שפירא, שם המשיכה לתרום לקהילתה ולכל מכריה וידידיה. גם כשחלתה התמודדה בגבורה עם מחלתה ושמרה על צלם אנוש עד לרגיעה האחרונים. איילה נפטרה בז' בטבת תשע"א (14/12/2010) יהי זכרה ברוך
תגובות: -1   צפיות: -1
מרדכי רזיאל (פוצ'י) ז"ל
נתינה למען הציבור והקהילה. זה היה המוטו של מרדכי (פוצ'י) רזיאל. בכל תפקיד נתן את כל כולו ללא גבולות. גם בימים שבריאותו הייתה טובה וגם כשבריאותו נפגעה. המגבלות לא פגעו כהוא זה במרצו ובמסירותו. בכל המרץ ומכל הלב שהכריעו באמצע עשייתו למען בית הכנסת בעין צורים.
תגובות: -1   צפיות: -1
חדשות - קרה, קורה, יקרה
דבר תורה - ד"ר אפרים יצחקי
מסיפורי ארץ ישראל - מרדכי אשל
השבוע שהיה במבט אישי - רבקה קולנגי
חברים כותבים
שהשמחה במעונם
לזכרם






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS